גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
63 יחסים: מנחם די לונזאנו, מנחם המאירי, מסכת קינים, מסכת חולין, מסכת ברכות, משנה תורה, משפחת אפשטיין, משפחת הורוביץ, משה בן יוסף, משורר, משולם בן יעקב מלוניל, מוסד הרב קוק, אברהם בן דוד מפושקירה, נרבונה, ספר המאור, ספר האשכול, ספרד, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סוגיה, עזרא מלכי, פרובאנס, פרי חדש, פוסק, פיוט, צרפת, קטלוניה, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, רא"ה, ראשונים, רז"ה, רבנו תם, רי"ף, ש"ס וילנא, שחיטה כשרה, שירה, שיטת ריב"ב, תלמיד חכם, לוניל, חז"ל, חכמי פרובנס, בנימין זאב בנדיקט, בעלי הנפש, גירונה, ד'תתקמ"ו, דרישה וחקירה, המאה ה-12, ..., הראב"ד, הראב"ד השני, הלכה, הירח, כתב יד (כתב), יעקב רייפמן, ירושלים, ישראל מ' תא-שמע, 1115, 1145, 1150, 1186, 1193. להרחיב מדד (13 יותר) »
מנחם די לונזאנו
רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת קינים · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת ברכות · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשנה תורה · ראה עוד »
משפחת אפשטיין
משפחת אפשטיין (נכתב גם: אפשטין ועפשטיין) היא משפחת לויים יהודית, בת כחמש מאות שנה, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשפחת אפשטיין · ראה עוד »
משפחת הורוביץ
משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשפחת הורוביץ · ראה עוד »
משה בן יוסף
הרב משה בן יוסף בן מרון לוי מנרבונה היה מגדולי חכמי פרובנס.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשה בן יוסף · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשורר · ראה עוד »
משולם בן יעקב מלוניל
רבי משולם בן יעקב הכהן מלוניל (או רבינו משולם הכהן; נפטר ב-1170) היה מגדולי חכמי פרובנס בצרפת.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשולם בן יעקב מלוניל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
נרבונה
#הפניה נרבון.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ונרבונה · ראה עוד »
ספר המאור
#הפניה זרחיה הלוי#חיבוריו.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וספר המאור · ראה עוד »
ספר האשכול
ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וספר האשכול · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וספרד · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וסדר נזיקין · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וסוגיה · ראה עוד »
עזרא מלכי
רבי עזרא מלכי (צפת, ה'ת"ע – ז' באייר ה'תקכ"ח, 1710 – 1768) היה רבה של רודוס. מחבר הספרים מלכי בקדש, שמן למאור, עין משפט ועינות מים.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ועזרא מלכי · ראה עוד »
פרובאנס
האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופרובאנס · ראה עוד »
פרי חדש
#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופרי חדש · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופוסק · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופיוט · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וצרפת · ראה עוד »
קטלוניה
קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וקטלוניה · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורא"ה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וראשונים · ראה עוד »
רז"ה
#הפניה זרחיה הלוי.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורז"ה · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורבנו תם · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורי"ף · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וש"ס וילנא · ראה עוד »
שחיטה כשרה
#הפניה שחיטה (הלכה).
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ושחיטה כשרה · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ושירה · ראה עוד »
שיטת ריב"ב
שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, בנו של רבי ברכיה הלוי ואחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ושיטת ריב"ב · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ותלמיד חכם · ראה עוד »
לוניל
#הפניה לונל.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ולוניל · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וחז"ל · ראה עוד »
חכמי פרובנס
חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וחכמי פרובנס · ראה עוד »
בנימין זאב בנדיקט
הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »
בעלי הנפש
200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ובעלי הנפש · ראה עוד »
גירונה
#הפניה ז'ירונה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וגירונה · ראה עוד »
ד'תתקמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תתקמ"ו · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ודרישה וחקירה · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והמאה ה-12 · ראה עוד »
הראב"ד
#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והראב"ד · ראה עוד »
הראב"ד השני
#הפניה אברהם בן יצחק מנרבונה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והראב"ד השני · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והלכה · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והירח · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
יעקב רייפמן
יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויעקב רייפמן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וירושלים · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
1115
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ו1115 · ראה עוד »
1145
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ו1145 · ראה עוד »
1150
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ו1150 · ראה עוד »
1186
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ו1186 · ראה עוד »
1193
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ו1193 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זרחיה_הלוי
