גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
45 יחסים: מקנס, מקבציאל (קובץ תורני), מרוקו, מלאכי הכהן, מגורשים (יהדות מרוקו), אפריל, ארץ ישראל, אלג'יר, אליהו הצרפתי, אחרונים, אב בית דין, אדר, איטליה, אייר, ניסן, פאס, פרשנות התלמוד הבבלי, ר"מ, רב, שמואל בן אלבאז, שאלות ותשובות, שביעי של פסח, תלמוד, ליבורנו, טיטואן, חיים יוסף דוד אזולאי, בבא מציעא, ג'יברלטר, דוד חיים שמואל חסאן, דיין (הלכה), ה'תק"ם, ה'תק"ט, ה'תק"י, ה'תקכ"א, המאה ה-18, הלכה, כ"א בניסן, יעקב אבן מלכא, יצחק קורייאט (השני), יהדות מרוקו, יהודה עייאש, 1749, 1750, 1761, 1780.
מקנס
מֶקְנֶס או מכּנס (בערבית: مكناس; בברברית: ⴰⵎⴽⵏⴰⵙ; בצרפתית: Meknès; בספרדית: Mequinez; העיר נקראת לעיתים בעברית, על פי שמה הערבי, מכּנאס) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ומקנס · ראה עוד »
מקבציאל (קובץ תורני)
#הפניה מקבציאל (מאסף תורני).
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ומקבציאל (קובץ תורני) · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ומרוקו · ראה עוד »
מלאכי הכהן
רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ומלאכי הכהן · ראה עוד »
מגורשים (יהדות מרוקו)
מגורשים (נקראים גם: קאסטיליאנוס) הוא כינוי ליהודים שחיו במרוקו ומוצא אבותיהם ממגורשי ספרד.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ומגורשים (יהדות מרוקו) · ראה עוד »
אפריל
אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואפריל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וארץ ישראל · ראה עוד »
אלג'יר
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואלג'יר · ראה עוד »
אליהו הצרפתי
רבי אליהו הצרפתי (ה'תע"ה 1715 - כ"ו אלול ה'תקס"ה 1805), היה רב ודיין בפאס שבמרוקו, פוסק הלכה, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואליהו הצרפתי · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואחרונים · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואב בית דין · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואדר · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואיטליה · ראה עוד »
אייר
אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ואייר · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וניסן · ראה עוד »
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ופאס · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ור"מ · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ורב · ראה עוד »
שמואל בן אלבאז
#הפניה שמואל אבן אלבאז.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ושמואל בן אלבאז · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ושביעי של פסח · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ותלמוד · ראה עוד »
ליבורנו
מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וליבורנו · ראה עוד »
טיטואן
#הפניה תטואן.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וטיטואן · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ובבא מציעא · ראה עוד »
ג'יברלטר
#הפניהגיברלטר.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וג'יברלטר · ראה עוד »
דוד חיים שמואל חסאן
רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ודוד חיים שמואל חסאן · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תק"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וה'תק"ם · ראה עוד »
ה'תק"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וה'תק"ט · ראה עוד »
ה'תק"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וה'תק"י · ראה עוד »
ה'תקכ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וה'תקכ"א · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון והמאה ה-18 · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון והלכה · ראה עוד »
כ"א בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון וכ"א בניסן · ראה עוד »
יעקב אבן מלכא
הרב יעקב אבן מלכא (או: בן מלכא, מכונה: מהריב"ם) (סביב ה'תמ"ה 1685 - ה'תקל"א 1771) היה מדייני פאס, ואב בית הדין תטואן במאה ה-18, רבה של העיר ומקובל.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ויעקב אבן מלכא · ראה עוד »
יצחק קורייאט (השני)
יצחק קורייאט (סביב ה'ת"ץ, 1730 – ה'תקס"ה, 1804) היה רב ודיין בטיטואן שבמרוקו, שד"ר ודיין בליוורנו, ומחבר הספר "מעשה רק"ם".
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ויצחק קורייאט (השני) · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהודה עייאש
רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ויהודה עייאש · ראה עוד »
1749
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ו1749 · ראה עוד »
1750
;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ו1750 · ראה עוד »
1761
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ו1761 · ראה עוד »
1780
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף חיים בן סאמון ו1780 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_חיים_בן_סאמון
