גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
64 יחסים: و, ق, מערב אירופה, מזרחים, אנוסים, ארץ ישראל, אשכנזים, ניקוד ארץ־ישראלי, ניקוד טברני, ע, עת־מול, עברית, עברית מקראית, עיצור, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, רוטט, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור ענבלי, סותם, אטום, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני משופתת, מקורב, עיצור וילוני, אפי, עיצור וילוני, סותם, אטום, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצור וילוני, חוכך, קולי, עיצורים נחציים, עיצורים לועיים, קמץ, ר, שווא, ת, תנועה (פונולוגיה), תפילה (יהדות), תחיית הלשון העברית, ח, בית כנסת, דגש קל, דגש חזק, דובר קוסאשווילי, המאה ה-13, המאה ה-20, התגנבות יחידים, הטעמה, הגייה, ..., הגייה אשכנזית, הגייה תימנית, הולנדית, ועד הלשון העברית, ימי הביניים, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות בבל, ح, ذ, ر, ط, ع, غ. להרחיב מדד (14 יותר) »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וو · ראה עוד »
ق
האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וق · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ומערב אירופה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ומזרחים · ראה עוד »
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ואנוסים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וארץ ישראל · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ואשכנזים · ראה עוד »
ניקוד ארץ־ישראלי
קטע פיוט בניקוד ארץ־ישראלי שנתגלה בגניזת קהיר (מתוך הקדושתא שחיבר הדותהו על משמרת בלגה) הניקוד הארץ־ישראלי הוא ניקוד עילי שהיה בשימוש יהודי ארץ ישראל בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וניקוד ארץ־ישראלי · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וניקוד טברני · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וע · ראה עוד »
עת־מול
#הפניה עת-מול.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועת־מול · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועברית מקראית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, רוטט
עיצור מכתשי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור מכתשי, רוטט · ראה עוד »
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, סותם, אטום
עיצור ענבלי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור ענבלי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, אטום
עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום (עִצּוּר בָּתַר-מַכְתְּשֵׁי חוֹכֵךְ אָטוּם) הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, סותם, קולי
עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני משופתת, מקורב
עיצור וילוני משופתת מקורב הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות, כדוגמת העברית (בהגייה התימנית ובמילים שאולות).
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור וילוני משופתת, מקורב · ראה עוד »
עיצור וילוני, אפי
עיצור וילוני אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור וילוני, אפי · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, אטום
עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור וילוני, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, קולי
עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, אטום
עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור וילוני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, קולי
עיצור וילוני חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצור וילוני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצורים נחציים
העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצורים נחציים · ראה עוד »
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ועיצורים לועיים · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וקמץ · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ור · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ושווא · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ות · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וח · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ובית כנסת · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ודגש חזק · ראה עוד »
דובר קוסאשווילי
דובר קוסאשווילי (בגאורגית: დოვერ ქოსაშვილი, תעתיק מדויק: דובר כּוֹסאשווילי; נולד ב-8 בדצמבר 1966 באוני, גאורגיה) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ושחקן ישראלי, זוכה שלושה פרסי אופיר: לבימוי ותסריט, על סרט הביכורים שלו "חתונה מאוחרת", ופרס לשחקן המשנה הטוב ביותר על משחקו בסרט "קצפת ודובדבנים" של גור בנטביץ'.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ודובר קוסאשווילי · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והמאה ה-20 · ראה עוד »
התגנבות יחידים
התגנבות יחידים הוא ספר מאת יהושע קנז שיצא בשנת 1986.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והתגנבות יחידים · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והטעמה · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והגייה תימנית · ראה עוד »
הולנדית
הולנדית (בהולנדית: Nederlands) היא שפה אירופית, המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית והולנדית · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וועד הלשון העברית · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וימי הביניים · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית ויהדות בבל · ראה עוד »
ح
חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וح · ראה עוד »
ذ
דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וذ · ראה עוד »
ر
האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וر · ראה עוד »
ط
האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וط · ראה עוד »
ع
האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וع · ראה עוד »
غ
האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: הגייה ספרדית וغ · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגייה_ספרדית
