סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בנדין

מַדָד בנדין

בֶּנְדִין (בפולנית: Będzin, בנדז'ין; בגרמנית: Bendzin, Bendsburg; ביידיש: בענדין) היא עיר בחבל זגלמביה שבדרום פולין. [1]

89 יחסים: מ. צאנין, מאיר שמעון גשורי, מסחר, מפקד אוכלוסין, מרדכי אנילביץ', משה מרין, מלחמת העולם השנייה, מחנה השמדה, מחוזות פולין, אס אס, אקציה, ארכאולוגיה, אבני נזר, אברהם בורנשטיין, אביהו רונן, אגלי טל, אדמו"ר, אופתלמולוגיה, אושוויץ, איסר בארי, סלקציה, עיר, עיר תעשייה, פרס ישראל, פרומקה פלוטניצקה, פרובינציות פולין, פולנית, פולין, צה"ל, ציונים, קז'ימייז' הגדול, קהילה יהודית, ש"י, שאול מרין, שירות לאומי, תר"ו, ליטאים (זרם), זגלמביה, זכויות מגדבורג, חנוך צבי הכהן לוין, חסיד אומות העולם, חסידות סוכטשוב, חסידים, חקלאות, חייקה קלינגר, בני ברק, בית כנסת, גנרל גוברנמן, גרמנית, גורדוניה, ..., דרור (תנועה), דב פרומן, דוב בעריש הרציגר, המאה ה-13, המאה ה-9, האגודה להתנדבות, האימפריה הרוסית, הנוער הציוני, השומר הצעיר, השואה, הבונד, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, הכשרה, היסטוריון, ורמאכט, ורשה, ימי הביניים, ימי הביניים המאוחרים, יצחק זילברשטיין, ירמיהו ממטרסדורף, ישראל, ישראלי, יד ושם, יהושע פראוור, יהודה אריה ליב אלתר, יהודים, יוסף שלום אלישיב, יודנראט, יידיש, 1301, 1358, 1846, 1897, 1939, 1943, 2008, 2011, 4 בספטמבר, 8 בספטמבר. להרחיב מדד (39 יותר) »

מ. צאנין

#הפניה מרדכי צאנין.

חָדָשׁ!!: בנדין ומ. צאנין · ראה עוד »

מאיר שמעון גשורי

מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: בנדין ומאיר שמעון גשורי · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: בנדין ומסחר · ראה עוד »

מפקד אוכלוסין

סובייטית מ-1937 לעידוד שיתוף הפעולה במפקד האוכלוסין מִפקד אוכלוסין הוא ספירה של כל האוכלוסייה במקום מסוים (מדינה, בדרך כלל), תוך איסוף מידע על האוכלוסייה לצרכים סטטיסטיים.

חָדָשׁ!!: בנדין ומפקד אוכלוסין · ראה עוד »

מרדכי אנילביץ'

אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' בעיירת הולדתו וישקוב מרדכי אנילביץ' וחברתו מירה פוכרר על רקע גטו ורשה ההרוס. התמונה צוירה על ידי שמעון גרמיזה ונתרמה על ידי מאיה וזאב מלמד לקיבוץ יד מרדכי. הכתובת ביידיש מצטטת את שורת הפתיחה של שיר הפרטיזנים היהודים: "אל נא תאמר: הנה דרכי האחרונה" לוחית זיכרון למרדכי אנילביץ' בתל אביב שלט ברחוב אנילביץ' בתל אביב מרדכי אנילֶביץ (בפולנית: Mordechaj Anielewicz; 1919 – 8 במאי 1943, ג' באייר ה'תש"ג) היה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: בנדין ומרדכי אנילביץ' · ראה עוד »

משה מרין

משה (מונייק) מרין   (1905 – יוני 1943) היה ראש הקהילה היהודית והיודנראט, בגטו סוסנוביץ בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: בנדין ומשה מרין · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: בנדין ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחנה השמדה

גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.

חָדָשׁ!!: בנדין ומחנה השמדה · ראה עוד »

מחוזות פולין

מפת פולין מחולקת למחוזות מחוזות פולין (בפולנית: Powiat; צורת הריבוי: powiaty) היא החלוקה האדמיניסטרטיבית השנייה בגודלה (אחרי הפרובינציות, ומעל הגמינה) בפולין כיום.

