גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
78 יחסים: ממלכת פרוסיה, מאזנים (כתב עת), מרכז זלמן שזר, משלי, משה מנדלסון, משה פלאי, מתמטיקאי, מתרגם, מחזה, מדע, מדעי הרוח, מדעי הטבע, מונטסקייה, מורה, אסטרונום, אליטה, אברהם שאנן, אברהם שלונסקי, אינטלקטואל, איציק מאנגר, נאורות, נצרות, סאטירה, סידור, עמנואל קאנט, עורך, פיזיקאי, ציון (כתב עת), קומדיה, קופנהגן, רפאל לוי, שמחת תורה, שמואל פיינר, שלום הכהן, תנועת ההשכלה היהודית, תקס"ד, תקי"ז, תרגום, תרגום התנ"ך, ט' בתמוז, חילון, בקורת ופרשנות, ברלין, ברוך קורצווייל, בית ספר, בילפלד, ביוגרפיה, גרמנית, דנמרק-נורווגיה, דפוס, ..., דב סדן, המאסף, המרת דת, הנובר, הפטרה, כ"ג בתשרי, יצחק סטנוב, ישיבה, יהודה פרידלנדר, יהודים, יוסף מנדלסון, יידיש, 17 באוקטובר, 1756, 1767, 1773, 1776, 1778, 1782, 1786, 1787, 1788, 1790, 1793, 1797, 18 ביוני, 1800, 1804. להרחיב מדד (28 יותר) »
ממלכת פרוסיה
ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וממלכת פרוסיה · ראה עוד »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומשלי · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה פלאי
המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומשה פלאי · ראה עוד »
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומתמטיקאי · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומתרגם · ראה עוד »
מחזה
המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומחזה · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומדע · ראה עוד »
מדעי הרוח
פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומדעי הרוח · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומדעי הטבע · ראה עוד »
מונטסקייה
שארל לואי דה סקונדה, ברון לה ברד ומונטסקייה (בצרפתית: Charles-Louis de Secondat, baron de La Brède et de Montesquieu; 18 בינואר 1689 – 10 בפברואר 1755) הידוע בעיקר כמונטסקייה, היה פילוסוף צרפתי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומונטסקייה · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ומורה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ואסטרונום · ראה עוד »
אליטה
אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ואליטה · ראה עוד »
אברהם שאנן
אברהם שאנן (3 בנובמבר 1919 – 10 במאי 1998) היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, שליח "דבר" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "דבר".
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ואברהם שאנן · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אינטלקטואל
אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית או רוחנית מגוונת מתוך ערכיות, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ואינטלקטואל · ראה עוד »
איציק מאנגר
ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ואיציק מאנגר · ראה עוד »
נאורות
#הפניה עידן הנאורות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ונאורות · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ונצרות · ראה עוד »
סאטירה
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וסאטירה · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וסידור · ראה עוד »
עמנואל קאנט
פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ועמנואל קאנט · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ועורך · ראה עוד »
פיזיקאי
אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ופיזיקאי · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קומדיה
קומדיה היא יצירה דרמטית עם שימוש בהומור באמנויות הבמה ובתחום הבידור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וקומדיה · ראה עוד »
קופנהגן
ממוזער ממוזער בנייה מודרנית בעיר קופנהגן משמר בית המלוכה בעיר קופנהגן כנסיית גרונדטוויג, דוגמת מופת לאדריכלות אקספרסיוניסטית קופנהגן (בדנית: København – "נמל הסוחרים" (קֶבְּמְהָאוּן)) היא בירת ממלכת דנמרק והעיר הגדולה בממלכה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וקופנהגן · ראה עוד »
רפאל לוי
רפאל לוי (הלוי) סגל מהנובר (בגרמנית: Rafael Levi; ה'תמ"ה, 1685 – ב' בסיון ה'תקל"ט, 17 במאי 1779) היה מתמטיקאי ואסטרונום יהודי-גרמני, מחבר "תכונת השמים".
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ורפאל לוי · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ושמואל פיינר · ראה עוד »
שלום הכהן
שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ושלום הכהן · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקס"ד
#הפניה ה'תקס"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ותקס"ד · ראה עוד »
תקי"ז
#הפניה ה'תקי"ז.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ותקי"ז · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ותרגום · ראה עוד »
תרגום התנ"ך
#הפניה תרגומי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ותרגום התנ"ך · ראה עוד »
ט' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וט' בתמוז · ראה עוד »
חילון
חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וחילון · ראה עוד »
בקורת ופרשנות
בקורת ופרשנות הוא כתב עת מדעי של המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ובקורת ופרשנות · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וברלין · ראה עוד »
ברוך קורצווייל
ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וברוך קורצווייל · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ובית ספר · ראה עוד »
בילפלד
בילפלד היא העיר השמינית בגודלה במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה, והעיר המרכזית של מחוז אוסטווסטפאלן-ליפה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ובילפלד · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וביוגרפיה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וגרמנית · ראה עוד »
דנמרק-נורווגיה
דנמרק-נורווגיה (בדנית ונורווגית: Danmark-Norge) הוא שמה ההיסטוריוגרפי של ישות פוליטית, איחוד, שכללה את שטחיהן של ממלכות דנמרק ונורווגיה, כולל שטחי איסלנד, גרינלנד ואיי פארו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ודנמרק-נורווגיה · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ודפוס · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ודב סדן · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל והמאסף · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל והמרת דת · ראה עוד »
הנובר
הלובי של בית העירייה החדש של הנובר הנובר או האנובר (בגרמנית: Hannover,, ההטעמה על ההברה האמצעית; נהגה "הנופר") היא עיר גרמנית המהווה את בירתה של מדינת סקסוניה התחתונה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל והנובר · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל והפטרה · ראה עוד »
כ"ג בתשרי
בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וכ"ג בתשרי · ראה עוד »
יצחק סטנוב
ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ויצחק סטנוב · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל וישיבה · ראה עוד »
יהודה פרידלנדר
יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ויהודים · ראה עוד »
יוסף מנדלסון
דיוקן יוסף מנדלסון יוסף מנדלסון (11 באוגוסט 1770 - 24 בנובמבר 1848) היה בנקאי יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ויוסף מנדלסון · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ויידיש · ראה עוד »
17 באוקטובר
17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו17 באוקטובר · ראה עוד »
1756
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1756 · ראה עוד »
1767
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1767 · ראה עוד »
1773
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1773 · ראה עוד »
1776
4 ביולי 1776: ארצות הברית מכריזה באופן רשמי על עצמאותה מהאימפריה הבריטית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1776 · ראה עוד »
1778
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1778 · ראה עוד »
1782
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1782 · ראה עוד »
1786
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1786 · ראה עוד »
1787
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1787 · ראה עוד »
1788
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1788 · ראה עוד »
1790
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1790 · ראה עוד »
1793
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1793 · ראה עוד »
1797
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1797 · ראה עוד »
18 ביוני
18 ביוני הוא היום ה-169 בשנה (170 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו18 ביוני · ראה עוד »
1800
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1800 · ראה עוד »
1804
12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.
חָדָשׁ!!: יצחק אייכל ו1804 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אייכל
