גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
35 יחסים: משה צינוביץ, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, מוריה (כתב עת), מכון ירושלים, אברהם ישעיהו קרליץ, אורח חיים (שולחן ערוך), פוניבז', קרינקי, קריניק, קורבן פסח, קוברין, רפאל שפירא, רב, שאלות ותשובות, שיעורי תורה, תרמ"ג, תרנ"ו, תרס"ג, תרס"ד, תשנ"א, לומז'ה, זלמן סנדר כהנא שפירא, חזון איש, חיבור אבוד, ה'תר"א, ה'תרס"ג, הנצי"ב מוולוז'ין, הורדנה, ורשה, ישיבת וולוז'ין, יהדות ליטא, יורה דעה, 1841, 1883, 1903.
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ומשה צינוביץ · ראה עוד »
משה יהושע יהודה לייב דיסקין
הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו ה'תקע"ט, 1818 – מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ומכון ירושלים · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
פוניבז'
פּוֹנֵיבֵז' (בכתיב עברי: פּוֹנֵבֵז';, פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ופוניבז' · ראה עוד »
קרינקי
קרינקי (בפולנית Krynki) היא עיירה בפרובינציית ביאליסטוק בפולין, על גבול בלארוס, ובה כ-2,700 תושבים, רובם פולנים ומיעוטם בלארוסים.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וקרינקי · ראה עוד »
קריניק
#הפניה קרינקי.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וקריניק · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וקורבן פסח · ראה עוד »
קוברין
פארק קוברין קוֹבּרִין (בבלארוסית: Ко́брын, מבוטא; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קאָבּרין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וקוברין · ראה עוד »
רפאל שפירא
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ורפאל שפירא · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ורב · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שיעורי תורה
#הפניה מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ושיעורי תורה · ראה עוד »
תרמ"ג
#הפניה ה'תרמ"ג.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ותרמ"ג · ראה עוד »
תרנ"ו
#הפניה ה'תרנ"ו.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ותרנ"ו · ראה עוד »
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ותרס"ג · ראה עוד »
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ותרס"ד · ראה עוד »
תשנ"א
#הפניה ה'תשנ"א.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ותשנ"א · ראה עוד »
לומז'ה
לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ולומז'ה · ראה עוד »
זלמן סנדר כהנא שפירא
הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א 1850/1851– כ"ט בשבט תרפ"ג 15 בפברואר 1923) שימש עד עלייתו לארץ ישראל כרבה של העיירה קרינקי בפולין.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וזלמן סנדר כהנא שפירא · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וחזון איש · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וחיבור אבוד · ראה עוד »
ה'תר"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וה'תר"א · ראה עוד »
ה'תרס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וה'תרס"ג · ראה עוד »
הנצי"ב מוולוז'ין
#הפניה נפתלי צבי יהודה ברלין.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי והנצי"ב מוולוז'ין · ראה עוד »
הורדנה
#הפניה גרודנו.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי והורדנה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וורשה · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ויהדות ליטא · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ויורה דעה · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ו1841 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ו1883 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: ברוך לאווסקי ו1903 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברוך_לאווסקי
