סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב פאסקאל

מַדָד יעקב פאסקאל

יעקב פאסקאל (נולד בשם האגופ מורדיאן; 1832–1911) היה קונסול אוסטרו-הונגריה בארץ ישראל (ירושלים ויפו), שותף בבנק חיים אהרון ולירו, איש עסקים וקבלן שהקים, בין השאר, את בית הדואר האוסטרי וסייע רבות ליהודי ירושלים ויפו במגעים מול השלטונות, בהסדר להקמתו מחדש של בית כנסת החורבה, רכישת מערת שמעון הצדיק, רכישת מגרשי נוה צדק וניסיון רכישת קברי המלכים. [1]

56 יחסים: ממשלת אוסטריה, מאיר אוירבאך, מסגד חסן בק, מערת שמעון הצדיק, מתורגמן, אפנדי, ארמנים, ארץ ישראל, ארכאולוגיה, אשכנזים, אוסטרו-הונגריה, איסטריה, איש עסקים, איטלקית, נווה צדק, עלה בקנה אחד, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, קברי המלכים, קבלן, קונסול דיפלומטי, רודולף, נסיך הכתר האוסטרי, שמעון רוקח, שמעון הצדיק, שנות ה-60 של המאה ה-20, שער יפו, ל"ג בעומר, ח' בסיוון, חיים אהרון ולירו, בנימין סלנט, בית חולים שער ציון, בית הדואר האוסטרי, בית הכנסת החורבה, ה'תרל"ו, הר ציון, הרובע הארמני, הלבנון, החברה לקניית אדמת יריחו, הים האדריאטי, כיכר הירדן, יפו, ירושלים, יהושע ילין, יואל משה סלומון, יוסף ריבלין, 1832, 1869, 1870, 1872, 1874, 1876, ..., 1881, 1889, 1899, 1903, 1905, 1911. להרחיב מדד (6 יותר) »

ממשלת אוסטריה

ממשלת אוסטריה (בגרמנית: Österreichische Bundesregierung) הוא הקבינט המהווה את הרשות המבצעת של אוסטריה.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וממשלת אוסטריה · ראה עוד »

מאיר אוירבאך

#הפניה מאיר אוירבך.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ומאיר אוירבאך · ראה עוד »

מסגד חסן בק

מסגד חסן בק לאחר השיקום ב-2001 שהכפיל את הצריח חצר המסגד המסגד ב-1917 מסגד חסן בק בשנת 1936, בעת שהיה מוקף בבתי שכונת מנשייה (שנהרסו לאחר הקמת מדינת ישראל) מסגד חסן בק (בערבית: مسجد حسن بك, "מסג'ד חסן בכ") הוא מסגד עות'מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916, על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק, במטרה לבלום את התפשטותה של תל אביב לכיוון הים.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ומסגד חסן בק · ראה עוד »

מערת שמעון הצדיק

#הפניה קבר שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ומערת שמעון הצדיק · ראה עוד »

מתורגמן

מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מיד עם תום הדיבור (להבדיל ממתרגם, העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ומתורגמן · ראה עוד »

אפנדי

אפנדי טורקי (1862). צייר לא ידוע. תמונה שנמצאת בספריית העיר ניו יורק אפנדי (בטורקית: Efendi מיוונית: αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ואפנדי · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וארמנים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וארכאולוגיה · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ואשכנזים · ראה עוד »

אוסטרו-הונגריה

#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »

איסטריה

מחוז איסטריה בקרואטיה מפת איסטריה איסטריה (בקרואטית וסלובנית: Istra; באיטלקית: Istria) הוא חצי האי הגדול ביותר בים האדריאטי ומשתרע בין מפרץ קוורנר במזרח למפרץ טריאסטה בצפון.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ואיסטריה · ראה עוד »

איש עסקים

איש עסקים על סוס, פסל ארד, טורונטו, William McElcheran, 1989 איש עסקים הוא אדם העוסק בהקמה של עסקים חדשים וברכישה ומכירה של עסקים קיימים בין אם הן של עצמו ובין אם הן של אחרים.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ואיש עסקים · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ואיטלקית · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ונווה צדק · ראה עוד »

עלה בקנה אחד

עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד הוא ניב עברי שמקורו בספר בראשית, בחלום פרעה על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ועלה בקנה אחד · ראה עוד »

פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה

פרנץ יוזף קרל הראשון פון אסטרייך (בגרמנית: Franz Joseph Karl von Österreich; 18 באוגוסט 1830 – 21 בנובמבר 1916) היה קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה (1848–1916) ומלך הונגריה (1867–1916) לבית הבסבורג.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ופרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה · ראה עוד »

קברי המלכים

קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וקברי המלכים · ראה עוד »

קבלן

קבלן הוא ארגון או אדם העוסק בהקמתו של מבנה, בייצורו של מוצר או במתן שירות, בהתאם לחוזה שנחתם בינו ובין מזמין - מי שמקבל את המבנה, המוצר או השירות.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וקבלן · ראה עוד »

