סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

טיטוס

מַדָד טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו. [1]

136 יחסים: SPQR, ממלכת יהודה, מאיר אריאל, מסדה (הוצאת ספרים), מסכת גיטין, משה עמית, מלחמת היהודים, מגפה, מוזיאון הלובר, אמות המים של רומא, אספסיאנוס, אסיה הקטנה, אפריקה, אלכסנדר שור, אבות דרבי נתן, אגדות החורבן, אופרה, אוריאל רפפורט, אוגוסטוס קיסר, איטליה, נאפולי, נומידיה, ניסן, נירון קיסר, ספר תורה, ספרד, ספרי דברים, סולפיקיוס סוורוס, סווטוניוס, סוכנות החלל הצרפתית, עתניאל, עולה בקנה אחד, פרנצ'סקו אייץ, פרובינקיה רומית, פרובינקיה יודיאה, פריז, פומפיי, פילגש, צליבה, קפריסין, קשת ניצחון, קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים, קלאודיוס, קליגולה, קונסול (רומא העתיקה), קולוסיאום, קודש הקודשים, קוואיסטור, קיסר רומא, קיסרי רומא, ..., קיסריה, קירקוס מקסימוס, רומא, שמעון בר גיורא, שנת ארבעת הקיסרים, שער טיטוס, שבוי, תשעה באב, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, לטינית, לגיון, ליקוי חמה, טקיטוס, טריבון, טריומף (מצעד ניצחון), טריכיי, טיטוס (פירושונים), טיבריוס, ז'אן רסין, חז"ל, חורבן בית שני, חורבן בית המקדש השני, חורבות, חיבור אבוד, בנימין קלמנזון, ברניקי, בריטניקוס, בית מרחץ, בית המקדש השני, ביירות, גמלא (יישוב עתיק), גרמניה, גלבה, גלדיאטור, דומיטיאנוס, דיו קסיוס, הממלכה המאוחדת, המנורה, המצור על ירושלים (70), המצור על יודפת, המרד הגדול, המשמר הפרטוריאני, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי, האימפריה הרומית, הסנאט הרומי, הצבא הרומי, הר געש, הרקולנאום, השושלת הפלאבית, השושלת היוליו-קלאודית, הלגיון העשירי פרטנסיס, הלגיון השנים עשר פולמינטה, הלגיון החמישה עשר אפולינריס, הלגיון החמישי מקדוניקה, הגליל, הוצאת מסדה, הוצאת עמיחי, הוצאת גילוי, וזוב, ויטליוס, כלי המקדש, יעקב נפתלי שמחוני, ירושלים, ישראל, יהודה לייב גורדון, יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוליוס קיסר, יוחנן מגוש חלב, 13 בספטמבר, 1679, 1962, 23 ביוני, 24 באוגוסט, 30 בדצמבר, 39, 61, 64, 67, 68, 69, 70, 71, 75, 79, 81. להרחיב מדד (86 יותר) »

SPQR

הכתובת על שער טיטוס - Senatus Populusque Romanus מכסה ביוב ברומא ועליו הכתובת סמל העיר רומא כיום.S.P.Q.R (לטינית: Senatus Populusque Romanus, הסנאט והעם של רומא; לדיון על גרסאות אחרות ראו בהמשך) הם ראשי תיבות בלטינית שנכתבו על דגלי הלגיונות הרומיים, מטבעות, גמלוני מקדשים ונעשה בהם שימוש על ידי הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית לציון השותפות בין העם הרומי לסנאט.

חָדָשׁ!!: טיטוס וSPQR · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וממלכת יהודה · ראה עוד »

מאיר אריאל

מאיר אריאל (2 במרץ 1942, י"ג באדר ה'תש"ב – 18 ביולי 1999, ה' באב ה'תשנ"ט) היה משורר, פזמונאי, מלחין, גיטריסט, וזמר ישראלי בעל סגנון ייחודי.

חָדָשׁ!!: טיטוס ומאיר אריאל · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: טיטוס ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ומסכת גיטין · ראה עוד »

משה עמית

משה עמית (5 בנובמבר 1919 - 10 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ומשה עמית · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: טיטוס ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ומגפה · ראה עוד »

מוזיאון הלובר

המונה ליזה מאת לאונרדו דה וינצ'י, מוצגת בלובר מוזיאון הלובר בלילה מוזיאון הלובר (בצרפתית: Musée du Louvre) בפריז שבצרפת הוא אחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: טיטוס ומוזיאון הלובר · ראה עוד »

אמות המים של רומא

שרידי אמות המים אקווה קלודיה ואקווה אניו וטוס משולבים בתוך החומה אמות המים של רומא היו מערכת מסועפת ויעילה של אמות מים שסיפקו את המטרופולין הגדול של רומא העתיקה בכמויות גדולות של מים למחיה, להפעלת בתי המרחץ, להשקיית הגנים ושאר צרכים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואמות המים של רומא · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואספסיאנוס · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: טיטוס ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואפריקה · ראה עוד »

אלכסנדר שור

אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, י"ח בשבט תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואלכסנדר שור · ראה עוד »

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואבות דרבי נתן · ראה עוד »

אגדות החורבן

'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואגדות החורבן · ראה עוד »

אופרה

שירת אופרה (פרנץ להאר) במוזיאון תל אביב Giulio Cesare (Händel) של גאורג פרידריך הנדל, ברלין (1970) האופרה "הרוזנת מאריצה" של המלחין ההונגרי אמריך קלמן בתי אופרה באירופה בית האופרה בפרנקפורט תיאטרון לה סקאלה במילאנו, איטליה נוסד בשנת 1778, אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם בית האופרה של סידני הוא אחד המפורסמים בעולם וסימן היכר של העיר אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואופרה · ראה עוד »

אוריאל רפפורט

אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואוריאל רפפורט · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ואיטליה · ראה עוד »

נאפולי

נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule) היא עיר ראשית בדרום איטליה ועיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) ומחוז קמפניה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ונאפולי · ראה עוד »

נומידיה

גבולותיה של ממלכת נומידיה הקדומה ושכנותיה נומידיה הייתה ממלכה ברברית עתיקה באפריקה הצפונית שהפכה ברבות השנים לפרובינקיה רומית ששכנה בין לוב, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה המודרניות.

חָדָשׁ!!: טיטוס ונומידיה · ראה עוד »

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: טיטוס וניסן · ראה עוד »

נירון קיסר

נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: טיטוס ונירון קיסר · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: טיטוס וספר תורה · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: טיטוס וספרד · ראה עוד »

ספרי דברים

__ללא_תוכן__ ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: טיטוס וספרי דברים · ראה עוד »

סולפיקיוס סוורוס

סולפיקיוס סוורוס (בלטינית: Sulpicius Severus; 363 – 425 לספירה לערך) היה סופר נוצרי יליד אקיטניה שבצרפת.

חָדָשׁ!!: טיטוס וסולפיקיוס סוורוס · ראה עוד »

סווטוניוס

גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס (בין 75 - 160 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

חָדָשׁ!!: טיטוס וסווטוניוס · ראה עוד »

סוכנות החלל הצרפתית

#הפניה המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל.

חָדָשׁ!!: טיטוס וסוכנות החלל הצרפתית · ראה עוד »

עתניאל

מצפה דפנה על שם דפנה מאיר עָתְנִיאֵל (קראו: עותניאל) היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בדרום הר חברון, השייך למועצה אזורית הר חברון.

חָדָשׁ!!: טיטוס ועתניאל · ראה עוד »

עולה בקנה אחד

#הפניה עלה בקנה אחד.

חָדָשׁ!!: טיטוס ועולה בקנה אחד · ראה עוד »

פרנצ'סקו אייץ

פרנצ'סקו אַייֶץ (באיטלקית: Francesco Hayez, כתיב פונטי: ˈaːjets, 10 בפברואר 1791 – 21 בדצמבר 1882) היה צייר איטלקי, האמן הראשון במעלה של הרומנטיציזם במילאנו של אמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: טיטוס ופרנצ'סקו אייץ · ראה עוד »

פרובינקיה רומית

הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה הפרובינקיות בשנת 395 לספירה פרובינקיה רומית (בלטינית: provincia) היה שמה של יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן של הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: טיטוס ופרובינקיה רומית · ראה עוד »

פרובינקיה יודיאה

מפת פרובינקיה יודיאה פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.

חָדָשׁ!!: טיטוס ופרובינקיה יודיאה · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: טיטוס ופריז · ראה עוד »

פומפיי

פומפיי (בלטינית: Pompeii) היא עיר רומית עתיקה במחוז קמפניה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ופומפיי · ראה עוד »

פילגש

לואי ה-15. ציור משנת 1750 לערך מעשה ידי הצייר פרנסואה בושה. פִּילֶגֶשׁ היא אישה הנמצאת בזוגיות ארוכת טווח שאינה כוללת קשר נישואין או את ההתחייבויות הממוניות המקובלות במסגרת נישואין.

חָדָשׁ!!: טיטוס ופילגש · ראה עוד »

צליבה

גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.

חָדָשׁ!!: טיטוס וצליבה · ראה עוד »

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקפריסין · ראה עוד »

קשת ניצחון

#הפניה שער ניצחון.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקשת ניצחון · ראה עוד »

קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים

#הפניה קלאופטרה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקלאופטרה השביעית, מלכת מצרים · ראה עוד »

קלאודיוס

מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקלאודיוס · ראה עוד »

קליגולה

גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקליגולה · ראה עוד »

קונסול (רומא העתיקה)

קונסול צועד בין שני ליקטורים קונסול (בלטינית: Consul) הוא שם התואר שניתן למחזיק במשרה הנבחרת הגבוהה ביותר ברומא העתיקה בזמן הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקונסול (רומא העתיקה) · ראה עוד »

קולוסיאום

300px הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי. 300px מבט מקרוב תרשים המבנה, 1877 הקולוסיאום באיור של ג'ובאני בטיסטה פיראנזי, 1756 הקוֹלוֹסֵיאוּם (מלטינית: Colosseum; באיטלקית: Colosseo) הוא אמפיתיאטרון עגלגל, הבנוי מבטון ומאבן, שנמצא במרכז רומא, שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקולוסיאום · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקודש הקודשים · ראה עוד »

קוואיסטור

קוואיסטור (בלטינית quaestor, "חוקר") הייתה משרה שלטונית פוליטית בתקופת הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית, בעלת סמכויות שלטוניות מגוונות בתחומי האוצר (גזברות), המשפט והצבא.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקוואיסטור · ראה עוד »

קיסר רומא

קיסר רומא (בלטינית: Imperator Romanus) הוא הכינוי של שליט האימפריה הרומית במהלך תקופת הקיסרים, אשר בהכללה ניתן לשייכו מאוגוסטוס ועד לניצור האימפריה המערבית על ידי קונסטנטינוס.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקיסר רומא · ראה עוד »

קיסרי רומא

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקיסרי רומא · ראה עוד »

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקיסריה · ראה עוד »

קירקוס מקסימוס

ציור הממחיש את מראה הקירקוס מקסימוס בתפארתו. הקירקוס מקסימוס (בלטינית: Circus Maximus; באיטלקית: Circo Massimo, נהגה: צ'ירקו מאסימו), שמשמעותו "הזירה הגדולה ביותר", הוא קירקוס שהיה מיועד לבידור ההמונים ולמרוצי מרכבות וסוסים והיווה מקום מפגש המוני ברומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וקירקוס מקסימוס · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ורומא · ראה עוד »

שמעון בר גיורא

תבליט שער טיטוס – בתהלוכת ניצחון זו הוצג שמעון בר גיורא השבוי, ובסופה הוצא להורג שמעון בר גיורא (ביוונית: Βαργιορᾶς, בלטינית: Bargioras; ? – 71 לספירה) היה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ושמעון בר גיורא · ראה עוד »

שנת ארבעת הקיסרים

מפת האימפריה הרומית בשנת 69. הצבעים השונים מסמנים את מקורות התמיכה של ארבעת הקיסרים שנת ארבעת הקיסרים הוא כינוי לשנת 69 לספירה, בה התרחשה באימפריה הרומית מלחמת אזרחים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ושנת ארבעת הקיסרים · ראה עוד »

שער טיטוס

שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ושער טיטוס · ראה עוד »

שבוי

רוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה צפון-קוריאנים במהלך מלחמת קוריאה. איסוף שבויים מצריים בסיום מבצע חורב שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

חָדָשׁ!!: טיטוס ושבוי · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ותשעה באב · ראה עוד »

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים

#הפניה מלחמת היהודים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: טיטוס ולטינית · ראה עוד »

לגיון

מפה המראה את מיקומם של הלגיונות הרומאים בשנת 80 כתובת: "יחידה של הלגיון השישי הברזל" (VEXILLA TIO LEG VI FERR), אשר התגלתה בבית גוברין. לגיון זה חנה דרך קבע בעמק יזרעאל. מאוסף מוזיאון הכט חיילים רומים חוצים נהר, על גבי גשר סירות שחזור של לגיונר בתקופת הקיסרות לִגיוֹן הוא שמה של היחידה הצבאית הבסיסית שהרכיבה את הצבא הרומי.

חָדָשׁ!!: טיטוס ולגיון · ראה עוד »

ליקוי חמה

250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.

חָדָשׁ!!: טיטוס וליקוי חמה · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: טיטוס וטקיטוס · ראה עוד »

טריבון

טְרִיבּוּן (בלטינית: Tribunus, טְרִיבּוּנוּס), היה תואר שהוענק לפקידי מספר רשויות שיפוטיות, ממשלתיות וצבאיות ברפובליקה והאימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: טיטוס וטריבון · ראה עוד »

טריומף (מצעד ניצחון)

החרבת ירושלים טריומף או טריומפוס (triumphus) היה טקס מדיני דתי ברומא העתיקה, שבמהלכו ערכו מצביא וצבאו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר רומא.

חָדָשׁ!!: טיטוס וטריומף (מצעד ניצחון) · ראה עוד »

טריכיי

#הפניה מגדלא קטגוריה:מגדל.

חָדָשׁ!!: טיטוס וטריכיי · ראה עוד »

טיטוס (פירושונים)

טיטוס (בלטינית: Titus) היה שם נפוץ ברומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וטיטוס (פירושונים) · ראה עוד »

טיבריוס

טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר (16 בנובמבר 42 לפנה"ס – 16 במרץ 37 לספירה) היה קיסר רומא בשנים 14–37 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וטיבריוס · ראה עוד »

ז'אן רסין

ז'אן רסין (בצרפתית: Jean Racine; 21 בדצמבר 1639 – 21 באפריל 1699) היה מחזאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: טיטוס וז'אן רסין · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: טיטוס וחז"ל · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: טיטוס וחורבן בית שני · ראה עוד »

חורבן בית המקדש השני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: טיטוס וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: טיטוס וחורבות · ראה עוד »

חיבור אבוד

חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וחיבור אבוד · ראה עוד »

בנימין קלמנזון

הרב בני קלמנזון עם ראש ישיבת עתניאל, הרב רא"ם הכהן הרב בנימין (בני) יוסף קלמנזון (נולד בכ"ב באייר ה'תשי"ז, 23 במאי 1957) הוא מרבני הציונות הדתית, נשיא ישיבת עתניאל.

חָדָשׁ!!: טיטוס ובנימין קלמנזון · ראה עוד »

ברניקי

ברניקי (או ברניקה, ביוונית: Βερενίκη; 28 לספירה – לא לפני 79 לספירה) הייתה מלכה יהודיה מבית הורדוס, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: טיטוס וברניקי · ראה עוד »

בריטניקוס

בריטניקוס טיבריוס קלאודיוס קיסר בריטניקוס (12 בפברואר 41 - 11 בפברואר 55) היה אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית ובנו של קיסר רומא, קלאודיוס.

חָדָשׁ!!: טיטוס ובריטניקוס · ראה עוד »

בית מרחץ

בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ובית מרחץ · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: טיטוס ובית המקדש השני · ראה עוד »

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וביירות · ראה עוד »

גמלא (יישוב עתיק)

גַּמְלָא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני.

חָדָשׁ!!: טיטוס וגמלא (יישוב עתיק) · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: טיטוס וגרמניה · ראה עוד »

גלבה

סֶרְוִויוּס סוּלְפִּיקִיוּס גַלְבָּה (בלטינית: Servius Sulpicius Galba; 24 בדצמבר 3 לפנה"ס - 15 בינואר 69) הוא מקיסרי רומי בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: טיטוס וגלבה · ראה עוד »

גלדיאטור

גלדיאטורים בזירת הקרב, בציורו של ז'אן-לאון ז'רום מ-1872 גְּלַדְיָאטוֹר (בלטינית: Gladiator, מהמילה גלאדיוס, בלשון חז"ל: לוּדָר, ממקור לטיני) הוא לוחם ברומא העתיקה ובמקומות אחרים שעסק במופעי בידור, שכללו קרבות בין גלדיאטורים לבין עצמם או בין גלדיאטורים לבין חיות מסוכנות.

חָדָשׁ!!: טיטוס וגלדיאטור · ראה עוד »

דומיטיאנוס

טיטוס פלאביוס קיסר דומיטיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Titus Flavius Caesar Domitianus Augustus; 24 באוקטובר 51 – 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא בין השנים 81–96.

חָדָשׁ!!: טיטוס ודומיטיאנוס · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: טיטוס ודיו קסיוס · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: טיטוס והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: טיטוס והמנורה · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המצור על יודפת

המצור על יודפת היה מצור שנערך במהלך המרד הגדול על העיר יודפת שבגליל התחתון, על ידי הצבא הרומאי.

חָדָשׁ!!: טיטוס והמצור על יודפת · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: טיטוס והמרד הגדול · ראה עוד »

המשמר הפרטוריאני

חיילי המשמר הפרטוריאני. תבליט רומאי משנת 51. מוצג במוזיאון הלובר. מצבת שיש של לוקיוס ספטימיוס ולרינוס, חייל המשמר הפרטוריאני. הדמות מתוארת בלבוש צבאי טיפוסי. תבליט מהמאה הראשונה המתאר חייל של המשמר הפרטוריאני. מוצג במוזיאון פרגמון. פלסטרינה. משמאל חיילי המשמר הפרטוריאני המזוהים על ידי מגן עליו מצויר עקרב. שחזור מודרני של מגן ועליו סמלים המקובלים בצבא הרומי ובכלל זה במשמר הפרטוריאני. המשמר הפרטוריאני (בלטינית: cohortes praetoriae) היה יחידת עילית של הצבא הרומי.

חָדָשׁ!!: טיטוס והמשמר הפרטוריאני · ראה עוד »

המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי

המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי (באיטלקית: Museo Archeologico Nazionale di Napoli) הוא מוזיאון בעיר נאפולי שבאיטליה, אשר אוצר את מרבית הממצאים שנמצאו בערים פומפיי, הרקולנאום וערים עתיקות אחרות במפרץ נאפולי.

חָדָשׁ!!: טיטוס והמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והאימפריה הרומית · ראה עוד »

הסנאט הרומי

הקוריה הוסטיליה, משכן הסנאט הרומי הסנאט הרומי (בלטינית: Senātus Rōmānus) היה גוף שלטוני שפעל ברומא העתיקה, תחילה כגוף מייעץ למלך וכשזה הודח הוא הפך לגוף המרכזי במדינה וכך הוא פעל עד ימי הרפובליקה המאוחרת.

חָדָשׁ!!: טיטוס והסנאט הרומי · ראה עוד »

הצבא הרומי

לגיונרים בחימוש מלא (שיחזור) לגיונרים בהיפודרום בג'רש, ירדן (שיחזור) קסדת חייל רומאי, כפי שמוצגת במוזיאון ישראל הצבא הרומי (בלטינית: Exercitus Romanus) כלל את הכוחות המזוינים של רומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והצבא הרומי · ראה עוד »

הר געש

סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".

חָדָשׁ!!: טיטוס והר געש · ראה עוד »

הרקולנאום

הרקולנאום, מראה כללי הרקולנאום (בלטינית: Herculaneum; באיטלקית: Ercolano) היא עיר רומית עתיקה במפרץ נאפולי, על חוף הים, כשמונה קילומטרים מדרום-מזרח לעיר נאפולי, במחוז קמפניה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והרקולנאום · ראה עוד »

השושלת הפלאבית

אילן המשפחה הפלאבית אספסיאנוס מטבע יהודה השבויה מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע שער טיטוס ברומא דומיטיאנוס הקולוסיאום השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והשושלת הפלאבית · ראה עוד »

השושלת היוליו-קלאודית

השושלת היוליו-קלאודית היא השושלת הראשונה של קיסרים ששלטו באימפריה הרומית משנת 27 לפנה"ס עד שנת 68 לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והשושלת היוליו-קלאודית · ראה עוד »

הלגיון העשירי פרטנסיס

כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הלגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביאנוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא.

חָדָשׁ!!: טיטוס והלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »

הלגיון השנים עשר פולמינטה

מזבח שהציב יוליוס מאגנוס, מפקד הלגיון השנים עשר פולמינטה, המזבח מתוארך לתקופת מרד בר כוכבא כתובת שלושת הלגיונות שהתגלתה בירושלים וכוללת את הלגיון השנים עשר פולמינטה. הכתובת מתוארכת לזמן מרד בר כוכבאתמונה להחלפה הלגיון השנים עשר פולמינטה (Legio XII Fulminata) (החמוש בחזיז הברק), נוסד בידי יוליוס קיסר בשנת 58 לפנה"ס בעת מלחמת גאליה, ואורגן מחדש בשנת 44/3 לפסה"נ.

חָדָשׁ!!: טיטוס והלגיון השנים עשר פולמינטה · ראה עוד »

הלגיון החמישה עשר אפולינריס

הלגיון החמישה עשר אָפּוֹלִינָרִיס (Apollinaris) (של אפולו) נוסד בידי אוקטביאנוס (לימים הקיסר אוגוסטוס) בשנת 41 לפנה"ס או קודם לכן.

חָדָשׁ!!: טיטוס והלגיון החמישה עשר אפולינריס · ראה עוד »

הלגיון החמישי מקדוניקה

כתובת קבורה של חייל מהלגיון החמישי מקדוניקה שהתגלתה בשכם. הכתובת מזמן מרד בר כוכבא (132-136 לספירה); בכתובת רשום: לאלי הנפטרים, מרקוס אולפיוס מגנוס משבט קלאודיה, איש סוואריה, קנטוריון של הלגיון החמישי מקדוניקה, נטמן כאן פלביוס מודראס ויוליוס אינגנוס קנטוריונים דאגו להעמדת (המצבה). כתובת קבורה של חייל מהלגיון החמישי מקדוניקה שנמצאה באמאוס ניקופוליס כתובת של חייל שפיקד על יחידה מהלגיון החמישי מקדוניקה והלגיון האחד-עשר קלאודיה שנמצאה ליד המעין בביתר טביעת חותם של הלגיון החמישי מקדוניקה הלגיון החמישי מקדוניקה (בלטינית: LEGIO QUINTA MACEDONICA; בראשי תיבות: LQM) היה לגיון רומאי, שהוקם במקור על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 43 לפני ספירה, הוא הוצב בפרובינקיה מואסיה עד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והלגיון החמישי מקדוניקה · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: טיטוס והגליל · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: טיטוס והוצאת מסדה · ראה עוד »

הוצאת עמיחי

#הפניה עמיחי (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: טיטוס והוצאת עמיחי · ראה עוד »

הוצאת גילוי

#הפניה ישיבת עתניאל#הוצאת הישיבה.

חָדָשׁ!!: טיטוס והוצאת גילוי · ראה עוד »

וזוב

הר וֵזוּב (באיטלקית: Monte Vesuvio) הוא הר געש ממזרח לנאפולי הצופה על מפרץ נאפולי, אחד משלושת הרי הגעש הפעילים באיטליה, ומהאלימים ביותר על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: טיטוס ווזוב · ראה עוד »

ויטליוס

אוֹלוּס וִיטֶלְיוּס גֶרְמָנִיקוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Aulus Vitellius Germanicus Augustus) ובקצרה ויטליוס (7 או 24 בספטמבר 15 - 22 בדצמבר 69) היה קיסר רומא בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: טיטוס וויטליוס · ראה עוד »

כלי המקדש

#הפניה:קטגוריה:כלי המקדש.

חָדָשׁ!!: טיטוס וכלי המקדש · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: טיטוס ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: טיטוס וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: טיטוס וישראל · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: טיטוס ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: טיטוס ויהודים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: טיטוס ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: טיטוס ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוחנן מגוש חלב

שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: טיטוס ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »

13 בספטמבר

13 בספטמבר הוא היום ה-256 בשנה בלוח הגרגוריאני (257 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: טיטוס ו13 בספטמבר · ראה עוד »

1679

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו1679 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו1962 · ראה עוד »

23 ביוני

23 ביוני הוא היום ה-174 בשנה (175 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו23 ביוני · ראה עוד »

24 באוגוסט

24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: טיטוס ו24 באוגוסט · ראה עוד »

30 בדצמבר

30 בדצמבר הוא היום ה-364 בשנה (365 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו30 בדצמבר · ראה עוד »

39

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו39 · ראה עוד »

61

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו61 · ראה עוד »

64

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו64 · ראה עוד »

67

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו67 · ראה עוד »

68

.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו68 · ראה עוד »

69

מפה משנת 69 - שנת ארבעת הקיסרים, המציגה את אזורי התמיכה בכל אחד מארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו69 · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו70 · ראה עוד »

71

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו71 · ראה עוד »

75

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו75 · ראה עוד »

79

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו79 · ראה עוד »

81

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: טיטוס ו81 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/טיטוס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »