תוכן עניינים
44 יחסים: מעיין, מקווה, מרדכי, מרדכי בן הלל, מגן אברהם, מדרבנן, מים שאובים, אמבטיה, אמוראים, אחרונים, נטילת ידיים, סמ"ג, סאה, פסקי תוספות, פירוש המשנה לרמב"ם, קדשים (הלכה), קורבן (יהדות), קורבן פסח, רמב"ם, ראשונים, רש"י, רשב"א, רבנו יונה, רבי אלעזר בן פדת, רבי יוסף קארו, רביעית, שולחן ערוך, תרומה, תוספות, לחם, ליל הסדר, טבילת עזרא, טבילת כלים, טבילה (יהדות), טבילה במעיין, טהרה, ברכת המצוות, בית הבחירה למאירי, דאורייתא, המשכה, הרמ"א, הראב"ד, הלכה, ידיים.
מעיין
מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ומעיין
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ומקווה
מרדכי
#הפניה מרדכי היהודי.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ומרדכי
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ומרדכי בן הלל
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ומגן אברהם
מדרבנן
#הפניה דרבנן.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ומדרבנן
מים שאובים
מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ומים שאובים
אמבטיה
אמבטיה אמבטיה או אמבט היא מכל מים פתוח המשמש לרחצת הגוף כולו בטבילה בו.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ואמבטיה
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ואמוראים
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ואחרונים
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ונטילת ידיים
סמ"ג
#הפניה ספר מצוות גדול.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וסמ"ג
סאה
#הפניה סאה (יחידת מידה).
לִרְאוֹת טבילת ידיים וסאה
פסקי תוספות
פסקי תוספות למסכת יבמות בתוך תלמוד בבלי מהדורת עוז והדר פסקי תוספות הוא חיבור קדום שמתמצת את פסקי ההלכה הנובעים מפירושי התוספות על התלמוד.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ופסקי תוספות
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ופירוש המשנה לרמב"ם
קדשים (הלכה)
#הפניה קודש (הלכה).
לִרְאוֹת טבילת ידיים וקדשים (הלכה)
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וקורבן (יהדות)
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וקורבן פסח
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ורמב"ם
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וראשונים
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ורש"י
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ורשב"א
רבנו יונה
#הפניה יונה גירונדי.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ורבנו יונה
רבי אלעזר בן פדת
רבי אלעזר בן פדת, היה כהן, אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי רבי אלעזר (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעיתים מכיוון שישנו גם תנא בסתם רבי אלעזר והוא רבי אלעזר בן שמוע).
לִרְאוֹת טבילת ידיים ורבי אלעזר בן פדת
רבי יוסף קארו
#הפניה יוסף קארו.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ורבי יוסף קארו
רביעית
רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ורביעית
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת טבילת ידיים ושולחן ערוך
תרומה
עמדת "Freebox" בברלין, גרמניה, 2005, המשמשת כמרכז הפצה לתרומות של פריטים שונים. תרומה היא מתנה הניתנת, בדרך כלל למטרות צדקה או על מנת לקדם מטרה כלשהי.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ותרומה
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ותוספות
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ולחם
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וליל הסדר
טבילת עזרא
טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וטבילת עזרא
טבילת כלים
מקווה כלים בשכונת קטמון בירושלים מקווה כלים בשכונת בתי ראנד בירושלים טבילת כלי במקווה טהרה מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים טבילת כלים היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של גוי לבעלות יהודי.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וטבילת כלים
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וטבילה (יהדות)
טבילה במעיין
מקווה האר"י בצפת, הוא למעשה מעיין ומימיו מתחלפים באופן קבוע באופן טבעיגשם היורד לתוך מעין, יש לחשוש שמא רבו מי הגשמים על מי המעיין טבילה במעיין היא הטבילה המהודרת ביותר בהלכות טומאה וטהרה, שרק באמצעותה אפשר לזב לטהר מטומאתו, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וטבילה במעיין
טהרה
#הפניה טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וטהרה
ברכת המצוות
#הפניה ברכות המצוות.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וברכת המצוות
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ובית הבחירה למאירי
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים ודאורייתא
המשכה
המשכת מים על גבי קרקע תיאור מקווה שמימיו נכנסים לתוכו על ידי המשכה. ברז המים רחוק מבור הטבילה, הוא נפתח לעבר הקרקע, ומימיו זורמים מאליהם לבור הטבילה בהלכה, המשכה היא אחד מכללי המקווה, המשמש על מנת להכשיר מים שאובים או מים שנפסלו כתוצאה מהתערבות אדם או דבר המקבל טומאה, כדי להסיר מהם את הפסול ולהכשירם לטבילה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים והמשכה
הרמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת טבילת ידיים והרמ"א
הראב"ד
#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.
לִרְאוֹת טבילת ידיים והראב"ד
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת טבילת ידיים והלכה
ידיים
#הפניה יד.
לִרְאוֹת טבילת ידיים וידיים