גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מרא דאתרא, משה רבקש, מגנצא, מגילת רות, מיינץ, אמסטרדם, אהרן פריימאן, אוסטרוה, אוקראינה, נחמיה בריל, פולין, פודגוז'ה, פירוש רש"י לתורה, פיורדא, קרקוב, שבת, שבתאות, תרי"ג מצוות, תהילים, לבוב, לובלין, לידא, חלב (עיר), חיים יוסף דוד אזולאי, גנבה ספרותית, דברי קבלה, דיהרנפורט, ה'שצ"ב, ה'ת"מ, ה'תמ"ב, ה'תנ"ז, ה'תפ"ד, ה'תרצ"ח, ה'תל"א, המוזיאון הבריטי, השיל מקראקא, ועד ארבע ארצות, ורוצלב, ווהלין, כ"ז בחשוון, כתב יד (העתק), יעקב עמדן, יצחק, יצחק אברבנאל, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, 1632, 1671, 1680, 1682, ..., 1683, 1690, 1693, 1696, 1727. להרחיב מדד (5 יותר) »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ומרא דאתרא · ראה עוד »
משה רבקש
רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ומשה רבקש · ראה עוד »
מגנצא
#הפניה מיינץ.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ומגנצא · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ומגילת רות · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ומיינץ · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ואמסטרדם · ראה עוד »
אהרן פריימאן
#הפניה אהרן פריימן.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ואהרן פריימאן · ראה עוד »
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ואוסטרוה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ואוקראינה · ראה עוד »
נחמיה בריל
הרב נחמיה (נחום) בריל (Nehemiah Brüll; 16 במרץ 1843, רוסינוב, מורביה – 5 בפברואר 1891 פרנקפורט) היה רב רפורמי וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ונחמיה בריל · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ופולין · ראה עוד »
פודגוז'ה
פודגוז'ה (בפולנית: Podgórze) היא מחוז של קרקוב, פולין, על הגדה הימנית (הדרומית) של נהר הוויסלה, למרגלות גבעת לאסוטה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ופודגוז'ה · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פיורדא
#הפניה פירט (עיר).
חָדָשׁ!!: דוד לידא ופיורדא · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וקרקוב · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ושבת · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ושבתאות · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ותהילים · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ולבוב · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ולובלין · ראה עוד »
לידא
לידא (בבלארוסית: Лі́да, ברוסית: Ли́да, בליטאית: Lyda, בפולנית: Lida, ביידיש: לידא או לידע) היא עיר במערב בלארוס, בירת נפה (ראיון), על גדות הנחל לידייקה, במחוז (ווֹבּלַסְט) גרודנו, 160 ק"מ מרחק ממינסק ו-40 ק"מ מהגבול עם ליטא.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ולידא · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וחלב (עיר) · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
גנבה ספרותית
גנבה ספרותית (בלועזית: פְּלַגְיָאט) היא שימוש לא ראוי או גנבה של מילים, מחשבות, רעיונות וביטויים של אדם אחד והצגתם כשייכים לאחר.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וגנבה ספרותית · ראה עוד »
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ודברי קבלה · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה'שצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וה'שצ"ב · ראה עוד »
ה'ת"מ
#הפניה ה'ת"ם.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וה'ת"מ · ראה עוד »
ה'תמ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וה'תמ"ב · ראה עוד »
ה'תנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וה'תנ"ז · ראה עוד »
ה'תפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וה'תפ"ד · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וה'תרצ"ח · ראה עוד »
ה'תל"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וה'תל"א · ראה עוד »
המוזיאון הבריטי
חזית המוזיאון הבריטי ובראשו גמלון עם פסלים מאת ריצ'רד ווסטמאקוט המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.
חָדָשׁ!!: דוד לידא והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »
השיל מקראקא
רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.
חָדָשׁ!!: דוד לידא והשיל מקראקא · ראה עוד »
ועד ארבע ארצות
שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וועד ארבע ארצות · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וורוצלב · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וווהלין · ראה עוד »
כ"ז בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וכ"ז בחשוון · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: דוד לידא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
יעקב עמדן
#הפניה יעקב עמדין.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ויעקב עמדן · ראה עוד »
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ויצחק · ראה עוד »
יצחק אברבנאל
ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ויצחק אברבנאל · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ויהדות ספרד · ראה עוד »
1632
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1632 · ראה עוד »
1671
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1671 · ראה עוד »
1680
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1680 · ראה עוד »
1682
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1682 · ראה עוד »
1683
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1683 · ראה עוד »
1690
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1690 · ראה עוד »
1693
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1693 · ראה עוד »
1696
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1696 · ראה עוד »
1727
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד לידא ו1727 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_לידא
