גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
60 יחסים: משה הס, מתרגם, אנגליה, אליעזר ליפמן זילברמן, אהרן דוד גורדון, נתן גורן, סארי (מחוז), סובאלק, עמנואל אטקס, עם הספר (הוצאת ספרים), עברית, עורך, עיר בירה, עיתונאי, פרוסיה, פריז, פיטר ויירניק, צמח צמריון (הלפרין), צבי הירש קלישר, תנועת ההשכלה היהודית, תחום המושב, תיירות, ליטא, חובבי ציון, חיבת ציון, ברמינגהאם, גצל קרסל, גדעון קוץ, גוברניית וילנה, דב ליפץ, המאה ה-19, המגיד, האימפריה הרוסית, הסוכנות היהודית, ועידת קטוביץ, כתיב, ישראל יוסף בנימין, ישיבה, יהדות ליטא, יהודה אלקלעי, יהודה אברבנאל, יוסף שלמון, יידיש, 1831, 1841, 1850, 1855, 1858, 1863, 1869, ..., 1879, 1881, 1884, 1885, 1886, 1890, 1891, 1897, 21 במאי, 28 במרץ. להרחיב מדד (10 יותר) »
משה הס
דיוקן של משה הס בצעירותו, 1846 משה הֶס (בגרמנית: Moses Hess; 21 ביוני 1812, בון – 6 באפריל 1875, פריז) היה סופר והוגה דעות סוציאליסט יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ומשה הס · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ומתרגם · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ואנגליה · ראה עוד »
אליעזר ליפמן זילברמן
אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann; 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ואליעזר ליפמן זילברמן · ראה עוד »
אהרן דוד גורדון
אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ונתן גורן · ראה עוד »
סארי (מחוז)
סארי (באנגלית: Surrey) הוא מחוז בדרום-מזרח אנגליה. סביב לו מצויים מחוזות: לונדון רבתי (צפון מזרח), ברקשייר (צפון מערב), קנט (מזרח), סאסקס מערב (דרום מערב) והמפשייר (מערב), סאסקס מזרח (דרום מזרח). עיר הבירה של המחוז היא גילדפורד. סארי הוא המחוז השלישי בגודלו בדרום-מזרח אנגליה. גבולותיו של המחוז כמעט ולא השתנו מאז שנת 1965, הוא נחשב למחוז עשיר יחסית. המחוז מחולק ל-11 נפות: ספלת'ורן, ראנימיד, סארי הית', ווקינג, אלמברידג', גילדפורד, ווייברלי, מול וואלי, אפסום ואיוול, רייגייט ובאנסטד, טאנברידג'. מבחינה תחבורתית, למחוז יש שירות רכבות מהיר לבירה לונדון, ובסמוך לו שוכנים נמלי תעופה כגון נמל התעופה לונדון הית'רו ונמל התעופה לונדון גטוויק.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וסארי (מחוז) · ראה עוד »
סובאלק
מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וסובאלק · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ועברית · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ועורך · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ועיר בירה · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ועיתונאי · ראה עוד »
פרוסיה
סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ופרוסיה · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ופריז · ראה עוד »
פיטר ויירניק
#הפניה פרץ ויירניק.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ופיטר ויירניק · ראה עוד »
צמח צמריון (הלפרין)
#הפניה צמח צמריון.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וצמח צמריון (הלפרין) · ראה עוד »
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וצבי הירש קלישר · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ותחום המושב · ראה עוד »
תיירות
תיירים בירושלים, 2007 תיירת מביטה בתצפית על רומא מגבעת ג'אניקולו תיירות היא ענף כלכלי, שבדרך כלל מיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים ומחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה (בדרך כלל עד שנה).
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ותיירות · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וליטא · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וחובבי ציון · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וחיבת ציון · ראה עוד »
ברמינגהאם
ברמינגהאם (באנגלית: Birmingham) היא העיר השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת, אחרי לונדון.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וברמינגהאם · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וגצל קרסל · ראה עוד »
גדעון קוץ
גדעון קוץ (נולד ב-12 ביולי 1948) הוא עיתונאי ישראלי והיסטוריון של התקשורת, המשמש ככתב ופרשן בינלאומי בתאגיד השידור הישראלי, ככתב חוץ באירופה,שליח מיוחד ובעל טור בעיתון "מעריב"; פרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות באוניברסיטת פריז 8 ועמית מחקר באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וגדעון קוץ · ראה עוד »
גוברניית וילנה
#הפניה פלך וילנה.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וגוברניית וילנה · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ודב ליפץ · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון והמאה ה-19 · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: דוד גורדון והמגיד · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון והסוכנות היהודית · ראה עוד »
ועידת קטוביץ
הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וועידת קטוביץ · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וכתיב · ראה עוד »
ישראל יוסף בנימין
ישראל בן יוסף בנימין ר' ישראל בן יוסף בנימין (1818 - 3 במאי 1864; ידוע בכינויו "בנימין השני") היה נוסע וסופר מפורסם.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וישראל יוסף בנימין · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון וישיבה · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהודה אלקלעי
לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ויהודה אלקלעי · ראה עוד »
יהודה אברבנאל
רבי דון יהודה אַבְּרַבַנְאֵל (ה'ר"כ, 1460 – ה'ר"צ, 1530 לערך) היה רב, רופא, פילוסוף יהודי ומשורר, בספרות העולמית נודע בשם לאונה אבראו (Leone Ebreo).
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ויהודה אברבנאל · ראה עוד »
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ויוסף שלמון · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ויידיש · ראה עוד »
1831
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1831 · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1841 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1850 · ראה עוד »
1855
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1855 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1858 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1863 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1869 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1879 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1881 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1884 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1885 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1886 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1891 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו1897 · ראה עוד »
21 במאי
21 במאי הוא היום ה-141 בשנה (142 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו21 במאי · ראה עוד »
28 במרץ
28 במרץ הוא היום ה-87 בשנה (88 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד גורדון ו28 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_גורדון