חָדָשׁ!!: בנדין ומחוזות פולין · ראה עוד »

אס אס

האֶס אֶס, קיצור המילה הגרמנית - שׁוּצְשְׁטָאפֶל (חיל ההגנה, או פלוגות המגן), הוא הכינוי שבו מוכר ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, "חיל ההגנה", על פי ראשי התיבות בגרמנית. האס אס הוקם כיחידת שומרי ראש של אדולף היטלר בשם "לייבשטנדרטה אדולף היטלר" (Leibstandarte Adolf Hitler). בהמשך, יחידה זו התפתחה לדיוויזיה שלמה בשם זה שתפקידה היה שמירת האנשים נושאי המשרות הנאצים. תחת הנהגתו של היינריך הימלר, בשנים 1929 עד 1945 (מועד פירוקו לאחר תבוסת גרמניה הנאצית) גדל הארגון, שהחל כגוף קטן, צבאי למחצה, והפך לאחד מהארגונים הגדולים והחזקים ברייך השלישי. הנאצים ראו באס אס יחידת עילית, המשמר הפרטוריאני של המפלגה. אנשי האס אס נבחרו על פי העקרונות של טוהר הגזע ועל פי נאמנות ללא תנאי לפיהרר ולמפלגה הנאצית. עד 1944 הייתה ההצטרפות לאס אס על בסיס התנדבותי, אך עם היחלשות כוחה הצבאי של גרמניה הוחל בגיוס אקראי מבין כלל האוכלוסייה, לעיתים מבני 18 ומטה. כמו כן צורפו ליחידות החמושות של הארגון מתנדבים מארצות אירופה הכבושות. הזרוע הצבאית של האס אס, ואפן אס אס, התפתחה להיות צבא גרמני שני, בנוסף לוורמאכט, הצבא הגרמני. לוואפן אס אס יצאו מוניטין של לוחמים פנאטיים ואכזריים מאד; יחידות ואפן אס אס סייעו בחיסול ההתנגדות היהודית במרד גטו ורשה באפריל 1943 ורצחו שבויי מלחמה אמריקניים במחנה ליד העיר מלמדי (Malmedy) במהלך קרב הארדנים ב-1944. האס אס נבדל מהצבא הגרמני, מהמפלגה הנאצית וממנגנון הפקידות הרשמי על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון. במקביל להשתלטותה הבלעדית של המפלגה הנאצית על הכוח הפוליטי בגרמניה, "נשאבו" יותר ויותר תפקידי מפתח בממשל הגרמני – כמו מערכת אכיפת החוק – לשליטת האס אס והפכו לחלק מהארגון; במקביל, הפכו חלקים מתוך האס אס לגופים ממשלתיים דה פקטו. כדי לשמור על כוחה הפוליטי של המפלגה הנאצית ניתנה לאס אס הסמכות להקים ולהפעיל גופים של משטרה חשאית, הגסטפו והסיפ"ו; משמעותה של סמכות זו הייתה למעשה העמדת האס אס מעל החוק. האס אס היה גם מכשיר להטלת פחד ואימה במהלך השואה. מנהיג האס אס, היינריך הימלר, היה אחד מיוזמי הפתרון הסופי. בסיוע גדודים מהצבא הסדיר, יחידות האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) של האס אס רצחו יותר ממיליון אזרחים, רובם יהודים, באזורים של ברית המועצות שנכבשו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. האס אס היה אחראי להקמתם ולהפעלתם של מחנות ריכוז ומחנות השמדה, שבהם הומתו מיליוני כלואים כתוצאה מהשמדה מכוונת, מהרעבה, מהתעללות ומניסויים רפואיים וכחלק ממדיניות מכוונת של טיהור אתני. אחרי מלחמת העולם השנייה הכריזו השופטים במשפטי נירנברג על האס אס כארגון פשע, אחראי על יישום וביצוע מדיניות גזענית של רצח עם וביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

חָדָשׁ!!: בנדין ואס אס · ראה עוד »

אקציה

אקציה (בגרמנית: Aktion, בעברית: "מבצע") היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות.

חָדָשׁ!!: בנדין ואקציה · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: בנדין וארכאולוגיה · ראה עוד »

אבני נזר

אבני נזר הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מחשובי המשיבים בדורו.

חָדָשׁ!!: בנדין ואבני נזר · ראה עוד »

אברהם בורנשטיין

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".

חָדָשׁ!!: בנדין ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »

אביהו רונן

פרופ' אביהו רונן, 2016 אביהו רונן (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור חבר במכללה האקדמית תל חי, ומרצה מן החוץ באוניברסיטת חיפה (גימ.). תחומי מחקרו הראשיים הם היסטוריה של הלוגיקה, מחקרי מנהיגות וחקר השואה.

חָדָשׁ!!: בנדין ואביהו רונן · ראה עוד »

אגלי טל

אגלי טל הוא ספר על הלכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: בנדין ואגלי טל · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: בנדין ואדמו"ר · ראה עוד »

אופתלמולוגיה

#הפניה רפואת עיניים.

חָדָשׁ!!: בנדין ואופתלמולוגיה · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: בנדין ואושוויץ · ראה עוד »

איסר בארי

איסר בארי (בירנצווייג) (30 בינואר 1901 – 1 בינואר 1958) היה ראש הש"י בימי קום המדינה וראש מחלקת המודיעין הראשון בצה"ל בדרגת סגן-אלוף.

חָדָשׁ!!: בנדין ואיסר בארי · ראה עוד »

סלקציה

הרמפה היהודית) בבירקנאו, 27 במאי 1944 (מתוך אלבום אושוויץ) אושוויץ בירקנאו - ממתינים לסלקציה. מאי 1944 במהלך השואה, סלקציה היא פעולה שביצעו שלטונות גרמניה הנאצית כדי למיין ולנפות על ידי "טיהור חכם" יהודים שנחשבו "בלתי פרודוקטיביים" (לא יצרניים, כלומר חסרי כושר עבודה).

חָדָשׁ!!: בנדין וסלקציה · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: בנדין ועיר · ראה עוד »

עיר תעשייה

עיר תעשייה או עיר תעשייתית זוהי עיר מתמחה בה מרוכזים הכלכלה והפיתוח העירוני סביב הייצור התעשייתי הממוקמים בה ומאופיינים בכמות גדולה של מפעלים, בתי חרושת, ואזורי תעשייה גדולים.

חָדָשׁ!!: בנדין ועיר תעשייה · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: בנדין ופרס ישראל · ראה עוד »

פרומקה פלוטניצקה

פרומקָה פלוטניצקה (לעיתים: פלוטניצקי) (11 בנובמבר 1914, פלוטניצה - 3 באוגוסט 1943, בנדין), מראשי המחתרת החלוצית בפולין, הייתה בתקופת השואה חברת הנהגת "דרור" והארגון היהודי הלוחם.

חָדָשׁ!!: בנדין ופרומקה פלוטניצקה · ראה עוד »

פרובינציות פולין

מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה).

חָדָשׁ!!: בנדין ופרובינציות פולין · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: בנדין ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: בנדין ופולין · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: בנדין וצה"ל · ראה עוד »

ציונים

#הפניה ציונות.

חָדָשׁ!!: בנדין וציונים · ראה עוד »

קז'ימייז' הגדול

#הפניה קז'ימייז' השלישי, מלך פולין.

חָדָשׁ!!: בנדין וקז'ימייז' הגדול · ראה עוד »

קהילה יהודית

#הפניה הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: בנדין וקהילה יהודית · ראה עוד »

ש"י

ש"י (שירות ידיעות), היה שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנדין וש"י · ראה עוד »

שאול מרין

שאול מרין (ירושלים, 2004) שאול צבי מֶרין (Merin; 25 באוגוסט 1933 – 28 באוגוסט 2012) היה פרופסור לרפואה, מבכירי רופאי העיניים בישראל.

חָדָשׁ!!: בנדין ושאול מרין · ראה עוד »

שירות לאומי

התנדבות של בנות שירות עם קשישים בקהילה שירות לאומי או שירות אזרחי משמש לרוב כשירות תחליפי לשירות צבאי ונעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה.

חָדָשׁ!!: בנדין ושירות לאומי · ראה עוד »

תר"ו

#הפניה ה'תר"ו.

חָדָשׁ!!: בנדין ותר"ו · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: בנדין וליטאים (זרם) · ראה עוד »

זגלמביה

זַגְלֶמְבּיה (בפולנית: Zagłębie Dąbrowskie, "זגלמביה דוֹמְבְּרוֹבְסְקִיֶיה" – "שדות הפחם של דומברובה", העיירה הגדולה באזור) היא אזור גאוגרפי והיסטורי בפולין, המהווה עם אזורים נוספים בדרום פולין את פולין הקטנה.

חָדָשׁ!!: בנדין וזגלמביה · ראה עוד »

זכויות מגדבורג

זכויות מגדבורג (בגרמנית: Magdeburger Recht) היא כינוי לזכויות ממשל עצמי שניתנו לתושבי ערים רבות ברחבי מרכז אירופה, בהתאם לדגם שהנהיג אוטו הראשון, קיסרה הראשון של האימפריה הרומית הקדושה ב-1188 במגדבורג המבוסס על החוק הפלמי.

חָדָשׁ!!: בנדין וזכויות מגדבורג · ראה עוד »

חנוך צבי הכהן לוין

רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, פברואר 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: בנדין וחנוך צבי הכהן לוין · ראה עוד »

חסיד אומות העולם

לוח בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם ב, התואר "חסיד אומות העולם" ניתן למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה.

