תוכן עניינים
97 יחסים: HebrewBooks, מסכת חולין, משנה, משה אוירבך, משכילים, מזרח אירופה, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מורה נבוכי הזמן, מינסק, אמונה, אמוראים, אפולוגטיקה, אליעזר רבינוביץ, אליעזר גורדון, אברהם מרדכי אלתר, אגודת ישראל, אירופה, איווניץ, אייזיק הירש וייס, נצח (הוצאת ספרים), נחמן קרוכמל, סנקט פטרבורג, סבוראים, סדר הדורות, סדרת ספרים, סיטונאות, עסקן, פרנקפורט, צבי גרץ, צדוקים, קובנא, רבנן סבוראי, רוסיה, שלמה יהודה רפפורט, שטעטל, שולחן ערוך, תנאים, תקנת חכמים, תקופת הנציבות, תרנ"ה, תרס"ב, תרע"ד, תלמוד, תלמוד תורה, ליל שבת, טלז, זכריה פרנקל, חסידות גור, חשמונאים, ... להרחיב מדד (47 יותר) »
- בוגרי ישיבת וולוז'ין
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וHebrewBooks
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומסכת חולין
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומשנה
משה אוירבך
הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומשה אוירבך
משכילים
#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומשכילים
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומזרח אירופה
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומוסד ביאליק
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומוסד הרב קוק
מורה נבוכי הזמן
מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומורה נבוכי הזמן
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ומינסק
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואמונה
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואמוראים
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואפולוגטיקה
אליעזר רבינוביץ
רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואליעזר רבינוביץ
אליעזר גורדון
אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואליעזר גורדון
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואברהם מרדכי אלתר
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואגודת ישראל
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואירופה
איווניץ
#הפניה איוויינייץ.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואיווניץ
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ואייזיק הירש וייס
נצח (הוצאת ספרים)
נצח הייתה הוצאת ספרים חרדית פרטית, מהוצאות הספרים הדתיות הראשונות בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ונצח (הוצאת ספרים)
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ונחמן קרוכמל
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וסנקט פטרבורג
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וסבוראים
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וסדר הדורות
סדרת ספרים
ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וסדרת ספרים
סיטונאות
סיטונות (באנגלית: Wholesaling) היא אוסף הפעילויות הכרוכות בהפצה ובמכירה של סחורות או שירותים, למי שקונים אותם לצורכי שימוש או מכירה (כסיטונאי משנה, כצרכן היקף מוסדי, כקמעונאים, b2b או b2b2c) – או לשימושים עסקיים מסחריים.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וסיטונאות
עסקן
#הפניה עסקנות.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ועסקן
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ופרנקפורט
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וצבי גרץ
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וצדוקים
קובנא
#הפניה קובנה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וקובנא
רבנן סבוראי
#הפניה סבוראים.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ורבנן סבוראי
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ורוסיה
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ושלמה יהודה רפפורט
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ושטעטל
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ושולחן ערוך
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותנאים
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותקנת חכמים
תקופת הנציבות
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל#יהודה כפרובינקיה (6–66 לספירה).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותקופת הנציבות
תרנ"ה
#הפניה ה'תרנ"ה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותרנ"ה
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותרס"ב
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותרע"ד
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותלמוד
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ותלמוד תורה
ליל שבת
#הפניה שבת#מהלך השבת.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וליל שבת
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וטלז
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וזכריה פרנקל
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וחסידות גור
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וחשמונאים
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וחורבן בית שני
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וחכמת ישראל
חיים מבריסק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וחיים מבריסק
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וחיים סולובייצ'יק
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וחיים עוזר גרודזנסקי
בן עמי (כתב עת)
#הפניה היום (יומון עברי באימפריה הרוסית)#"בן עמי".
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ובן עמי (כתב עת)
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ובני ברק
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ובנימין מנשה לוין
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וברסט ליטובסק
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וברטיסלאבה
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ובלארוס
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וביקורת המקרא
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ובייתוסים
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וגאונים
גבאי
שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וגבאי
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ודעת (אתר אינטרנט)
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ודברי ימי ישראל
דור דור ודורשיו
#הפניה אייזיק הירש וייס.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ודור דור ודורשיו
דוד גינצבורג
שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ודוד גינצבורג
דויטרונומיזם
#הפניה האסכולה הדויטרונומיסטית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ודויטרונומיזם
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והמליץ
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והמבורג
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והצפירה
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והקיסרות הגרמנית
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והרב קוק
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והרבנות הראשית לישראל
השקפה
#הפניה אידאולוגיה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והשקפה
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והלבנון
הבית השני
#הפניה בית המקדש השני.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והבית השני
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והונגריה
הוצאת נצח
#הפניה נצח (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והוצאת נצח
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי והיסטוריון
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וכ' באייר
י"א בתשרי
בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וי"א בתשרי
יעקב רוזנהיים
יעקב רוזנהיים (ט"ו בחשוון תרל"א,9 נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויעקב רוזנהיים
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויצחק אייזיק הלוי הרצוג
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי וישיבת וולוז'ין
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויהדות מזרח אירופה
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויהדות אורתודוקסית
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויהדות קונסרבטיבית
יהודה לייב קנטור
#הפניה יהודה ליב קנטור.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויהודה לייב קנטור
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויהודים
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויוסף בן מתתיהו
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
15 במאי
15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ו15 במאי
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ו1895
21 בספטמבר
21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת יצחק אייזיק הלוי ו21 בספטמבר
ראה גם
בוגרי ישיבת וולוז'ין
- אברהם אליהו הרכבי
- אברהם יצחק הכהן קוק
- אברהם ליסין
- איסר זלמן מלצר
- ברוך בר ליבוביץ
- ברוך הלוי אפשטיין
- דוד כהן (הנזיר)
- זליג ראובן בנגיס
- חיים הלוי סולובייצ'יק
- חיים יצחק בלוך
- חיים מרדכי קאטץ
- חיים נחמן ביאליק
- חיים עוזר גרודזנסקי
- יהודה ליב לוין
- יוסף זונדל מסלנט
- יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
- יעקב יוסף (חריף)
- יעקב מאיר זלקינד
- יצחק אייזיק הלוי
- יצחק יעקב ריינס
- מאיר בר-אילן
- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- מנחם הכהן ריזיקוב
- מנחם נחום קפלן
- משה לייב חשקס
- משה מרדכי אפשטיין
- משה קולבק
- נפתלי צבי יהודה ברלין
- פנחס חורגין
- צבי הירש מסליאנסקי
- קלמן שולמן
- רפאל שפירא
- שמואל אלכסנדרוב
- שמואל יצחק הילמן
- שמואל מוהליבר
- שמחה ראובן עדלמן
- שמעון שקופ
אזכור
ידוע גם בשם דורות ראשונים.