גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מפיק (לשון), משקל (בלשנות), מדקדקי העברית בימי הביניים, מורפמה, מורפולוגיה (בלשנות), א, אם קריאה, אות גרונית, נ, נעו"י, נפ"א, נפי"ו, נלי"ה, ס, ע, ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, עיצורים גרוניים, פונטיקה, פונולוגיה, פועל (בלשנות), קבוצה (מתמטיקה), ר, שם עצם, שם תואר, שפות שמיות, שורש (שפות שמיות), שורשן, שווא, תנועה (פונולוגיה), לשון חז"ל, ח, חפי"צ, חיטוף, בניין (שפה), בניינים בעברית, בלשנות, גזרת נל"א, גזרת ע"ע, גזרת חפ"ן, גזרת המרובעים, גזרת השלמים, דקדוק, דגש קל, דגש חזק, דו-תנועה, ה, ..., המזה, השערה (מדע), התלכדות עיצורים, הידמות, הידמות מלאה, ו, י, ימי הביניים, יהושע בלאו. להרחיב מדד (9 יותר) »
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ומפיק (לשון) · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
מדקדקי העברית בימי הביניים
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו מדקדקי העברית בימי הביניים הם שורה של מלומדים יהודים, החל מרב סעדיה גאון (רס"ג) במאה העשירית, אשר חקרו את הדקדוק ואוצר המילים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ומדקדקי העברית בימי הביניים · ראה עוד »
מורפמה
בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן או צורה לשונית) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר ממנה מורכבת מילה, והיוצרת ונושאת משמעות למילה זו.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ומורפמה · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וא · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ואם קריאה · ראה עוד »
אות גרונית
בעברית, אותיות גרוניות הן האותיות אהח"ע – ארבע האותיות המייצגות את העיצורים שמוצאם מן הגרון (בהבחנה מקבוצות העיצורים בומ"ף, גיכ"ק, דטלנ"ת, זסשר"ץ).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ואות גרונית · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ונ · ראה עוד »
נעו"י
#הפניה גזרת נעו"י.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ונעו"י · ראה עוד »
נפ"א
#הפניה גזרת נפ"א.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ונפ"א · ראה עוד »
נפי"ו
#הפניה גזרת נפי"ו.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ונפי"ו · ראה עוד »
נלי"ה
#הפניה גזרת נלי"ה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ונלי"ה · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וס · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וע · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ועיצור · ראה עוד »
עיצורים גרוניים
עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ועיצורים גרוניים · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ופונטיקה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ופונולוגיה · ראה עוד »
פועל (בלשנות)
בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ופועל (בלשנות) · ראה עוד »
קבוצה (מתמטיקה)
קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וקבוצה (מתמטיקה) · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ור · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ושם עצם · ראה עוד »
שם תואר
בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ושם תואר · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ושפות שמיות · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שורשן
שורשן הוא תת-יחידה של שורש שמי אשר אינה משתנה בנטיות השורש (כשלפני ואחרי כל שורשן עשויים הגאים להתווסף או להשתנות).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ושורשן · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ושווא · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ולשון חז"ל · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וח · ראה עוד »
חפי"צ
#הפניה גזרת חפי"צ.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וחפי"צ · ראה עוד »
חיטוף
#הפניה דקדוק עברי - מונחים#ח.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וחיטוף · ראה עוד »
בניין (שפה)
הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ובניין (שפה) · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ובניינים בעברית · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ובלשנות · ראה עוד »
גזרת נל"א
גזרת נל"א (נחי ל' הפועל א') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וגזרת נל"א · ראה עוד »
גזרת ע"ע
גזרת ע"ע (ע' הפועל-ע' הפועל), או גזרת הכפולים, היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וגזרת ע"ע · ראה עוד »
גזרת חפ"ן
גזרת חפ"ן (חסרי פ' הפועל נ') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וגזרת חפ"ן · ראה עוד »
גזרת המרובעים
גזרת המרובעים היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וגזרת המרובעים · ראה עוד »
גזרת השלמים
גזרת השלמים היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וגזרת השלמים · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ודקדוק · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ודגש חזק · ראה עוד »
דו-תנועה
#הפניה דיפתונג.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ודו-תנועה · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וה · ראה עוד »
המזה
#הפניה ء.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) והמזה · ראה עוד »
השערה (מדע)
הַשְׁעָרָה או הִיפּוֹתֵזָה במדע, היא מתן הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) והשערה (מדע) · ראה עוד »
התלכדות עיצורים
התלכדות עיצורים או הבלעה הם מונחים המקובלים בדקדוק הלשון העברית הנלמד בבתי הספר בהתייחסות לדגש המשלים, שהוא סוג של דגש חזק.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) והתלכדות עיצורים · ראה עוד »
הידמות
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) והידמות · ראה עוד »
הידמות מלאה
#הפניה הידמות.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) והידמות מלאה · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וו · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וי · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) וימי הביניים · ראה עוד »
יהושע בלאו
יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).
חָדָשׁ!!: גזרה (דקדוק) ויהושע בלאו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גזרה_(דקדוק)
