גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: ממלכת פרוסיה, מאסטריכט, מנהיים, מעוז צור, מרקיזות באדן, מרדכי הורוויץ, משה אריה במברגר, מחאה, מוהילב, מיקולוב, אקדמיה, אשר לב, אלטונה, אלכסנדר זוסמן אדלר, אליעזר ברגמן, אליקים געצל שלזינגר, אליקים גצל שלזינגר, אב בית דין, אברהם בנימין זאב המבורג, אברהם בינג, אביעזר רביצקי, אגרות צפון, אוניברסיטה, אוסטרובו, אינגולשטאדט, אייזנשטט, נייטרא, סמינר לרבנים בברלין, ספר הזוהר, סופר, סוכה, סיגוף, עקיבא ישראל ורטהיימר, עזריאל הילדסהיימר, פרנקפורט, פרעות "הפ-הפ", פוסק, פולדא, פיורדא, פיוט, צבי בנימין אויערבך, צוואה, קארלסרוהה, קרפלד, קרלסרוהה, קלויז, קבלה, רש"ר הירש, רב, רוטרדם, ..., שמשון רפאל הירש, שאלות ותשובות, שאגת אריה, שומר ציון הנאמן, שוורין, תקנ"ח, תקופת הביניים של העברית, תרל"ב, תלמוד בבלי, תהילים, תו (מוזיקה), תורה, לחן, ליבק, חנוכה, באד קיסינגן, בראונשווייג, ברטיסלאבה, ברכת החמה, בון, בוואריה, בית דין רבני, בית כנסת, גרמנית, גרמניה, דנמרק, דוב בער צאמבער, דוד הלחמי, דיסלדורף, דיין (הלכה), ה'תקנ"ח, ה'תרל"ב, המעין (כתב עת), המבורג, הלבנון, הגדה של פסח, הכתב סופר, והזהיר, וירצבורג, כ"ט באדר, כ"ה בכסלו, יצחק ברנייס, יצחק דב במברגר, ישראל מאיר פריימן, ישיבה, יהדות אורתודוקסית, יהדות רפורמית, יוסף שאול נתנזון, יוסף שלמון, יוסף חיים זוננפלד, 17 במרץ, 1798, 1863, 1871, 7 בדצמבר. להרחיב מדד (55 יותר) »
ממלכת פרוסיה
ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וממלכת פרוסיה · ראה עוד »
מאסטריכט
מאסטריכט (בהולנדית: Maastricht) היא עיר בהולנד, בירת מחוז לימבורג בדרום הולנד.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומאסטריכט · ראה עוד »
מנהיים
מפת מרכז מנהיים; הארמון צבוע באדום מנהיים (בגרמנית: Mannheim) היא העיר השנייה בגודלה במדינת באדן-וירטמברג (אחרי שטוטגרט), וכן העיר העשרים בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומנהיים · ראה עוד »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומעוז צור · ראה עוד »
מרקיזות באדן
מרקיזות באדן הייתה מדינה שהתקיימה בדרום-מערב גרמניה בין השנים 1112–1803, ולאחר מכן שודרגה למעמד של נסיך בוחר (נסיכות הבוחר מבאדן), ומאוחר יותר למעמד של דוכסות גדולה (הדוכסות הגדולה של באדן), שהתקיימה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומרקיזות באדן · ראה עוד »
מרדכי הורוויץ
מרדכי (מרקוס) הלוי הורוויץ (י"ד באדר ה'תר"ד, 5 במרץ 1844 ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה רב ואב"ד בפרנקפורט דמיין ובקהילות נוספות בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומרדכי הורוויץ · ראה עוד »
משה אריה במברגר
רבי משה אריה (לייב) הלוי במברגר (בגרמנית: Moses Löb Bamberger; י"ז בניסן תקצ"ח, 12 באפריל 1838 - כ"ה בתשרי תר"ס, 29 בספטמבר 1899) היה רבה של העיר באד קיסינגן שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומשה אריה במברגר · ראה עוד »
מחאה
מחאה היא מעשה המבטא ביקורת וחוסר הסכמה, לרוב באופן פומבי, מופגן ומתוקשר כדי להשיג כמה שיותר מודעות לנושא, במיוחד אם מדובר בפעולה המסבה עוול עבור כמות גדולה של אנשים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומחאה · ראה עוד »
מוהילב
מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומוהילב · ראה עוד »
מיקולוב
טירת מילוקוב סמטה יהודית בניקולשבורג, 1900 בקירוב. מיקוּלוב (בצ'כית: Mikulov; בגרמנית: Nikolsburg, ביידיש: ניקאָלשבורג, ניקולסבורג) היא עיר בדרום-מערב חבל מוראביה שבמדינת צ'כיה והיא סמוכה לגבול עם אוסטריה תחתית.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ומיקולוב · ראה עוד »
אקדמיה
האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואקדמיה · ראה עוד »
אשר לב
הרב אשר לב (גם: אשר לב ולרשטיין, נולד ב-1754 במינסק; נפטר ב-23 ביולי 1837 בקרלסרוהה) היה רב ראשי בדוכסות הגדולה באדן, ובנו של רבי אריה ליב גינצבורג (בעל "שאגת אריה").
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואשר לב · ראה עוד »
אלטונה
אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואלטונה · ראה עוד »
אלכסנדר זוסמן אדלר
הרב אלכסנדר זוסמן אדלר (בגרמנית: Alexander Sussmann Adler; כ"ו באדר ה'תקע"ו, 26 במרץ 1816 בשוובהיים - י"ב בטבת ה'תר"ל, 16 בדצמבר 1869 בליבק) היה רב גרמני, רבה של קהילת יהודי ליבק-מויסלינג וחבר מועצת העיר ליבק.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואלכסנדר זוסמן אדלר · ראה עוד »
אליעזר ברגמן
הרב אליעזר בֶּרגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (כ"ט בתמוז ה'תקנ"ט - י"ט בניסן ה'תרי"ב; 1 באוגוסט 1799 – 8 באפריל 1852), היה דרשן ושד"ר, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואליעזר ברגמן · ראה עוד »
אליקים געצל שלזינגר
#הפניה אליקים גצל שלזינגר.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואליקים געצל שלזינגר · ראה עוד »
אליקים גצל שלזינגר
רבי אליקים געצל (גטשליק) שלזינגר (ה'תקע"ג 1813, פלהינגן - ה'תר"ס 1900) היה דיין בהמבורג ורב הקלויז הישן והחדש כחמישים שנה, כיהן גם כרבה של המבורג לתקופה קצרה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואליקים גצל שלזינגר · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם בנימין זאב המבורג
הרב אברהם בנימין זאב (וולף) המבורג (נודע גם בראשי התיבות אוה"ב, גרמנית: Wolf Hamburger; כ"ז בטבת תק"ל, 24 בינואר 1770 – ד' בסיוון תר"י, 15 במאי 1850) היה ראש ישיבת פיורדא, מבכירי רבני אשכנז בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואברהם בנימין זאב המבורג · ראה עוד »
אברהם בינג
הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואברהם בינג · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אגרות צפון
#הפניה איגרות צפון.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואגרות צפון · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוסטרובו
#הפניה אוסטרוב ויילקופולסקי.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואוסטרובו · ראה עוד »
אינגולשטאדט
אינגולשטאדט (בגרמנית: Ingolstadt, בבווארית: Inglstod, נכתב לעיתים אינגולשטאט) היא עיר בשטח המטרופוליטני של מינכן רבתי, כ-80 ק"מ צפונית למינכן בבוואריה, גרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואינגולשטאדט · ראה עוד »
אייזנשטט
#הפניה אייזנשטאדט.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ואייזנשטט · ראה עוד »
נייטרא
#הפניה ניטרה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ונייטרא · ראה עוד »
סמינר לרבנים בברלין
#הפניה בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וסמינר לרבנים בברלין · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וספר הזוהר · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וסופר · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וסוכה · ראה עוד »
סיגוף
סיגוף הוא הימנעות מהנאות פיזיות וצרכים שונים, או הכאבה, או פגיעה בגוף המסתגף.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וסיגוף · ראה עוד »
עקיבא ישראל ורטהיימר
הרב עקיבא ישראל ורטהיימר רבי עקיבא ישראל ורטהיימר (בגרמנית: Akiba Israel Wertheimer; ה'תקל"ח, 1778, ברסלאו – כ"א באייר ה'תקצ"ה, 20 במאי 1835, אלטונה).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ועקיבא ישראל ורטהיימר · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ופרנקפורט · ראה עוד »
פרעות "הפ-הפ"
פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ופרעות "הפ-הפ" · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ופוסק · ראה עוד »
פולדא
#הפניה פולדה (עיר).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ופולדא · ראה עוד »
פיורדא
#הפניה פירט (עיר).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ופיורדא · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ופיוט · ראה עוד »
צבי בנימין אויערבך
#הפניה צבי בנימין אוירבך.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וצבי בנימין אויערבך · ראה עוד »
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וצוואה · ראה עוד »
קארלסרוהה
#הפניה קרלסרוהה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וקארלסרוהה · ראה עוד »
קרפלד
קרפלד (בגרמנית: Krefeld) היא עיר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וקרפלד · ראה עוד »
קרלסרוהה
קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וקרלסרוהה · ראה עוד »
קלויז
#הפניה בית מדרש.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וקלויז · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וקבלה · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ורש"ר הירש · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ורב · ראה עוד »
רוטרדם
לופטוואפה על רוטרדם ואיום להפציץ ערים הולנדיות אחרות, נכנעה הולנד לגרמניה הנאצית. בהפצצה נהרס מרכז העיר בשטח של 2.6 קמ"ר כמעט לחלוטין, 900 מתושביה נהרגו ו-85,000 איש נותרו ללא קורת גג. בכל שנה, ביום ההפצצה, מוארים שמי העיר בזרקורים לזכר האירוע. רוטרדם (בהולנדית: Rotterdam) היא עיר נמל בהולנד, השנייה בגודלה במדינה אחרי אמסטרדם הבירה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ורוטרדם · ראה עוד »
שמשון רפאל הירש
#הפניה רש"ר הירש.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ושמשון רפאל הירש · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאגת אריה
#הפניה אריה לייב גינצבורג.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ושאגת אריה · ראה עוד »
שומר ציון הנאמן
שומר ציון הנאמן היה כתב עת תורני שנכתב בעברית והודפס כמוסף תורני דו-שבועי של כתב העת הגרמני "Der treue Zions-Wächter" (שומר ציון הנאמן).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ושומר ציון הנאמן · ראה עוד »
שוורין
שוורין (בגרמנית: Schwerin) היא עיר בצפון גרמניה, בירת המדינה הפדרלית הגרמנית מקלנבורג-מערב פומרניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ושוורין · ראה עוד »
תקנ"ח
#הפניה ה'תקנ"ח.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ותקנ"ח · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרל"ב
#הפניה ה'תרל"ב.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ותרל"ב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ותהילים · ראה עוד »
תו (מוזיקה)
תווי נגינה התו לה תו מוזיקלי הוא סימן גרפי מוסכם המסמן צליל.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ותו (מוזיקה) · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ותורה · ראה עוד »
לחן
#הפניהמלודיה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ולחן · ראה עוד »
ליבק
ליבק היא עיר בצפון גרמניה, והעיר השנייה בגודלה במדינת שלזוויג-הולשטיין.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וליבק · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וחנוכה · ראה עוד »
באד קיסינגן
באד קיסינגן (בגרמנית: Bad Kissingen) היא עיירת ספא במדינת בוואריה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ובאד קיסינגן · ראה עוד »
בראונשווייג
מרכז העיר בראונשווייג (בגרמנית:; סקסונית תחתית: Brunswiek, "ברונסוויק") היא עיר עצמאית במדינת סקסוניה התחתונה שבצפון גרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ובראונשווייג · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וברטיסלאבה · ראה עוד »
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וברכת החמה · ראה עוד »
בון
נהר הריין, ההרים המקיפים את בון ומגדל הדואר (מימין) הנסיך הבוחר של קלן בּוֹן (בגרמנית: Bonn) היא עיר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבמערב גרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ובון · ראה עוד »
בוואריה
רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית" בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ובוואריה · ראה עוד »
בית דין רבני
מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ובית דין רבני · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ובית כנסת · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וגרמניה · ראה עוד »
דנמרק
דֶנְמַרְק (בדנית: Danmark, הגייה:; שם ארכאי: דֶנְיָה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ודנמרק · ראה עוד »
דוב בער צאמבער
הרב דב בער צאמבער (צוֹמְבֶּר; בגרמנית: Bernhard Zomber; תקפ"א-תרמ"ד 1821–1884) היה רב חוקר ודיין בעיר ברלין.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ודוב בער צאמבער · ראה עוד »
דוד הלחמי
הרב יעקב דוד ויסברוד - הלחמי (כ"ח בחשון ה'תרע"ב, 8 בנובמבר 1912 – ט"ז באדר תשס"ז, 6 במרץ 2007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ודוד הלחמי · ראה עוד »
דיסלדורף
טמפרטורות בדיסלדורף בתקופות שונות של השנה בתים "עקומים" בדיסלדורף, בתכנון האדריכל פרנק גרי דִיסְלְדוֹרף (בגרמנית: Düsseldorf; מילולית: "הכפר על נהר דיסל") היא עיר הבירה של מדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והעיר השנייה בגודלה במדינה זו, וכן העיר השביעית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ודיסלדורף · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תקנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וה'תקנ"ח · ראה עוד »
ה'תרל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וה'תרל"ב · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר והמבורג · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר והלבנון · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר והגדה של פסח · ראה עוד »
הכתב סופר
#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר והכתב סופר · ראה עוד »
והזהיר
והזהיר הוא ספר פרשנות ופסיקת הלכה מסוף תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ווהזהיר · ראה עוד »
וירצבורג
מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ווירצבורג · ראה עוד »
כ"ט באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וכ"ט באדר · ראה עוד »
כ"ה בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וכ"ה בכסלו · ראה עוד »
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ויצחק ברנייס · ראה עוד »
יצחק דב במברגר
הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ויצחק דב במברגר · ראה עוד »
ישראל מאיר פריימן
הרב ישראל מאיר פריימן (לעיתים נכתב: פרייאמאן ופריימאן; ח' בתשרי ה'תקצ"ג, 2 באוקטובר 1832 - ב' באלול ה'תרמ"ד, 23 באוגוסט 1884) היה רבן של פילנה ואוסטרובו.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וישראל מאיר פריימן · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר וישיבה · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ויוסף שלמון · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
17 במרץ
17 במרץ הוא היום ה-76 בשנה (77 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ו17 במרץ · ראה עוד »
1798
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ו1798 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ו1863 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ו1871 · ראה עוד »
7 בדצמבר
7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב אטלינגר ו7 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_אטלינגר
