גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
171 יחסים: ממלכת יהודה, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם המאירי, מניין השטרות, מסכת מנחות, מסכת אבות, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת פרה, מסכת יומא, מצרים, מצרים התלמיית, מקדש חוניו, מרטין הנגל, משנה, משנה תורה, מלבי"ם, מזבח העולה, מגילת תענית, מורה נבוכי הזמן, מיכאל אבי יונה, אנטיפטרס, אנטיגנוס איש סוכו, ארנאלדו מומיליאנו, ארץ ישראל, אריך ס. גרואן, אש, אלכסנדר הגדול, אברהם אשכנזי, אברהם אבן דאוד, אברהם זכות, אבות דרבי נתן, אגריפס הראשון, אגדה (יהדות), אהרן היימאן, אורי שרקי, אוריאל רפפורט, אוריאל רפופורט, אולם (בית המקדש), איתמר ורהפטיג, נזיר (יהדות), נחמן קרוכמל, נבוזראדן, ספר מלכים, ספר נחמיה, ספר עזרא, סדר עולם רבה, סדר הדורות, סוס, סיני (כתב עת), ..., עקב (איבר), ערוץ 7, ערוץ מאיר, עזרא הסופר, עובדיה מברטנורא, פסל (יצירה), פרה אדומה, פרופסור, פול, צבי גרץ, צדוק, קליגולה, קבר שמעון הצדיק, קדמוניות היהודים, קוץ, קורבן (יהדות), קורבן העומר, קודש הקדשים, רמב"ם, רש"י, רשב"ץ, רלב"ג, רבנו יונה, רבי שמעון בר יוחאי, שמעון הראשון, שמעון השני, שמואל ספראי, שעיר לעזאזל (מצווה), שריה (כהן גדול), שתי הלחם, שלוש רגלים, שכונת שמעון הצדיק, שכינה, שיבת ציון, תנאים, תקופת בית שני, תקופת הזוגות, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חבר, תוספתא, תוספות, ל"ג בעומר, לחם הפנים, לימוד תורה, טומאה, זנב, חנוך אלבק, חשמונאים, חז"ל, חוניו הראשון, חוניו הרביעי, חוניו השני, חוניו השלישי, בן סירא, בן ציון כץ, ברכת כהנים, בריאת העולם (יהדות), ברייתא, בת קול, בגדי כהונה, ביצור, בית צדוק, בית תלמי, בית חוניו, בית המקדש, בית המקדש הראשון, גמילות חסדים, דניאל שוורץ, דברי הימים, דורות הראשונים, דוד הנגיד, ה'תרפ"ד, ה'תרצ"ה, ה'תרל"ו, ה'תש"ח, ה'תשנ"א, ה'תשס"א, ה'תשס"ה, הממלכה האחמנית, המאה ה-13, המאה ה-20, המאה ה-3 לפנה"ס, המנורה, המצודות, האוניברסיטה הפתוחה, הספרים החיצוניים, העיר העתיקה, הר מירון, הר גריזים, השם המפורש, הטלת גורל, הוצאת עמיחי, הילולה, היכל, ורד נעם, כ"ט בתשרי, כנסת הגדולה, כתב יד קאופמן, כהן גדול, כותים, יצר הרע, יצחק אייזיק הלוי, ירושלים, ירידת הדורות, ישוע בן יהוצדק, יהוצדק הכהן, יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, יואל שוורץ, יום הכיפורים, יום כיפור בבית המקדש, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף קלוזנר, יוסף בן מתתיהו, יוסי בן יועזר, יוסי בן יוחנן, יוון, יוון ההלניסטית, 1876, 2004. להרחיב מדד (121 יותר) »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וממלכת יהודה · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומנחם המאירי · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומניין השטרות · ראה עוד »
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומסכת מנחות · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת פרה
פרה אדומה מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומסכת פרה · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומסכת יומא · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומצרים · ראה עוד »
מצרים התלמיית
#הפניה ממלכת בית תלמי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומצרים התלמיית · ראה עוד »
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומקדש חוניו · ראה עוד »
מרטין הנגל
מרטין הנגל (בגרמנית: Martin Hengel; 14 בדצמבר 1926 – 2 ביולי 2009) היה היסטוריון גרמני של הדת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומרטין הנגל · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומשנה תורה · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומלבי"ם · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומזבח העולה · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומגילת תענית · ראה עוד »
מורה נבוכי הזמן
מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »
מיכאל אבי יונה
#הפניה מיכאל אבי-יונה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ומיכאל אבי יונה · ראה עוד »
אנטיפטרס
#הפניה תל אפק (אנטיפטריס).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואנטיפטרס · ראה עוד »
אנטיגנוס איש סוכו
אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »
ארנאלדו מומיליאנו
ארנאלדו דנטה מומיליאנו (באיטלקית: Arnaldo Dante Momigliano; 5 בספטמבר 1908, קראג'ילו פיימונטה - 1 בספטמבר 1987, לונדון) היה היסטוריון יהודי-איטלקי שנודע בשל עבודתו ההיסטוריוגרפית, אותה אפיין ההיסטוריון דונלד קגן "המלומד המוביל בעולם בכתיבת ההיסטוריה של העת העתיקה".
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וארנאלדו מומיליאנו · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וארץ ישראל · ראה עוד »
אריך ס. גרואן
אריך סטיבן גרואן (בגרמנית: Erich Stephen Gruen; נולד במאי 1935) הוא היסטוריון אמריקאי יליד אוסטריה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואריך ס. גרואן · ראה עוד »
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואש · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אברהם אשכנזי
הרב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואברהם אשכנזי · ראה עוד »
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »
אברהם זכות
רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואברהם זכות · ראה עוד »
אבות דרבי נתן
אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואבות דרבי נתן · ראה עוד »
אגריפס הראשון
אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואגריפס הראשון · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהרן היימאן
#הפניה אהרן הימן.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואהרן היימאן · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואורי שרקי · ראה עוד »
אוריאל רפפורט
אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואוריאל רפפורט · ראה עוד »
אוריאל רפופורט
#הפניה אוריאל רפפורט.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואוריאל רפופורט · ראה עוד »
אולם (בית המקדש)
המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »
איתמר ורהפטיג
הרב איתמר ורהפטיג (נולד ב-תש"ג, 1943) עומד בראש צוות המחקר במכון "משפטי ארץ" בעפרה, מעביר שיעורים בדיני ממונות, מכהן כאב בית דין פרטי לממונות הפועל במעלה אדומים, וכרב קהילת "מעלות דוד" בעיר.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ואיתמר ורהפטיג · ראה עוד »
נזיר (יהדות)
הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ונזיר (יהדות) · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
נבוזראדן
נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabû-zēr-iddin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש ממלכת יהודה והחרבת בית המקדש הראשון וירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ונבוזראדן · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וספר מלכים · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וספר עזרא · ראה עוד »
סדר עולם רבה
#הפניה סדר עולם.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וסדר עולם רבה · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וסדר הדורות · ראה עוד »
סוס
#הפניה סוס הבית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וסוס · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עקב (איבר)
העקב הוא האיבר הבולט שבקצה האחורי של כף הרגל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועקב (איבר) · ראה עוד »
ערוץ 7
הסמליל אשר שימש את אתר האינטרנט עד 2021. ערוץ 7 היא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וערוץ 7 · ראה עוד »
ערוץ מאיר
#הפניה מכון מאיר#ערוץ מאיר.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וערוץ מאיר · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועזרא הסופר · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
פסל (יצירה)
#הפניה פיסול.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ופסל (יצירה) · ראה עוד »
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ופרה אדומה · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ופרופסור · ראה עוד »
פול
דוכן פול בשוק פּוֹל (בעברית יומיומית ובערבית - פוּל; שם מדעי: Vicia faba) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ופול · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וצבי גרץ · ראה עוד »
צדוק
צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן אחיטוב), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וצדוק · ראה עוד »
קליגולה
גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקליגולה · ראה עוד »
קבר שמעון הצדיק
כניסת הגברים למערת הקבורה כיום קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה השוכנת בשכונת שמעון הצדיק שבצפון ירושלים, לצד "דרך הר הזיתים" - הכביש העולה משכונת שייח' ג'ראח להר הצופים, צפונית לשכונת המושבה האמריקאית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקבר שמעון הצדיק · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קוץ
ברקן סורי קוץ הוא הכינוי הרווח לקבוצה פוליפילטית של בעלי פרחים המאופיינת בעלים עם קצוות חדים בשוליהם, לרוב במשפחת הצמחים המורכבים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקוץ · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן העומר
#הפניה מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקורבן העומר · ראה עוד »
קודש הקדשים
#הפניה קודש הקודשים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וקודש הקדשים · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורמב"ם · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורש"י · ראה עוד »
רשב"ץ
#הפניה שמעון בן צמח דוראן.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורשב"ץ · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורלב"ג · ראה עוד »
רבנו יונה
#הפניה יונה גירונדי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורבנו יונה · ראה עוד »
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »
שמעון הראשון
שמעון הראשון בן חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון הראשון · ראה עוד »
שמעון השני
שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמעון השני · ראה עוד »
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושמואל ספראי · ראה עוד »
שעיר לעזאזל (מצווה)
שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »
שריה (כהן גדול)
שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושריה (כהן גדול) · ראה עוד »
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושתי הלחם · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושלוש רגלים · ראה עוד »
שכונת שמעון הצדיק
מפות המציגות את השכונה מידע שפרסמו תושבי השכונה ליד מערת שמעון הצדיק שכונת שמעון הצדיק היא שכונה בצפון־מזרח ירושלים, הסמוכה למערת שמעון הצדיק ולשכונת נחלת שמעון.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושכונת שמעון הצדיק · ראה עוד »
שכינה
שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושכינה · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ושיבת ציון · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותנאים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת הזוגות
על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותקופת הזוגות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמיד חבר
תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותלמיד חבר · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותוספתא · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ותוספות · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ול"ג בעומר · ראה עוד »
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ולחם הפנים · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ולימוד תורה · ראה עוד »
טומאה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וטומאה · ראה עוד »
זנב
זנב של סוסים זנב של אליגטור אמריקאי הזנב הוא חלק גמיש בגופם של בעלי חיים, היוצא בחלקו האחורי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וזנב · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחנוך אלבק · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחשמונאים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחז"ל · ראה עוד »
חוניו הראשון
חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחוניו הראשון · ראה עוד »
חוניו הרביעי
חוניו הרביעי - (ביוונית: Ὀνίας) היה בן למשפחת חוניו, משפחת כהונה מבית-צדוק, שחי במאה השנייה לפנה"ס בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחוניו הרביעי · ראה עוד »
חוניו השני
חוניו השני (המאה ה-3 לפנה"ס) היה כהן גדול מבית חוניו בבית המקדש, בנו של הכוהן הגדול שמעון הראשון.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחוניו השני · ראה עוד »
חוניו השלישי
חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וחוניו השלישי · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובן סירא · ראה עוד »
בן ציון כץ
#הפניה בן-ציון כ"ץ.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובן ציון כץ · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וברכת כהנים · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וברייתא · ראה עוד »
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובת קול · ראה עוד »
בגדי כהונה
כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובגדי כהונה · ראה עוד »
ביצור
#הפניה ביצורים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וביצור · ראה עוד »
בית צדוק
#הפניה הכהנים בני צדוק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובית צדוק · ראה עוד »
בית תלמי
תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובית תלמי · ראה עוד »
בית חוניו
בית חוניו הייתה משפחה של כהנים גדולים שנמנה ממשפחת הכהנים בני צדוק שפעלה בבית המקדש השני בתקופה ההלניסטית ממחצית המאה ה-4 לפנה"ס ועד המחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובית חוניו · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וגמילות חסדים · ראה עוד »
דניאל שוורץ
דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ודניאל שוורץ · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ודברי הימים · ראה עוד »
דורות הראשונים
#הפניה יצחק אייזיק הלוי#ספריו.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ודורות הראשונים · ראה עוד »
דוד הנגיד
רבי דוד הנגיד (כ"ד בטבת ד'תתקע"ג, 1212 − א' באלול ה'ס', 1300) היה בנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שימש כנגיד לקהילות היהודים במצרים, סוריה וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ודוד הנגיד · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וה'תרצ"ה · ראה עוד »
ה'תרל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וה'תרל"ו · ראה עוד »
ה'תש"ח
הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וה'תש"ח · ראה עוד »
ה'תשנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וה'תשנ"א · ראה עוד »
ה'תשס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וה'תשס"א · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וה'תשס"ה · ראה עוד »
הממלכה האחמנית
#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והממלכה האחמנית · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והמנורה · ראה עוד »
המצודות
ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והמצודות · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והספרים החיצוניים · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והעיר העתיקה · ראה עוד »
הר מירון
קבר שמאי הזקן בהר מירון עין הזקן ממוזער הר מירון בשלג, מבט מצפון מראה מהר מירון לכיוון דרום מזרח מושב מירון, כפי שנראה מההר הַר מֵירוֹן (בערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל־ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן והרביעי בגובהו בישראל כולה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והר מירון · ראה עוד »
הר גריזים
הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והר גריזים · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והשם המפורש · ראה עוד »
הטלת גורל
עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והטלת גורל · ראה עוד »
הוצאת עמיחי
#הפניה עמיחי (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והוצאת עמיחי · ראה עוד »
הילולה
הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והילולה · ראה עוד »
היכל
ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק והיכל · ראה עוד »
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וורד נעם · ראה עוד »
כ"ט בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכ"ט בתשרי · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כתב יד קאופמן
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכתב יד קאופמן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכהן גדול · ראה עוד »
כותים
הכותים הם קבוצה, שעל־פי המסופר במקרא הוגלתה על־ידי מלך אשור מכותא וערים נוספות באזור מסופוטמיה אל השומרון.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וכותים · ראה עוד »
יצר הרע
ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויצר הרע · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וירושלים · ראה עוד »
ירידת הדורות
ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וירידת הדורות · ראה עוד »
ישוע בן יהוצדק
#הפניה יהושע בן יהוצדק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק וישוע בן יהוצדק · ראה עוד »
יהוצדק הכהן
יְהוֹצָדָק הוא דמות מקראית שהיה כהן גדול.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויהוצדק הכהן · ראה עוד »
יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול
#הפניה יהושע בן יהוצדק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול · ראה עוד »
יואל שוורץ
הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939 – י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב, איש חינוך חרדי ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויואל שוורץ · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום כיפור בבית המקדש
#הפניה יום הכיפורים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויום כיפור בבית המקדש · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסי בן יועזר
יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוסי בן יועזר · ראה עוד »
יוסי בן יוחנן
יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אב בית הדין הראשון מתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוסי בן יוחנן · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוון · ראה עוד »
יוון ההלניסטית
התקופה ההלניסטית הוא שם שנטבע במאה ה-19 על ידי יוהאן גוסטב דרויזן.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ויוון ההלניסטית · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ו1876 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון הצדיק ו2004 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_הצדיק
