גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
365 יחסים: HebrewBooks, ממלכת נאפולי, מאתיים ימי חרדה, מאיר דן פלוצקי, מנטובה, מנזר סטלה מאריס, מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל פומרנץ, מנחם מנדל כשר, מסדה (הוצאת ספרים), מסכת, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת אבות, מסכת סוכה, מסכת שבת, מסכת תענית, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מסכת הוריות, מסינה, מערת אליהו, מצרים, מצבה, מקנס, מקראות גדולות, מקובל, מרוקו, משנה תורה, משרד החינוך והתרבות, משה מאימראן, משה אלשייך, משה שנפלד, משה חיים אפרים מסדילקוב, משה בירדוגו, משיח, מלך מרוקו, מלמד, מלאח, מלאכי הכהן, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם השנייה, מלב"ד, מגפה, מגבית, מגורשים (יהדות מרוקו), מוסד הרב קוק, מוצאי שבת, ..., מוזיאון חצר היישוב הישן, מודנה, מכללת אורות ישראל, מכון גנזים, מימון, אמסטרדם, אנציקלופדיה אוצר ישראל, אסואירה, אפיקורס, אפיטף, ארץ ישראל, ארייה (חקלאות), אלמנך, אלעזר טויטו, אלג'יר, אלול, אלוהים (יהדות), אלכסנדריה, אליעזר שטיינמן, אליעזר די אבילה, אלישע בן שפט, אליטה, אחרונים, אברך, אברהם אלמאליח, אברהם אליהו הרכבי, אברהם בן דוד מפושקירה, אביעזר רביצקי, אגדה (יהדות), אדמו"ר, אהרן מרקוס, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר הפוסקים, אוקראינה, אור החיים (ספר), אור החיים (בני ברק), אי-פוריות, איסמעיל מלך מרוקו, איסטנבול, איטליה, איזמיר, איילט, איילט צידון, איילט דמשק, נטילת ידיים, נחום סוקולוב, סמינר אור החיים, סעודה שלישית, ספק ספיקא, ספר הזוהר, סלא, סגולה (יהדות), סדר מועד, סופר, סוגיה, סוכות, סיני ועוקר הרים, סיפור עם, סיציליה, עמנואל חי ריקי, עמק יזרעאל, עסקן, עליית תלמידי הגר"א, עלייה לארץ ישראל, עלייה לרגל, עוז והדר, עובדיה יוסף, עכו, פאס, פאשא, פנחס מקוריץ, פקיעין, פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשני המקרא, פרשת השבוע, פוסק, פולמוס, פולין, פוליגמיה ביהדות, פודוליה, צפת, צדקה (יהדות), קנס, קרלוס השלישי, מלך ספרד, קבר אור החיים, קברי צדיקים ביהדות, קבלה, קדושה (יהדות), קהיר, קונסטנטינופול, קושיא, קינה, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, ראובן מרגליות, ראובן אלבז, רעב המוני, רש"י, רב, רבאט, רומן ביוגרפי, רוח הקודש (יהדות), רוחניות, רוכל, רי"ף, שמעון בעדני, שמשון חיים נחמני, שמואל אבן אלבאז, שמואל די אבילה, שמואל הצרפתי, שמות רחובות בישראל, שאלות ותשובות, שם טוב גבאי, שם הגדולים, שלמה אלגאזי, שלמה סימונסון, שליח ציבור, שבועות, שדלנות, שולחן ערוך, שכם, תאנה, תנ"ך, תנועת החסידות, תס"ח, תס"ה, תפ"ט, תפ"ז, תפ"ד, תפילה (יהדות), תצ"ט, תצ"ח, תצ"ב, תצ"ג, תצ"ו, תק"א, תק"ב, תק"ג, תשי"א, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמיד חכם, תורה, תורה שבעל פה, תינוקות של בית רבן, לאומנות, לוי יצחק מברדיצ'ב, ליבורנו, ט"ו בתמוז, טטואן, טבריה, זיארה, ח"ז הירשברג, חסידות, חסידות צאנז, חצי האי האפניני, חזקיה די סילוה, חזרה בתשובה, חודש אב, חיפה, חיים אבולעפיה (השני), חיים בן עטר (הראשון), חיים הלברשטאם, חיים יוסף דוד אזולאי, בני ברק, בנימין קלאר, בעל המאור, בעלי התוספות, בצורת, בדיקת היתכנות, בוררות, בושם, בית מדרש, בית מדיצ'י, בית הקברות בהר הזיתים, בית הכנסת הקראי בירושלים, בית כנסת, ביבליוגרפיה, גאולה, גנאלוגיה, גניזת חרסון, גרשון מקוטוב, גלות, גבאי צדקה, גדליה נגאל, גדול הדור, גומחה (אדריכלות), גירוש ספרד, דאהר אל-עומר, דעת (כתב עת), דרשן, דרשנות, דרוזים, דבקות, דגל מחנה אפרים, דוד, דוד אסף, דוד פארדו, דוד חיים שמואל חסאן, דיין (הלכה), ה'ת"פ, ה'ת"ק, ה'ת', ה'תנ"ו, ה'תפ"ד, ה'תצ"א, ה'תצ"ט, ה'תק"א, ה'תק"ט, ה'תק"ג, ה'תרמ"ז, ה'תרכ"ז, המאה ה-18, המאה ה-21, האסיף, האימפריה העות'מאנית, הספד, הסגר (בידוד), הסכמה, העלאה על המוקד, העיר העתיקה, הקדוש ברוך הוא, הר הזיתים, השער הנשגב, השכינה, התלמוד הבבלי, הלכה, החלוקה, הבעל שם טוב, הגר"א, הגליל, הגליל התחתון, הגירה פנימית, הגיוגרפיה, הכרמל, היישוב הישן, ונציה, ורמאכט, כ"ט באב, כפירה, כתב יד (מקור), כליפא בן מלכא, כופר נפש, כוונה (יהדות), כיבוד אב ואם, י' באב, יעקב משה טולידאנו, יעקב אבן צור, יעקב נאכט, יעקב שאול, יעקב גולדמן (עיתונאי), יעקב הלפרין, יפו, יצחק רפאל, יצחק טייב, יצחק בכר דוד, יצחק גורמזאנו גורן, יקותיאל קמלהר, ירושלים, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושה, ישעיה הלוי הורוביץ, ישראל, ישראל מרוז'ין, ישראל יעקב אלגאזי, ישיבת מעלה גלבוע, ישיבת אור החיים, ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבה, יד בן צבי, יהדות מרוקו, יהדות איטליה, יהדות צפון אפריקה, יהדות קראית, יהדות ליבורנו, יהודה עייאש, יהודה בן עטר, יהודה בירדוגו, יום הכיפורים, יונה נבון, יוסף אמזלג, יוסף קארו, יוסף חיים ילוז, יוסף בן נאים, יוקר המחיה, יורה דעה, ייבום וחליצה, 13 באוגוסט, 1696, 1705, 1708, 1720, 1721, 1722, 1723, 1724, 1727, 1732, 1738, 1739, 1740, 1741, 1742, 1743, 1749, 1802, 1867, 2 באוגוסט, 27 במרץ, 6 ביולי, 7 ביולי. להרחיב מדד (315 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וHebrewBooks · ראה עוד »
ממלכת נאפולי
ממלכת נאפולי הוא כינוי מודרני לישות מדינית שהתקיימה בחציו הדרומי של חצי האי האפניני.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וממלכת נאפולי · ראה עוד »
מאתיים ימי חרדה
בונקר על הר הכרמל, שעל פי הסברה היה אמור להיות מפקדתו של יצחק שדה במסגרת תוכנית "מצדה על הכרמל" מאתיים ימי חרדה הוא כינוי שטבע חביב כנען, לתקופה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה, מאביב 1942 עד 3 בנובמבר 1942, שבה התקדמו יחידות הצבא הגרמני בפיקודו של הגנרל ארווין רומל בצפון אפריקה, כשמגמת פניהם מזרחה לכיוון תעלת סואץ.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומאתיים ימי חרדה · ראה עוד »
מאיר דן פלוצקי
הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »
מנטובה
מנטובה (באיטלקית:; בלטינית: Mantua) היא עיר בלומברדיה (באזור עמק הפו באיטליה) ובירת נפת מנטובה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומנטובה · ראה עוד »
מנזר סטלה מאריס
מנזר סטלה מאריס הוא מנזר גברים בשכונת סטלה מאריס שבחיפה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומנזר סטלה מאריס · ראה עוד »
מנחם מנדל משקלוב
רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »
מנחם מנדל פומרנץ
הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומנחם מנדל פומרנץ · ראה עוד »
מנחם מנדל כשר
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסכת הוריות · ראה עוד »
מסינה
מסינה או מיסינה (באיטלקית:, בסיציליאנית: Missina) היא העיר השלישית בגודלה באזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת נפת מסינה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומסינה · ראה עוד »
מערת אליהו
המבנים לשירות עולי הרגל שנבנו בכניסה למערת אליהו (צילום מרכבל חיפה) עזרת הגברים במערה - 2009 מטפחות תלויות בעזרת הנשים מערת אליהו, תצלום מלפני 1899 מערת אליהו היא מערה בצלע הר הכרמל בחיפה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומערת אליהו · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומצרים · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומצבה · ראה עוד »
מקנס
מֶקְנֶס או מכּנס (בערבית: مكناس; בברברית: ⴰⵎⴽⵏⴰⵙ; בצרפתית: Meknès; בספרדית: Mequinez; העיר נקראת לעיתים בעברית, על פי שמה הערבי, מכּנאס) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומקנס · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומקראות גדולות · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומקובל · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומרוקו · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשנה תורה · ראה עוד »
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »
משה מאימראן
רבי משה מאימראן (ה'תצ"ט לערך - ז' באב ה'תקמ"ו) היה רב, ראש ישיבה ודיין במקנס שבמרוקו במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשה מאימראן · ראה עוד »
משה אלשייך
#הפניה משה אלשיך.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשה אלשייך · ראה עוד »
משה שנפלד
משה שנפלד (י"ט באייר תרס"ז, 3 במאי 1907 - ח' באלול תשל"ה, 15 באוגוסט 1975) היה פובליציסט, מתרגם ועורך ספרותי חרדי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשה שנפלד · ראה עוד »
משה חיים אפרים מסדילקוב
רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשה חיים אפרים מסדילקוב · ראה עוד »
משה בירדוגו
רבי משה בירדוגו (מכונה המשבי"ר. ה'תל"ט, 1679 - ה'תצ"א, 1730) היה אב בית הדין, ראש ישיבה ורב בית כנסת במקנס בראשית המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשה בירדוגו · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומשיח · ראה עוד »
מלך מרוקו
מלך מרוקו הוא ראש המדינה של ממלכת מרוקו, שלה משטר מונרכי חוקתי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומלך מרוקו · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומלמד · ראה עוד »
מלאח
שער הכניסה למלאח בעיר מקנס חצר בית הכנסת צלאת אל עזמה במלאח מרקש מלאח (בערבית: الملاح, "אל-מלאח") הוא שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו (שם המקביל למושגים "גטו" או רחוב היהודים בקרב עדות אשכנז).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומלאח · ראה עוד »
מלאכי הכהן
רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומלאכי הכהן · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מלב"ד
#הפניה מביא לבית הדפוס.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומלב"ד · ראה עוד »
מגפה
תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומגפה · ראה עוד »
מגבית
#הפניההתרמה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומגבית · ראה עוד »
מגורשים (יהדות מרוקו)
מגורשים (נקראים גם: קאסטיליאנוס) הוא כינוי ליהודים שחיו במרוקו ומוצא אבותיהם ממגורשי ספרד.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומגורשים (יהדות מרוקו) · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומוצאי שבת · ראה עוד »
מוזיאון חצר היישוב הישן
מטבח משותף כלי חביצה וגבינות כלי אחסון מפחי נפט בית כנסת האר"י מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומוזיאון חצר היישוב הישן · ראה עוד »
מודנה
מוֹדֶנָה (באיטלקית: Modena) היא עיר מרכזית במחוז אמיליה-רומאניה שבצפון איטליה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומודנה · ראה עוד »
מכללת אורות ישראל
אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך היא מכללה אקדמית להכשרת מורים ציונית-דתית, פרי איחודן של מכללות "אורות ישראל" באלקנה ו"מורשת יעקב" ברחובות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומכללת אורות ישראל · ראה עוד »
מכון גנזים
מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומכון גנזים · ראה עוד »
מימון
מימון הוא שם כולל לתחומים התאורטיים והיישומיים העוסקים בגיוס כספים, ניהול השקעות, תקצוב, ניהול פרויקטים וניהול סיכונים פיננסיים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ומימון · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואמסטרדם · ראה עוד »
אנציקלופדיה אוצר ישראל
אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואנציקלופדיה אוצר ישראל · ראה עוד »
אסואירה
אסואירה (בערבית: الصويرة תעתיק: א (ל)צוירה, בצרפתית: Essaouira, בברברית: ⵜⴰⵚⵚⵓⵔⵜ תעתיק: תַצּוּרְת) או בשמה הארכאי - מוגדור (בפורטוגזית: Mogador, בברברית: ⵎⵓⴳⴰⴷⵓⵔ), היא עיר נמל במרוקו הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואסואירה · ראה עוד »
אפיקורס
#הפניה אפיקורוס (יהדות).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואפיקורס · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואפיטף · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וארץ ישראל · ראה עוד »
ארייה (חקלאות)
מקווה ישראל ארייה היא פעולת קטיף התאנים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וארייה (חקלאות) · ראה עוד »
אלמנך
אלמנך עתיק מקרקוב לשנת 1474, המתאר לוח שנה אסטרונומי. אלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואלמנך · ראה עוד »
אלעזר טויטו
אלעזר טויטו (10 בינואר 1929 - 25 ביוני 2010) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואלעזר טויטו · ראה עוד »
אלג'יר
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואלג'יר · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואלול · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואלכסנדריה · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אליעזר די אבילה
הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואליעזר די אבילה · ראה עוד »
אלישע בן שפט
#הפניה אלישע.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואלישע בן שפט · ראה עוד »
אליטה
אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואליטה · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואחרונים · ראה עוד »
אברך
אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואברך · ראה עוד »
אברהם אלמאליח
#הפניה אברהם אלמליח.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואברהם אלמאליח · ראה עוד »
אברהם אליהו הרכבי
אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן מרקוס
הרב אהרן מרקוס (י"ב בשבט תר"ג, 1843, המבורג – ל' באדר א' תרע"ו, 1916, פרנקפורט) היה סופר, מחבר ספרים ובלשן, מראשוני התנועה הציונית בגליציה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואהרן מרקוס · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוצר הפוסקים
אוצר הפוסקים הוא מכון מחקר תורני הפועל בירושלים מאז שנות ה-40, שמרכז פעילותו היא הוצאה לאור של סדרת הספרים "אוצר הפוסקים".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואוצר הפוסקים · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואוקראינה · ראה עוד »
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואור החיים (ספר) · ראה עוד »
אור החיים (בני ברק)
שכונת אור החיים היא שכונה במזרח בני ברק, בין רמת אהרן לכביש 4 צפונית לבית הרפואה "מעייני הישועה".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואור החיים (בני ברק) · ראה עוד »
אי-פוריות
אי-פוריות היא מצב של חוסר יכולת או קושי להתרבות, כלומר חוסר יכולת או קושי להביא צאצאים לעולם.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואי-פוריות · ראה עוד »
איסמעיל מלך מרוקו
#הפניה אסמאעיל, מלך מרוקו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואיסמעיל מלך מרוקו · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואיסטנבול · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואיטליה · ראה עוד »
איזמיר
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואיזמיר · ראה עוד »
איילט
איילט (בטורקית: Eyalet; בטורקית עות'מאנית: ايالت) או גם פאשאליק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואיילט · ראה עוד »
איילט צידון
איילט צידון (בטורקית עות'מאנית: ایالت صیدا, קרוי גם: פאשאלוק צידון) הייתה איילט באימפריה העות'מאנית בין השנים 1660–1864.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואיילט צידון · ראה עוד »
איילט דמשק
איילט דמשק (בטורקית עות'מאנית: إيالة شام') או וילאייט דמשק היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ואיילט דמשק · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ונטילת ידיים · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ונחום סוקולוב · ראה עוד »
סמינר אור החיים
סמינר אור החיים - בניין נוסף (דצמבר 2017) סמינר אור החיים הוא סמינר בית יעקב ברחוב עזרא 51 בבני ברק.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסמינר אור החיים · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסעודה שלישית · ראה עוד »
ספק ספיקא
#הפניה ספק (הלכה)#ספק ספיקא.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וספק ספיקא · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וספר הזוהר · ראה עוד »
סלא
סלא או סאלי (בערבית: سلا; בברברית: ⵙⵍⴰ; בצרפתית: Salé) היא עיר נמל בצפון-מערב מרוקו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסלא · ראה עוד »
סגולה (יהדות)
סגולה היא מילה שמופיעה בתנ"ך שמשמעותה היא לפי ההקשר שם ולפי פרשני המקרא לאוצר ייחודי ונעלה, ובכך מתוארים עם ישראל "כעם סגולה".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסגולה (יהדות) · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסדר מועד · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסופר · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסוגיה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסוכות · ראה עוד »
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסיפור עם · ראה עוד »
סיציליה
סיציליה (Sicilia; בהגייה לטינית קלאסית: סיקיליה, בהגייה איטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וסיציליה · ראה עוד »
עמנואל חי ריקי
רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועמק יזרעאל · ראה עוד »
עסקן
#הפניה עסקנות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועסקן · ראה עוד »
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועלייה לרגל · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועוז והדר · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ועכו · ראה עוד »
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופאס · ראה עוד »
פאשא
פאשא (בטורקית: Paşa; בפרסית: پاشا; תעתיק: פאשא) או באשא (בערבית: باشا; תעתיק מדויק: באשא), לעיתים גם פאשה או באשה (לעיתים מכונה בעברית גם "פחה", על פי התנ"ך), היה תואר כבוד צבאי ואזרחי מקובל באימפריה העות'מאנית ובעולם המוסלמי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופאשא · ראה עוד »
פנחס מקוריץ
#הפניה פנחס שפירא מקוריץ.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופנחס מקוריץ · ראה עוד »
פקיעין
בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופקיעין · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופרשת השבוע · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופוסק · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופולמוס · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופולין · ראה עוד »
פוליגמיה ביהדות
על פי התורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, תופעה המכונה "פוליגיניה" (או בשם היותר כללי "פוליגמיה"), אולם, בתחילת תקופת הראשונים הוסכם על ידי רוב קהילות ישראל, על איסור לשאת יותר מאישה אחת, איסור המכונה "חרם דרבנו גרשום".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופוליגמיה ביהדות · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ופודוליה · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וצפת · ראה עוד »
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וצדקה (יהדות) · ראה עוד »
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקנס · ראה עוד »
קרלוס השלישי, מלך ספרד
קרלוס השלישי, מלך ספרד (20 בינואר 1716 - 14 בדצמבר 1788) היה שליט אירופי לבית בורבון בן המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקרלוס השלישי, מלך ספרד · ראה עוד »
קבר אור החיים
מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים קבר אור החיים (נודע בכינוי: קבר אור החיים הקדוש), הוא קברו של רבי חיים אבן עטר, המפורסם בשם ספרו "אור החיים".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקבר אור החיים · ראה עוד »
קברי צדיקים ביהדות
תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקבלה · ראה עוד »
קדושה (יהדות)
#הפניה קודש וחול ביהדות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקדושה (יהדות) · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקהיר · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קושיא
#הפניה קושיה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקושיא · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וקינה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וראש השנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וראשונים · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וראובן מרגליות · ראה עוד »
ראובן אלבז
הרב ראובן אלבז (נולד בט"ו בסיוון ה'תש"ד, 6 ביוני 1944) הוא חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ראש ישיבת אור החיים המיועדת לחוזרים בתשובה ורב שכונת בית ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וראובן אלבז · ראה עוד »
רעב המוני
רעב המוני הוא מחסור במזון שפוקד אוכלוסייה נרחבת, תוך כדי הבאת רבים לידי רעב, תת-תזונה ומגיפות לרוב עד כדי העמדתם בסכנת מוות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורעב המוני · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורב · ראה עוד »
רבאט
רַבַּאט (בערבית: الرباط, בתעתיק לעברית: אלרבאט; בברברית: ⵕⵕⴱⴰⵟ (ṛṛbaṭ)) היא בירת מרוקו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורבאט · ראה עוד »
רומן ביוגרפי
רומן ביוגרפי הוא סוג מובחן של רומן בעל מאפיינים ביוגרפיים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורומן ביוגרפי · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
רוחניות
המונח רוחניות הוא מושג המציין סוג מציאות אחר מהמציאות החומרית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורוחניות · ראה עוד »
רוכל
טקסט.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורוכל · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ורי"ף · ראה עוד »
שמעון בעדני
הרב שמעון בעדני (ח' בטבת ה'תרפ"ח, 1 בינואר 1928 – י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023) היה ראש ישיבת פורת יוסף (קטמון), ראש כולל "תורה וחיים" בבני ברק ונשיא מועצת חכמי התורה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושמעון בעדני · ראה עוד »
שמשון חיים נחמני
רבי שמשון חיים נחמני (ה'תס"ו, 1706 - ו' באלול ה'תקל"ט, 18 באוגוסט 1779) היה רב, מקובל, סופר תורני, ומשורר יהודי איטלקי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושמשון חיים נחמני · ראה עוד »
שמואל אבן אלבאז
רבי שמואל אבן אלבאז (רשב"א; ה'תנ"ז (1697) - ה'תק"ט (1749), היה רב, פוסק, דיין, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושמואל אבן אלבאז · ראה עוד »
שמואל די אבילה
רבי שמואל די אבילה (נולד ב-1688) היה רב ודיין במרוקו בן המאה ה-17, מחבר הספרים אזן שמואל, כתר תורה ומעיל שמואל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושמואל די אבילה · ראה עוד »
שמואל הצרפתי
רבי שמואל הצרפתי (ה'ת"כ 1660– ה'תע"ג 1713) היה ראש ישיבה, דיין ומורה צדק בעיר פאס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושמואל הצרפתי · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שם טוב גבאי
רבי שם טוב גבאי כיהן כראש ישיבה וכדיין בירושלים במאה ה-18, היה מתלמידיו המובהקים של רבי חיים בן עטר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושם טוב גבאי · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושם הגדולים · ראה עוד »
שלמה אלגאזי
הרב שלמה אלגאזי (ש"ע, 1610 - תמ"ג, 1683) היה רב בטורקיה ובירושלים ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושלמה אלגאזי · ראה עוד »
שלמה סימונסון
שלמה סימונסוןתמונה להחלפה שלמה סימונסון (30 באוקטובר 1923 - 14 במרץ 2019) היה היסטוריון ישראלי, ממקימי החוג להיסטוריה של עם ישראל, המכון לחקר התפוצות ובית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושלמה סימונסון · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושליח ציבור · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושבועות · ראה עוד »
שדלנות
שַׁדְלָנוּת (לעיתים שתדלנות, באנגלית: Lobbying) היא פעילות שמטרתה להשפיע על פעולות, מדיניות או החלטות של נבחרי ציבור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושדלנות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ושכם · ראה עוד »
תאנה
תוכן פרי התאנה עלה תאנה תְּאֵנָה (שם מדעי: Ficus carica; פיקוס התאנה), היא שיח ממשפחת התותיים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותאנה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותנועת החסידות · ראה עוד »
תס"ח
#הפניה תרגילי סדר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותס"ח · ראה עוד »
תס"ה
#הפניה ה'תס"ה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותס"ה · ראה עוד »
תפ"ט
#הפניה ה'תפ"ט.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותפ"ט · ראה עוד »
תפ"ז
#הפניה ה'תפ"ז.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותפ"ז · ראה עוד »
תפ"ד
#הפניה ה'תפ"ד.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותפ"ד · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תצ"ט
#הפניה ה'תצ"ט.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותצ"ט · ראה עוד »
תצ"ח
#הפניה ה'תצ"ח.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותצ"ח · ראה עוד »
תצ"ב
#הפניה ה'תצ"ב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותצ"ב · ראה עוד »
תצ"ג
#הפניה ה'תצ"ג.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותצ"ג · ראה עוד »
תצ"ו
#הפניה ה'תצ"ו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותצ"ו · ראה עוד »
תק"א
#הפניה ה'תק"א.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותק"א · ראה עוד »
תק"ב
#הפניה ה'תק"ב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותק"ב · ראה עוד »
תק"ג
#הפניה ה'תק"ג.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותק"ג · ראה עוד »
תשי"א
#הפניה ה'תשי"א.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותשי"א · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותלמיד חכם · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותורה שבעל פה · ראה עוד »
תינוקות של בית רבן
עיירה היהודית נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930, מספר שנים לפני שנכחדה. תינוקות של בית רבן (בראשי תיבות: תשב"ר) הוא כינוי לילדים הלומדים תורה אצל מלמדי תינוקות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ותינוקות של בית רבן · ראה עוד »
לאומנות
לְאוּמָּנוּת היא אידאולוגיה לאומית קיצונית בדרכי מימושה, לפיה טובת הלאום קודמת לכל ערך אחר, ומצדיקה ומרוממת כל פעולה המקדמת מטרה זו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ולאומנות · ראה עוד »
לוי יצחק מברדיצ'ב
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ולוי יצחק מברדיצ'ב · ראה עוד »
ליבורנו
מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וליבורנו · ראה עוד »
ט"ו בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וט"ו בתמוז · ראה עוד »
טטואן
#הפניה תטואן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וטטואן · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וטבריה · ראה עוד »
זיארה
זיארה (בערבית: زِيارة; באופן מילולי: "ביקור", "מקום פגישה") היא ביקור באתרים מקודשים לשם תפילה או לצורך עבודה פולחנית אחרת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וזיארה · ראה עוד »
ח"ז הירשברג
#הפניה חיים זאב הירשברג.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וח"ז הירשברג · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחסידות · ראה עוד »
חסידות צאנז
ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחסידות צאנז · ראה עוד »
חצי האי האפניני
חצי האי האפניני (באיטלקית: Penisola italiana) הידוע גם בשם "חצי האי האיטלקי" וגם "המגף האיטלקי", הוא אחד מחצאי האיים הגדולים באירופה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחצי האי האפניני · ראה עוד »
חזקיה די סילוה
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחזקיה די סילוה · ראה עוד »
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחזרה בתשובה · ראה עוד »
חודש אב
#הפניה אב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחודש אב · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחיפה · ראה עוד »
חיים אבולעפיה (השני)
רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 – ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחיים אבולעפיה (השני) · ראה עוד »
חיים בן עטר (הראשון)
רבי חיים בן עטר (מכונה גם רבי חיים בן עטר הזקן), היה ראש ישיבה בעיר סלא שבמרוקו וסבו ורבו של רבי חיים בן עטר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחיים בן עטר (הראשון) · ראה עוד »
חיים הלברשטאם
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחיים הלברשטאם · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובני ברק · ראה עוד »
בנימין קלאר
בנימין מנחם קלאר (ט' בשבט ה'תרס"א, 29 בינואר 1901 – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948) היה חוקר הלשון והספרות העברית, מהדיר ומתרגם.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובנימין קלאר · ראה עוד »
בעל המאור
#הפניה זרחיה הלוי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובעל המאור · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובעלי התוספות · ראה עוד »
בצורת
וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובצורת · ראה עוד »
בדיקת היתכנות
בדיקת היתכנות היא יצירת הערכה מנומקת ליכולת לממש בהצלחה מיזם מוצע.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובדיקת היתכנות · ראה עוד »
בוררות
בוֹררוּת (בלועזית: אַרבּיטרַציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך ללא יכולת ערעור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובוררות · ראה עוד »
בושם
בשמים בושם (באנגלית: Perfume, הלחם בסיסים של Per ו-Fume - "מעלה עשן") הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובושם · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובית מדרש · ראה עוד »
בית מדיצ'י
סמלו של בית מדיצ'י בית מדיצ'י (באיטלקית: Medici) הייתה שושלת סוחרים איטלקית שהייתה גורם רב השפעה באירופה החל במאה ה-13 ועד המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובית מדיצ'י · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הכנסת הקראי בירושלים
חלל בית הכנסת ואחד מהחלונות הקבועים בתקרתו הרב הראשי משה פירוז (משמאל) וסגן יו"ר המועצה העליונה, אלי אלטחן, בטקס חנוכת המוזיאון ב-2016 בית הכנסת הקראי בירושלים הוא בית כנסת יהודי-קראי השוכן ברחוב הקראים, מול שרידיו של בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובית הכנסת הקראי בירושלים · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ובית כנסת · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגאולה · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגנאלוגיה · ראה עוד »
גניזת חרסון
#הפניה הגניזה החרסונית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגניזת חרסון · ראה עוד »
גרשון מקוטוב
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגרשון מקוטוב · ראה עוד »
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגלות · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגבאי צדקה · ראה עוד »
גדליה נגאל
גדליה נִגְאַל (Nigal; 30 באפריל 1927 – מאי 2010) היה חוקר חסידות שהתמחה במיוחד בחקר הסיפור החסידי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגדליה נגאל · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגדול הדור · ראה עוד »
גומחה (אדריכלות)
פסל מוצב בתוך גומחה בארמון האינווליד, פריז באדריכלות, גומחה (נישה, בלעז) היא חלק ממבנה או אלמנט בפני עצמו, המגדיר מרחב צר באופן ברור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגומחה (אדריכלות) · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וגירוש ספרד · ראה עוד »
דאהר אל-עומר
דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודאהר אל-עומר · ראה עוד »
דעת (כתב עת)
דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה הוא כתב עת בהוצאת המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודעת (כתב עת) · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודרשן · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודרשנות · ראה עוד »
דרוזים
הדגל הדרוזידרוזים (בערבית: دُرُوز, דֻרוּז; צורת היחיד: دُرْزِيّ, דֻרְזִיּ) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית במזרח התיכון, המקיימת דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודרוזים · ראה עוד »
דבקות
דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודבקות · ראה עוד »
דגל מחנה אפרים
#הפניה משה חיים אפרים מסדילקוב#"דגל מחנה אפרים".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודגל מחנה אפרים · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודוד · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודוד אסף · ראה עוד »
דוד פארדו
רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודוד פארדו · ראה עוד »
דוד חיים שמואל חסאן
רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודוד חיים שמואל חסאן · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'ת"פ
#הפניה ה'ת"ף.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'ת"פ · ראה עוד »
ה'ת"ק
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'ת"ק · ראה עוד »
ה'ת'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'ת' · ראה עוד »
ה'תנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תנ"ו · ראה עוד »
ה'תפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תפ"ד · ראה עוד »
ה'תצ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תצ"א · ראה עוד »
ה'תצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תצ"ט · ראה עוד »
ה'תק"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תק"א · ראה עוד »
ה'תק"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תק"ט · ראה עוד »
ה'תק"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תק"ג · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וה'תרכ"ז · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-21
המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והמאה ה-21 · ראה עוד »
האסיף
האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והאסיף · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והספד · ראה עוד »
הסגר (בידוד)
#הפניה הסגר (בריאות).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והסגר (בידוד) · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והסכמה · ראה עוד »
העלאה על המוקד
שריפת אביר ומשרתו באשמת "מעשה סדום" בציריך, 1482. העלאה על המוקד (ידועה גם כשרפה בחיים או שרפה למוות) היא הוצאה להורג פומבית על ידי בעירה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והעלאה על המוקד · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והעיר העתיקה · ראה עוד »
הקדוש ברוך הוא
#הפניה אלוהים (יהדות).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והקדוש ברוך הוא · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והר הזיתים · ראה עוד »
השער הנשגב
"השער הנשגב" שבכניסה לארמון טופקאפי השער הנשגב, השער העליון, או בקיצור השער (בטורקית: Babıali או Bâb-ı âli), היה כינוי למנגנון השלטוני של האימפריה העות'מאנית, ששימש בעיקר בשיח הדיפלומטי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והשער הנשגב · ראה עוד »
השכינה
#הפניה שכינה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והשכינה · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והלכה · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והחלוקה · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והגר"א · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והגליל · ראה עוד »
הגליל התחתון
ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והגליל התחתון · ראה עוד »
הגירה פנימית
הגירה פנימית (בגרמנית: Innere Emigration; בצרפתית: émigration intérieure) או "גלות פנימית" הוא מושג המתאר סופרים גרמנים שהתנגדו לנאציזם ובכל זאת בחרו להישאר בגרמניה לאחר שהנאצים תפסו את השלטון בשנת 1933.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והגירה פנימית · ראה עוד »
הגיוגרפיה
הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והגיוגרפיה · ראה עוד »
הכרמל
ממוזער נשר הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והכרמל · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר והיישוב הישן · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וונציה · ראה עוד »
ורמאכט
וֶרְמַאכְט (מגרמנית: Wehrmacht; מילולית: "כוח הגנה"; "צבא הגנה") היה שמו הרשמי של צבא גרמניה הנאצית בשנים 1935–1945.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וורמאכט · ראה עוד »
כ"ט באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וכ"ט באב · ראה עוד »
כפירה
#הפניה כפירה (דת).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וכפירה · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כליפא בן מלכא
ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וכליפא בן מלכא · ראה עוד »
כופר נפש
כופר או כופר נפש הוא דרישה לתשלום עבור חייו או חירותו של אדם.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וכופר נפש · ראה עוד »
כוונה (יהדות)
כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וכוונה (יהדות) · ראה עוד »
כיבוד אב ואם
כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וכיבוד אב ואם · ראה עוד »
י' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וי' באב · ראה עוד »
יעקב משה טולידאנו
הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »
יעקב אבן צור
רבי יעקב בן ראובן אבן צור (מכונה: יעב"ץ, מוהריב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג – 1752, ב' בטבת ה'תקי"ג) היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויעקב אבן צור · ראה עוד »
יעקב נאכט
מכתב שקיבל מנחום סוקולוב הרב ד"ר יעקב נאכט (י' בטבת ה'תרל"ב, 9 בינואר 1872 – 21 בינואר 1959, י"ג בשבט ה'תשי"ט) היה רב ברומניה ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויעקב נאכט · ראה עוד »
יעקב שאול
שער ספר קול יעקב לרבי יעקב שאול רבי יעקב שאול (נפטר בכ"ט בסיון ה'תקי"ט; 1759) היה דיין, מרבני אזמיר ומחבר ספר קול יעקב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויעקב שאול · ראה עוד »
יעקב גולדמן (עיתונאי)
יעקב גולדמן (1856 - 2 ביולי 1931) היה רב ועיתונאי אשכנזי שפעל בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויעקב גולדמן (עיתונאי) · ראה עוד »
יעקב הלפרין
חיים יעקב הלפרין (י"ג באדר תרמ"ח, 25 בפברואר 1888 - ט"ו בניסן תשכ"ד, 28 במרץ 1964) היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויעקב הלפרין · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויפו · ראה עוד »
יצחק רפאל
ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויצחק רפאל · ראה עוד »
יצחק טייב
רבי יצחק טייב (ה'תקמ"ו, 1786 – ה'תקפ"ח, 1828), היה מגדולי רבני תוניסיה ומחבר סדרת הספרים ערך השלחן.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויצחק טייב · ראה עוד »
יצחק בכר דוד
רבי יצחק בכר דוד (קרוב לשנת ה'ת"ן, 1690 - ה'תקט"ו, 1755) היה רב בקושטא, מחבר הספר "דברי אמת".
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויצחק בכר דוד · ראה עוד »
יצחק גורמזאנו גורן
יצחק גורמזאנו גורן (נולד באלכסנדריה במצרים ב-27 בדצמבר 1941) הוא סופר, מחזאי, תסריטאי ואיש תיאטרון וקולנוע ישראלי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויצחק גורמזאנו גורן · ראה עוד »
יקותיאל קמלהר
#הפניה יקותיאל אריה קמלהאר.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויקותיאל קמלהר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
ירושה
המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וירושה · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישראל · ראה עוד »
ישראל מרוז'ין
#הפניה ישראל פרידמן (רוז'ין).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישראל מרוז'ין · ראה עוד »
ישראל יעקב אלגאזי
הרב ישראל יעקב אלגאזי (ה'ת"ם, 1680 – י' בתמוז ה'תקט"ז, 1756), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראשון לציון משנת ה'תקט"ו (1755) ועד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישראל יעקב אלגאזי · ראה עוד »
ישיבת מעלה גלבוע
ישיבת מעלה גלבוע – הקיבוץ הדתי ממוקמת בקיבוץ מעלה גלבוע.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישיבת מעלה גלבוע · ראה עוד »
ישיבת אור החיים
ישיבת אור החיים היא ישיבה לבעלי תשובה בשכונת הבוכרים בירושלים, בראשות הרב ראובן אלבז.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישיבת אור החיים · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וישיבה · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויד בן צבי · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהדות איטליה · ראה עוד »
יהדות צפון אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות ליבורנו
בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהדות ליבורנו · ראה עוד »
יהודה עייאש
רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהודה עייאש · ראה עוד »
יהודה בן עטר
הרב יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו, 1655 - י"ט בסיוון ה'תצ"ג, 22 במאי 1733), היה אב בית דין ודיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, פרשן מקרא, ומרבניה הגדולים של המדינה.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהודה בן עטר · ראה עוד »
יהודה בירדוגו
ר' יהודה בירדוגו (בסביבות ה'תמ"ט 1689 – בסביבות ה'תק"ג 1743) היה רב, דיין ופוסק בעיר מכנאס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויהודה בירדוגו · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויום הכיפורים · ראה עוד »
יונה נבון
הרב יונה נבון (תע"ג, 1713 - ט"ז בשבט תק"כ, פברואר 1760) היה רב ותלמיד חכם בירושלים במאה ה-18, שד"ר, מחבר הספר "נחפה בכסף" ורבו של החיד"א.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויונה נבון · ראה עוד »
יוסף אמזלג
רבי יוסף אמזלג (נפטר לכל המאוחר בה'תקכ"ח, 1768) היה דיין וראש ישיבת כנסת ישראל בירושלים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויוסף אמזלג · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף חיים ילוז
הרב יוסף חיים ילוז (20 במרץ 1880 – 29 ביולי 1961) היה שד"ר מטבריה, מרבני העיר ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויוסף חיים ילוז · ראה עוד »
יוסף בן נאים
רבי יוסף בן-נאיים (ט' באלול ה'תרמ"ב – ט"ז בשבט ה'תשכ"א; 24 באוגוסט 1882 – 2 בפברואר 1961) היה רב, סופר, חוקר וביבליוגרף ממרוקו.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויוסף בן נאים · ראה עוד »
יוקר המחיה
הפגנה נגד יוקר המחיה בחיפה בסוף שנת 2022יוקר המחיה או עלות המחיה הוא מושג תאורטי המתייחס לעלות הממוצעת של צריכת משקי הבית באזור נתון, הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויוקר המחיה · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ויורה דעה · ראה עוד »
ייבום וחליצה
#הפניה ייבום.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר וייבום וחליצה · ראה עוד »
13 באוגוסט
13 באוגוסט הוא היום ה-225 בשנה בלוח הגרגוריאני (226 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו13 באוגוסט · ראה עוד »
1696
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1696 · ראה עוד »
1705
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1705 · ראה עוד »
1708
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1708 · ראה עוד »
1720
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1720 · ראה עוד »
1721
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1721 · ראה עוד »
1722
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1722 · ראה עוד »
1723
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1723 · ראה עוד »
1724
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1724 · ראה עוד »
1727
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1727 · ראה עוד »
1732
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1732 · ראה עוד »
1738
אירועים ללא תאריך מדויק.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1738 · ראה עוד »
1739
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1739 · ראה עוד »
1740
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1740 · ראה עוד »
1741
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1741 · ראה עוד »
1742
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1742 · ראה עוד »
1743
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1743 · ראה עוד »
1749
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1749 · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1802 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו1867 · ראה עוד »
2 באוגוסט
2 באוגוסט הוא היום ה-214 בשנה (215 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו2 באוגוסט · ראה עוד »
27 במרץ
27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו27 במרץ · ראה עוד »
6 ביולי
6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו6 ביולי · ראה עוד »
7 ביולי
7 ביולי הוא היום ה-188 בשנה (189 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים בן עטר ו7 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_בן_עטר
