תוכן עניינים
71 יחסים: מאיר בניהו, מקור ברוך, מרוקו, משה אלשיך, מתמטיקה, מלחמת העולם הראשונה, מדעי הטבע, מוסתערבים, ארץ ישראל, ארץ ישראל העות'מאנית, אריה לוין, אברהם חיים נאה, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישראל זאבי, אור החיים (ספר), ספרד, סלבודקה, סלים הראשון, עליית רבי יהודה חסיד, עליית תלמידי הגר"א, עלייה לארץ, עלייה לארץ ישראל, צפת, קבלה, קונסטנטינופול, ראש חודש, שלמה סאגיס, שלום שרעבי, שבתאות, שולחן ערוך, לימודי קודש, לימודי חול, טורקיה, חשוון, חבל הבלקן, חיים בן עטר, חיים יוסף דוד אזולאי, בית יוסף, גנרל אלנבי, גלות (יהדות), גדליה חיון, גירוש ספרד, דיין (הלכה), המלחמה הממלוכית-עות'מאנית, האר"י, האימפריה העות'מאנית, הרובע המוסלמי, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, ... להרחיב מדד (21 יותר) »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומאיר בניהו
מקור ברוך
תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומקור ברוך
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומרוקו
משה אלשיך
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומשה אלשיך
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומתמטיקה
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומדעי הטבע
מוסתערבים
מוּסְתערבּים (בעברית: מִסְתַּעַרְבִים, בערבית: اليهود المستعربة) היה כינוי לקהילות יהדות ארצות האסלאם העתיקות ודוברות הערבית שחיו במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ומוסתערבים
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וארץ ישראל
ארץ ישראל העות'מאנית
#הפניההתקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וארץ ישראל העות'מאנית
אריה לוין
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואריה לוין
אברהם חיים נאה
בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואברהם חיים נאה
אברהם גרשון מקיטוב
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואברהם גרשון מקיטוב
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואברהם יערי
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואברהם יצחק הכהן קוק
אברהם ישראל זאבי
רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואברהם ישראל זאבי
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ואור החיים (ספר)
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וספרד
סלבודקה
#הפניה סלובודקה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וסלבודקה
סלים הראשון
הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וסלים הראשון
עליית רבי יהודה חסיד
#הפניה יהודה החסיד (ירושלים).
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ועליית רבי יהודה חסיד
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ועליית תלמידי הגר"א
עלייה לארץ
#הפניהעלייה לארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ועלייה לארץ
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ועלייה לארץ ישראל
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וצפת
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וקבלה
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וקונסטנטינופול
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וראש חודש
שלמה סאגיס
הרב שלמה סאגיס (חי במחצית השנייה של המאה ה-16, ונפטר ב-1587, ולפי דעה אחרת בין 87' ל-89', צפת) היה רב, מקובל ופוסק.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ושלמה סאגיס
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ושלום שרעבי
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ושבתאות
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ושולחן ערוך
לימודי קודש
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ולימודי קודש
לימודי חול
לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ולימודי חול
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וטורקיה
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וחשוון
חבל הבלקן
הטופוגרפיה של חבל הבלקן חבל הבלקן חבל הבלקן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וחבל הבלקן
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וחיים בן עטר
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וחיים יוסף דוד אזולאי
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובית יוסף
גנרל אלנבי
#הפניהאדמונד אלנבי.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וגנרל אלנבי
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וגלות (יהדות)
גדליה חיון
דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וגדליה חיון
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וגירוש ספרד
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ודיין (הלכה)
המלחמה הממלוכית-עות'מאנית
המלחמה הממלוכית-עות'מאנית היה סכסוך מזוין שהתרחש בין השנים 1516–1517 בין הסולטנות הממלוכית שמרכזה במצרים לבין האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והמלחמה הממלוכית-עות'מאנית
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והאר"י
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והרובע המוסלמי
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והבעל שם טוב
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16).
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והכרזת העצמאות
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והיישוב הישן
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וירושלים
ישראל יעקב חגיז
רבי ישראל יעקב בן שמואל חגיז (פאס, מרוקו, ה'ש"פ, ינואר 1620 - קושטא, ה'תל"ד 1674) היה רב במרוקו וראש ישיבת בית יעקב בירושלים, מחבר ספרי פרשנות והלכה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישראל יעקב חגיז
ישיבת תורת חיים
לוח המאזכר את מקימי המבנה הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת תורת חיים
ישיבת בית יעקב (פירירא)
ישיבת בית יעקב פירירא הייתה ישיבה ותיקה בירושלים שהתקיימה בין השנים ה'תנ"א (1691) ועד תחילת המאה העשרים.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת בית יעקב (פירירא)
ישיבת בית יעקב (וויגה)
ישיבת בית יעקב (נקראת גם: מדרש בית יעקב; 1658–1690), הייתה הישיבה הגדולה והחשובה ביותר בירושלים במאה ה-17.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת בית יעקב (וויגה)
ישיבת המקובלים שער השמים
היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת המקובלים שער השמים
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת המקובלים בית אל
ישיבת הרב קוק ביפו
ישיבת הרב קוק ביפו הייתה ישיבה גבוהה שהוקמה בשנת ה'תרס"ט (1909) ביפו, על ידי רבן של יפו והמושבות, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ונסגרה בשנת 1915 בעקבות מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת הרב קוק ביפו
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), הייתה ישיבה מוסרית בעיירה סלובודקה (כיום שכונה בעיר קובנה שבליטא).
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית וישיבה
יחיא עבאהל
יחיא עבאהלתמונה להחלפה הרב יחיא עבאהל הרב יחיא עבאהל הלוי (תרמ"ג, 1883 – כ' באייר תשכ"ח, מאי 1968) היה הרב הראשי ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ויחיא עבאהל
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ויהדות אשכנז
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ויהדות ספרד
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ויהדות תימן
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ויוסף קארו
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ויוסף שלום אלישיב
1492
שחזור מודרני של ספינתו של כריסטופר קולומבוס, הסנטה-מריה.
לִרְאוֹת ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ו1492