חָדָשׁ!!: בנדין וחסיד אומות העולם · ראה עוד »

חסידות סוכטשוב

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: בנדין וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »

חסידים

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: בנדין וחסידים · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: בנדין וחקלאות · ראה עוד »

חייקה קלינגר

חַייקָה קלינגֶר (בפולנית: Chajka Klinger; 25 בספטמבר 1917 – 18 באפריל 1958) הייתה ממנהיגות הארגון היהודי הלוחם בבנדין, נחקרה בעינויים על ידי הגסטפו, נמלטה והייתה הראשונה מקרב לוחמי הגטאות שהגיעו לארץ ישראל, ועמה יומניה המהווים עדות אותנטית ראשונית על מרד הגטאות בוורשה ובבנדין.

חָדָשׁ!!: בנדין וחייקה קלינגר · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: בנדין ובני ברק · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: בנדין ובית כנסת · ראה עוד »

גנרל גוברנמן

#הפניה גנרלגוברנמן.

חָדָשׁ!!: בנדין וגנרל גוברנמן · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: בנדין וגרמנית · ראה עוד »

גורדוניה

הכשרה בגורדוניה בפולין, ערב שבת לקראת העלייה לארץ ישראל ב-1947 225x225 פיקסלים חברי גורדוניה בפודבולוצ'יסקה בתצלום לרגל עלייתו של רפאל ויסמן (במרכז) לארץ, 1930הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית, שדגלה בערכי א"ד גורדון בהגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.

חָדָשׁ!!: בנדין וגורדוניה · ראה עוד »

דרור (תנועה)

סמל תנועת דרור תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית שפעלה בגולה.

חָדָשׁ!!: בנדין ודרור (תנועה) · ראה עוד »

דב פרומן

דב פרומן (1929 - 21 במרץ 2016) היה עובד סוציאלי ועורך דין, מייסד השירות הלאומי והאגודה להתנדבות.

חָדָשׁ!!: בנדין ודב פרומן · ראה עוד »

דוב בעריש הרציגר

#הפניה דב בעריש הרציגר.

חָדָשׁ!!: בנדין ודוב בעריש הרציגר · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: בנדין והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: בנדין והמאה ה-9 · ראה עוד »

האגודה להתנדבות

סמליל האגודה להתנדבות האגודה להתנדבות (ע"ר) היא ארגון התנדבותי המקיים מסגרות התנדבות של שירות לאומי ופעולות התנדבותיות אחרות.

חָדָשׁ!!: בנדין והאגודה להתנדבות · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: בנדין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הנוער הציוני

סמל התנועה הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.

חָדָשׁ!!: בנדין והנוער הציוני · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: בנדין והשומר הצעיר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: בנדין והשואה · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: בנדין והבונד · ראה עוד »

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה פועלת במסגרת אוניברסיטת חיפה ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי עיון.

חָדָשׁ!!: בנדין והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

הכשרה

הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: בנדין והכשרה · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: בנדין והיסטוריון · ראה עוד »

ורמאכט

וֶרְמַאכְט (מגרמנית: Wehrmacht; מילולית: "כוח הגנה"; "צבא הגנה") היה שמו הרשמי של צבא גרמניה הנאצית בשנים 1935–1945.

חָדָשׁ!!: בנדין וורמאכט · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: בנדין וורשה · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: בנדין וימי הביניים · ראה עוד »

ימי הביניים המאוחרים

#הפניה שלהי ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בנדין וימי הביניים המאוחרים · ראה עוד »

יצחק זילברשטיין

הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת ה'תרצ"ד, 1934) הוא רב ופוסק הלכה חרדי ליטאי, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה.

חָדָשׁ!!: בנדין ויצחק זילברשטיין · ראה עוד »

ירמיהו ממטרסדורף

#הפניה ירמיהו רוזנבוים.

חָדָשׁ!!: בנדין וירמיהו ממטרסדורף · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בנדין וישראל · ראה עוד »

ישראלי

#הפניה ישראלים.

חָדָשׁ!!: בנדין וישראלי · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: בנדין ויד ושם · ראה עוד »

יהושע פראוור

יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר ה'תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנדין ויהושע פראוור · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בנדין ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בנדין ויהודים · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: בנדין ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: בנדין ויודנראט · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: בנדין ויידיש · ראה עוד »

1301

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו1301 · ראה עוד »

1358

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו1358 · ראה עוד »

1846

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו1846 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו1897 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו1939 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו1943 · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו2008 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנדין ו2011 · ראה עוד »

4 בספטמבר

4 בספטמבר הוא היום ה-247 בשנה בלוח הגריגוריאני (248 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: בנדין ו4 בספטמבר · ראה עוד »

8 בספטמבר

8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: בנדין ו8 בספטמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בנדזין.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בנדין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »