תוכן עניינים
66 יחסים: מאמרי הראיה, מאיר בר-אילן, מצוות תוכחה, מציאות קטן, מרדכי רוזנבלט מאושמינה, משה מקוצי, משה צבי נריה, משה זיידל, מגיד (הוצאה לאור), מוסד הרב קוק, מיר (עיירה), אסיף (כתב עת), אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אברהם יצחק הכהן קוק, אבלות (יהדות), אדר היקר, אהלי שם (ספר), אורח משפט, איתם הנקין, נפתלי צבי יהודה ברלין, עברית, עולת ראיה (סידור), עין איה, עיטור סופרים (קובץ תורני), פנקסי הראי"ה, צבי פסח פרנק, צבי יהודה קוק, קריאת שמע, קבלה, קוסובה (עיירה), רב (אמורא), רבי אבא בר זבדא, שאוויל, שם עט, שערי ציון (כתב עת), שדי חמד (ספר), תפילה (יהדות), תפילין, תרנ"א, תרביץ, לשלושה באלול, ז'יימליס, חיים הירשנזון, חיים יהודה ארנרייך, באוסקה, בני נוח, בנימין אריה וייס, דרך ארץ קדמה לתורה, דרשן, דב רפל, ... להרחיב מדד (16 יותר) »
מאמרי הראיה
מאמרי הראיה הוא ספר המקבץ מאמרים, נאומים, דרשות, שיעורים ומכתבים שפרסם הרב קוק, ושרובם נכתבו או תומללו לשם פרסום ציבורי בחייו, בעיתונות ובביטאונים שונים.
לִרְאוֹת חבש פאר ומאמרי הראיה
מאיר בר-אילן
בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
לִרְאוֹת חבש פאר ומאיר בר-אילן
מצוות תוכחה
מצוות תוכחה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חובה להוכיח אדם מישראל שאינו נוהג כשורה.
לִרְאוֹת חבש פאר ומצוות תוכחה
מציאות קטן
מציאוֹת קטן הוא ספר שחיבר הראי"ה קוק ובו דברי הגות, מחקר, הלכה, דרשנות ואגדה.
לִרְאוֹת חבש פאר ומציאות קטן
מרדכי רוזנבלט מאושמינה
רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (ה'תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' ה'תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.
לִרְאוֹת חבש פאר ומרדכי רוזנבלט מאושמינה
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
לִרְאוֹת חבש פאר ומשה מקוצי
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
לִרְאוֹת חבש פאר ומשה צבי נריה
משה זיידל
ד"ר משה זיידל (ז' באדר א' תרמ"ו, פברואר 1886 – כ"ה בכסלו תשל"א, 24 בדצמבר 1970) היה בלשן וחוקר מקרא, מנהל סמינר מזרחי למורות ומתלמידיו הקרובים של הרב קוק.
לִרְאוֹת חבש פאר ומשה זיידל
מגיד (הוצאה לאור)
#הפניה הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד.
לִרְאוֹת חבש פאר ומגיד (הוצאה לאור)
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת חבש פאר ומוסד הרב קוק
מיר (עיירה)
אנדרטה לזכר יהודי מיר שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק מיר (בבלארוסית: Мір; בפולנית: Mir; ברוסית: Мир) היא עיירה בראיון קרליץ במחוז גרודנו בבלארוס, כ-85 קילומטר דרומית למינסק.
לִרְאוֹת חבש פאר ומיר (עיירה)
אסיף (כתב עת)
עטיפת כרך תנ"ך ומחשבה בגיליון ב של אסיף אסיף - שנתון איגוד ישיבות ההסדר הוא כתב עת תורני שיוצא לאור על ידי איגוד ישיבות ההסדר, וייעודו "להיות בית ועד המביא לידי ביטוי את היצירה התורנית הענפה של ישיבות הציונות הדתית, בימה מזמינה ופתוחה לדיונים ומחקרים משמעותיים ויסודיים".
לִרְאוֹת חבש פאר ואסיף (כתב עת)
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
לִרְאוֹת חבש פאר ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת חבש פאר ואברהם יצחק הכהן קוק
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
לִרְאוֹת חבש פאר ואבלות (יהדות)
אדר היקר
אֶדֶר הַיְקָר הוא שם אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק.
לִרְאוֹת חבש פאר ואדר היקר
אהלי שם (ספר)
הספר אהלי שם הוא אינדקס של רבני קהילות ישראל בישראל ובתפוצות.
לִרְאוֹת חבש פאר ואהלי שם (ספר)
אורח משפט
אורח משפט הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי חלק אורח חיים וחושן משפט של השו"ע מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב.
לִרְאוֹת חבש פאר ואורח משפט
איתם הנקין
הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
לִרְאוֹת חבש פאר ואיתם הנקין
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
לִרְאוֹת חבש פאר ונפתלי צבי יהודה ברלין
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת חבש פאר ועברית
עולת ראיה (סידור)
עולת ראיה הוא סידור תפילה המפורש בידי הרב קוק.
לִרְאוֹת חבש פאר ועולת ראיה (סידור)
עין איה
סדרת "עין איה" לראי"ה קוק עין איה הוא חיבור הגותי של הרב קוק, הנסוב על אגדות התלמוד הבבלי והמשניות במסכתות ברכות, שבת ומשניות סדר זרעים (הנזכרות בעין יעקב).
לִרְאוֹת חבש פאר ועין איה
עיטור סופרים (קובץ תורני)
שער הגיליון הראשון של עיטור סופרים. וילנה תרמ"חתמונה להחלפה עיטור סופרים הוא קובץ מאמרים תורניים בעריכת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בו פרסמו גדולי רבני ליטא מחידושיהם ההלכתיים וההגותיים.
לִרְאוֹת חבש פאר ועיטור סופרים (קובץ תורני)
פנקסי הראי"ה
מגיד פנקסי הראי"ה היא סדרת ספרים שבמסגרתה נדפסות מחברות הגותיות של הראי"ה קוק.
לִרְאוֹת חבש פאר ופנקסי הראי"ה
צבי פסח פרנק
הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.
לִרְאוֹת חבש פאר וצבי פסח פרנק
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
לִרְאוֹת חבש פאר וצבי יהודה קוק
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
לִרְאוֹת חבש פאר וקריאת שמע
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת חבש פאר וקבלה
קוסובה (עיירה)
קוסובה (בבלארוסית: Косава; בפולנית: Kossów; ברוסית: Ко́ссово; נקראה גם קוסוב-פולֶסקי) היא עיירה קטנה בבלארוס במחוז ברסט, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת חבש פאר וקוסובה (עיירה)
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
לִרְאוֹת חבש פאר ורב (אמורא)
רבי אבא בר זבדא
רבי אבא בר זבדא (או: זבדי) היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והשלישי, תלמידם של רב, רב הונא ורבי חנינא.
לִרְאוֹת חבש פאר ורבי אבא בר זבדא
שאוויל
#הפניה שיאוליאי.
לִרְאוֹת חבש פאר ושאוויל
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
לִרְאוֹת חבש פאר ושם עט
שערי ציון (כתב עת)
עמוד השער שערי ציון היה כתב עת תורני בעל זיקה לתנועת המוסר שראה אור בירושלים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 (ה'תרפ"א–ה'תרצ"ט).
לִרְאוֹת חבש פאר ושערי ציון (כתב עת)
שדי חמד (ספר)
שדי חמד (לעיתים 'שדה חמד') הוא שמה של סדרת ספרים שנכתבה על ידי הרב חיים חזקיהו מדיני מגדולי האחרונים, שהתפרסם בזכות סדרת ספרים אלו, ומכונה לעיתים על שמם.
לִרְאוֹת חבש פאר ושדי חמד (ספר)
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת חבש פאר ותפילה (יהדות)
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
לִרְאוֹת חבש פאר ותפילין
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
לִרְאוֹת חבש פאר ותרנ"א
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת חבש פאר ותרביץ
לשלושה באלול
לשלושה באלול הוא ספר זיכרון שחיבר הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה) אודות אביו - הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה).
לִרְאוֹת חבש פאר ולשלושה באלול
ז'יימליס
ז'יימליס (בליטאית: Žeimelis; ביידיש: זיימל) היא עיירה בצפון ליטא במחוז שאולאי סמוך לגבול עם לטביה.
לִרְאוֹת חבש פאר וז'יימליס
חיים הירשנזון
הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית.
לִרְאוֹת חבש פאר וחיים הירשנזון
חיים יהודה ארנרייך
הרב חיים יהודה ארנרייך (עהרענרייך) (1887–1942) היה רב במוראביה, בטרנסילבניה ובסלובקיה, חוקר תלמוד ועורך הירחון "אוצר החיים".
לִרְאוֹת חבש פאר וחיים יהודה ארנרייך
באוסקה
באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.
לִרְאוֹת חבש פאר ובאוסקה
בני נוח
#הפניה שבע מצוות בני נח.
לִרְאוֹת חבש פאר ובני נוח
בנימין אריה וייס
רבי בנימין אריה הכהן וייס (ג' בשבט תר"ב, 14 בינואר 1842 - ח' בטבת תרע"ג, 18 בדצמבר 1912) היה רבה של קניהניטש בגליציה, ולאחר מכן אב בית הדין של צ'רנוביץ בירת בוקובינה ורבה של הקהילה האורתודוקסית בעיר במשך ארבעים שנה.
לִרְאוֹת חבש פאר ובנימין אריה וייס
דרך ארץ קדמה לתורה
דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה.
לִרְאוֹת חבש פאר ודרך ארץ קדמה לתורה
דרשן
#הפניה דרשנות.
לִרְאוֹת חבש פאר ודרשן
דב רפל
דב רַפֶּל (כ"ב בתשרי ה'תרע"ז, 19 באוקטובר 1916 – כ"ח בכסלו ה'תשס"ד, 23 בדצמבר 2003) היה פרופסור ורב, חוקר נודע בפילוסופיה של החינוך, של תולדות עם ישראל ומחשבת ישראל.
לִרְאוֹת חבש פאר ודב רפל
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
לִרְאוֹת חבש פאר ודואר היום
הנחת תפילין
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.
לִרְאוֹת חבש פאר והנחת תפילין
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
לִרְאוֹת חבש פאר והסכמה
הפסק (הלכה)
בהלכה, הפסק הוא ביטוי למצב בו יש המתנה פסיבית או שנעשית פעולה אקטיבית זרה בזמן עשיית מצווה, לדוגמה המתנה משמעותית בין ברכה על מאכל לבין אכילתו.
לִרְאוֹת חבש פאר והפסק (הלכה)
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת חבש פאר והצפירה
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
לִרְאוֹת חבש פאר והצופה
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
לִרְאוֹת חבש פאר והחזון איש
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת חבש פאר וורשה
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת חבש פאר ווילנה
ינישוק
שרידי בית הכנסת הלבן בעיירה ינישוק (בליטאית: Joniškis, יונישקיס; ביידיש: יאנישאָק, בפולנית: Janiszki) היא עיר קטנה, מרכזו המנהלי של מחוז משנה ינישוק במחוז שאולאי שבצפון ליטא.
לִרְאוֹת חבש פאר וינישוק
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
לִרְאוֹת חבש פאר ויעקב משה חרל"פ
יצחק אריאלי
הרב יצחק אריאלי (אלול תרנ"ו, 1896 - י"ג בניסן תשל"ד, 5 באפריל 1974) היה המשגיח של ישיבת מרכז הרב ורב שכונה בירושלים, מחבר סדרת הספרים עיניים למשפט.
לִרְאוֹת חבש פאר ויצחק אריאלי
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
לִרְאוֹת חבש פאר ויחזקאל
יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי
#הפניה יחיאל מיכל טוקצינסקי.
לִרְאוֹת חבש פאר ויחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי
יהודה יודל רוזנברג
מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה.
לִרְאוֹת חבש פאר ויהודה יודל רוזנברג
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת חבש פאר ויידיש