גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
37 יחסים: מנחם מנדל מוויטבסק, משה מונטיפיורי, אברהם משה לונץ, עברית, רומן היסטורי, שערי ציון (כתב עת), תפארת ירושלים, תר"ד, תרנ"ד, תרל"ו, תחיית הלשון העברית, לוח ארץ ישראל, חסידות חב"ד, חצר רייסין, חבצלת (כתב עת), ביאליסטוק, בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי, המאה ה-19, העיר העתיקה, הר הזיתים, הרובע המוסלמי, כ"ט באדר א', כורך ספרים, י"ב בחשוון, יצחק גאשצינני, ירושלים, ישעיהו פרס, יידיש, 1843, 1850, 1860, 1873, 1876, 1880, 1885, 1894, 1938.
מנחם מנדל מוויטבסק
רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ועברית · ראה עוד »
רומן היסטורי
רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ורומן היסטורי · ראה עוד »
שערי ציון (כתב עת)
עמוד השער שערי ציון היה כתב עת תורני בעל זיקה לתנועת המוסר שראה אור בירושלים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 (ה'תרפ"א–ה'תרצ"ט).
חָדָשׁ!!: חיים פרס ושערי ציון (כתב עת) · ראה עוד »
תפארת ירושלים
חברת תפארת ירושלים הוא ארגון שהוקם בירושלים בראשית שנת 1873.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ותפארת ירושלים · ראה עוד »
תר"ד
#הפניה ה'תר"ד.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ותר"ד · ראה עוד »
תרנ"ד
#הפניה ה'תרנ"ד.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ותרנ"ד · ראה עוד »
תרל"ו
#הפניה ה'תרל"ו.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ותרל"ו · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
לוח ארץ ישראל
אריאל בשנת 1980 לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19 לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל".
חָדָשׁ!!: חיים פרס ולוח ארץ ישראל · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חצר רייסין
הכניסה המערבית ל'''חצר רייסין''' חצר רייסין היא מתחם מגורים יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בפינת הרחובות מעלות אל-ח'אלידיה ואל קירמי, מזרחית לחצר גליציה, שהוקם בידי כולל רייסין במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וחצר רייסין · ראה עוד »
חבצלת (כתב עת)
גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וביאליסטוק · ראה עוד »
בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי
שם.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ובית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: חיים פרס והמאה ה-19 · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים פרס והעיר העתיקה · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים פרס והר הזיתים · ראה עוד »
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
חָדָשׁ!!: חיים פרס והרובע המוסלמי · ראה עוד »
כ"ט באדר א'
#הפניהכ"ט באדר.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וכ"ט באדר א' · ראה עוד »
כורך ספרים
#הפניה כריכת ספרים.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וכורך ספרים · ראה עוד »
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וי"ב בחשוון · ראה עוד »
יצחק גאשצינני
יצחק גאָשצינני (קרי: גוּשְצִינִּי; תר"ה, 1845 – י"ג בכסלו תרע"א, 14 בדצמבר 1910) היה מחלוצי העיתונות העברית והעיתונות ביידיש בארץ ישראל, בעל בית דפוס, ומבוני ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ויצחק גאשצינני · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו פרס
ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים פרס וישעיהו פרס · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ויידיש · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1843 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1850 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1860 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1873 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1876 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1880 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1885 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1894 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים פרס ו1938 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_פרס
