גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
110 יחסים: Stanford University Press, ממלכת סקסוניה, ממלכת פרוסיה, ממלכת בוהמיה, מסכת פאה, מעמד הר סיני, מרא דאתרא, מרכז אירופה, מרכז זלמן שזר, משנה, משולם זלמן מירלש, מדרש, מכתב גלוי, מיכאל מאיר (היסטוריון), מיכאל זקש, א"א אורבך, אמנציפציה ליהודים, אלכסנדר קוהוט, אלכסנדריה, אברהם גייגר, אביב העמים, אדולף ילינק, אוניברסיטת פרנקפורט, אוניברסיטה, ספריית פועלים, עזריאל הילדסהיימר, פראג, פרנץ יוזף, פרידריך קארל פון סאביניי, צבי בנימין אויערבך, צבי גרץ, צבי הירש פאסל, קניין (הלכה), קידושין, רפאל קירכהיים, רפורמי, רש"ר הירש, רב, רבקה הורביץ, רבי יהודה הנשיא, ריב ההיכל, שמשון רפאל הירש, שמואל הולדהיים, שאול פנחס רבינוביץ, שלמה זאב קליין, שבועת היהודים, שומר ציון הנאמן, שי"ר, תאולוגיה, תנאים, ..., תקס"א, תרל"ה, תרגום השבעים, תלמוד, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד ירושלמי, תורה מן השמים, תורה שבעל פה, לאופולד לעף, לוגיקה, טאלר, טפליץ, ח' באדר א', חכמת ישראל, בצלאל רנשבורג, ברלין, בלשנות, בודפשט, בוהמיה, ביקורת המקרא, בית המדרש לרבנים באמריקה, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית הלל ובית שמאי, גצל קרסל, גרמנית, גימנסיה, דרזדן, דוקטור לפילוסופיה, דוד אלנסון, דוד קאופמן, דיני ממונות, הסתדרות הרבנים דאמריקה, הרמן כהן, התורה שבעל פה, הלכה, הלכה למשה מסיני, החת"ם סופר, ההיכל בהמבורג, הירחון להיסטוריה ומדעי היהדות, היתר הוראה, היהדות הקונסרבטיבית, ורוצלב, י"א בחשוון, יעקב אטלינגר, יצחק שורש, יצחק ברנייס, ישראל לוי, יהדות קונסרבטיבית, יהדות הלניסטית, יום טוב שני של גלויות, יום-טוב ליפמן צונץ, יוונית עתיקה, יידיש, 13 בפברואר, 1801, 1836, 1854, 1875, 29 במאי, 30 בספטמבר. להרחיב מדד (60 יותר) »
Stanford University Press
#הפניה הוצאת אוניברסיטת סטנפורד.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וStanford University Press · ראה עוד »
ממלכת סקסוניה
ממלכת סקסוניה (בגרמנית: Königreich Sachsen) הייתה ממלכה שהתקיימה בין השנים 1806–1918 כחברה עצמאית במסגרת הקונפדרציה של הריין.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וממלכת סקסוניה · ראה עוד »
ממלכת פרוסיה
ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וממלכת פרוסיה · ראה עוד »
ממלכת בוהמיה
ממלכת בוהמיה (בגרמנית: Königreich Böhmen; בצ'כית: České království; ובלטינית: Regnum Bohemiae), הייתה ממלכה בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, והייתה אחת מנסיכויות הבוחרים באימפריה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וממלכת בוהמיה · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומסכת פאה · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומרכז אירופה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומשנה · ראה עוד »
משולם זלמן מירלש
רבי משולם זלמן מִירְלְשׂ-ניימרק (נכתב גם: מירלס; ה'שפ"ד, 1624 – כ"ב בכסלו ה'תס"ז, 28 בנובמבר 1706) היה מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה בקהילות אה"ו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומשולם זלמן מירלש · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומדרש · ראה עוד »
מכתב גלוי
"אני מאשים...!" (J'accuse) - מכתב גלוי מאת אמיל זולא לנשיא צרפת, בעיתון ל'אורור מ-13 בינואר 1898 מכתב גלוי או מכתב פתוח הוא מכתב שמיועד להקרא על ידי קהל רחב, או מכתב שמיועד לאדם פרטי, אך מופץ בתפוצה רחבה בצורה מכוונת.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומכתב גלוי · ראה עוד »
מיכאל מאיר (היסטוריון)
מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומיכאל מאיר (היסטוריון) · ראה עוד »
מיכאל זקש
הרב יחיאל מיכאל זַקש (נכתב במקורות שונים גם מיכל; וכן זק"ש, זאקש, זקס, זאקס; בגרמנית: Michael Sachs; 3 בספטמבר 1808, גלוגאו – כ"ד בשבט תרכ"ד, 31 בינואר 1864, ברלין) היה רב ומטיף גרמני מגלוגאו, שלזיה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומיכאל זקש · ראה עוד »
א"א אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וא"א אורבך · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אלכסנדר קוהוט
#הפניה חנוך יהודה קוהוט.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואלכסנדר קוהוט · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואלכסנדריה · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואברהם גייגר · ראה עוד »
אביב העמים
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואביב העמים · ראה עוד »
אדולף ילינק
#הפניה אהרן ילינק.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואדולף ילינק · ראה עוד »
אוניברסיטת פרנקפורט
#הפניה אוניברסיטת גתה בפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואוניברסיטת פרנקפורט · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואוניברסיטה · ראה עוד »
ספריית פועלים
#הפניה ספרית פועלים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וספריית פועלים · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ופראג · ראה עוד »
פרנץ יוזף
#הפניה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ופרנץ יוזף · ראה עוד »
פרידריך קארל פון סאביניי
פרידריך קארל פוֹן סאביניִי (בגרמנית: Friedrich Carl von Savigny 21 בפברואר 1779 – 25 באוקטובר 1861) היה משפטן גרמני, ממייסדי האסכולה ההיסטורית בתחום המשפט.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ופרידריך קארל פון סאביניי · ראה עוד »
צבי בנימין אויערבך
#הפניה צבי בנימין אוירבך.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וצבי בנימין אויערבך · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וצבי גרץ · ראה עוד »
צבי הירש פאסל
הרב צבי הירש פאסל (בגרמנית: Hirsch Bär Fassel; כ"ג באב תקס"ג, בוסקוביץ, 21 באוגוסט 1802 – כ"ח בכסלו תרמ"ד, נג'קניז'ה, 27 בדצמבר 1883) היה אב"ד פרוסניץ ונג'קניז'ה, פעיל למודרניזציה ורפורמה חינוכית, קהילתית ודתית בקרב יהודי מוראביה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וצבי הירש פאסל · ראה עוד »
קניין (הלכה)
#הפניה מעשה קניין.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וקניין (הלכה) · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וקידושין · ראה עוד »
רפאל קירכהיים
רפאל קִירְכְהַיים (בגרמנית: Raphael Kirchheim; 1804, פרנקפורט – 6 בספטמבר 1889, שם) היה חוקר יהדות יהודי גרמני.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורפאל קירכהיים · ראה עוד »
רפורמי
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורפורמי · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורש"ר הירש · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורב · ראה עוד »
רבקה הורביץ
רבקה הורביץ (4 ביולי 1926 – 4 בינואר 2007) הייתה חוקרת יהדות ישראלית, פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבקה הורביץ · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וריב ההיכל · ראה עוד »
שמשון רפאל הירש
#הפניה רש"ר הירש.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושמשון רפאל הירש · ראה עוד »
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושמואל הולדהיים · ראה עוד »
שאול פנחס רבינוביץ
ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »
שלמה זאב קליין
הרב שלמה זאב (סלומון וולף) קליין (רש"ז קליין; Salomon Wolf Klein; 14 באוקטובר 1814, ל' בתשרי ה'תקע"ה, בישהיים, אלזס – 10 בנובמבר 1867, י"ב בחשוון ה'תרכ"ח, קולמר, אלזס) היה אב בית הדין של קהילת יהדות קולמר וגליל הריין העליון בצרפת.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושלמה זאב קליין · ראה עוד »
שבועת היהודים
מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושבועת היהודים · ראה עוד »
שומר ציון הנאמן
שומר ציון הנאמן היה כתב עת תורני שנכתב בעברית והודפס כמוסף תורני דו-שבועי של כתב העת הגרמני "Der treue Zions-Wächter" (שומר ציון הנאמן).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושומר ציון הנאמן · ראה עוד »
שי"ר
#הפניה שלמה יהודה רפפורט.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושי"ר · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותאולוגיה · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותנאים · ראה עוד »
תקס"א
#הפניה ה'תקס"א.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותקס"א · ראה עוד »
תרל"ה
#הפניה ה'תרל"ה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותרל"ה · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותרגום השבעים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תורה מן השמים
תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותורה מן השמים · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותורה שבעל פה · ראה עוד »
לאופולד לעף
הרב יהודה לייב לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (גרמנית: Leopold Löw, הונגרית: Lőw Lipót; 22 במאי 1811 – 13 באוקטובר 1875) היה רב הקהילה היהודית בסגד, תאולוג והיסטוריון הונגרי יליד מוראביה, מהבולטים במלומדי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ולאופולד לעף · ראה עוד »
לוגיקה
לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ולוגיקה · ראה עוד »
טאלר
אמריקאי (למטה במרכז) של 25 סנט הטאלר של מריה תרזה טאלר או תאלר הוא מטבע כסף אירופי היסטורי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וטאלר · ראה עוד »
טפליץ
#הפניה טפליצה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וטפליץ · ראה עוד »
ח' באדר א'
#הפניהח' באדר.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וח' באדר א' · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וחכמת ישראל · ראה עוד »
בצלאל רנשבורג
רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובצלאל רנשבורג · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וברלין · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובלשנות · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובודפשט · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובוהמיה · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וגרמנית · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וגימנסיה · ראה עוד »
דרזדן
פראואנקירכה, סמלה של העיר דרזדן דרזדן (בגרמנית: Dresden,; בסורבית עילית: Drježdźany) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, העיר השנייה בגודלה במדינה זו ונכון ל-2021, היא העיר ה-12 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודרזדן · ראה עוד »
דוקטור לפילוסופיה
דוקטור לפילוסופיה (PhD, או DPhil; בלטינית) הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר המוענק על ידי האוניברסיטאות ברוב המדינות בעולם.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודוקטור לפילוסופיה · ראה עוד »
דוד אלנסון
הרב צבי דב אלנסון (אנגלית: David Harry Ellenson; 21 בנובמבר 1947 – 7 בדצמבר 2023, כ"ה בכסלו תשפ"ד) היה רב רפורמי אמריקאי, נשיא היברו יוניון קולג' וחוקר יהדות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודוד אלנסון · ראה עוד »
דוד קאופמן
דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann; 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה מלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודוד קאופמן · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודיני ממונות · ראה עוד »
הסתדרות הרבנים דאמריקה
הסתדרות הרבנים דאמריקה (באנגלית: Rabbinical Council of America או בקיצור: RCA, שמתורגם לעיתים כהמועצה הרבנית של אמריקה) היא אחד הארגונים הגדולים בעולם של רבנים אורתודוקסים; הוא קשור לאיחוד האורתודוקסי (OU).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והסתדרות הרבנים דאמריקה · ראה עוד »
הרמן כהן
הרמן (יחזקאל) כהן (בגרמנית: Hermann Cohen, 4 ביולי 1842, קוֹסְוִויג – 4 באפריל 1918, ברלין) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מראשי מייסדיה של האסכולה הנאו-קאנטיאנית של אוניברסיטת מרבורג.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והרמן כהן · ראה עוד »
התורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והתורה שבעל פה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והלכה · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והחת"ם סופר · ראה עוד »
ההיכל בהמבורג
הבניין הראשון, 1818–1844 הבניין השני, 1844. המבנה השלישי, כיום אולפן טלוויזיה. קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וההיכל בהמבורג · ראה עוד »
הירחון להיסטוריה ומדעי היהדות
#הפניה Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והירחון להיסטוריה ומדעי היהדות · ראה עוד »
היתר הוראה
#הפניה סמיכה לרבנות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והיתר הוראה · ראה עוד »
היהדות הקונסרבטיבית
#הפניה יהדות קונסרבטיבית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והיהדות הקונסרבטיבית · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וורוצלב · ראה עוד »
י"א בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וי"א בחשוון · ראה עוד »
יעקב אטלינגר
הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויעקב אטלינגר · ראה עוד »
יצחק שורש
יצחק איתמר שורש (בלועזית: Ismar Schorsch; נולד ז' בחשוון תרצ"ו, 3 בנובמבר 1935) הוא רב והיסטוריון יהודי-אמריקני, נגיד בית המדרש לרבנים הקונסרבטיבי בדימוס.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויצחק שורש · ראה עוד »
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויצחק ברנייס · ראה עוד »
ישראל לוי
הרב ד"ר ישראל לוי (ר"י לוי; Israel Lewy; 7 בינואר 1841, אִינוֹבְרוֹצְלַב, פרובינציית פּוֹזֶן, ממלכת פרוסיה – 8 בספטמבר 1917, ברסלאו, גרמניה) היה חוקר תלמוד יהודי-גרמני, פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וישראל לוי · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות הלניסטית
היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות הלניסטית · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויוונית עתיקה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויידיש · ראה עוד »
13 בפברואר
13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ו13 בפברואר · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ו1801 · ראה עוד »
1836
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ו1836 · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ו1854 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ו1875 · ראה עוד »
29 במאי
29 במאי הוא היום ה-149 בשנה (150 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ו29 במאי · ראה עוד »
30 בספטמבר
30 בספטמבר הוא היום ה-273 בשנה בלוח הגרגוריאני (274 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ו30 בספטמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זכריה_פרנקל
