סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב כהנא

מַדָד יעקב כהנא

רבי יעקב כהנא (תקכ"ד ~1764 - י"ט באדר ב' תקפ"ו מרץ 1826, וילנה), היה מתלמידי הגאון מווילנה, נודע בשל ספרו גאון יעקב על מסכת עירובין. [1]

21 יחסים: משנה ברורה, סדר טהרות, ענווה, פדיון הבן, קבלה, רפאל נתן נטע רבינוביץ, ש"ס וילנא, שאול מאמסטרדם, תקפ"ו, תקל"ז, תקכ"ד, תלמוד ירושלמי, תוספתא, בצלאל הכהן, הגאון מווילנה, הגר"א, וילנה, י"ט באדר ב', 1764, 1777, 1826.

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ומשנה ברורה · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא וסדר טהרות · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא וענווה · ראה עוד »

פדיון הבן

קערה מכסף להנחת התינוק בטקס מגש הכסף להנחת התינוק בטקס ולידו כוס יין וסלעי כסף לפדיון עוגה שהוכנה לפדיון הבן של ילד בשם עידן, המשלבת אלמנטים מהטקס פדיון הבן (או פדיון בכורות) הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חייב כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ופדיון הבן · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא וקבלה · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא וש"ס וילנא · ראה עוד »

שאול מאמסטרדם

ספרו "בנין אריאל" מהדורה חדשה בשני כרכים רבי שאול לווינשטאם בן רבי אריה לייב מאמסטרדם (~ה'תע"ז, 1717 – ז' בתמוז ה'תק"ן, 19 ביוני 1790) היה רב וראש ישיבה, מגדולי יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ושאול מאמסטרדם · ראה עוד »

תקפ"ו

#הפניה ה'תקפ"ו.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ותקפ"ו · ראה עוד »

תקל"ז

#הפניה ה'תקל"ז.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ותקל"ז · ראה עוד »

תקכ"ד

#הפניה ה'תקכ"ד.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ותקכ"ד · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ותוספתא · ראה עוד »

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ובצלאל הכהן · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא והגר"א · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ווילנה · ראה עוד »

י"ט באדר ב'

#הפניה י"ט באדר.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא וי"ט באדר ב' · ראה עוד »

1764

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ו1764 · ראה עוד »

1777

רבי שלום מזרחי שרעבי (המכונה הרש"ש הקדוש, ה'ת"פ - י' בשבט ה'תקל"ז; 1720 - 1777), מחבר "פירוש השמ"ש" (שמ"ש: ראשי תבות של שלום מזרחי שרעבי) על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש".

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ו1777 · ראה עוד »

1826

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב כהנא ו1826 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_כהנא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »