גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
90 יחסים: HebrewBooks, מספר, מסכת מכות, מסכת נדה, מסכת זבחים, מסכת בבא בתרא, משה שמואל צוקרמנדל, משכון, מהדורת פקסימיליה, מהדורה מדעית, מיזם משותף, ארפורט, אשכנזים, אלוהים (יהדות), אוניברסיטת בר-אילן, אוונגליזם, ניקוד העברית בת ימינו, ספרן, ספרות עבריות, ספריית המדינה בברלין, סגול, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר זרעים, עברית ישראלית, עדי נוסח, עיול, פאול דה לגארד, פרעות, פתח (ניקוד), צירה, קמץ, קלף (יהדות), קיצור, ראשי תיבות, ש"ס וילנא, שאול ליברמן, שם המספר, שבועות, שורוק, תנועה (פונולוגיה), תלמוד ירושלמי, תוספתא, טבח ארפורט, זכריה פרנקל, חטף, חולם, חיריק, ..., חיים פריימן, ברכה, בית הכנסת הישן (ארפורט), גניזת קהיר, גרמנית, גולדמארק, דפוס, דצמבר, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-14, המשנה, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, השאלה, התלמוד, הלכה, הלכות אלפסי, הגייה, הגייה אשכנזית, הדבר השחור, ונציה, כתב יד (העתק), כתיב, כתיב מלא, ישראל, יידיש, 1260, 1349, 1362, 1520, 1521, 1868, 1870, 1871, 1872, 1876, 1877, 1879, 1955. להרחיב מדד (40 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וHebrewBooks · ראה עוד »
מספר
מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומספר · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת נדה
#הפניה מסכת נידה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומסכת נדה · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומסכת זבחים · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
משה שמואל צוקרמנדל
רבי משה שמואל צוקרמנדל (בגרמנית: Moses Samuel Zuckermandel, לעיתים Zuckermandl; 24 באפריל 1836/תקצ"ו – 27 בינואר 1917/ ד' בשבט תרע"ח) היה רב, תאולוג וחוקר תלמוד צ'כי-גרמני, שעסק בחקר התוספתא, והראשון שהוציא מהדורה מדעית שלה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומשה שמואל צוקרמנדל · ראה עוד »
משכון
משכון הוא מונח משפטי שפירושו נכס המשועבד כערובה לחיוב.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומשכון · ראה עוד »
מהדורת פקסימיליה
מיניאטורית איכותית כתביו המקוריים של אדגר אלן פו לסיפור "הרציחות ברחוב מורג" מהדורת פקסימיליה (על פי האקדמיה ללשון העברית: העתק תאום) היא העתק מדויק של יצירה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומהדורת פקסימיליה · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מיזם משותף
מיזם משותף (באנגלית: Joint venture או בקיצור JV) הוא גוף עסקי שנוצר על ידי שני צדדים או יותר, המאופיין בדרך כלל בבעלות משותפת, תשואות וסיכונים משותפים וניהול משותף.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ומיזם משותף · ראה עוד »
ארפורט
גשר קרמר שרידים מחומת העיר מן המאה ה-11 בית העירייה כתובת זיכרון מעל מבנה המלון בו התאכסן וילי ברנדט בביקורו בעיר ב-1970 בית הכנסת הישן (ארפורט), נבנה ב-1094 ארפורט (בגרמנית: Erfurt) היא בירת מדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה והעיר הגדולה במדינה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וארפורט · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ואשכנזים · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוונגליזם
אוונגליזם (באנגלית:evangelicalism) היא תנועה בתוך הדת הנוצרית הפרוטסטנטית, שצמחה באירופה דוברת הגרמנית והאנגלית בתקופת המאה ה-18, והתפתחה בקרב כמה זרמים פרוטסטנטיים ונאו-פרוטסטנטיים – בעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקנים, הלותרנים והקלוויניסטים (רפורמים ופרסביטריאנים), וכן בקרב הפנטקוסטלים, האחים מפלימות', ואחרים.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ואוונגליזם · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
ספרן
"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וספרן · ראה עוד »
ספרות עבריות
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וספרות עבריות · ראה עוד »
ספריית המדינה בברלין
בניין הספרייה בשדרת אונטר דן לינדן החצר הפנימית של בניין הספרייה שבשדרת אונטר דן לינדן בניין הספרייה בקולטורפורום, בפוטסדאמר שטראסה (רחוב פוטסדאם) ספריית המדינה בברלין (בגרמנית: Staatsbibliothek zu Berlin) היא ספרייה הנמצאת בעיר ברלין, בירת גרמניה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וספריית המדינה בברלין · ראה עוד »
סגול
פרחי הסיגלית הם סגולים. סאטן סגול פרווה בצבע סגול סָגול הוא הצבע שמתקבל בצפייה באור באורכי הגל הקצרים ביותר בתחום הנראה, בערך בין 380 ל-455 ננומטר, עם תדירות בין 660 ל-790 טרה-הרץ (אורכי גל קצרים יותר נקראים על סגול או אולטרה סגול).
