גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
48 יחסים: ממזר, מנחם המאירי, מסכת קידושין, מרדכי מרגליות, אברהם בן דאוד, אגרת רב שרירא גאון, איסור אכילת חלב, ניסן, סבוראים, סורא, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רב שרירא גאון, רב חנינא גאון, רי"ף, ריטב"א, ששנא גאון, תל אביב-יפו, תלמוד בבלי, לשכת עורכי הדין, בנציון שרשבסקי, בבל, גאונים, גט, גט מעושה, גירושין, ד'ת"י, ד'ת', ה'תש"ך, ה'תשמ"א, ה'תשנ"ג, ה'תשס"ד, ה'תשע"ט, האימפריה המוסלמית, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הערבית, העיטור, יעקב וינרוט, יצחק אייזיק הלוי, יצחק בן אבא מרי, ירושלים, ישעיה דטראני, ישראל שבתי שצ'יפנסקי, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, 640, 650.
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וממזר · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ומסכת קידושין · ראה עוד »
מרדכי מרגליות
מרדכי מרגליות (מַרגוּליס, Margulies; כ"ח בתשרי תר"ע, 13 באוקטובר 1909 – 24 במרץ 1968) היה חוקר תלמוד, מדרש וספרות הגאונים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית המדרש לרבנים באמריקה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ומרדכי מרגליות · ראה עוד »
אברהם בן דאוד
#הפניה אברהם אבן דאוד.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ואברהם בן דאוד · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
איסור אכילת חלב
איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וניסן · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: הונא גאון וסבוראים · ראה עוד »
סורא
סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וסורא · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ורא"ש · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רב חנינא גאון
#הפניה חנינא גאון.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ורב חנינא גאון · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ורי"ף · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וריטב"א · ראה עוד »
ששנא גאון
רב ששנא גאון (חתם בשם משרשיא בר תחליפא) היה מראשוני גאוני ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וששנא גאון · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לשכת עורכי הדין
#הפניה לשכת עורכי הדין בישראל.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ולשכת עורכי הדין · ראה עוד »
בנציון שרשבסקי
בנציון שֶרֶשֶבסקי (17 במאי 1907 – 1 בינואר 1999) היה ד"ר למשפטים, שופט בית המשפט העליון ומומחה לדיני משפחה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ובנציון שרשבסקי · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ובבל · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וגאונים · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וגט · ראה עוד »
גט מעושה
בהלכה היהודית, גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל שלא מרצונו החופשי לגרש את אשתו, אלא כדי להסיר מעליו אמצעי לחץ וענישה שונים שהופעלו עליו, כגון נידוי, חרם או שהכו אותו בשוט (ישנן סוגיות רחבות לגבי מאסר או הטלת קנסות כספיים).
חָדָשׁ!!: הונא גאון וגט מעושה · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וגירושין · ראה עוד »
ד'ת"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וד'ת"י · ראה עוד »
ד'ת'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וד'ת' · ראה עוד »
ה'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וה'תש"ך · ראה עוד »
ה'תשמ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וה'תשמ"א · ראה עוד »
ה'תשנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וה'תשנ"ג · ראה עוד »
ה'תשס"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וה'תשס"ד · ראה עוד »
ה'תשע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וה'תשע"ט · ראה עוד »
האימפריה המוסלמית
התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: הונא גאון והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »
האימפריה הערבית
#הפניה האימפריה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: הונא גאון והאימפריה הערבית · ראה עוד »
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: הונא גאון והעיטור · ראה עוד »
יעקב וינרוט
יעקב וַיְנרוֹט (ט"ז באב ה'תש"ז, 2 באוגוסט 1947 – ז' בחשוון ה'תשע"ט, 16 באוקטובר 2018) היה עורך דין ישראלי מרקע חרדי, שעסק בעיקר בליטיגציה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ויעקב וינרוט · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק בן אבא מרי
שער ספרו העיטור, ויניציאה שס"ח, 1608 רבי יצחק בן אבא מרי (ד'תתפ"ב 1122 - ד'תתקנ"ג 1193) היה רב ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ויצחק בן אבא מרי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וירושלים · ראה עוד »
ישעיה דטראני
#הפניה ישעיה די טראני.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וישעיה דטראני · ראה עוד »
ישראל שבתי שצ'יפנסקי
הרב ישראל שבתי שצ'יפנסקי (או: שיפנסקי; באנגלית: Israel Schepansky; תרפ"ד, 1924, ורשה – כ"ד בטבת תש"ס, 2 בינואר 2000) היה חוקר תורני, מהדיר ספרות הראשונים, חבר האנציקלופדיה התלמודית ועורך כתב העת "אור המזרח" של תנועת המזרחי בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וישראל שבתי שצ'יפנסקי · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וישיבת סורא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: הונא גאון וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
640
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ו640 · ראה עוד »
650
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הונא גאון ו650 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הונא_גאון
