תוכן עניינים
83 יחסים: HebrewBooks.org, מצווה, משלי, משה מנדלסון, משה מנדלסון (סופר), משה פלאי, מלמד, מלות ההגיון, מחברות עמנואל, מגילת קהלת, מוסר, מורה נבוכים, מינות (יהדות), אפרים לוצאטו, אוקראינה, נפתלי הרץ וייזל, נוסח אשכנז, ספר הזוהר, סטנוב, סופר, סידור, עמנואל הרומי, עמוד שער, עברית, עברית מקראית, פסאודואפיגרפיה, פודוליה, פילוסופיה, קונסטנטינופול, רמב"ם, רא"ש, רפאל בנימין פוזן, רשב"ם, רוו"ה, שמואל פיינר, שמואל ורסס, שאלות ותשובות, שאול ברלין, שם עט, שלמה מחלם, שלמה מימון, שלמה זלמן הנאו, שטעטל, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שירה, תנועת ההשכלה היהודית, תפילה (יהדות), תצ"ב, תקס"ה, תהלים, ... להרחיב מדד (33 יותר) »
- ילידי 1732
- נפטרים ב-1805
HebrewBooks.org
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וHebrewBooks.org
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומצווה
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומשלי
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומשה מנדלסון
משה מנדלסון (סופר)
Ohlsdorf Jewish Cemetery בהמבורג משה מנדלסון (בגרמנית: Moses Mendelsohn; ד' בניסן תקמ"ב – כ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 1782 – 5 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומשה מנדלסון (סופר)
משה פלאי
המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומשה פלאי
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומלמד
מלות ההגיון
#הפניה מילות הגיון.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומלות ההגיון
מחברות עמנואל
"מחברות עמנואל" הוא ספר מאת עמנואל הרומי, משורר ובלשן יהודי איטלקי בן המאה ה-14, שבו נידונים נושאים מחיי המחבר ובני תקופתו, והוא משקף את החיים בניצני תקופת הרנסאנס.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומחברות עמנואל
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומגילת קהלת
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומוסר
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומורה נבוכים
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ומינות (יהדות)
אפרים לוצאטו
"אלה בני הנעורים", לונדון 1768 אפרים לוצאטו (באיטלקית: Ephraim Luzzatto; 1729–1792) היה רופא ומשורר יהודי-איטלקי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ואפרים לוצאטו
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ואוקראינה
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ונפתלי הרץ וייזל
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ונוסח אשכנז
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וספר הזוהר
סטנוב
סטנוב (באוקראינית: Сатанів, סטניב; ברוסית: Сатанов; בפולנית: Satanów; ביידיש: סטאנאוו) היא עיירה במחוז משנה חמלניצקי באובלסט חמלניצקי שבאוקראינה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וסטנוב
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וסופר
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וסידור
עמנואל הרומי
עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי, באיטלקית: Manoello Giudeo, "עמנואל היהודי"; נולד סביב שנת 1260 ברומא, מת בין 1328–1336, באזור פרמו שבמארקה?) היה משורר, סופר, בלשן ופרשן מקרא יהודי-איטלקי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ועמנואל הרומי
עמוד שער
עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ועמוד שער
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ועברית
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ועברית מקראית
פסאודואפיגרפיה
פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ופסאודואפיגרפיה
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ופודוליה
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ופילוסופיה
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וקונסטנטינופול
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ורמב"ם
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ורא"ש
רפאל בנימין פוזן
רפאל בנימין פוזן (1942 - 25 במרץ 2016, ט"ו באדר ב' ה'תשע"ו) היה חוקר מקרא, מרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות ישראל.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ורפאל בנימין פוזן
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ורשב"ם
רוו"ה
#הפניה וולף היידנהיים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ורוו"ה
שמואל פיינר
שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושמואל פיינר
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושמואל ורסס
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושאלות ותשובות
שאול ברלין
רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושאול ברלין
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושם עט
שלמה מחלם
ספר "שולחן עצי שטים" מאת ר' שלמה חלמא, ברלין תקכ"ב רבי שלמה אשכנזי רפפורט מחלם (רבי שלמה מחלם; ביידיש שם המקום חעלמא; 1717, ה'תע"ז בערך – 1781, כ"א בתמוז ה'תקמ"א) היה רב ודיין, מחבר מרכבת המשנה על משנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושלמה מחלם
שלמה מימון
שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושלמה מימון
שלמה זלמן הנאו
ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושלמה זלמן הנאו
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושטעטל
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ושירה
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ותנועת ההשכלה היהודית
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ותפילה (יהדות)
תצ"ב
#הפניה ה'תצ"ב.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ותצ"ב
תקס"ה
#הפניה ה'תקס"ה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ותקס"ה
תהלים
#הפניה תהילים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ותהלים
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ותהילים
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ולשון חז"ל
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וזליגמן בר
חכמת שלמה (ספר חיצוני)
חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וחכמת שלמה (ספר חיצוני)
חינוך נערים
#הפניה חברת חינוך נערים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וחינוך נערים
חיים צאנזר
רבי חיים צַאנְזֶר (נכתב גם צאנזיר, או סאנציר; ה'ת"ף 1720 – ו' בשבט ה'תקמ"ג 1783) היה מקובל מפורסם ובעל סמכות תורנית רבה בגליציה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וחיים צאנזר
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ובן סירא
בנימין שלמה המבורגר
הלוגו של מכון מורשת אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר (נולד בשנת ה'תשי"ד) הוא רב וחוקר תורני, הנחשב כמומחה למנהג אשכנז, ובפרט למנהגיהם של יהודי גרמניה ומערב אירופה וההיסטוריה שלהם.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ובנימין שלמה המבורגר
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וברלין
בשמים ראש
שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ובשמים ראש
בית דפוס
#הפניה דפוס.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ובית דפוס
בית הספרים הלאומי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ובית הספרים הלאומי
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ודקדוק
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב והמאסף
המעין
הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב והמעין
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב והאימפריה הרוסית
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב והסכמה
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב והגאון מווילנה
הכוזרי
ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב והכוזרי
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ווינה
כ"ג בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג טבת היא פרשת שמות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת וארא אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וכ"ג בטבת
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וימי הביניים
יצחק אייזיק חבר
רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויצחק אייזיק חבר
ישראל צינברג
ישראל צינברג ישראל (סרגיי לזרֶביץ') צינברג (ביידיש: צינבערג; ברוסית: Цинберг; בכתב לטיני: Zinberg; 1873, כפר על יד לנובצי, ווהלין – 1939) היה היסטוריון של הספרות העברית והיידית ופובליציסט יהודי רוסי, מהנדס כימיה במקצועו.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב וישראל צינברג
יהודה ליב אדל
יהודה ליב הלוי אדל (בכתיב יידי: עדל, או עדיל; השם במקורו בראשי תיבות: עד"ל; ז' באדר ה'תקי"ז, 27 בפברואר 1757 - י"ח בתמוז ה'תקפ"ח, 30 ביוני 1828) היה למדן ליטאי ומומחה לספרות אגדות חז"ל.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויהודה ליב אדל
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויהודה הלוי
יואל ברי"ל
מנדלסון ובביאור ברי"ל, ברלין תקנ"א יואל ברי"ל (ראשי תיבות: בן ר' יהודה ליב; בגרמנית: Joel Löwe, לֶוֶוה; 27 בפברואר 1762 - 11 בפברואר 1802), היה מפעילי תנועת ההשכלה בברלין, פרשן מקרא, בלשן ואיש חינוך, מעורכי "המאסף".
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויואל ברי"ל
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויוסף קלוזנר
יוסף תאומים
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויוסף תאומים
יי"ש
#הפניה משקה חריף.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ויי"ש
1804
12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ו1804
25 בדצמבר
25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ו25 בדצמבר
5 בספטמבר
5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת יצחק סטנוב ו5 בספטמבר
ראה גם
ילידי 1732
- ג'ון בלייר
- ג'ון דיקינסון
- ג'ורג' וושינגטון
- וורן הייסטינגס
- ויליאם קושינג
- ז'אן-אונורה פרגונאר
- ז'אק נקר
- ז'וזף ד'אקן
- ז'רום לאלנד
- חוסה דה קורדובה
- יוהאן כריסטוף אדלונג
- יוהאן כריסטוף פרידריך באך
- יוזף היידן
- יצחק סטנוב
- נוויל מסקליין
- סטניסלאב פוניאטובסקי
- פייר בומרשה
- פרדריק נורת'
- פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג
- צ'ארלס לי (גנרל)
- ריצ'רד ארקרייט
- שייח' מנסור
- תומאס ג'ונסון
נפטרים ב-1805
- איזבל דה שרייר
- אלויס הראשון, נסיך ליכטנשטיין
- אלכסנדר איפסילנטי (הסבא)
- אלעזר קאליר
- ארתור פנר
- ג'ון פיקרינג (שופט)
- ג'מבטיסטה וארסקו
- הוריישו נלסון
- ויליאם פטי
- ויליאם פיילי
- ז'אן-בטיסט גרז
- יחיא צאלח
- יצחק סטנוב
- ירמיהו רוזנבוים
- לואיג'י בוקריני
- מיהאי ויטז צ'וקונאי
- מריה תרזה, נסיכת סבויה
- משה יוסף מרדכי מיוחס
- נפתלי הרץ וייזל
- פנחס הורוביץ
- פרדריק, נסיך הכתר של דנמרק
- פרדריקה לואיזה, נסיכת הסן-דרמשטאדט
- פרידריך שילר
- צ'ארלס קורנווליס
- תומאס ודג'ווד