גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
78 יחסים: ASCII, IPA, و, מ, משפט (בלשנות), משפט משועבד, מזרחים, מוספית, מושא, מילון אבן-שושן, א, אם קריאה, ארץ ישראל, ארי דה לוקה, אריאל (גופן), אלפבית ארמי, אלפבית עברי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית פיניקי, אלפבית צלילי, אברהם אבן-שושן, אות, אותיות השימוש, נושא (דקדוק), ניקוד העברית בת ימינו, סמפור (איתות), ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור וילוני-שפתי, מקורב, פ, פסיק, פרנק-ריהל, פתח (ניקוד), פועל (בלשנות), פולנית, קמץ, קבלה, קובוץ, קוד מורס, שם עצם, שפה, שורוק, שווא, שכיחות אותיות בעברית, זמן (בלשנות), חמץ, ..., חנניה רייכמן, חומר, חולם מלא, חיים (גופן), ב, בסיס חיתוך, גרמנית, גימטריה, דגש חזק, דוד (גופן), דיפתונג, האקדמיה ללשון העברית, הספריה החדשה, הטעמה, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה תימנית, וו (חפץ), כתב סת"ם, כתב רש"י, כתב ברייל, כתב יד (כתב), כתיב חסר ניקוד, י, ימי הביניים, יום שישי, יוניקוד, 6 (מספר). להרחיב מדד (28 יותר) »
ASCII
מרווח, שהסימן הגרפי שלו הוא מקום ריק. בפינה הימנית התחתונה יש מקום לתו שאין לו סימן גרפי מקובל. מקום זה מופיע בתמונה רק כדי לאפשר הצגה תמציתית של התווים האחרים. ASCII (ראשי תיבות של: American Standard Code for Information Interchange) הוא קוד לייצוגם של תווים (ספרות, אותיות האלפבית, סימני פיסוק ועוד) בזיכרון מחשב ובקובצי מחשב.
חָדָשׁ!!: ו וASCII · ראה עוד »
IPA
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
משפט (בלשנות)
משפט הוא מבע שפתי המורכב ממילה אחת או יותר.
חָדָשׁ!!: ו ומשפט (בלשנות) · ראה עוד »
משפט משועבד
משפט משועבד הוא משפט המשמש לוואי לשם בתוך משפט גדול יותר, המשפט העיקרי.
חָדָשׁ!!: ו ומשפט משועבד · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: ו ומזרחים · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: ו ומוספית · ראה עוד »
מושא
בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה.
מילון אבן-שושן
"מילון חדש", 1958 "המילון החדש" בשלושה כרכים וכרך מילואים מהדורת 2003 של המילון, בשמה החדש תחילת הערך "מרובע", מתוך "המילון החדש" מילון אֶבֶן־שׁוֹשָׁן הוא השם שבו נודע מילון עברי, פרי יצירתו של אברהם אבן־שושן.
חָדָשׁ!!: ו ומילון אבן-שושן · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: ו ואם קריאה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ו וארץ ישראל · ראה עוד »
ארי דה לוקה
אֶרי דה לוּקה (באיטלקית: Erri de Luca; נולד ב-20 במאי 1950) הוא סופר איטלקי המתאר בספריו את נאפולי, עיר ילדותו.
חָדָשׁ!!: ו וארי דה לוקה · ראה עוד »
אריאל (גופן)
קיריליות אריאָל (באנגלית: Arial) הוא גופן נפוץ, ללא תגים (סן סריף), שנועד בעיקר עבור טקסטים המיועדים לקריאה על גבי צג מחשב.
חָדָשׁ!!: ו ואריאל (גופן) · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: ו ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: ו ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
חָדָשׁ!!: ו ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ו ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אלפבית צלילי
מיצג מהתערוכה באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב המפרט את האלפבית הצלילי בעברית. אָלֶפְבֵּית צְלִילִי, הנקרא גם "איות פונטי", הוא שיטה בה משתמשים במילה כדי לציין אות או ספרה.
חָדָשׁ!!: ו ואלפבית צלילי · ראה עוד »
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
חָדָשׁ!!: ו ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
חָדָשׁ!!: ו ואותיות השימוש · ראה עוד »
נושא (דקדוק)
#הפניה נושא (תחביר).
חָדָשׁ!!: ו ונושא (דקדוק) · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: ו וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
סמפור (איתות)
מגדל איתות בשיטת סמפור בצרפת איור של איתות על ידי סמפור בצרפת במאה ה -18 הסֶמָפוֹר (מיוונית עתיקה: (σῆμα (sêma - סימן, (φωρος (phoros - נושא, מן (φέρειν (pherein, לשאת) היא שיטת איתות שהומצאה בידי ואחיו בצרפת של סוף המאה ה-18. היא הקדימה את שיטת האיתות באמצעות דגלים בה נעשה שימוש בחילות ים ואת הטלגרף האלקטרוני. עדיין בשימוש כאמצעי חירום בחילות ים.
