תוכן עניינים
98 יחסים: מנחם מנדל פומרנץ, מרן (תואר), מרדכי קלצקי, משרד המשפטים, משה פיינשטיין, משה לוי (רב), מזרח אירופה, מגן אברהם, מורשת המשפט בישראל, מכון הרב מצליח, ארבעה טורים, ארי אברהם סמג'ה, אשכנזים, אחרונים, אב בית דין, אברהם יצחק הכהן קוק, אביגדר נבנצל, אורח חיים (שולחן ערוך), נחום רקובר, נבהרדק, נושאי כליו של השולחן ערוך, נידה, ספרדים ועדות מזרח, סוכות, ערוך השולחן, עוז והדר, עירוב, פסקי תשובות, פסח, פוסק, פורים, ציצית, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רב, שמואל זנוויל קלפפיש, שניאור זלמן מלאדי, שערי תשובה (אורח חיים), שרגא פייבל כהן, שלמה הכהן (רב), שבת, שו"ע הרב, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, תענית, תפילה (יהדות), תפילין, תרס"ז, לוי רבינוביץ, ... להרחיב מדד (48 יותר) »
- ספרי הלכה
מנחם מנדל פומרנץ
הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומנחם מנדל פומרנץ
מרן (תואר)
מָרַן (מקובל לנקד מָרָן; בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית), מוּרֶן או מוּרוֹן (חסידית)) הוא תואר כבוד עבור רבנים.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומרן (תואר)
מרדכי קלצקי
#הפניה מרדכי מלצר.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומרדכי קלצקי
משרד המשפטים
משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומשרד המשפטים
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומשה פיינשטיין
משה לוי (רב)
הרב משה לוי (ד' בשבט ה'תשכ"א, 21 בינואר 1961 - י"א בחשוון ה'תשס"א, 9 בנובמבר 2000) היה פוסק חרדי ספרדי, מחבר ספרי הלכה ור"מ בישיבת כסא רחמים.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומשה לוי (רב)
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומזרח אירופה
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומגן אברהם
מורשת המשפט בישראל
מורשת המשפט בישראל היא עמותה הפועלת להעלאת התודעה והידיעה בדבר הזיקה בין מקורות המשפט העברי לבין המציאות כאן והיום.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומורשת המשפט בישראל
מכון הרב מצליח
מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.
לִרְאוֹת משנה ברורה ומכון הרב מצליח
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
לִרְאוֹת משנה ברורה וארבעה טורים
ארי אברהם סמג'ה
הרב ארי אברהם סמג'ה (נולד בי"ב בתשרי ה'תשכ"ו, 11 באוקטובר 1965) הוא רב שכונת רמת שלמה בירושלים ורב המרכז הרוחני נר יוסף בשכונה ומחבר סדרת הספרים "הליכות השולחן ערוך החמישי".
לִרְאוֹת משנה ברורה וארי אברהם סמג'ה
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת משנה ברורה ואשכנזים
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת משנה ברורה ואחרונים
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
לִרְאוֹת משנה ברורה ואב בית דין
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת משנה ברורה ואברהם יצחק הכהן קוק
אביגדר נבנצל
הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל הרב נבנצל במסיבת פורים (משמאל) (מימין הרב חיים סבתו) הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, 18 באפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי.
לִרְאוֹת משנה ברורה ואביגדר נבנצל
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת משנה ברורה ואורח חיים (שולחן ערוך)
נחום רקובר
הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".
לִרְאוֹת משנה ברורה ונחום רקובר
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
לִרְאוֹת משנה ברורה ונבהרדק
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
לִרְאוֹת משנה ברורה ונושאי כליו של השולחן ערוך
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
לִרְאוֹת משנה ברורה ונידה
ספרדים ועדות מזרח
#הפניה ספרדים ועדות מזרח (מפלגה).
לִרְאוֹת משנה ברורה וספרדים ועדות מזרח
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
לִרְאוֹת משנה ברורה וסוכות
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
לִרְאוֹת משנה ברורה וערוך השולחן
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
לִרְאוֹת משנה ברורה ועוז והדר
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
לִרְאוֹת משנה ברורה ועירוב
פסקי תשובות
פסקי תשובות היא סדרת ספרי הלכה, האוספים פסקים מעשיים מספרי פוסקים וספרי שו"ת בעיקר מפוסקי זמנינו.
