גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
50 יחסים: מעינית, אמהרית, אם קריאה, אסלאם, אריתריאה, אלפבית סורי, אלפבית ערבי, אלפבית עברי, אלפבית פונטי בינלאומי, אלפבית פיניקי, אבג'ד, אדוארד גלזר, אותיות רישיות ואותיות קטנות, ניקוד, ספרות רומיות, ספרות יווניות, סבא, עיצורים, פפירוס, פלימפססט, קרל רתיינס, קתבאנית, קו אנכי, שפות אתיו-שמיות, שפות שמיות מרכזיות, שפות דרום-ערב העתיקות, שפות כושיות, שבאית, תשכיל, תיגרה, תיגרינית, חמיר, חצ'רמותית, בוסטרופידון, געז, גימטריה, דעמת, המוזיאון הלאומי של תימן בעדן, השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי, הים האדום, כתב מחובר, כתב מימין לשמאל, כתב עיצורי, כתב פרוטו-סינאי, כתב ראי, כתב חרטומים, כתב געז, כתב הברתי, כתובות פרוטו-סינאיות, יוניקוד.
מעינית
מְעִינִית (גם מְעִינַאִית, מַדְהָאבִּית, הַרַמִית) הייתה שפת דרום-ערב עתיקה, או צייהדית, שדוברה בתימן בתקופות הציוויליזציה העתיקה בדרום חצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ומעינית · ראה עוד »
אמהרית
אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואמהרית · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואם קריאה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואסלאם · ראה עוד »
אריתריאה
מדינת אֵריתריאה (בתיגרינית: ሃገረ ኤርትራ - Hagärä Ertra, בערבית: إرتريا - Iritriyā אִרִתְרִיא) היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה, לחוף הים האדום.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואריתריאה · ראה עוד »
אלפבית סורי
#הפניהסורית#הכתב הסורי.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואלפבית סורי · ראה עוד »
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואלפבית ערבי · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואבג'ד · ראה עוד »
אדוארד גלזר
אדוארד גלזר (15 במרץ 1855 - 7 במאי 1908) היה מזרחן וארכאולוג יהודי אוסטרי - צ'כי, אחד האירופאים הראשונים שחקרו את דרום ערב.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואדוארד גלזר · ראה עוד »
אותיות רישיות ואותיות קטנות
איור המציג את האות A על שתי צורותיה אות רֵישית או אות גדולה (באנגלית: Capital letter, בספרדית: Letra capital o Letra mayúscula) הוא מושג הקיים בשלושת סוגי האלפבית האירופאיים (לטיני, יווני וקירילי) וכן באלפבית הארמני, שמשמעו אות הנכתבת בצורה הגדולה יותר מבין שתי צורות הכתיבה של האות.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ואותיות רישיות ואותיות קטנות · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וניקוד · ראה עוד »
ספרות רומיות
שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וספרות רומיות · ראה עוד »
ספרות יווניות
ספרות יווניות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ביוון העתיקה, המשתמשת באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וספרות יווניות · ראה עוד »
סבא
תבליט סבאי המציין שמות של כמה אלים סְבָא הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה בדרום-ערב (תימן של ימינו) וחבש באתיופיה - ובשיאה שלטה מעבר לגבולות תימן וחבש, גם על, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרח סודאן ומערב ערב הסעודית ועומאן ואריתריאה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וסבא · ראה עוד »
עיצורים
#הפניה רשימת עיצורים.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ועיצורים · ראה עוד »
פפירוס
פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ופפירוס · ראה עוד »
פלימפססט
הגדלת התמונה ניתן לראות את המלל החדש שנכתב על גבי הישן. פַּלִימְפסֶסְט (בכתיב לועזי: Palimpsest; במקור דרך לטינית מיוונית: פַּלִימְפּסֶסְטוֹס, παλίμψηστος, παλιν - שוב, ψαω - מוחק) הוא מגילה או קודקס קלף, שנמחק או גורד ממנו הכתוב הקדום, ונכתב תחתיו טקסט חדש, ועדיין ניתן לזהות חלק מהכתב הקדום.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ופלימפססט · ראה עוד »
קרל רתיינס
קרל אוגוסט רתיינס (גרמנית: Carl August Rathjens) היה גאוגרף גרמני, שתחומי העניין העיקריים שלו היו בהיסטוריוגרפיה, גאולוגיה ואתנוגרפיה של דרום ערב.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וקרל רתיינס · ראה עוד »
קתבאנית
קתבאנית (בערבית: قتبانية) היא אחת מארבע שפות דרום-ערב העתיקות ("צייהדיות") שתועדו ברמה סבירה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וקתבאנית · ראה עוד »
קו אנכי
#הפניה קו ניצב.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וקו אנכי · ראה עוד »
שפות אתיו-שמיות
שפות אתיו-שמיות (קיצור של "שפות אתיופיות-שמיות") הן קבוצת שפות בתת-משפחה של השפות השמיות הדרומיות.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ושפות אתיו-שמיות · ראה עוד »
שפות שמיות מרכזיות
השפות השמיות המרכזיות הן ענף מוּצע במשפחת השפות השמיות, הכולל את ערבית ואת השפות השמיות הצפון-מערביות: ארמית, אוגריתית והשפות הכנעניות (עברית ופיניקית).
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ושפות שמיות מרכזיות · ראה עוד »
שפות דרום-ערב העתיקות
מפתח תעתוק לכתב הדרום-ערבי העתיק מול מספר כתבים שמיים ואחרים מהאזור שפות דרום-ערב העתיקותhttp://e-learning.tsu.ge/pluginfile.php/5868/mod_resource/content/0/dzveli_armosavluri_enebi_-ugarituli_punikuri_arameuli_ebrauli_arabuli.pdf (נקראות גם דרום-ערבית עתיקה, צַײְהַדית ותימנית) הן קבוצה של ארבע שפות שמיות, שדוּבּרו בעיקר בקצה הדרומי של חצי האי ערב בין המאה ה-12 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה, ונכחדו כולן.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ושפות דרום-ערב העתיקות · ראה עוד »
שפות כושיות
השפות הכושיות (באנגלית: Cushitic) הן ענף במשפחת-העל האפרו-אסיאתית (שבעבר נקראה "שמיות-חמיות").
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ושפות כושיות · ראה עוד »
שבאית
שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ושבאית · ראה עוד »
תשכיל
תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ותשכיל · ראה עוד »
תיגרה
תְגְרֵה (בגעז: ትግረ לפעמים מכונה תְגְרָיִת (ትግራይት) היא שפה שמית וביחד עם תיגרינית נחשבת כצאצא ישיר לשפה העתיקה געז (חבשית) שנכחדה כשפת דיבור אך משמשת כשפה ליטורגית בכנסייה האתיופית ובכנסייה האריתראית. רוב דוברי התיגרה חיים במערב אריתריאה, והיתר בסודאן.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ותיגרה · ראה עוד »
תיגרינית
תִיגרִינית (ትግርኛ, תִגרִניה בתעתיק לעברית) היא שפה שמית ושפתם של התִגְרַים היושבים במחוז תיגראי שבצפון אתיופיה, ובמרכז אריתריאה (הללו מכונים תגרניה) שם היא גם אחת משתי השפות הרשמיות של המדינה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ותיגרינית · ראה עוד »
חמיר
מאה הראשונה לספירה חִמְיַר (ערבית: مملكة حِمير; כתיב מלא: חימייר) הייתה ממלכה קדומה ששכנה בחלק משטח תימן של היום, על דרך הבשמים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וחמיר · ראה עוד »
חצ'רמותית
#הפניה חצרמותית.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וחצ'רמותית · ראה עוד »
בוסטרופידון
כתיבת בוסטרופידון בכתובת הפורום (אחת הכתובות הלטיניות העתיקות ביותר) בּוּסטרוֹפֵידוֹן (בעברית: "חריש השור") היא שיטת כתיבה אשר שימשה בעיקר בכתבי יד עתיקים, בה נכתבות השורות תוך שינוי כיוון הכתיבה והאותיות בכל שורה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ובוסטרופידון · ראה עוד »
געז
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וגעז · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וגימטריה · ראה עוד »
דעמת
דעמת (בשבאית:𐩵𐩲𐩣𐩩, 10px10px10px10px; בגעז: ደዐመተ, עם תנועות ዳዓማት, Daʿamat או ዳዕማት, Daʿəmat) הייתה ממלכה באזור אריתריאה וצפון אתיופיה של ימינו, שהתקיימה בין המאות ה-8 וה-7 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ודעמת · ראה עוד »
המוזיאון הלאומי של תימן בעדן
המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה בעיר עדן (בערבית: المتحف الوطني للآثار بعدن) הוא הגדול במוזיאונים של תימן.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק והמוזיאון הלאומי של תימן בעדן · ראה עוד »
השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי
לטינית נראה שמקורם של רוב סוגי האלפבית ברחבי העולם בכתב אחד או במספר מצומצם של כתבים.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק והשתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי · ראה עוד »
הים האדום
#הפניה ים סוף *.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק והים האדום · ראה עוד »
כתב מחובר
סטנדרט לכתב מחובר באנגלית כתב מחובר הוא סגנון כתיבה בו סמלי השפה נכתבים במחובר ובשטף, לרוב, על מנת לאפשר כתיבה מהירה יותר.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב מחובר · ראה עוד »
כתב מימין לשמאל
עברית נכתבת מימין לשמאל, מלמעלה למטה. בכתב מימין לשמאל, מלמעלה למטה (בדרך כלל נקרא "מימין לשמאל"), הכתיבה מתחילה מימין העמוד לשמאלו, ומחלקו העליון של העמוד לחלקו התחתון.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב מימין לשמאל · ראה עוד »
כתב עיצורי
#הפניה אבג'ד.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב עיצורי · ראה עוד »
כתב פרוטו-סינאי
#הפניה אלפבית פרוטו-כנעני.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב פרוטו-סינאי · ראה עוד »
כתב ראי
כתב ראי על אמבולנס כתב ראי הוא צורת כתיבה, שבה, כאשר מתבוננים דרך מראה, אפשר לקרוא באופן טבעי ורגיל את ההשתקפות של הכתוב, כלומר הטקסט המוצג הוא תמונת ראי של הטקסט הנקרא.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב ראי · ראה עוד »
כתב חרטומים
הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתורה חַרְטֻמִּים.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב חרטומים · ראה עוד »
כתב געז
כתב גְעֵז (מכונה גם: "כתב אתיופי", "כתב חבשי"; בגעז: ግዕዝ) הוא כתב אבוגידה המשמש כיום לכתיבת שפות אתיו-שמיות ולחלק מהשפות האומוטיות באתיופיה.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב געז · ראה עוד »
כתב הברתי
#הפניה כתב הברות.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתב הברתי · ראה עוד »
כתובות פרוטו-סינאיות
הכתובות הפרוטו-סינאיות הוא כינוי לקבוצת כתובות עתיקות, מתוארכות לאלף השני לפני הספירה, שהתגלו בשני אתרים, בסרביט אל-ח'אדם שבסיני ובוואדי אל-חול שבמצרים.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק וכתובות פרוטו-סינאיות · ראה עוד »
יוניקוד
יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: כתב דרום-ערבי עתיק ויוניקוד · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כתב_דרום-ערבי_עתיק