חָדָשׁ!!: ו וסמפור (איתות) · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: ו וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ו ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ו ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ו ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: ו ועיצור · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ו ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני-שפתי, מקורב
#הפניה עיצור וילוני משופתת, מקורב.
חָדָשׁ!!: ו ועיצור וילוני-שפתי, מקורב · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
פסיק
פסיק (",") הוא סימן פיסוק.
פרנק-ריהל
דוגמה של קטע טקסט הכתוב בגופן פרנק-ריהל פרנק-ריהל (בלועזית: Frank-Rühl) הוא הגופן העברי הנפוץ ביותר בדפוס.
חָדָשׁ!!: ו ופרנק-ריהל · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: ו ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
פועל (בלשנות)
בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.
חָדָשׁ!!: ו ופועל (בלשנות) · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: ו ופולנית · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
קובוץ
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: ו וקובוץ · ראה עוד »
קוד מורס
קוד מורס אנגלי המילים "morse code" בקוד מורס מכשיר מורס של גוליילמו מרקוני קוד מורס הוא קוד עבור שיטות תקשורת קולית או חזותית בינאריות - שיטות שידור בהן יש שני מצבים: דולק וכבוי.
חָדָשׁ!!: ו וקוד מורס · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: ו ושם עצם · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
שורוק
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: ו ושורוק · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
שכיחות אותיות בעברית
כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.
חָדָשׁ!!: ו ושכיחות אותיות בעברית · ראה עוד »
זמן (בלשנות)
בבלשנות, זמן הוא אחד ממאפייני הפועל, המשקף את הזמן שבו מתבצעת הפעולה.
חָדָשׁ!!: ו וזמן (בלשנות) · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חנניה רייכמן
חנניה רייכמן (16 במאי 1905 – 7 בנובמבר 1982) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: ו וחנניה רייכמן · ראה עוד »
חומר
מסך הגביש הנוזלי פועל בעזרת חומר שנמצא במצב צבירה של גביש נוזלי, בעוד שאר החומרים במצב מוצק. חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.
חולם מלא
#הפניה חולם.
חָדָשׁ!!: ו וחולם מלא · ראה עוד »
חיים (גופן)
גופן "חיים" (למעלה) ו"חיים צר" (למטה) חיים הוא גופן עברי, שעוצב בשנות העשרים בהונגריה על ידי פסח עיר-שי, שקרא לגופן על שמו של חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: ו וחיים (גופן) · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
בסיס חיתוך
בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם.
חָדָשׁ!!: ו ובסיס חיתוך · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ו וגרמנית · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: ו וגימטריה · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: ו ודגש חזק · ראה עוד »
דוד (גופן)
גופן "דוד" פרוטה מ-1952 בעיצוב איתמר דוד עם אות "דוד" שקלים חדשים דוד (David) הוא גופן עברי שעוצב על ידי איתמר (איסמר) דוד (בהתייעצות עם משה שפיצר) בשנת 1952 ונמצא בשימוש נרחב בימינו.
חָדָשׁ!!: ו ודוד (גופן) · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: ו ודיפתונג · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ו והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הספריה החדשה
"העיר והבית" מאת נטליה גינצבורג, בהוצאת "הספריה החדשה" הספריה החדשה, בעריכת מנחם פרי, היא סדרה לסיפורת, מקורית ומתורגמת, פרי שיתוף-פעולה בין הוצאת הקיבוץ המאוחד לספרי סימן קריאה.
חָדָשׁ!!: ו והספריה החדשה · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: ו והטעמה · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: ו והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: ו והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: ו והגייה תימנית · ראה עוד »
וו (חפץ)
וו תלייה עם בורג לחיבור לקיר וו הרמה מחובר לעגורן וו (נקרא גם אנקול, אונקל או קרס) הוא אביזר לתליית חפצים או עיגונם.
חָדָשׁ!!: ו ווו (חפץ) · ראה עוד »
כתב סת"ם
#הפניה אותיות סת"ם.
חָדָשׁ!!: ו וכתב סת"ם · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: ו וכתב רש"י · ראה עוד »
כתב ברייל
אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.
חָדָשׁ!!: ו וכתב ברייל · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: ו וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
כתיב חסר ניקוד
#הפניה כתיב מלא.
חָדָשׁ!!: ו וכתיב חסר ניקוד · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ו וימי הביניים · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: ו ויום שישי · ראה עוד »
יוניקוד
יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: ו ויוניקוד · ראה עוד »
6 (מספר)
כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.
חָדָשׁ!!: ו ו6 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
ו"ו, ו"ו החיבור, ו"ו ההיפוך, ו' החיבור, ויו.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ו
