גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
51 יחסים: מ' ניומן, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מבקר ספרות, אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת וילנה, אוקראינה, אודסה, ספרן, ספרות, ספרות משווה, ספרות עברית, עמוס עוז, עיריית תל אביב, קריית ספר (כתב עת), שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, תר"ע, תרביץ, חוקר ספרות, חיים נחמן ביאליק, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ג.י. ליכטנפלד, גימנסיה, דוקטור, דיסרטציה, ה' בסיוון, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, העבר, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, התאבדות, הוצאת מצפה, וילנה, כתב יד (מקור), י"ל מיזס, י"ל פרץ, יעקב רייפמן, יהושע צ'צ'יק, יוסף קלוזנר, 11 באוקטובר, 12 ביוני, 1910, 1921, 1933, 1936, 1939, 1942, 1952, 1958, ..., 1970. להרחיב מדד (1 יותר) »
מ' ניומן
#הפניה מרדכי ניומן.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ומ' ניומן · ראה עוד »
מפעל הביבליוגרפיה העברית
נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »
מבקר ספרות
#הפניה ביקורת ספרות ספרות *.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ומבקר ספרות · ראה עוד »
אוניברסיטת לונדון
אוניברסיטת לונדון (באנגלית: The University of London, בקיצור: UoL או Lond או Londin) היא אוניברסיטה בריטית מבוזרת, בה חברים 17 מוסדות שונים שהקמפוסים שלהם ממוקמים בעיקר בלונדון.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ואוניברסיטת לונדון · ראה עוד »
אוניברסיטת וילנה
אוניברסיטת וילנה (בליטאית: Vilniaus universitetas) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ואוניברסיטת וילנה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ואודסה · ראה עוד »
ספרן
"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וספרן · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וספרות · ראה עוד »
ספרות משווה
ספרות משווה או ספרות השוואתית היא שדה מחקר אקדמי בין-תחומי של הספרות, או ביטויים תרבותיים אחרים של האדם, כמו מוזיקה וציור, ללא מגבלות של שפה, לאום או מקום.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וספרות משווה · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וספרות עברית · ראה עוד »
עמוס עוז
עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ועמוס עוז · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ועיריית תל אביב · ראה עוד »
קריית ספר (כתב עת)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וקריית ספר (כתב עת) · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ותר"ע · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ותרביץ · ראה עוד »
חוקר ספרות
#הפניה תורת הספרות.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וחוקר ספרות · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »
ג.י. ליכטנפלד
#הפניה גבריאל יהודה ליכטנפלד.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וג.י. ליכטנפלד · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וגימנסיה · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ודוקטור · ראה עוד »
דיסרטציה
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ודיסרטציה · ראה עוד »
ה' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וה' בסיוון · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר והעלייה החמישית · ראה עוד »
העבר
300px העבר היה רבעון להיסטוריה יהודית שיצא לאור ביוזמת ההיסטוריון בן-ציון כ"ץ.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר והעבר · ראה עוד »
הקונגרס העולמי למדעי היהדות
קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר והקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
התאבדות
התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר והתאבדות · ראה עוד »
הוצאת מצפה
שמאל הוצאת מצפה הייתה הוצאת ספרים עברית, אחת משלוש הוצאות הספרים הפרטיות שפעלו בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר והוצאת מצפה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ווילנה · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
י"ל מיזס
#הפניה יהודה ליב מיזס.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וי"ל מיזס · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר וי"ל פרץ · ראה עוד »
יעקב רייפמן
יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ויעקב רייפמן · ראה עוד »
יהושע צ'צ'יק
יהושע צַ'צִ'יק (Chachik; 9 באוקטובר 1895 – 23 בינואר 1973) היה מו"ל עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ויהושע צ'צ'יק · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
11 באוקטובר
11 באוקטובר הוא היום ה-284 בשנה (285 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו11 באוקטובר · ראה עוד »
12 ביוני
12 ביוני הוא היום ה-163 בשנה (164 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו12 ביוני · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1910 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1921 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1933 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1936 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1939 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1942 · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1952 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1958 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה אריה קלוזנר ו1970 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_אריה_קלוזנר