לִרְאוֹת משנה ברורה ופסקי תשובות
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת משנה ברורה ופסח
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת משנה ברורה ופוסק
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
לִרְאוֹת משנה ברורה ופורים
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
לִרְאוֹת משנה ברורה וציצית
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת משנה ברורה ורמב"ם
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
לִרְאוֹת משנה ברורה וראש חודש
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת משנה ברורה וראש השנה
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת משנה ברורה ורב
שמואל זנוויל קלפפיש
הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19.
לִרְאוֹת משנה ברורה ושמואל זנוויל קלפפיש
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
לִרְאוֹת משנה ברורה ושניאור זלמן מלאדי
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
לִרְאוֹת משנה ברורה ושערי תשובה (אורח חיים)
שרגא פייבל כהן
שרגא פייבל כהן (לעיתים שרגא פייוול כהן) (1937 - חשוון ה'תשפ"ג, 20 בנובמבר 2022) היה רב ופוסק הלכה אמריקאי, מחבר הספר 'בדי השולחן'.
לִרְאוֹת משנה ברורה ושרגא פייבל כהן
שלמה הכהן (רב)
הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ושלמה הכהן (רב)
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ושבת
שו"ע הרב
#הפניה שולחן ערוך הרב.
לִרְאוֹת משנה ברורה ושו"ע הרב
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת משנה ברורה ושולחן ערוך
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
לִרְאוֹת משנה ברורה ושולחן ערוך הרב
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
לִרְאוֹת משנה ברורה ותענית
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת משנה ברורה ותפילה (יהדות)
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
לִרְאוֹת משנה ברורה ותפילין
תרס"ז
#הפניה ה'תרס"ז.
לִרְאוֹת משנה ברורה ותרס"ז
לוי רבינוביץ
הרב לוי הכהן רבינוביץ (כ"ד בתמוז תר"פ, יולי 1920 - ב' באדר תשע"ה, 21 בפברואר 2015) היה רב חרדי-ירושלמי.
לִרְאוֹת משנה ברורה ולוי רבינוביץ
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
לִרְאוֹת משנה ברורה וליטאים (זרם)
זכויות יוצרים בהלכה
זכויות יוצרים בהלכה היא סוגיה הלכתית עליה דנו הפוסקים, סביב ההכרה בבעלות על פטנטים, נכסים מופשטים וקניין הרוחני.
לִרְאוֹת משנה ברורה וזכויות יוצרים בהלכה
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחנוכה
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחסידות חב"ד
חפץ חיים (ספר)
רחוב בירושלים על שם הספר חפץ חיים. חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחפץ חיים (ספר)
חצר חסידית
תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחצר חסידית
חזון אי"ש
#הפניה חזון איש.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחזון אי"ש
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחושן משפט
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחול המועד
חיבור הלכתי
#הפניה ספרות תורנית.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחיבור הלכתי
חיים אלעזר וקס
הרב חיים אלעזר וקס (בכתיב יידי: וואקס, ה'תקפ"ב, 1822 – א' בתמוז ה'תרמ"ט, 1889) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחיים אלעזר וקס
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחיים קניבסקי
חיים קנייבסקי
#הפניה חיים קניבסקי.
לִרְאוֹת משנה ברורה וחיים קנייבסקי
בן ציון שטרנפלד
הרב בן ציון שטרנפלד (נפטר ה'תרע"ז) היה רב ליטאי מגדולי פוסקי ההלכה בדורו.
לִרְאוֹת משנה ברורה ובן ציון שטרנפלד
באר היטב
באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.
לִרְאוֹת משנה ברורה ובאר היטב
בנימין זאב בנדיקט
הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.
לִרְאוֹת משנה ברורה ובנימין זאב בנדיקט
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ובנימין בראון
ברכה (יהדות)
#הפניה ברכה#יהדות.
לִרְאוֹת משנה ברורה וברכה (יהדות)
בדי השולחן
בדי השולחן הוא ספר הכולל פירוש הלכתי על השולחן ערוך, שחיבר הרב שרגא פייבל כהן משנת 1980 ואילך.
לִרְאוֹת משנה ברורה ובדי השולחן
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת משנה ברורה ובית כנסת
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ובית יוסף
דרך אמונה
דרך אמונה הוא חיבור הלכתי העוסק בהלכות המצוות התלויות בארץ ישראל שחיבר הרב חיים קניבסקי על ספר זרעים במשנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת משנה ברורה ודרך אמונה
דרשו ד' ועוזו
"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ודרשו ד' ועוזו
דוד יוסף (רב)
הרב דוד יוסף (נולד בי"ד באב תשי"ז, 10 באוגוסט 1957) הוא ראש כולל יחוה דעת וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס.
לִרְאוֹת משנה ברורה ודוד יוסף (רב)
האוצר (כתב עת)
שער הגיליון הראשון ירחון האוצר הוא כתב עת תורני אינטרנטי.
לִרְאוֹת משנה ברורה והאוצר (כתב עת)
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת משנה ברורה והלכה
הלכה ברורה (ספר)
הלכה ברורה הוא ספר שחיבר הרב דוד יוסף.
לִרְאוֹת משנה ברורה והלכה ברורה (ספר)
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
לִרְאוֹת משנה ברורה והחזון איש
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת משנה ברורה ווילנה
י"ט בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת משנה ברורה וי"ט בחשוון
יצחק אלחנן ספקטור
מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויצחק אלחנן ספקטור
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
לִרְאוֹת משנה ברורה וישראל מאיר הכהן
ישראל יעקב פישר
הרב ישראל יעקב פישר (1925 – 27 בפברואר 2003) היה רב שכונת זיכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים 1996–2003.
לִרְאוֹת משנה ברורה וישראל יעקב פישר
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת משנה ברורה וישורון (מאסף תורני)
ישיבת כיסא רחמים
#הפניה ישיבת כסא רחמים.
לִרְאוֹת משנה ברורה וישיבת כיסא רחמים
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויהדות אשכנז
יהושע ענבל
הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויהושע ענבל
יהושע השל וולהנדלר
רבי יהושע השל ווֹלְהֶנְדְלֶר (ה'תשי"ד-ה'תשע"ב) היה רב ופוסק חסידי, מחבר ספר גופי הלכות (משנה ברורה החדש) על הלכות נידה וטבילה ועוד ספרים.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויהושע השל וולהנדלר
יהודה סילמן
הרב יהודה משה סילמן (נולד בג' בחשוון ה'תש"ה, 20 באוקטובר 1944) הוא רב ליטאי, אב בית דין (מכונה 'ראב"ד') בבית הדין של הרב ניסים קרליץ ורב הקהילה החסידית בשכונת רמת אלחנן שבבני ברק.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויהודה סילמן
יהודה הרצל הנקין
הרב יהודה הרצל הנקין (תש"ה 1945 – ט' בטבת ה'תשפ"א, 24 בדצמבר 2020) היה פוסק הלכה שהשתייך לציונות הדתית מירושלים, מחבר ספרי "שאלות ותשובות בני בנים".
לִרְאוֹת משנה ברורה ויהודה הרצל הנקין
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויום טוב
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויום כיפור
יוסף אליהו הנקין
הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויוסף אליהו הנקין
יוסף סקוביץ
רבי יוסף ב"ר רפאל סקוביץ (בכתיב יידי: סאַקאָוויץ; כונה: ר' יוֹסֶלֶ'ה מורה-הוראה; ה'תקע"ה, 1815 – א' בתמוז ה'תר"ן, 19 ביוני 1890) היה דיין ומו"צ בווילנה, מחבר הגהות "פורת יוסף" על התלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויוסף סקוביץ
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויורה דעה
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת משנה ברורה ויידיש
ראה גם
ספרי הלכה
- אבן העזר
- אגרות משה
- אור שמח (ספר)
- אורח חיים (שולחן ערוך)
- ארבעה טורים
- באר היטב
- בדי השולחן
- בית יוסף
- בשר על גבי גחלים
- הגהות מיימוניות
- חושן משפט
- חיי אדם
- חיים בנבנישתי
- חפץ חיים (ספר)
- יורה דעה
- ילקוט יוסף
- כלבו (ספר)
- כף החיים (פירושונים)
- לקט יושר
- מטה משה (ספר)
- מקראות גדולות
- משה פרובינצאלו
- משנה ברורה
- משנה תורה
- ספר האסופות
- ספר החינוך
- ספר המצוות לרמב"ם
- ספר מצוות גדול
- ערוך השולחן
- קיצור שולחן ערוך
- קיצור שולחן ערוך (פירושונים)
- קצות החושן
- שאלות ותשובות
- שב שמעתתא
- שולחן ערוך
- שולחן ערוך הרב
- שלמה לבית הלוי
- שמירת שבת כהלכתה
- תניא רבתי
- תשובות הגאונים
אזכור
ידוע גם בשם באור הלכה.