גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
136 יחסים: מאורעות תר"פ, מאיר דיזנגוף, מרכז באוהאוס, מרכז השלטון המקומי, משה בן-סירה, מתכנן ערים, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מחוזות אוקראינה, מגדל דוד, מהנדס, מהנדס עיר, מודד, מכבי (ספורט), מכון התקנים הישראלי, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, אנגלית, אצטדיון המכביה, אריך מנדלסון, אריה אלחנני, אריה שרון, אתר מורשת עולמית, אברהם יסקי, אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, אונסק"ו, אוניברסיטת לונדון, אוסקר קאופמן, אוקראינה, נמל תל אביב, נמל יפו, נחל הירקון, נווה צדק, סמינר לוינסקי, סולל בונה, עברות, עיריית תל אביב, פנחס שיפמן (בן-סירה), פרס ישראל, פתח תקווה, פלמ"ח, פטריק גדס, פוריה עילית, צ'רקאסי (מחוז), צור שיזף, קליפורד הולידיי, קדסטר, קונסטנטינופול, ראשון לציון, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), ..., רחוב מזא"ה, רחוב קרליבך, רחוב בן-יהודה (תל אביב), רחוב בוגרשוב, רחוב דיזנגוף, רחוב הירקון, שמאי (מקצוע), שמעון סאמט, שמואל ברקאי (אדריכל), שמות רחובות בישראל, שנות ה-30 של המאה ה-20, של (חברה), שלמה להט, שדרות רוטשילד, שוק לוינסקי, שוק העלייה, תל אביב-יפו, תחום המושב, תוכנית בניין עיר, תוכנית גדס, תכנון ערים, לשכת המהנדסים, לה קורבוזיה, לוי אשכול, זאב רכטר, בן שמן, באר שבע, באוהאוס, בנייה טורית, בית מעריב, בית מטבחיים, בית המהנדס, ג'ניה אוורבוך, גזית (כתב עת), דב כרמי, המנדט הבריטי, המרד הערבי הגדול, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הארץ, האימפריה הרוסית, הסגנון האקלקטי בארץ ישראל, הסגנון הבינלאומי, העלייה השנייה, העיר העתיקה, העיר הלבנה, הפקולטה לפיזיקה (הטכניון), הר הכרמל, השוק הסיטונאי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הגליל התחתון, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית הרצליה, ההגנה, ולטר גרופיוס, כנרת (מושבה), כביש טבריה-צמח, כיכר צינה דיזנגוף, יעקב אורנשטיין (אדריכל), יעקב בן-סירא, יפו, יצחק יעקב ריינס, יקבי כרמל, יקיר העיר תל אביב, ירושלים, יריד המזרח, ישראל רוקח, ישיבת לידא, יד אליהו, יהודה מגידוביץ', יוסף נויפלד, 15 בפברואר, 1899, 1913, 1918, 1926, 1929, 1950, 1954, 1965, 1977, 1981, 1994, 2003, 2011, 21 בספטמבר, 3 בנובמבר. להרחיב מדד (86 יותר) »
מאורעות תר"פ
חגיגות נבי מוסא בירושלים בתחילת חודש אפריל 1920, שבהן התרכז ההמון שיצא לאחר מכן לביצוע הפרעות. הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים. דו"ח על הנרצחים בפרעות בירושלים רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ דיווח של "הטיימס" הבריטי, 8 באפריל 1920 מכתב לבני ישמעאל, לגנות את הפרעות הפגנה של ערבים בשער שכם בירושלים ב-8 במרץ 1920. המלל בכרזות תומך בסיפוחה של ארץ ישראל, באותה העת רובה תחת משטר צבאי בריטי וחלקה הצפוני בשליטה צבאית צרפתית, לממלכה הערבית של סוריה שזה עתה קמה בראשותו של המלך פייסל מאורעות תר"פ היו גל התקפות של ערבים על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1920-1919.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומאורעות תר"פ · ראה עוד »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מרכז באוהאוס
סניף של מרכז באוהאוס בכיכר קדומים ביפו שנסגר בשנת 2014 מרכז באוהאוס הוא חנות, הוצאה לאור וגלריה פרטית המספקת בין השאר מידע אודות מבני הסגנון הבינלאומי (הנודע גם כסגנון הבאוהאוס) ב"עיר הלבנה" בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומרכז באוהאוס · ראה עוד »
מרכז השלטון המקומי
#הפניה מרכז השלטון המקומי בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומרכז השלטון המקומי · ראה עוד »
משה בן-סירה
משה בן-סירה בעת ששירת בפלוגה ו' בגדוד השמיני של הפלמ"ח, 1945 לערך. משה בן-סירה (7 באוקטובר 1927 - 5 ביוני 1967) היה פיזיקאי ישראלי, מרצה בכיר בטכניון וסגן הדקאן של הפקולטה לפיזיקה בטכניון בחיפה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומשה בן-סירה · ראה עוד »
מתכנן ערים
#הפניה מתכנן ערים ואזורים.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומתכנן ערים · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחוזות אוקראינה
מבחינה מנהלית מחולקת אוקראינה ל-24 מחוזות הנקראים אובלסט (область).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומחוזות אוקראינה · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומגדל דוד · ראה עוד »
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומהנדס · ראה עוד »
מהנדס עיר
מפת תכנון עיר מהנדס עיר או מהנדס רשות מקומית הוא תפקיד ברשות מקומית.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומהנדס עיר · ראה עוד »
מודד
#הפניה מדידה (מקצוע).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומודד · ראה עוד »
מכבי (ספורט)
אחד מסמליה הראשונים של התנועה פתיחת תחרות ההתעמלות - ברנו 1919. בתמונה יו"ר ארגון ההתעמלות של ברנו - ד"ר זוננפלד אנשי אגודת הספורט מכבי בתלבושתם החגיגית בחזית גימנסיה הרצליה בתל אביב, בקבלת הפנים ללורד ארתור ג'יימס בלפור בביקורו בארץ ישראל במרץ 1925. ממוזער תנועת מכבי העולמית, ובקיצור מכבי היא תנועה ציונית ספורטיבית שהוקמה לפי חזונו של מקס נורדאו, הוגה רעיון יהדות השרירים, בנאומו בקונגרס הציוני השני בבזל, 1898.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומכבי (ספורט) · ראה עוד »
מכון התקנים הישראלי
מכון התקנים הישראלי ברחוב חיים לבנון ברמת אביב המבנים המרכזי והשמאלי מכון התקנים הישראלי (הידוע בראשי התיבות "מת"י") הוא גוף סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים, התשי"ג-1953: הגופים האחראים לקביעת מדיניותו של המכון נושאים אופי ציבורי: הגוף העליון הוא ה"וועד הפועל" (הדירקטוריון).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ומכון התקנים הישראלי · ראה עוד »
אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
#הפניה אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואנגלית · ראה עוד »
אצטדיון המכביה
אצטדיון המכביה היה אחד מאצטדיוני הספורט הראשונים שנבנו בארץ ישראל בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואצטדיון המכביה · ראה עוד »
אריך מנדלסון
אריך מנדלסון (באנגלית: Erich Mendelsohn; 21 במרץ 1887 – 15 בספטמבר 1953) היה אדריכל יהודי-גרמני בעל שם עולמי, אשר הושפע בעבודתו בעיקר מן האסכולות האקספרסיוניסטית והפונקציונליסטית באדריכלות.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואריך מנדלסון · ראה עוד »
אריה אלחנני
לסל 10 בתל אביבאריה אל-חנני (לעיתים אלחנני; 1898 – 2 בדצמבר 1985) היה אדריכל, מעצב תפאורות וגרפיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשל"ג.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואריה אלחנני · ראה עוד »
אריה שרון
חדר האוכל של גבעת השלושה שנבנה ב-1936. כיום ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש, 2004 בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אוגוסט 2008 תחנה המרכזית הישנה בחיפה, בתכנון שרון-אידלסון, אריה פרייברגר ורוזוב אריה שרון מקבל את פרס ישראל, 1962 אריה שרון (28 במאי 1900 – 24 ביולי 1984 נולד בשם לודוויג קורצמן) היה אדריכל ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואריה שרון · ראה עוד »
אתר מורשת עולמית
סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית, גבול מצרים סודאן איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה, אקוודור מצרים החומה הגדולה של סין הגשר הישן במוסטאר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיאצה דיי מיראקולי בפיזה, איטליה העיר דוברובניק, קרואטיה נרייפיורד, כפי שנשקף ממלון סטלהיים אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »
אברהם יסקי
"שיכון רבע הקילומטר" בבאר שבע (2005) כיכר העצמאות, נתניה, 1953 (בהשתתפות הפסל משה ציפר), אפריל 2007 שיכוני יסקי, קריית גת, ספטמבר 2009 אברהם יסקי (14 באפריל 1927 – 27 במרץ 2014) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1982.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואברהם יסקי · ראה עוד »
אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל
תעודת חבר, 1981 אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל היא אגודה מקצועית של מהנדסים ואדריכלים בישראל שהוקמה בשנת 1921 על ידי מהנדס הבניין ריכרד פסובסקי ושותפו האדריכל יוסף ברלין.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל · ראה עוד »
אונסק"ו
משרדי אונסק"ו בברזיליה אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואונסק"ו · ראה עוד »
אוניברסיטת לונדון
אוניברסיטת לונדון (באנגלית: The University of London, בקיצור: UoL או Lond או Londin) היא אוניברסיטה בריטית מבוזרת, בה חברים 17 מוסדות שונים שהקמפוסים שלהם ממוקמים בעיקר בלונדון.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואוניברסיטת לונדון · ראה עוד »
אוסקר קאופמן
אוסקר קאופמן (בהונגרית: Kaufmann Oszkár; 2 בפברואר 1873, אוּיסֶנטאָנה, ליד ארד, רומניה – 6 בספטמבר 1956, בודפשט, הונגריה) היה אדריכל יהודי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואוסקר קאופמן · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ואוקראינה · ראה עוד »
נמל תל אביב
נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ונמל תל אביב · ראה עוד »
נמל יפו
נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ונמל יפו · ראה עוד »
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ונחל הירקון · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ונווה צדק · ראה עוד »
סמינר לוינסקי
#הפניה מכללת לוינסקי לחינוך.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וסמינר לוינסקי · ראה עוד »
סולל בונה
לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וסולל בונה · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ועברות · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ועיריית תל אביב · ראה עוד »
פנחס שיפמן (בן-סירה)
פנחס שיפמן(התמונה משנת 1900 לערך) פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; י"ד בתשרי (ערב סוכות) תרל"ד, 1873 – 5 במאי 1945) היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ופנחס שיפמן (בן-סירה) · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ופרס ישראל · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ופתח תקווה · ראה עוד »
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ופלמ"ח · ראה עוד »
פטריק גדס
תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב סר פטריק גדס (באנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 – 17 באפריל 1932) היה מתכנן ערים וביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ופטריק גדס · ראה עוד »
פוריה עילית
מועדון היישוב נחנך בספטמבר 2011 פּוֹרִיָּה עִלִּית הוא יישוב קהילתי באזור הצפון ליד העיר טבריה, השייך למועצה אזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ופוריה עילית · ראה עוד »
צ'רקאסי (מחוז)
מחוז צ'רקאסי (באוקראינית: Черкаська область) הוא אחד ממחוזות אוקראינה, שוכן במרכז המדינה, ובירתו העיר צ'רקאסי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וצ'רקאסי (מחוז) · ראה עוד »
צור שיזף
צוּר שיזף (נולד ב-1959) הוא סופר מסעות ופרוזה, עיתונאי, צלם ונוסע ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וצור שיזף · ראה עוד »
קליפורד הולידיי
תוכנית האב לפיתוח ירושלים של הולידיי משנת 1930 אלברט קליפורד הולידיי (באנגלית: Albert Clifford Holliday; 21 בדצמבר 1897 – 26 בספטמבר 1960) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וקליפורד הולידיי · ראה עוד »
קדסטר
קָדַסְטֶר הוא מרשם של חלקות קרקע שנמדדו באופן שיטתי ורשמי ושל מידע ביחס אליהן.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וקדסטר · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וקונסטנטינופול · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וראשון לציון · ראה עוד »
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »
רחוב מזא"ה
בית ברלין-פסובסקי לוחית זיכרון ללוחמת האצ"ל ציונה יפת שלט זיכרון ללוחם ירחמיאל אהרונסון "אלישע" ברחוב מזא"ה 33 לוחית זיכרון של ההגנה במגדל המים ברחוב מזא"ה 36 רחוב מזא"ה הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שמו של הרב יעקב מזא"ה (השם "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרון הכהן").
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורחוב מזא"ה · ראה עוד »
רחוב קרליבך
#הפניה רחובות תל אביב-יפו#קרליבך.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורחוב קרליבך · ראה עוד »
רחוב בן-יהודה (תל אביב)
צילום אוויר של הרחוב בשנת 1963. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית רחוב בן יהודה הוא רחוב ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שם אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורחוב בן-יהודה (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב בוגרשוב
250px בית הכנסת של שכונת נורדיה (לשעבר) ברחוב בוגרשוב 63 רחוב בוגרשוב. מבט מרחוב פינסקר לכיוון מערב לאחר שיפוץ הרחוב רחוב בוגרשוב הוא רחוב במרכז תל אביב הקרוי על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב), ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורחוב בוגרשוב · ראה עוד »
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »
רחוב הירקון
נקודת המפגש בין רחוב הירקון (משמאל) ורציף הרברט סמואל (מימין) טקסט.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ורחוב הירקון · ראה עוד »
שמאי (מקצוע)
שמאי הוא אדם העוסק בהערכת שווי כספי (שומה) של רכוש או נזק לרכוש וכן בהיבטים שונים של פרשנות לעניין חבות ו/או כיסוי ביטוחי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושמאי (מקצוע) · ראה עוד »
שמעון סאמט
שמעון סָאמֶט (Samet; 13 במרץ 1904 – 15 במאי 1998) היה עיתונאי וסופר ישראלי, חבר מערכת העיתון "הארץ", ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, יקיר העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושמעון סאמט · ראה עוד »
שמואל ברקאי (אדריכל)
פרט בחזית קולנוע שרון בנתניה, 2007 שמואל (סם) ברקאי (1898–1975) היה אדריכל ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושמואל ברקאי (אדריכל) · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
של (חברה)
תחנת דלק של החברה בקליפורניה, ארצות הברית של בע"מ (באנגלית: Shell plc), שעד 22 בינואר 2022 נקראה רויאל דאטש של (באנגלית: Royal Dutch Shell plc), היא חברת אנרגיה אנגלית-הולנדית רב לאומית שמרכזה בלונדון, העוסקת בנפט ובגז טבעי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושל (חברה) · ראה עוד »
שלמה להט
קברו של שלמה להט בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב 344x344px שלמה להט, 1969 שלמה להט מציג למבקרים זרים את נזקי מלחמת המפרץ בתל אביב, 1991 שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין – 1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושלמה להט · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
שוק לוינסקי
#הפניה רחוב לוינסקי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושוק לוינסקי · ראה עוד »
שוק העלייה
המבנה המערבי ברחוב "וולפסון פינת העלייה" המיועד לשימור שוק העלייה הוא מבנה שוק ששכן ב"מתחם מרכז מסחרי בתל אביב" בפינת הרחובות העלייה, רחוב וולפסון, רחוב צ'לנוב, ורחוב מטלון בדרום תל אביב הוא מתחם השוק הראשון של תל אביב שנבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1938 על ידי המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב בראשות האדריכל יעקב בן סירה (שיפמן).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ושוק העלייה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ותחום המושב · ראה עוד »
תוכנית בניין עיר
תוכנית בניין עיר הראשונה שהוכנה בארץ ישראל, על ידי האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי, בה מפורטים שימושי קרקע בירושלים, כפי שפורסמה בדו"ח האגודה למען ירושלים במרץ 1921 (באנגלית: Jerusalem zoning system) תוכנית בניין עיר או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ותוכנית בניין עיר · ראה עוד »
תוכנית גדס
תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ותוכנית גדס · ראה עוד »
תכנון ערים
#הפניה תכנון ערים ואזורים.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ותכנון ערים · ראה עוד »
לשכת המהנדסים
לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל (ע"ר) היא הגוף המקצועי היציג של ציבור זה בארץ, ומטרתה להוות גוף לאומי מרכזי, אשר מטפח ומקדם את המשק בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, ובמקביל פועל לקידום המעמד המקצועי של המהנדסים והאדריכלים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ולשכת המהנדסים · ראה עוד »
לה קורבוזיה
שטר שווייצרי כנסיית נוטרדאם די או בניין בית המשפט העליון בצ'אנדיגאר שארל-אדואר ז'אנרה-גרי, הנודע בשם לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (בצרפתית: Le Corbusier-Charles-Édouard Jeanneret-Gris; 6 באוקטובר 1887 – 27 באוגוסט 1965) היה אדריכל שווייצרי רב-השפעה, שתרם רבות להתגבשות האדריכלות המודרנית במאה ה-20 וסגנון הבנייה הבינלאומי בפרט.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ולה קורבוזיה · ראה עוד »
לוי אשכול
לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ולוי אשכול · ראה עוד »
זאב רכטר
זאב רֶכטֶר (2 באפריל 1899 – 18 בדצמבר 1960) היה מחשובי האדריכלים בישראל ומאבות הסגנון הבינלאומי בארץ.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וזאב רכטר · ראה עוד »
בן שמן
בֵּן שֶׁמֶן הוא מושב השוכן כ-2.5 קילומטר ממזרח ללוד בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובן שמן · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובאר שבע · ראה עוד »
באוהאוס
באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שנוסד על ידי ולטר גרופיוס, ופעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובאוהאוס · ראה עוד »
בנייה טורית
#הפניה בית טורי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובנייה טורית · ראה עוד »
בית מעריב
הריסת בניין מעריב בתאריך ה-29 בדצמבר 2019 בית מעריב היה בניין משרדים בתל אביב, ששכן בצומת הרחובות דרך בגין, יצחק שדה, קרליבך ולינקולן, והיה מוכר בשמו העממי "צומת מעריב".
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובית מעריב · ראה עוד »
בית מטבחיים
כניסת בקר לתא השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 בקר בתהליכי הייצור בעבר בית מטבחיים או בשמו הנוסף "משחטה" הוא מפעל לעיבוד בשר, אליו מביאים בעלי חיים המיועדים לאכילה, ממיתים אותם לצורך אכילתם, ובהמשך התהליך מנקים את הבשר, מפרקים אותו לחלקיו, עד לאריזתו ושיווקו לצרכן.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובית מטבחיים · ראה עוד »
בית המהנדס
בית המהנדס והאדריכל ע"ש אלחנן פלס בתל אביב הוא מקום משכנה של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל שהפכה ללשכת המהנדסים.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ובית המהנדס · ראה עוד »
ג'ניה אוורבוך
גֶ'נְיָה (ז'ניה) אָוֶורְבּוּך (19 במאי 1909, כ"ח באייר תרס"ט – 1977) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה בעיקר בתקופת היישוב ובעיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וג'ניה אוורבוך · ראה עוד »
גזית (כתב עת)
סריקת אחד הגליונות של השנה הראשונה גזית היה ירחון לאמנות ולספרות, "במה ליצירת אמנותית-ספרותית ולמחשבה חופשית", לפי הגדרתו בשער כל אחד מגליונותיו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וגזית (כתב עת) · ראה עוד »
דב כרמי
היכל התרבות, תל אביב בניין מגורים ברחוב גורדון 9, תל אביב רחוב דיזנגוף 10, מקום משרדו של כרמי, אפריל 2008 בית מגורים משותף בכיכר צרפת דב כרמי (1905 – 14 במאי 1962) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ודב כרמי · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
המועצה הארצית לתכנון ובנייה
#הפניה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והארץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסגנון האקלקטי בארץ ישראל
מרכז ההיסטורי של תל אביב, 2022 בית השגרירות הרוסית הסגנון האקלקטי (פירוש בעברית: "לקטני/ליקוטי/אספני" - אוסף של סגנונות שונים יחדיו) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 מתוך הזרם האומנותי הקרוי: ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והסגנון האקלקטי בארץ ישראל · ראה עוד »
הסגנון הבינלאומי
#הפניה הסגנון הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והסגנון הבינלאומי · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והעלייה השנייה · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והעיר העתיקה · ראה עוד »
העיר הלבנה
תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והעיר הלבנה · ראה עוד »
הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)
מעבדות בפקולטה לפיזיקה הפקולטה לפיזיקה של הטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1952, והיא עוסקת בהכשרה של פיזיקאים.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והפקולטה לפיזיקה (הטכניון) · ראה עוד »
הר הכרמל
#הפניה הכרמל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והר הכרמל · ראה עוד »
השוק הסיטונאי
#הפניה השוק הסיטונאי בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והשוק הסיטונאי · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
הגליל התחתון
ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והגליל התחתון · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגימנסיה העברית הרצליה
#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה והגימנסיה העברית הרצליה · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וההגנה · ראה עוד »
ולטר גרופיוס
בית הספר "באוהאוס" בתכנונו ובהנהלתו של גרופיוס ולטר אדולף גאורג גרופיוס (גרמנית: Walter Adolph Georg Gropius; 18 במאי 1883 – 5 ביולי 1969) היה אדריכל גרמני, מייסד בית הספר הבאוהאוס לעיצוב ובניה ומחלוצי הסגנון הבינלאומי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וולטר גרופיוס · ראה עוד »
כנרת (מושבה)
טריידל, שעל פי המסורת היווה את ההשראה ליעקב פיכמן בשירו "אגדה" המוכר כ"על שפת ים כנרת" מוזיאון כנרת כִּנֶּרֶת הוא יישוב כפרי יהודי השוכן לחופה הדרום-מערבי של ימת הכנרת, בבקעת כנרות כ-185 מטר מתחת לפני הים, בצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וכנרת (מושבה) · ראה עוד »
כביש טבריה-צמח
שנות העשרים הכנרת מכביש טבריה-צמח. 1938 כביש טבריה-צמח היה כביש שנסלל בישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וכביש טבריה-צמח · ראה עוד »
כיכר צינה דיזנגוף
כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וכיכר צינה דיזנגוף · ראה עוד »
