גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
336 יחסים: מנדלי מוכר ספרים, מעריב, מקור ראשון, משנה, משרד החינוך, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה מנדלסון, משה נחום ולנשטיין, משה שמיר, משה בר-אשר, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת השפות, מליצה, מטוס, מדע, מדע (כתב עת), מדרש, מדינת היהודים, מדיניות לשונית בישראל, מוסד ביאליק, מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מורפמה, מורה נבוכים, מושבה, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מילון בן-יהודה, מילים יחידאיות בתנ"ך, א"צ גרינברג, אנגליה, אסא כשר, אקדח, ארמית, ארץ ישראל, ארון הספרים היהודי, אריה ליב פרומקין, אשכנזים, אתגר קרת, אל הציפור, אלפיים (כתב עת), אליעזר רובינשטיין, אליעזר בן-יהודה, אחד העם, אברהם מאפו, אברהם אבן-שושן, אהרן ממן, אהבת ציון (רומן), אומה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, ..., אוצר מילים, אוקראינה, אוריה שביט, אירופה, איתמר אבן-זהר, אילן אלדר, אידאולוגיה, איכר, נתן אפרתי, ניב (סיווג שפה), ס. יזהר, סאטירה, ספר לימוד, ספרות, סטנד-אפ, סגול (ניקוד), סוגה, סיפר, עם, ערבית, ערבית יהודית, ערוץ 10, על כנפי נשרים, עלי איתן, עליית אעלה בתמר, עליית הנוער, עברית, עברית מקראית, עברית בעברית, עברית ישראלית, עוזי אורנן, עוגה, עיצור, עיצורים נחציים, עיצורים לועיים, עיריית תל אביב, עיתון, עיתונאות, עיתונות עברית, פרויקט בן-יהודה, פשקוויל, פתח (ניקוד), פונולוגיה, פובליציסטיקה, פיוט, צרפתית, צרצריים, צירה, ציונות, קמץ, קריאת שמע, קריית ספר (הוצאת ספרים), קשת (כתב עת), קתדרה (כתב עת), קל וחומר, קלמן שולמאן, קהלת מוסר, קוגל, קיגל, רמב"ם, ראשון לציון, ראובן סיוון, רפאל ניר, רחל אליאור, רב-לשונית, רגע של עברית, רוסית, רוביק רוזנטל, רכבל, שמרנות, שמואל פסברג, שאלות ותשובות, שאילת מילים, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-18, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-19, שנות ה-80 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפת אם, שפה, שפה רשמית, שפה ברורה, שפות שמיות, שפות יהודיות, שלמה מורג, שלמה צמח, שלמה דב גויטיין, שלמה יזרעאל, שלום שבזי, שלילת הגלות, שטעטל, שורש (שפות שמיות), שווא, שירה, שירה עברית חדשה, ת, תמר עילם גינדין, תאודור נלדקה, תנ"ך, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תנועה (פונולוגיה), תפילה (יהדות), תקופת הביניים של העברית, תרבות (רשת חינוך), תשע"ב, תשבץ, תל אביב-יפו, תלמוד, תחביר, תחביר עברי, תחדיש, תהילים, תורה, תוכנית אוגנדה, תכנון לשון, תימן, לאדינו, לאומיות, לשון חז"ל, לשון הקודש, לשוננו, לשוננו לעם, לטינית, לונדון את קירשנבאום, לוין קיפניס, לינגואה פרנקה, ליטורגיה, טרפה, טלגרף, טבע, טורקית, ז'רגון, זמן יהודי חדש, זמנים, זלמן שניאור, חמש מגילות, חסידות בעלז, חשמל, חלקת לשון, חבר הלאומים, חברת עזרה של יהודי גרמניה, חכמת ישראל, חיים נחמן ביאליק, חיים רבין, חיים רוזן, חיים באר, חיים בלנק, בנימין זאב הרצל, בנימין הרשב, בלארוס, בלשנות מודרנית, בלשנות חברתית, בזק, בין שתי מלחמות העולם, בית מדרש, בית הספר חביב, בית הספר הריאלי, בית כנסת, ביכורי העתים, גצל קרסל, גרמנית, גרמניה, גלעד צוקרמן, גליציה, גלידה, גדוד מגיני השפה, דקדוק עברי, דת, דז'יגאן ושומאכר, דבורה בן-יהודה, דגש חזק, דוד ילין, דוד יודילוביץ', דיאלוג, דירוג שנגחאי, דיגלוסיה, המאסף, המאה ה-12, המאה ה-16, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-20, המאה העשרים, המנדט הבריטי, המליץ, המגיד, המגיד ממזריטש, המגיד מלוצק, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, האיחוד הפולני-ליטאי, הנדסה, הניקוד הטברני, הספרייה הלאומית, הסתדרות המורים, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העברית (כתב עת), העדה החרדית, הפטרה, הצפירה, הצבי, הקונגרס הציוני, השחר, השואה, התקווה, התרגום כמנוף לתחיית השפה העברית, הלחם, הלכה, הטעמה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, החלוץ (כתב עת), החייאת שפה, הגדודים העבריים, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית רחביה, הגיית העברית, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, הכוזרי, היכחדות שפה, היישוב, ועד הלשון העברית, כרם חמד, כתב עת, ימי הביניים, יעקב פיכמן, יעקב שביט, יצחק קצנלסון, יצחק בצלאל, יצחק ירוחם דיסקין, ירון לונדון, ירושלים, ישראל, ישראל עמיקם, ישראל קולת, ישראל ברטל, יד יצחק בן-צבי, ידיעות