תוכן עניינים
39 יחסים: מסכת אבות, משה תקו, משולם בן קלונימוס, מחזור מטוני, מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מחזור ויטרי, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אפרים מקלעת חמאד, ארמית, אברהם בר חייא, אברהם גרוסמן, אבות דרבי נתן, עשרת הדיברות, פיוט, קריאת התורה, רש"י, רשב"ם, רב סעדיה גאון, רבנו תם, רבנו גרשום, רבי שמעיה, רי"ף, שבועות, לא תחמוד, טרואה, בעלי התוספות, ד'תתפ"ג, דוד אופנהיים, דוד סלימאן ששון, המאה האחת עשרה, הספרייה הלאומית, הספרייה הבודליינית, הערוך, הרשב"ם, הלוח העברי, יהדות צרפת, יונה פרנקל, יוסף קרא.
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ומסכת אבות
משה תקו
רבי משה בן חסדאי מתקוּ, מחכמי בוהמיה בשנות ד'תתק"פ (1220) בערך.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ומשה תקו
משולם בן קלונימוס
רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ומשולם בן קלונימוס
מחזור מטוני
מערכת שמש הליוצנטרית מחזור מטוני הוא מחזור של תשע-עשרה שנות חמה, המשמש בסיס לקביעת השנים המעוברות בלוחות שנה ירחיים־שמשיים, זאת לצורך התאמת הלוח, המבוסס על חודשי ירח, לשנת החמה.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ומחזור מטוני
מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם
מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם: כולל מנהג אשכנז המערבי, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר (או: מחזור גולדשמידט-פרנקל) הוא מהדורה מדעית לפיוטים הנמצאים במחזור התפילה האשכנזי והצרפתי.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ומחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ומחזור ויטרי
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ואסטרונומיה
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ואסטרולוגיה
אפרים מקלעת חמאד
רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ואפרים מקלעת חמאד
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון וארמית
אברהם בר חייא
רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ואברהם בר חייא
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ואברהם גרוסמן
אבות דרבי נתן
אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ואבות דרבי נתן
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ועשרת הדיברות
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ופיוט
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון וקריאת התורה
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ורש"י
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ורשב"ם
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ורב סעדיה גאון
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ורבנו תם
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ורבנו גרשום
רבי שמעיה
רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, היה תלמידו המובהק של רש"י, וגם קרוב משפחתו.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ורבי שמעיה
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ורי"ף
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ושבועות
לא תחמוד
לֹא תַחְמֹד הוא מצוות לא תעשה מהתורה שלא לחמוד דבר השייך לאדם אחר או ללחוץ על אדם כדי להוציא מידו דבר השייך לו.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ולא תחמוד
טרואה
טרואה (בצרפתית: Troyes) מכונה בספרות הרבנית גם בשם טרוייש היא עיר הבירה של מחוז אוב שבחבל גראנד אסט בצרפת.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון וטרואה
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ובעלי התוספות
ד'תתפ"ג
רבי אברהם בר חייא מחבר את ספר העיבור - החיבור המפורט הראשון על הלוח העברי.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון וד'תתפ"ג
דוד אופנהיים
רבי דוד אופנהיים (יוני 1664, וורמיזא - ז' בתשרי ה'תצ"ז, 12 בספטמבר 1736, פראג) פוסק ורב של הקהילות היהודיות בערים ניקלשבורג ופראג.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ודוד אופנהיים
דוד סלימאן ששון
דוד סלימאן שַׂשׂוּן (8 בדצמבר 1880 ד' בטבת תרמ"א – 10 באוגוסט 1942 כ"ז באב תש"ב) היה חוקר, פילנתרופ ואספן נודע של כתבי יד יהודים נדירים, בן למשפחת ששון שמוצאה מבגדאד וצברה הון מופלג באמצעות המסחר הבינלאומי מהודו והמזרח הרחוק לבריטניה.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ודוד סלימאן ששון
המאה האחת עשרה
#הפניה המאה ה-11.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון והמאה האחת עשרה
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון והספרייה הלאומית
הספרייה הבודליינית
הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית, או באופן מדויק יותר: ספריית הבודליאנה (באנגלית: Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון והספרייה הבודליינית
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון והערוך
הרשב"ם
#הפניה רשב"ם.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון והרשב"ם
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון והלוח העברי
יהדות צרפת
בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ויהדות צרפת
יונה פרנקל
יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ויונה פרנקל
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
לִרְאוֹת יעקב בן שמשון ויוסף קרא