גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
90 יחסים: מצוות יישוב ארץ ישראל, מקור ראשון, מקוה ישראל, מרכז אירופה, משיח, משיח בן יוסף, מזרח אירופה, מבשרי הציונות, מדינת היהודים, מוסד הרב קוק, אנגליה, ארץ ישראל, אליעזר פאפו, אליעזר שטיינמן, אוצר התיישבות היהודים, אור יהודה, נתן פרידלנד, סמיכה לרבנות, סרביה, סרייבו, עלילת הדם בדמשק, עלייה לארץ ישראל, עיירה, פרויקט בן-יהודה, פלא יועץ, צפון אפריקה, צרפת, קרקע, קלישר, רפאל מאיר פאניז'ל, רב, שמואל ליב ציטרון, שאבאץ, שנות ה-50 של המאה ה-19, שליטי האימפריה העות'מאנית, שיבת ציון, ת"ש, תקנ"ח, תקיעת שופר, תרל"ט, תשובה (יהדות), תחיית הלשון העברית, זמון, חז"ל, חגי בן ארצי, חיים פרחי, באדן-באדן, בנק, בנימין זאב הרצל, ברוך מיטרני, ..., בלגרד, בוסניה (אזור), בית הקברות בהר הזיתים, ג'ני לבל, גאולה, גרמניה, ד' בתשרי, דרשנות, ה'תרל"ט, ה'תרל"ד, ה'תשל"ה, המאה ה-19, האימפריה האוסטרית, האימפריה העות'מאנית, הגר"א, הוצאת משרד הביטחון, היישוב הישן, ורשה, וזיר, כל ישראל חברים, יפו, יצחק ניסנבוים, יצחק קראוס, יצחק רפאל, יצחק טריואקס, ירושלים, יהודה בורלא, יהודה ביבאס, 1798, 1825, 1839, 1840, 1865, 1869, 1878, 1939, 1940, 1974, 2013, 4 בספטמבר. להרחיב מדד (40 יותר) »
מצוות יישוב ארץ ישראל
מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומקור ראשון · ראה עוד »
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומקוה ישראל · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומרכז אירופה · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומשיח · ראה עוד »
משיח בן יוסף
משיח בן יוסף או משיח בן אפרים על פי תפיסת אחרית הימים במסורת היהודית, הוא משיח שיגיע לפני משיח בן דוד, ועתיד להיהרג.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומשיח בן יוסף · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומזרח אירופה · ראה עוד »
מבשרי הציונות
הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומבשרי הציונות · ראה עוד »
מדינת היהודים
כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומדינת היהודים · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ואנגליה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר פאפו
הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ואליעזר פאפו · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אוצר התיישבות היהודים
סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »
אור יהודה
פארק נווה סביון בעיר אור יהודה בלילה 250px גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות, ספטמבר 2007 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה הלוגו של המרכז למורשת ליהדות לוב המרכז למורשת יהדות לוב מכבי אור יהודה במשחק נגד סקציה נס ציונה אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה שמות תשעת עולי הגרדום אוֹר יהוּדָה היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ואור יהודה · ראה עוד »
נתן פרידלנד
הרב נתן פרידלנד (תקס"ח - י"ח באדר ב' תרמ"ג; 1808–1883) היה רב, דרשן, סופר ופעיל למען רעיון יישוב ארץ ישראל בתקופת מבשרי הציונות.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ונתן פרידלנד · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סרביה
הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וסרביה · ראה עוד »
סרייבו
נהר בוסנה העיר העתיקה של סרייבו שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד סָרָיֶיבוֹ (בבוסנית: Sarajevo, בקירילית: Сарајево) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וסרייבו · ראה עוד »
עלילת הדם בדמשק
#הפניה עלילת דמשק.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ועלילת הדם בדמשק · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עיירה
העיירה פרבולד שבסלובניה. העיירה פורבו שבפינלנד. העיירה דבוס במזרח שווייץ אופקים, כשהייתה עיירת פיתוח עיירה היא סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות אך מספר התושבים בו קטן ביחס למספר התושבים בעיר.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ועיירה · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פלא יועץ
פלא יועץ, הוא ספר מוסר, המכיל עצות להנהגות בכל תחומי החיים, שנכתב על ידי רבי אליעזר פאפו, ונדפס לראשונה בקושטנדינא בשנת 1824, ולאחר מכן חזר והודפס בעוד 16 מהדורות.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ופלא יועץ · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וצפון אפריקה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וצרפת · ראה עוד »
קרקע
קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים ואוויר, המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וקרקע · ראה עוד »
קלישר
#הפניה צבי הירש קלישר.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וקלישר · ראה עוד »
רפאל מאיר פאניז'ל
הרב רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ורפאל מאיר פאניז'ל · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ורב · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שאבאץ
שָאבָּאץ (בסרבית קירילית: Шабац) היא עיר במערב סרביה, בירת מחוז מאצ'בה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ושאבאץ · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-19
הברירה הטבעית. שנות ה-50 של המאה ה-19 היו העשור השישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1850 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1859.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ושנות ה-50 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שליטי האימפריה העות'מאנית
#הפניה סולטאן עות'מאני.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ושליטי האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ושיבת ציון · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ות"ש · ראה עוד »
תקנ"ח
#הפניה ה'תקנ"ח.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ותקנ"ח · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ותקיעת שופר · ראה עוד »
תרל"ט
#הפניה ה'תרל"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ותרל"ט · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
זמון
בית הכנסת בזמון זֶמוּן (בסרבית: Земун, בגרמנית: זֶמְלִין (Semlin)) היא אחת מ-17 הרשויות המקומיות המרכיבות את מחוז בלגרד, אשר מרכזו בלגרד בירת סרביה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וזמון · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וחז"ל · ראה עוד »
חגי בן ארצי
שמואל וחוה בן ארצי וארבעת ילדיהם, 1960. הילדים: מימין (ליד האב) אמציה בן ארצי, משמאל חגי בן ארצי, במרכז מתניה בן ארצי ועל ברכי האב שרה בן ארצי חגִי בן ארצי (נולד בט"ו באייר ה'תש"י, 1 במאי 1950) הוא איש חינוך ומרצה למחשבת ישראל, לתנ"ך ולתלמוד.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וחגי בן ארצי · ראה עוד »
חיים פרחי
חיים פרחי (1760 – אוגוסט 1820) היה יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וחיים פרחי · ראה עוד »
באדן-באדן
באדן-באדן (בגרמנית: Baden-Baden) היא עיירה במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ובאדן-באדן · ראה עוד »
בנק
בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ובנק · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ברוך מיטרני
הרב ברוך (בן יצחק) מיטרני (מכונה בני"ם; 11 באפריל 1847, כ"ה בניסן ה'תר"ז – 19 באוגוסט 1919, כ"ג באב ה'תרע"ט) היה איש ציבור, מחנך, משורר, מחזאי, סופר פורה, עיתונאי ורפורמיסט, ממבשרי הציונות ואחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וברוך מיטרני · ראה עוד »
בלגרד
בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ובלגרד · ראה עוד »
בוסניה (אזור)
בוסניה (בשפות האזור Bosna או Босна) הוא חבל ארץ התופס את חלק הארי של בוסניה והרצגובינה, למעט אזור הרצגובינה שמשתרע בדרומה של המדינה, סמוך לים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ובוסניה (אזור) · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
ג'ני לבל
ג'ני לבל (בסרבו-קרואטית: ז'ני לבל, Ženi Lebl,Жени Лебл; 20 ביוני 1927 - 20 באוקטובר 2009) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת והיסטוריונית, חוקרת יהדות יוגוסלביה ישראלית ילידת סרביה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וג'ני לבל · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וגאולה · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וגרמניה · ראה עוד »
ד' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וד' בתשרי · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ודרשנות · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וה'תרל"ט · ראה עוד »
ה'תרל"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וה'תרל"ד · ראה עוד »
ה'תשל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וה'תשל"ה · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי והמאה ה-19 · ראה עוד »
האימפריה האוסטרית
האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי והגר"א · ראה עוד »
הוצאת משרד הביטחון
#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי והיישוב הישן · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וורשה · ראה עוד »
וזיר
סמלו של וזיר גדול עות'מאני. הכיתוב במרכז הסמל "نشان افتخار", ובאותיות לטיניות Nişan-ı İftihar, משמעו: עיטור הכבוד. וזיר (בערבית: وزير) הוא יועץ מדיני רם מעלה, או שר בממשלה מוסלמית.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ווזיר · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וכל ישראל חברים · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ויפו · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
יצחק קראוס
הרב פרופ' יצחק קראוס (נולד בכ"ד בתשרי ה'תשי"ט, 8 באוקטובר 1958), מכהן כמרצה במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ויצחק קראוס · ראה עוד »
יצחק רפאל
ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ויצחק רפאל · ראה עוד »
יצחק טריואקס
אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ויצחק טריואקס · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי וירושלים · ראה עוד »
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ויהודה בורלא · ראה עוד »
יהודה ביבאס
הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ויהודה ביבאס · ראה עוד »
1798
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1798 · ראה עוד »
1825
אנטוניו סליירי.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1825 · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1839 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1840 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1865 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1869 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1878 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1939 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1940 · ראה עוד »
1974
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו1974 · ראה עוד »
2013
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו2013 · ראה עוד »
4 בספטמבר
4 בספטמבר הוא היום ה-247 בשנה בלוח הגריגוריאני (248 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה אלקלעי ו4 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_אלקלעי