אחרונות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות איטליה, יהדות ספרד, יהדות פולין, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות הונגריה, יהואש (סופר), יהושע בלאו, יהודי ליטא, יהודי גליציה, יהודים, יואב קרני, יוסף קלוזנר, יוסף לנג, יוסף חיים זוננפלד, יוסף ויתקין, יוחנן ברויאר, יוונית, יידיש, יידישיזם, 1836, 1858, 1879, 1881, 1884, 1886, 1889, 1895, 1902, 1903, 1909, 1911, 1913, 1917, 1919, 1922, 1924. להרחיב מדד (286 יותר) »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומעריב · ראה עוד »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומקור ראשון · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומשנה · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומשרד החינוך · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה נחום ולנשטיין
קבר הרב משה נחום ולנשטיין בהר הזיתים הרב משה נחום ולנשטיין (תר"א - כ"ג באדר תרפ"ב; 1841–1922), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים וראב"ד שלה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומשה נחום ולנשטיין · ראה עוד »
משה שמיר
לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומשה שמיר · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומשה בר-אשר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת השפות
ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומלחמת השפות · ראה עוד »
מליצה
מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומליצה · ראה עוד »
מטוס
אנטונוב An-225, המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם מָטוֹס או אֲוִירוֹן הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומטוס · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומדע · ראה עוד »
מדע (כתב עת)
עטיפת גיליון של "מדע" משנת 1967 מדע - עיתון מדעי לכל היה כתב עת למדע פופולרי שיצא לאור בהוצאת מוסד ויצמן לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומדע (כתב עת) · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומדרש · ראה עוד »
מדינת היהודים
כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומדינת היהודים · ראה עוד »
מדיניות לשונית בישראל
שלט במשרד הפנים/המשרד לקליטת העלייה בקריית הממשלה בחיפה. מלמעלה למטה: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית.המדיניות הלשונית של מדינת ישראל טרם הוגדרה באופן חד-משמעי על ידי הכנסת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומדיניות לשונית בישראל · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסדות להשכלה גבוהה בישראל
#הפניה השכלה גבוהה בישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומוסדות להשכלה גבוהה בישראל · ראה עוד »
מורפמה
בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן או צורה לשונית) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר ממנה מורכבת מילה, והיוצרת ונושאת משמעות למילה זו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומורפמה · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומורה נבוכים · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומושבה · ראה עוד »
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומילון בן-יהודה · ראה עוד »
מילים יחידאיות בתנ"ך
רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »
א"צ גרינברג
#הפניה אורי צבי גרינברג.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וא"צ גרינברג · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואנגליה · ראה עוד »
אסא כשר
אסא כשר (נולד ב-6 ביוני 1940 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב העוסק בפרגמטיקה של השפה ובאתיקה מקצועית; ממחברי "רוח צה"ל"; זוכה פרס ישראל בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואסא כשר · ראה עוד »
אקדח
אקדח יריחו 941 אקדח CZ p-07 אֶקְדָּח הוא כלי ירייה עם קנה קצר באופן יחסי, הניתן להפעלה ביד אחת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואקדח · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וארץ ישראל · ראה עוד »
ארון הספרים היהודי
#הפניה ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וארון הספרים היהודי · ראה עוד »
אריה ליב פרומקין
הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואשכנזים · ראה עוד »
אתגר קרת
אֶתְגָּר דוד קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967) הוא סופר, מחזאי, תסריטאי, במאי, קומיקסאי, פזמונאי ושחקן קולנוע ישראלי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואתגר קרת · ראה עוד »
אל הציפור
אֶל הַצִּפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואל הציפור · ראה עוד »
אלפיים (כתב עת)
אלפיים - כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות היה כתב עת שיצא לאור מדי כחצי שנה, החל משנת 1989 ועד 2009 בהוצאת עם עובד.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואלפיים (כתב עת) · ראה עוד »
אליעזר רובינשטיין
אליעזר רובינשטיין (5 במאי 1926 – 29 ביולי 1989) היה פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואליעזר רובינשטיין · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואחד העם · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואברהם מאפו · ראה עוד »
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »
אהרן ממן
אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואהרן ממן · ראה עוד »
אהבת ציון (רומן)
"אהבת ציון" (1853) הוא רומן מאת הסופר היהודי אברהם מאפו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואהבת ציון (רומן) · ראה עוד »
אומה
אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואומה · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוצר מילים
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואוצר מילים · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואוקראינה · ראה עוד »
אוריה שביט
אוריה שביט (נולד ב-22 ביוני 1975) הוא חוקר חברות איסלאמיות, סופר ישראלי ופרופ' מן המניין באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואוריה שביט · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואירופה · ראה עוד »
איתמר אבן-זהר
איתמר אבן־זֹהר (נולד ב־23 במרץ 1939 בתל אביב) הוא חוקר תרבות ישראלי, פרופסור אמריטוס ביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואיתמר אבן-זהר · ראה עוד »
אילן אלדר
אילן אלדר (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואילן אלדר · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואידאולוגיה · ראה עוד »
איכר
פרדריק דה האנן, שנת 1913 בערך. המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ואיכר · ראה עוד »
נתן אפרתי
#הפניה נתן רוטנשטרייך.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ונתן אפרתי · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ס. יזהר
ס. יזהר ב-1951ס.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וס. יזהר · ראה עוד »
סאטירה
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וסאטירה · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וספר לימוד · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וספרות · ראה עוד »
סטנד-אפ
הקומיקאי ריצ'רד הרינג במופע סטנד-אפ בלונדון מופע סטנד-אפ (בעברית: מִצְחָק) הוא מונולוג של קומיקאי המופיע על הבמה או דיאלוג שהוא מקיים עם הקהל, ובו הוא מציג מבט שונה ומבדר על סיטואציות שונות משגרת החיים היומית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וסטנד-אפ · ראה עוד »
סגול (ניקוד)
סֶגּוֹל הוא סימן ניקוד עברי, שמסמן את הצליל e. הוא נראה כמו שלוש נקודות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וסגול (ניקוד) · ראה עוד »
סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וסוגה · ראה עוד »
סיפר
סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וסיפר · ראה עוד »
עם
קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כבני קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים (לרוב לפחות רובם), כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים ו/או אזור גאוגרפי ולעיתים ישנם אנשים שיכלילו גם גזע בעוד שישנם אנשים שאפילו יגדירו גזע כמילה נרדפת לאתניות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועם · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וערבית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וערבית יהודית · ראה עוד »
ערוץ 10
#הפניה ערוץ עשר.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וערוץ 10 · ראה עוד »
על כנפי נשרים
#הפניה מבצע על כנפי נשרים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועל כנפי נשרים · ראה עוד »
עלי איתן
עֵלִי איתן (ארנסט איזן; 1908 – 18 בנובמבר 1993) היה בלשן ישראלי שעסק בשפות שמיות והיסטוריון, פרופסור ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב, חבר ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ועורך "לשוננו לעם".
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועלי איתן · ראה עוד »
עליית אעלה בתמר
עליית אעלה בתמר הייתה עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) מעט לפני העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועליית אעלה בתמר · ראה עוד »
עליית הנוער
הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועליית הנוער · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית בעברית
"עברית בעברית" היא שיטה בהוראת העברית שפותחה על ידי יצחק אפשטיין.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועברית בעברית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועברית ישראלית · ראה עוד »
עוזי אורנן
משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, עוזי אורנן והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, אחיו יונתן רטוש ואחותו מירי דור עוזי אורנן (7 ביוני 1923 – 3 בנובמבר 2022) היה בלשן, פרופסור ללשון באוניברסיטה העברית ולעיבוד שפות טבעיות בטכניון וחבר באקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועוזי אורנן · ראה עוד »
עוגה
Orchard Street בלואר איסט סייד (1933) Brisbane Arcade, קווינסלנד (1938) עוגות בחלון ראווה של מאפייה בלונסטון עוּגה (במלרע) היא מאפה מתוק המוכן בתבנית אישית או גדולה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועוגה · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועיצור · ראה עוד »
עיצורים נחציים
העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועיצורים נחציים · ראה עוד »
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועיצורים לועיים · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועיריית תל אביב · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועיתון · ראה עוד »
עיתונאות
עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועיתונאות · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ועיתונות עברית · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פשקוויל
חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ופשקוויל · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ופונולוגיה · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ופיוט · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וצרפתית · ראה עוד »
צרצריים
צרצר השדה צִרְצָרִיּים (שם מדעי: Gryllidae; שם תלמודי: צַרְצוּר) היא משפחת חרקים נפוצה מסדרת החגבאים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וצרצריים · ראה עוד »
צירה
#הפניה צירי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וצירה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וציונות · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקמץ · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקריאת שמע · ראה עוד »
קריית ספר (הוצאת ספרים)
הלוגו של הוצאת "קריית ספר" קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטפנסקי (סיון), ופרסמה ספרי שירה, ספרי לימוד, ספרי עיון וספרי ילדים מקוריים, אך נודעה במיוחד בהוצאה לאור של המילונים והקונקורדנציה לתנ"ך של אברהם אבן-שושן.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקריית ספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
קשת (כתב עת)
קשת: רבעון לספרות עיון וביקורת היה כתב עת שיצא לאור בעריכת המתרגם והמשורר אהרן אמיר משנת 1958 עד שנת 1977.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקשת (כתב עת) · ראה עוד »
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »
קל וחומר
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקל וחומר · ראה עוד »
קלמן שולמאן
#הפניה קלמן שולמן.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקלמן שולמאן · ראה עוד »
קהלת מוסר
העמוד הראשון של "קהלת מוסר" "קֹהֶלֶת מוסר" היה כתב עת עברי שהוציא לתקופה קצרה משה מנדלסון בברלין ב-1755; מכתב העת יצאו רק שני גיליונות, שמונה עמודים בכל אחד מהם, ומבחינות מסוימות זהו כתב העת המודרני הראשון בעברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקהלת מוסר · ראה עוד »
קוגל
קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקוגל · ראה עוד »
קיגל
#הפניה קוגל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וקיגל · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורמב"ם · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וראשון לציון · ראה עוד »
ראובן סיוון
ראובן סיוון (סילמן) (י"ג בתמוז תרע"ב, 28 ביוני 1912 – כ"א בכסלו תשנ"ה, 23 בנובמבר 1994) היה מחנך ובלשן, חוקר, עורך ומתרגם, בוגר הגימנסיה העברית ירושלים ובית המדרש למורים העברי מיסודו של דוד ילין ומראשוני התשבצאים העברים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וראובן סיוון · ראה עוד »
רפאל ניר
רפאל ניר (9 בספטמבר 1930 - 21 באוגוסט 2012) היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורפאל ניר · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורחל אליאור · ראה עוד »
רב-לשונית
#הפניה רב-לשוניות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורב-לשונית · ראה עוד »
רגע של עברית
"רגע של עברית" היא פינה יומית בת כדקה בקול ישראל, העוסקת בלשון העברית ובתיקוני לשון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורגע של עברית · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורוסית · ראה עוד »
רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורוביק רוזנטל · ראה עוד »
רכבל
רכבל בהרי האלפים האוסטריים רַכֶּבֶל (ברבים: רַכַּבְלִים) הוא אמצעי תחבורה בו קרון, קרונית, קרונית מטען או כיסאות פתוחים מונעים מעל גובה פני הקרקע באמצעות כבל עילי או מערכת כבלים, המתוחים בין שתי נקודות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ורכבל · ראה עוד »
שמרנות
שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושמרנות · ראה עוד »
שמואל פסברג
שמואל (סטיב) פסברג (נולד ב-1956) הוא פרופסור בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושמואל פסברג · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושאילת מילים · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-18
Kite experiment בו הוכיח כי הברק הוא התפרקות חשמלית. שנות ה-50 של המאה ה-18 היו העשור השישי של המאה ה-18, החלו ב-1 בינואר 1750 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1759.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושנות ה-50 של המאה ה-18 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-19
התקוממות לאומנית נגד תאופיק פאשא. שנות השמונים של המאה התשע עשרה היו העשור התשיעי של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1880 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1889.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושנות ה-80 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שפת אם
שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושפת אם · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושפה · ראה עוד »
שפה רשמית
שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושפה רשמית · ראה עוד »
שפה ברורה
תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושפה ברורה · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושפות יהודיות · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושלמה מורג · ראה עוד »
שלמה צמח
שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושלמה צמח · ראה עוד »
שלמה דב גויטיין
שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (בגרמנית: Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון שעסק בנושאי המזרח התיכון, תולדות היהודים בארצות האסלאם והגניזה הקהירית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »
שלמה יזרעאל
שלמה יזרעאל (נולד ב-1949) הוא בלשן ישראלי, חוקר שפות שמיות ועברית, פרופסור אמריטוס במחלקה לבלשנות שמית שבפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושלמה יזרעאל · ראה עוד »
שלום שבזי
כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושלום שבזי · ראה עוד »
שלילת הגלות
שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושלילת הגלות · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושטעטל · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושווא · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושירה · ראה עוד »
שירה עברית חדשה
#הפניה שירה עברית#שירה עברית מודרנית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ושירה עברית חדשה · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ות · ראה עוד »
תמר עילם גינדין
תמר עילם גינדין (נולדה ב-6 בנובמבר 1973) היא בלשנית ישראלית המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותמר עילם גינדין · ראה עוד »
תאודור נלדקה
#הפניה תיאודור נלדקה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותאודור נלדקה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרבות (רשת חינוך)
תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »
תשע"ב
#הפניה ה'תשע"ב.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותשע"ב · ראה עוד »
תשבץ
תשבץ רגיל תשבץ בריטי תשבץ אמריקאי תשבץ הוא חידת מילים או מספרים המשתלבים בהצלבה, במאוזן ובמאונך, בתוך תבנית משורטטת של משבצות ריקות, לפי רמזים הניתנים לצד התבנית או בתוכה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותשבץ · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותלמוד · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותחביר · ראה עוד »
תחביר עברי
תחביר עברי הוא שם כולל למערכת כללי התחביר של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותחביר עברי · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותחדיש · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותהילים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותורה · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
תכנון לשון
#הפניה תכנון שפה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותכנון לשון · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ותימן · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולאדינו · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולאומיות · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולשון הקודש · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולשוננו · ראה עוד »
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולשוננו לעם · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולטינית · ראה עוד »
לונדון את קירשנבאום
לונדון את קירשנבאום הייתה תוכנית אקטואליה בערוץ עשר.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולונדון את קירשנבאום · ראה עוד »
לוין קיפניס
לֶוִין קִיפְּנִיס (1 באוגוסט 1890, ט"ו באב ה'תר"ן (או 17 באוגוסט 1894, ראו להלן), האימפריה הרוסית – 20 ביוני 1990, כ"ז בסיון ה'תש"ן, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולוין קיפניס · ראה עוד »
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וליטורגיה · ראה עוד »
טרפה
טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וטרפה · ראה עוד »
טלגרף
טלפרינטר קולומביה, ההאנשה של הרוח האמריקאית, פורסת קווי טלגרף לרוחב היבשת, בציור הקידמה האמריקאית, 1872 טֵלֶגְרָף הוא מכשיר להעברת מסרים מילוליים למרחקים ארוכים, בתחילה היו טלגרפים שעשו שימוש באמצעים חזותיים אך החל מהמאה התשע עשרה נעשה שימוש בטלגרף באותות אלקטרו-מגנטיים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וטלגרף · ראה עוד »
טבע
צמחייה ירוקה ומים זכים הם סמל לטבע בריא. אזור טבעי של יער מחטני בברזיל מיימי נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל הטבע בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים באקולוגיה, טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וטבע · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וטורקית · ראה עוד »
ז'רגון
ז'רגון (מלעז: Jargon) היא לשון כתיבה או לשון דיבור, הרווחת בקרב קבוצה מסוימת, ולעיתים אף ייחודית לה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וז'רגון · ראה עוד »
זמן יהודי חדש
זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני – מבט אנציקלופדי היא אנציקלופדיה ב-5 כרכים, שיצאה לאור בהוצאת כתר בשנת 2007.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וזמן יהודי חדש · ראה עוד »
זמנים
#הפניה זמנים (כתב עת).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וזמנים · ראה עוד »
זלמן שניאור
זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וזלמן שניאור · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחמש מגילות · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחסידות בעלז · ראה עוד »
חשמל
ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחשמל · ראה עוד »
חלקת לשון
חלקת לשון הוא כתב עת ישראלי לבלשנות עיונית ושימושית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחלקת לשון · ראה עוד »
חבר הלאומים
חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחבר הלאומים · ראה עוד »
חברת עזרה של יהודי גרמניה
ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחכמת ישראל · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים רבין
חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחיים רבין · ראה עוד »
חיים רוזן
חיים ברוך רוזן (ד' באדר תרפ"ב, 4 במרץ 1922 – כ"ב בתשרי תש"ס, 2 באוקטובר 1999) היה פרופסור לבלשנות כללית ולבלשנות הודו-אירופית באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות בשנת תשל"ח (1978) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחיים רוזן · ראה עוד »
חיים באר
נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחיים באר · ראה עוד »
חיים בלנק
חיים בלנק (25 ביולי 1926 – 16 בנובמבר 1984) היה בלשן, חוקר הלשון המדוברת הערבית והעברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וחיים בלנק · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בנימין הרשב
בנימין הרשב (הְרוּשוֹבסקי) (באנגלית: Benjamin Harshav (Hrushovski)‎; 26 ביוני 1928 – 23 באפריל 2015) היה חוקר ספרות, מומחה לספרות השוואתית, משורר ביידיש (בשם העט ה. בנימין) ובעברית (בשם העט גבי דניאל), מתרגם ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובנימין הרשב · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובלארוס · ראה עוד »
בלשנות מודרנית
בלשנות מודרנית הוא כינוי להתפתחויות שחלו במדע הבלשנות (חקר שפות טבעיות) מראשית המאה ה-20 ועד ימינו, ולאסכולות השליטות היום בתחום הבלשנות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובלשנות מודרנית · ראה עוד »
בלשנות חברתית
בלשנות חברתית (נקראת גם סוציו-לינגוויסטיקה או סוציו-בלשנות, ובאנגלית: sociolinguistics) היא ענף מדעי העוסק בהשפעת גורמים חברתיים, כמו נורמות תרבותיות, ציפיות והקשר, על הדרך שבה משתמשים בשפה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובלשנות חברתית · ראה עוד »
בזק
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ המוכרת בשם המקוצר בזק היא חברת תקשורת ישראלית המספקת שירותי טלפון ואינטרנט.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובזק · ראה עוד »
בין שתי מלחמות העולם
בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות היא התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובית מדרש · ראה עוד »
בית הספר חביב
שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובית הספר חביב · ראה עוד »
בית הספר הריאלי
בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובית הספר הריאלי · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ובית כנסת · ראה עוד »
ביכורי העתים
"ביכורי העתים", כרך תקצ"א-1830 ביכורי העתים (בכתיב המקורי: בִּכּוּרֵי הָעִתִּים) היה כתב עת של תנועת ההשכלה היהודית בתקופת פעולתה באוסטריה ובגליציה, שיצא לאור בווינה בשנים תקפ"א-תקצ"ב (1820–1831).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וביכורי העתים · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וגרמניה · ראה עוד »
גלעד צוקרמן
גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971) הוא בלשן ומחיה שפות ישראלי, פרופסור לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וגלעד צוקרמן · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וגליציה · ראה עוד »
גלידה
גלידה איטלקית ברומא מוכר גלידה על אופניים באינדונזיה גלידה היא מאכל קפוא ומוקצף, מתוק בדרך כלל, המבוסס על תחליב מוצק (תערובת מים ושומן) המורכב מגבישי קרח, אוויר, ממתיקים, שומן ומוצקים נוספים שאינם שומן (כמו מוצקי חלב וחומרי טעם וריח).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וגלידה · ראה עוד »
גדוד מגיני השפה
כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודקדוק עברי · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודת · ראה עוד »
דז'יגאן ושומאכר
דז'יגאן ושומאכר (ביידיש: דזשיגאַן און שומאַכער) היה צמד קומי נודע בתיאטרון היידיש של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודז'יגאן ושומאכר · ראה עוד »
דבורה בן-יהודה
דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודגש חזק · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודוד ילין · ראה עוד »
דוד יודילוביץ'
#הפניה דוד יודילוביץ.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודוד יודילוביץ' · ראה עוד »
דיאלוג
תבליט דיאלוג בין אפלטון ואריסטו על ידי לוקה דלה רוביה דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודיאלוג · ראה עוד »
דירוג שנגחאי
#הפניה דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודירוג שנגחאי · ראה עוד »
דיגלוסיה
דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית Διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ודיגלוסיה · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאסף · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאה ה-2 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמאה העשרים · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמליץ · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמגיד · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
המגיד מלוצק
#הפניה שלמה לוצקר.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמגיד מלוצק · ראה עוד »
המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
'''אנציקלופדיה בריטניקה, המהדורה האחת-עשרה''', עמוד השער המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה (1910–1911) היא מהדורה בולטת של אנציקלופדיה בריטניקה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והארץ · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הנדסה
טורבינות רוח, דוגמה לפרויקט הנדסי רב תחומי הנדסה אווירונאוטית והנדסת מכונות - מנוע סילון פראט אנד ויטני F100. הנדסת אלקטרוניקה - מעגל משולב. הנדסה קרבית. הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והנדסה · ראה עוד »
הניקוד הטברני
#הפניה ניקוד טברני.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והניקוד הטברני · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסתדרות המורים
בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והסתדרות המורים · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והעלייה השנייה · ראה עוד »
העברית (כתב עת)
עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, המופץ כארבע פעמים בשנה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והעברית (כתב עת) · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והעדה החרדית · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והפטרה · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והצפירה · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והצבי · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והקונגרס הציוני · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והשחר · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והשואה · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והתקווה · ראה עוד »
התרגום כמנוף לתחיית השפה העברית
#הפניה תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והתרגום כמנוף לתחיית השפה העברית · ראה עוד »
הלחם
#הפניה הלחם בסיסים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והלחם · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והלכה · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והטעמה · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
החלוץ (כתב עת)
"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853) החלוץ היה כתב עת עברי משכילי בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 1852–1889.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והחלוץ (כתב עת) · ראה עוד »
החייאת שפה
אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית, בסביבות 1912 החייאת שפה (נקראת גם התחדשות שפה) הוא תהליך מכוון שבו מנסים לעצור תהליך הכחדה של שפה או להחזיר לשימוש שפה שנכחדה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והחייאת שפה · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגדודים העבריים · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגיית העברית · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגייה ספרדית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והגייה תימנית · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל
#הפניה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל · ראה עוד »
הכוזרי
ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והכוזרי · ראה עוד »
היכחדות שפה
היכחדות שפה הוא מושג בבלשנות, אשר מתאר תהליך שבו מצטמצמת ונעלמת הכשירות הלשונית (השליטה בשפה) בקרב קהילת דובריה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והיכחדות שפה · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית והיישוב · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כרם חמד
"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וכרם חמד · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וכתב עת · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויעקב שביט · ראה עוד »
יצחק קצנלסון
יצחק קצנלסון יצחק קצנלסון (ביידיש: קאַצענעלסאָן; בפולנית: Icchak Kacenelson) (נולד ב-1 ביולי 1886, נרצח במאי 1944 באושוויץ) היה מחנך, משורר ומחזאי יהודי-פולני, מחבר הפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג".
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויצחק קצנלסון · ראה עוד »
יצחק בצלאל
ד"ר יצחק בצלאל (8 באוגוסט 1931 - 6 בדצמבר 2018) היה עורך ספרותי וחוקר של יהדות המזרח ומראשי יד בן צבי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויצחק בצלאל · ראה עוד »
יצחק ירוחם דיסקין
קבר הרב יצחק ירוחם דיסקין, הצמוד לקבר אביו המהרי"ל דיסקין הרב יצחק ירוחם דיסקין (כ"ב בשבט ה'תקצ"ט, בפברואר 1839 – כ"ט בשבט ה'תרפ"ה, 23 בפברואר 1925) היה מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים בין השנים 1908–1925.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויצחק ירוחם דיסקין · ראה עוד »
ירון לונדון
ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וירון לונדון · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וישראל · ראה עוד »
ישראל עמיקם
עו"ד ישראל עמיקם (16 בינואר 1902, ח' בשבט תרס"ב - 5 בספטמבר 1957) היה יושב ראש גדוד מגיני השפה בחיפה, והאחראי להכנסת השפה העברית למברקה הארץ-ישראלית בזמן המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וישראל עמיקם · ראה עוד »
ישראל קולת
ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 20 בספטמבר 1927 – 29 במרץ 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וישראל קולת · ראה עוד »
ישראל ברטל
ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וישראל ברטל · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
ידיעות אחרונות
בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית וידיעות אחרונות · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהדות איטליה · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יהואש (סופר)
יהואַש הוא שם העט של שלמה בלומגאַרטן (בכתיב יידי: בלומגאַרטען; 16 בספטמבר 1872, פולין הקונגרסאית – 10 בינואר 1927, הברונקס, ניו יורק), היה סופר ומשורר יהודי, אשר כתב יידיש.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהואש (סופר) · ראה עוד »
יהושע בלאו
יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהושע בלאו · ראה עוד »
יהודי ליטא
#הפניה יהדות ליטא.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהודי ליטא · ראה עוד »
יהודי גליציה
#הפניה יהדות גליציה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהודי גליציה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויהודים · ראה עוד »
יואב קרני
יואב קַרני (נולד ב־1957) הוא עיתונאי ובלוגר ישראלי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויואב קרני · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף לנג
יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויוסף לנג · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יוסף ויתקין
יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויוסף ויתקין · ראה עוד »
יוחנן ברויאר
יוחנן בְּרוֹיֶאר (נולד ב-19 באוגוסט 1954) הוא בלשן ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויוחנן ברויאר · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויוונית · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויידיש · ראה עוד »
יידישיזם
ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ויידישיזם · ראה עוד »
1836
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1836 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1858 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1879 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1881 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1884 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1886 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1889 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1895 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1902 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1903 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1909 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1911 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1913 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1917 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1919 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1922 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תחיית הלשון העברית ו1924 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תחיית_הלשון_העברית