יעקב אורנשטיין (אדריכל)
יעקב אורנשטיין (18 בדצמבר 1885– 4 בינואר 1954) היה אדריכל ומהנדס ביישוב, מראשוני האדריכלים בסגנון הבינלאומי בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויעקב אורנשטיין (אדריכל) · ראה עוד »
יעקב בן-סירא
ההצגה "ג'ולייט ורומנוב" (1957) בתיאטרון הקאמרי. משמאל לימין: גדעון זינגר, יענקל'ה בן סירא ואברהם חלפי לוחית זיכרון בכניסה לביתו של יעקב בן-סירא יעקב (יענקל'ה) בן-סירא (נולד בשם: ז'אק שירצקי; 20 במרץ 1927 – 4 בפברואר 2016) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, קומיקאי וזמר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויעקב בן-סירא · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויפו · ראה עוד »
יצחק יעקב ריינס
הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »
יקבי כרמל
סמליל החברה הישן ייצור יין בזכרון יעקב בשנות ה-90 של המאה ה-19 אזהרה מפני זיופי יינות החברה, עיתון השקפה 1906 סיור מודרך ביקבי כרמל בזכרון יעקב בשנת 1945 הכניסה ליקב בראשון לציון מבנה במתחם היקב בראשון לציון המבנה האדום העתיק של היקב ברחוב הכרמל יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), היא חברה ישראלית לייצור יין המפעילה מספר יקבים בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויקבי כרמל · ראה עוד »
יקיר העיר תל אביב
#הפניה יקיר העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויקיר העיר תל אביב · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וירושלים · ראה עוד »
יריד המזרח
בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932 "יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויריד המזרח · ראה עוד »
ישראל רוקח
מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וישראל רוקח · ראה עוד »
ישיבת לידא
מכתב בקשת תמיכה מהרב יצחק יעקב ריינס ראש הישיבה ישיבת תורה ודעת (הידועה גם כישיבת לידא, על שם מקום מושבה האחרון בעיר לידא שברוסיה הלבנה) הייתה ישיבה מיסודו של הרב יצחק יעקב ריינס בקיץ שנת ה'תרס"ה בעיר לידא, אך קדם לכך ניסיון נוסף שנים קודם לכן בעיר שווינציאן שבליטא.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה וישיבת לידא · ראה עוד »
יד אליהו
יד אליהו (ובשמה הקודם "אדמות זבלאווי") היא שכונה בדרום מזרח תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויד אליהו · ראה עוד »
יהודה מגידוביץ'
שלט קרמיקה מצוירת על בניין בית הכנסת מושב זקנים ברחוב אלנבי אתר הנצחה ליהודה מגידוביץ במדרחוב נחלת בנימין בתי יהודה מגידוביץ באתר ההנצחה במדרחוב נחלת בנימין יהודה מַגִּידוביץ (ברוסית: Иегуда Магидович; ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – י"ט בטבת תשכ"א, 5 בינואר 1961) היה אדריכל, ומהנדס העיר תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויהודה מגידוביץ' · ראה עוד »
יוסף נויפלד
שומריה - מוסד הילדים בקיבוץ משמר העמק מרכז קופת חולים בית החולים אסותא ברחוב ז'בוטינסקי, תל אביב יוסף מוניו נויפלד (Joseph Munio Neufeld; 16 בפברואר 1899 – 1 בספטמבר 1980) היה אדריכל עברי, מהבולטים בתקופת היישוב וממעצבי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ויוסף נויפלד · ראה עוד »
15 בפברואר
15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו15 בפברואר · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1899 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1913 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1918 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1926 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1929 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1950 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1954 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1965 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1977 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1981 · ראה עוד »
1994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו1994 · ראה עוד »
2003
ינואר.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו2003 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו2011 · ראה עוד »
21 בספטמבר
21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו21 בספטמבר · ראה עוד »
3 בנובמבר
3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יעקב בן-סירה ו3 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_בן-סירה