קונסול דיפלומטי

קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »

רודולף, נסיך הכתר האוסטרי

#הפניה רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ורודולף, נסיך הכתר האוסטרי · ראה עוד »

שמעון רוקח

שמעון רוקח בשנות ה-20 קברם של רוקח ואשתו בבית הקברות טרומפלדור שמעון רוקח (כ"ג בסיוון תרכ"ג, 10 ביוני 1863 – י"ב בשבט תרפ"ב, 10 בפברואר 1922; כונה גם השיח' או הש"ר, על פי ראשי תיבות שמו) היה ממייסדי נווה צדק, משכונותיה הראשונות של תל אביב, כתב "הצבי" ופעיל ציבור בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ושמעון רוקח · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שער יפו

שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ושער יפו · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ול"ג בעומר · ראה עוד »

ח' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וח' בסיוון · ראה עוד »

חיים אהרון ולירו

#הפניה חיים ולירו.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וחיים אהרון ולירו · ראה עוד »

בנימין סלנט

בנימין ביינוש סלנט מודעה שפרסם בנימין סלנט בעיתון הצפירה, 14 ביוני 1899, לגבי האתרוגים שהוא סוחר בהם קברו של בנימין ביינוש סלנט, בהר הזיתים. לשם אביו צמוד התואר נ"י (נרו יאיר), כיוון שהיה עדיין בחיים בזמן מותו של בנו בנימין ביינוש סלנט (תקצ"ח, סלנט, ליטא – י"ט בתשרי תר"ס, ירושלים) היה סוחר אתרוגים ארצישראלי ומהפעילים למען ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ובנימין סלנט · ראה עוד »

בית חולים שער ציון

#הפניה שער ציון (בית חולים).

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ובית חולים שער ציון · ראה עוד »

בית הדואר האוסטרי

בית הדואר האוסטרי בירושלים בתקופת פעולתו, על-פי ההערכה צולם בין השנים 1898 - 1917 חזית מבנה בית הדואר האוסטרי, מבט מכיוון הקישלה שלט מקורי של בית הדואר, מוסתר חלקית על ידי ארון בתוך המבנה בול שהונפק ב"יום הבול" ב-1966 לכבוד הדואר האוסטרי בישראל בית הדואר האוסטרי (בלשון בני התקופה: "הפוסטה האוסטרית") היה אחד ממספר בתי דואר בינלאומיים שפעלו בירושלים בתקופה העות'מאנית, וסיפק לתושבי העיר את שירות הדואר של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ובית הדואר האוסטרי · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

ה'תרל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וה'תרל"ו · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל והר ציון · ראה עוד »

הרובע הארמני

הרובע הארמני מראה כללי של הרובע הארמני ממגדל דוד קתדרלת יעקב הקדוש הרובע הארמני (בארמנית: հայկական թաղամաս, הַייכַּאכַּאן טַאגַֿאמַאס; בערבית: حَارَة أَلأَرْمَن, חַארַת אַל-אַרְמַן), הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל והרובע הארמני · ראה עוד »

הלבנון

סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל והלבנון · ראה עוד »

החברה לקניית אדמת יריחו

החברה לקניית אדמת יריחו הייתה מיזם משנת תרל"ב (1872) לקניית אדמות כיכר הירדן ליד יריחו מידי השלטונות העות'מאנים לצורך הקמת יישוב יהודי.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל והחברה לקניית אדמת יריחו · ראה עוד »

הים האדריאטי

הים האדריאטי (נכתב גם הים האדריאתי; באיטלקית: Mare Adriatico, בסרבו-קרואטית: Jadransko more, באלבנית: Deti Adriatik) הוא זרוע של הים התיכון המפרידה בין חצי האי האפניני לחצי האי הבלקני, והמפרידה את הרי האפנינים מהאלפים הדינריים.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל והים האדריאטי · ראה עוד »

כיכר הירדן

שפך הירדן לים המלח. קצהו הדרומי של כיכר הירדן.כיכר הירדן הוא אזור בבקעת הירדן, אזור מישורי המצוי מעל ומסביב לעמק גאון הירדן בו זורם נהר הירדן.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וכיכר הירדן · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל וירושלים · ראה עוד »

יהושע ילין

יהושע ילין יהושע ילין יהושע ילין (בכתיב יידי: יעלין; כ"ג בתמוז ה'תר"ג, 1843 – ז' באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה איש רב פעלים מאנשי היישוב הישן ומעסקניה הבולטים של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ויהושע ילין · ראה עוד »

יואל משה סלומון

קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ויואל משה סלומון · ראה עוד »

יוסף ריבלין

רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ויוסף ריבלין · ראה עוד »

1832

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1832 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1869 · ראה עוד »

1870

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1870 · ראה עוד »

1872

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1872 · ראה עוד »

1874

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1874 · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1876 · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1881 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1889 · ראה עוד »

1899

אלפרד היצ'קוק.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1899 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1905 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב פאסקאל ו1911 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_פאסקאל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »