גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מנחה גדולה, משה נחמיה כהניו, מהרי"ל דיסקין, אסטרונומיה, ניקולאוס קופרניקוס, עלות השחר, עלייה לארץ ישראל, פוסק, קריאת שמע, רב, שמואל סלנט, שמואל זנוויל שפיצר, שערי חסד, שעות זמניות, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תרנ"ח, תרס"ג, תרע"ו, תרל"ג, זמן קריאת שמע, חצות הלילה (הלכה), חצות היום (הלכה), ברטיסלאבה, ברכות קריאת שמע, בתי נייטין, בין השמשות (יהדות), בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, בית יעקב (שכונה), גיאוצנטרי, המאה ה-19, הנץ החמה, הספרייה הלאומית, הסכמה, הר הזיתים, השמש, הלכה, הליוצנטרי, היישוב הישן, ותיקין, כ"ח בתשרי, כתב סופר, כדור הארץ, ירושלים, יוסף חיים זוננפלד, 1873, 1898, 1903, 1906, 1915, ..., 1922, 6 באוקטובר. להרחיב מדד (2 יותר) »
מנחה גדולה
מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ומנחה גדולה · ראה עוד »
משה נחמיה כהניו
הרב משה נחמיה כהניו (נהגה: "כהנוב". ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ומשה נחמיה כהניו · ראה עוד »
מהרי"ל דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ומהרי"ל דיסקין · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ואסטרונומיה · ראה עוד »
ניקולאוס קופרניקוס
ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וניקולאוס קופרניקוס · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ועלות השחר · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ופוסק · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וקריאת שמע · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ורב · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ושמואל סלנט · ראה עוד »
שמואל זנוויל שפיצר
שמואל זנוויל (גם: זוויל) שפיצר (ג' באלול ה'תרכ"ג אוגוסט 1863 – י"ח אדר ב' תשי"א 26 במרץ 1951) היה מעסקני היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונת בתי נייטין, שכונת בתי אונגרין וממייסדי שכונת שערי חסד בירושלים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ושמואל זנוויל שפיצר · ראה עוד »
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ושערי חסד · ראה עוד »
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ושעות זמניות · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ותפילת העמידה · ראה עוד »
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ותרנ"ח · ראה עוד »
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ותרס"ג · ראה עוד »
תרע"ו
#הפניה ה'תרע"ו.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ותרע"ו · ראה עוד »
תרל"ג
#הפניה ה'תרל"ג.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ותרל"ג · ראה עוד »
זמן קריאת שמע
זמן קריאת שמע הוא הזמן שבו ניתן לקיים את מצוות קריאת שמע מהתורה או מדרבנן, ולאחר זמן זה הפסיד את המצווה.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וזמן קריאת שמע · ראה עוד »
חצות הלילה (הלכה)
חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וחצות הלילה (הלכה) · ראה עוד »
חצות היום (הלכה)
חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וברטיסלאבה · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
בתי נייטין
בתי נייטין. חול המועד סוכות 2012 בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ובתי נייטין · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים
בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים (בשמו הרשמי: בית דין צדק דקהל הקודש אשכנזים, כונה גם בד"ץ פרושים) היה בית הדין האשכנזי הראשי בירושלים, שעסק בעיקר בענייניה של הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים ובישראל, והיה אחד המוסדות החשובים ביישוב הישן.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ובית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים · ראה עוד »
בית יעקב (שכונה)
שכונת בית יעקב ירושלים, מבט מרחוב יפו שכונת בית יעקב ירושלים. מבט לרחוב אבישר שכונת בית יעקב היא שכונה קטנה בירושלים, נוסדה בשנת 1877 והיא התשיעית במניין השכונות היהודיות מחוץ לחומות העיר העתיקה השכונה נושקת לרחוב יפו ורחוב אבישר.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ובית יעקב (שכונה) · ראה עוד »
גיאוצנטרי
#הפניה המודל הגאוצנטרי.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וגיאוצנטרי · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והמאה ה-19 · ראה עוד »
הנץ החמה
הנץ החמה בים המלח. הָנֵץ הַחַמָּה הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והנץ החמה · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והסכמה · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והר הזיתים · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והשמש · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והלכה · ראה עוד »
הליוצנטרי
#הפניה המודל ההליוצנטרי.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והליוצנטרי · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר והיישוב הישן · ראה עוד »
ותיקין
#הפניה תפילת ותיקין.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וותיקין · ראה עוד »
כ"ח בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וכ"ח בתשרי · ראה עוד »
כתב סופר
#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וכתב סופר · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וכדור הארץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר וירושלים · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ו1873 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ו1898 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ו1903 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ו1906 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ו1915 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ו1922 · ראה עוד »
6 באוקטובר
6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חייא דוד הלוי שפיצר ו6 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חייא_דוד_הלוי_שפיצר