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וסגול · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וסדר קדשים · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וסדר זרעים · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ועברית ישראלית · ראה עוד »
עדי נוסח
#הפניה עד נוסח.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ועדי נוסח · ראה עוד »
עיול
עיול (בלעז: סיגנטורה; באנגלית: Shelfmark או Book call mark) הוא מספר מדף בספרייה או מספר פריט ספרנות בכרטסת ספריה או בספרי רשומות ספרייתיות (ספרי קטלוג ספרייתיים).
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ועיול · ראה עוד »
פאול דה לגארד
פאול אנטון דה לגארד (בגרמנית: Paul Anton de Lagarde; 2 בנובמבר 1827 - 22 בדצמבר 1891) היה חוקר מקרא ומזרחן גרמני.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ופאול דה לגארד · ראה עוד »
פרעות
#הפניה פוגרום.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ופרעות · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
צירה
#הפניה צירי.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וצירה · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וקמץ · ראה עוד »
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וקלף (יהדות) · ראה עוד »
קיצור
#הפניה ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וקיצור · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וראשי תיבות · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וש"ס וילנא · ראה עוד »
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ושאול ליברמן · ראה עוד »
שם המספר
#הפניה שמות מספרים#שם המספר.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ושם המספר · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ושבועות · ראה עוד »
שורוק
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ושורוק · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ותוספתא · ראה עוד »
טבח ארפורט
טבח ארפורט התרחש בקהילה היהודית בארפורט, גרמניה, בא' בניסן ה'ק"ט (21 במרץ 1349), כחלק מגזירות ק"ט בימי המוות השחור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וטבח ארפורט · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וחטף · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וחולם · ראה עוד »
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וחיריק · ראה עוד »
חיים פריימן
הרב חיים פריימן (ט"ו בסיון תרצ"ב, 19 ביוני 1932, פרנקפורט דמיין - ליל כ"ח בתשרי תשע"ה, 21 באוקטובר 2014, בני ברק) היה רב ישראלי, מחבר מדריכים הלכתיים פופולריים, ומהדיר ספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וחיים פריימן · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וברכה · ראה עוד »
בית הכנסת הישן (ארפורט)
בית הכנסת הישן בארפורט, נבנה ב-1094 בית הכנסת הישן בעיר ארפורט בגרמניה הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באירופה של ימי הביניים הקיימים עד היום.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ובית הכנסת הישן (ארפורט) · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וגניזת קהיר · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וגרמנית · ראה עוד »
גולדמארק
#הפניה גולדמרק.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וגולדמארק · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ודפוס · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ודצמבר · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והמאה ה-14 · ראה עוד »
המשנה
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והמשנה · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והספרייה הלאומית · ראה עוד »
השאלה
270x270 פיקסלים השאלה היא העברת חפץ לשם שימוש זמני וללא תשלום מאדם אחד לאחר.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והשאלה · ראה עוד »
התלמוד
#הפניה תלמוד.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והתלמוד · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והלכה · ראה עוד »
הלכות אלפסי
#הפניה הלכות רב אלפס.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והלכות אלפסי · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הדבר השחור
#הפניה המוות השחור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט והדבר השחור · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וונציה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וכתיב · ראה עוד »
כתיב מלא
כתיב מלא (עד יוני 2017 נקרא כתיב חסר ניקוד) הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באימות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וכתיב מלא · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט וישראל · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ויידיש · ראה עוד »
1260
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1260 · ראה עוד »
1349
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1349 · ראה עוד »
1362
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1362 · ראה עוד »
1520
רבי יהודה ליווא בן בצלאל המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1520 · ראה עוד »
1521
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1521 · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1868 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1870 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1871 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1872 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1876 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1877 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1879 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כתב יד ארפורט ו1955 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כתב_יד_ארפורט
