סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חנן מאישקיא

מַדָד חנן מאישקיא

רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589). [1]

55 יחסים: מניין השטרות, מר בר רב הונא, מזדק, אמגוש, אמוראים, ארמית, אברהם אבן דאוד, אגרת רב שרירא גאון, אוצר הגדולים אלופי יעקב, איגרת רב שרירא גאון, נהרדעא, סבוראים, סדר הדורות, עלי בן אבי טאלב, עיר, פומבדיתא, פירוז שבור, קבאד הראשון, קירואן, ראש ישיבה, רפאל הלפרין, רב אחאי, רב סימונא, רב עינא (סבורא), רב שרירא גאון, רב יהודה, רבאי מרוב, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה, זמן (ישיבות), זורואסטריות, גאונים, גרשום הרפנס, ד'שמ"ט, ד'שנ"א, ד'שס"ט, ד'שע"ג, ד'תמ"ט, ד'תשצ"ח, ד'תי"א, האי גאון, האימפריה המוסלמית, האימפריה הסאסאנית, הגאונים, כוואסרו הראשון, יצחק מפירוז שבור, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, ישיבה, ..., 1038, 589, 613, 651, 689. להרחיב מדד (5 יותר) »

מניין השטרות

מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ומניין השטרות · ראה עוד »

מר בר רב הונא

רב מר בר רב הונא (נפטר בשנת 614 או 620) היה מראשוני הגאונים, ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ומר בר רב הונא · ראה עוד »

מזדק

מזדק (פרסית: مزدک, פרסית אמצעית: 𐭬𐭦𐭣𐭪, מכונה גם מזדק הצעיר) היה כהן דת זורואסטרי, רפורמטור, נביא ואקטיביסט שצבר השפעה במהלך שלטון הקיסר הסאסאני קבאד הראשון.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ומזדק · ראה עוד »

אמגוש

#הפניה זורואסטריות.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ואמגוש · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ואמוראים · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וארמית · ראה עוד »

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »

אוצר הגדולים אלופי יעקב

אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »

איגרת רב שרירא גאון

#הפניה אגרת רב שרירא גאון.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ואיגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »

נהרדעא

מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ונהרדעא · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וסבוראים · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וסדר הדורות · ראה עוד »

עלי בן אבי טאלב

קליגרפיה של השם "עלי" (علي), כפי שמוצג באיה סופיה עלי בן אבי טאלב (בערבית: علي بن ابي‌ طالب, נכתב לעיתים גם: עלי אבן אבו טאלב; 599 (600) - 661 לערך) היה בן דודו וחתנו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ומראשוני המוסלמים.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ועלי בן אבי טאלב · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ועיר · ראה עוד »

פומבדיתא

פּוּמְבֶּדִיתָּא הייתה עיר בבבל, על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ופומבדיתא · ראה עוד »

פירוז שבור

#הפניה אנבאר.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ופירוז שבור · ראה עוד »

קבאד הראשון

קַבָאד הַרִאשׁוֹן (פרסית: قباد یکم; נקרא גם כּוֹבַּד), מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 488 – 531 (למעט הפסקה של כשלוש שנים בין 496 – 499).

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וקבאד הראשון · ראה עוד »

קירואן

קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וקירואן · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וראש ישיבה · ראה עוד »

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין, 1950 הרב רפאל הלפרין (כ"ז בניסן ה'תרפ"ד, 1 במאי 1924 – כ' באב ה'תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים ישראלי שהתפרסם גם כאמן לחימה וספורטאי (דאן 5 בקראטה, השתתף וזכה באליפות העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957 ומר ישראל בפיתוח גוף), יזם, נדבן, חוקר, סופר ופעיל ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ורפאל הלפרין · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ורב אחאי · ראה עוד »

רב סימונא

רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ורב סימונא · ראה עוד »

רב עינא (סבורא)

רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ורב עינא (סבורא) · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ורב יהודה · ראה עוד »

רבאי מרוב

רב רבאי מרוב (רב רבאי דמן רוב) היה חכם יהודי, מראשי הסבוראים בבבל בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ורבאי מרוב · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ותורה · ראה עוד »

זמן (ישיבות)

בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וזמן (ישיבות) · ראה עוד »

זורואסטריות

מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וזורואסטריות · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וגאונים · ראה עוד »

גרשום הרפנס

גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וגרשום הרפנס · ראה עוד »

ד'שמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וד'שמ"ט · ראה עוד »

ד'שנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וד'שנ"א · ראה עוד »

ד'שס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וד'שס"ט · ראה עוד »

ד'שע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וד'שע"ג · ראה עוד »

ד'תמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וד'תמ"ט · ראה עוד »

ד'תשצ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וד'תשצ"ח · ראה עוד »

ד'תי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וד'תי"א · ראה עוד »

האי גאון

#הפניה רב האי גאון.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא והאי גאון · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »

הגאונים

#הפניה גאונים.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא והגאונים · ראה עוד »

כוואסרו הראשון

#הפניה ח'וסרו הראשון.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וכוואסרו הראשון · ראה עוד »

יצחק מפירוז שבור

#הפניה רב יצחק (פירוז שבור).

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ויצחק מפירוז שבור · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וישיבת סורא · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא וישיבה · ראה עוד »

1038

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ו1038 · ראה עוד »

589

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ו589 · ראה עוד »

613

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ו613 · ראה עוד »

651

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ו651 · ראה עוד »

689

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חנן מאישקיא ו689 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חנן_מאישקיא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »