גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
40 יחסים: מסכת נידה, מלחין, מגיד (דרשן), אברהם בן הגר"א, אגדות חז"ל, נתן גורן, סלונים, סדר טהרות, עם הספר (הוצאת ספרים), פולין, ראשונים, ראשי תיבות, שלמה מחלם, ז' באדר, זאמושץ', זרחיה הלוי, חידושי תורה, בניין (שפה), ברודי, דרשנות, דב ליפץ, ה'תק"כ, ה'תקנ"ח, ה'תקס"ז, ה'תקפ"ח, ה'תקי"ז, הגר"א, כתב עת תורני, י"ח בתמוז, יצחק אדל, ישורון (מאסף תורני), יהדות ליטא, יידיש, 1757, 1760, 1798, 1807, 1828, 27 בפברואר, 30 ביוני.
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ומסכת נידה · ראה עוד »
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ומלחין · ראה עוד »
מגיד (דרשן)
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ומגיד (דרשן) · ראה עוד »
אברהם בן הגר"א
רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »
אגדות חז"ל
#הפניה אגדה (יהדות).
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ואגדות חז"ל · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ונתן גורן · ראה עוד »
סלונים
כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וסלונים · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וסדר טהרות · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ופולין · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וראשונים · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וראשי תיבות · ראה עוד »
שלמה מחלם
ספר "שולחן עצי שטים" מאת ר' שלמה חלמא, ברלין תקכ"ב רבי שלמה אשכנזי רפפורט מחלם (רבי שלמה מחלם; ביידיש שם המקום חעלמא; 1717, ה'תע"ז בערך – 1781, כ"א בתמוז ה'תקמ"א) היה רב ודיין, מחבר מרכבת המשנה על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ושלמה מחלם · ראה עוד »
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וז' באדר · ראה עוד »
זאמושץ'
#הפניה זמושץ'.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וזאמושץ' · ראה עוד »
זרחיה הלוי
רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וזרחיה הלוי · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וחידושי תורה · ראה עוד »
בניין (שפה)
הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ובניין (שפה) · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וברודי · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ודרשנות · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ודב ליפץ · ראה עוד »
ה'תק"כ
#הפניה ה'תק"ך.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וה'תק"כ · ראה עוד »
ה'תקנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וה'תקנ"ח · ראה עוד »
ה'תקס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וה'תקס"ז · ראה עוד »
ה'תקפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וה'תקפ"ח · ראה עוד »
ה'תקי"ז
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וה'תקי"ז · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל והגר"א · ראה עוד »
כתב עת תורני
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וכתב עת תורני · ראה עוד »
י"ח בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וי"ח בתמוז · ראה עוד »
יצחק אדל
יצחק אדל מימין עם פאול בן-חיים (במרכז) והפסנתרן פרנק פלג יצחק אֶדֶל (Edel; 1 בינואר 1896 – 12 בדצמבר 1973) היה מלחין, מורה ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ויצחק אדל · ראה עוד »
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ויהדות ליטא · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ויידיש · ראה עוד »
1757
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ו1757 · ראה עוד »
1760
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ו1760 · ראה עוד »
1798
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ו1798 · ראה עוד »
1807
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ו1807 · ראה עוד »
1828
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ו1828 · ראה עוד »
27 בפברואר
27 בפברואר הוא היום ה-58 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ו27 בפברואר · ראה עוד »
30 ביוני
30 ביוני הוא היום ה-181 בשנה (182 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה ליב אדל ו30 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_ליב_אדל
