גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: מאכלות אסורות, מנשה סתהון, מסכת אבות, מדרש, אב בית דין, אהבת ה', ערב שבת, ערבית, פסח, פוסק, צפת, ראשונים, רב, שאול מטלוב עבאדי, שבת, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), חצות, חיים סתהון, חיים רחמים יוסף פרנקו, בושה, ה'תרס"ט, ה'תרע"ג, ה'תשס"ז, ה'תשס"ו, המאסף, העדה החרדית הספרדית, הריגה, הוצאה לאור, י"ז באלול, יעקב שאול אלישר, יצחק שחיבר, ירושלים, ישעיה דיין, 1909, 3 בספטמבר.
מאכלות אסורות
#הפניה מאכלים אסורים.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ומאכלות אסורות · ראה עוד »
מנשה סתהון
הרב מנשה מטלוב סתהון (? – כ"ד באלול ה'תרל"ו) כיהן כרב בעיר חלב וכרבה הראשי של צפת.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ומנשה סתהון · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ומסכת אבות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ומדרש · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ואב בית דין · ראה עוד »
אהבת ה'
אהבת ה' היא מצוות עשה מהתורה לאהוב את אלוהים.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ואהבת ה' · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וערב שבת · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וערבית · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ופסח · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ופוסק · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וצפת · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וראשונים · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ורב · ראה עוד »
שאול מטלוב עבאדי
הרב שאול מטלוב עבאדי (30 ביולי 1889 - 31 בדצמבר 1969) היה רב, פוסק, דיין ומגדולי רבני חלב ומנהיג הקהילה החלבית באמריקה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ושאול מטלוב עבאדי · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ושבת · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
חצות
שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וחצות · ראה עוד »
חיים סתהון
רבי חיים סתהון (י"ח בשבט ה'תרל"א, 9 בפברואר 1871, צפת - ו' באייר תרע"ו (תאריך מקובל) 1916, צפת), היה מרבני העיר צפת, ולמשך תקופה כיהן כרב הראשי של העיר.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וחיים סתהון · ראה עוד »
חיים רחמים יוסף פרנקו
הרב חיים רחמים יוסף פרנקו (מכונה החרי"ף) (ה'תקצ"ה; 1835 - כ"ט בחשוון ה'תרס"א, 21 בנובמבר 1900) היה רבה של העיר חברון וראש קהילת הספרדים בעיר ומייסד בית החולים חסד אברהם.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וחיים רחמים יוסף פרנקו · ראה עוד »
בושה
חווה מכסה את גופה העירום ומרכינה ראשה ב'''בושה'''; בפסלו של אוגוסט רודן, "אחרי הנפילה מגן עדן" בושה היא רגש הגורם לתחושה לא נעימה אצל האדם כשהוא סבור שעשה מעשה לא מקובל בעיניו או בעיני החברה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ובושה · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תרע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וה'תרע"ג · ראה עוד »
ה'תשס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וה'תשס"ז · ראה עוד »
ה'תשס"ו
מלחמת לבנון השנייה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וה'תשס"ו · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון והמאסף · ראה עוד »
העדה החרדית הספרדית
#הפניה העדה החרדית#בד"ץ העדה החרדית הספרדית.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון והעדה החרדית הספרדית · ראה עוד »
הריגה
הריגה היא גרימה למותו של יצור חי.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון והריגה · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון והוצאה לאור · ראה עוד »
י"ז באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וי"ז באלול · ראה עוד »
יעקב שאול אלישר
הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »
יצחק שחיבר
הרב יצחק משה שחיבר (ה'תרע"ב, 1912 - כ"ז באב ה'תש"ן, 18 באוגוסט 1990) היה רב, פוסק, משיירי חכמי ארם צובא ורבה של קהילת הספרדים בבואנוס איירס, ארגנטינה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ויצחק שחיבר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וירושלים · ראה עוד »
ישעיה דיין
הרב ישעיה דיין (8 באוגוסט 1833 - 11 בספטמבר 1903) היה דיין, רב, פוסק ומגדולי חכמי ארם צובא.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון וישעיה דיין · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ו1909 · ראה עוד »
3 בספטמבר
3 בספטמבר הוא היום ה-246 בשנה בלוח הגריגוריאני (247 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הלל דוד סתהון ו3 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלל_דוד_סתהון
