גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
60 יחסים: מנחם מנדל דוליצקי, מרדכי בן הלל הכהן, משה ליב לילינבלום, מדע פופולרי, מדעי הטבע, מו"ל, א' בשבט, אלכסנדר צדרבוים, אברהם צבי איזנשטט, איישישוק, נחום סוקולוב, סנקט פטרבורג, סופר, סורבון, עורך, עיתונאי, פרץ סמולנסקין, פריז, פטרוגרד, קורוסטן, קיבוץ הפרושים, רפואה, שמואל צ'רנוביץ, שמואל ליב ציטרון, שמואל יעקב יצקן, שם עט, שבת, תנ"ך, תרכ"ב, לנינגרד, חמדה בן יהודה, בן ציון אייזנשטדט, בית כנסת, גצל קרסל, גרמנית, דפוס האלטער ואייזענשטאדט, דוד רימון, ה'תרצ"ח, המליץ, המגיד, הספרייה הלאומית, הלוויה, הורדנה, ועידת מינסק, כתב עת, יעקב מזא"ה, ישראל יסינובסקי, ישיבת מיר, ישיבת וולוז'ין, יהודים, ..., יידיש, 13 בדצמבר, 1862, 1887, 1890, 1899, 1904, 1937, 1938, 2 בינואר. להרחיב מדד (10 יותר) »
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ומנחם מנדל דוליצקי · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
משה ליב לילינבלום
#הפניה משה לייב ליליינבלום.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ומשה ליב לילינבלום · ראה עוד »
מדע פופולרי
פרסומת לירחון מדע פופולרי מסוף המאה ה-19 מדע פופולרי הוא דיווח על תאוריות מדעיות, השערות מדעיים, ניסויים ותגליות מדעיות באופן המובן לקהל הרחב ולהדיוטות, אבל שאינו מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים במדע, כחוקרים, סטודנטים או בעלי מקצועות המיישמים ידע מדעי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ומדע פופולרי · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ומדעי הטבע · ראה עוד »
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ומו"ל · ראה עוד »
א' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וא' בשבט · ראה עוד »
אלכסנדר צדרבוים
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ואלכסנדר צדרבוים · ראה עוד »
אברהם צבי איזנשטט
#הפניה אברהם צבי הירש אייזנשטט.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ואברהם צבי איזנשטט · ראה עוד »
איישישוק
איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ואיישישוק · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ונחום סוקולוב · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וסופר · ראה עוד »
סורבון
אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וסורבון · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ועורך · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ועיתונאי · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ופריז · ראה עוד »
פטרוגרד
#הפניה סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ופטרוגרד · ראה עוד »
קורוסטן
קורוסטן (באוקראינית: Ко́ростень) היא עיר במחוז ז'יטומיר בצפון אוקראינה.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וקורוסטן · ראה עוד »
קיבוץ הפרושים
#הפניה איישישוק#קיבוץ הפרושים.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וקיבוץ הפרושים · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ורפואה · ראה עוד »
שמואל צ'רנוביץ
#הפניה שמואל טשרנוביץ.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ושמואל צ'רנוביץ · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל יעקב יצקן
#הפניה שמואל יעקב יצקאן.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ושמואל יעקב יצקן · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ושם עט · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ושבת · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ותנ"ך · ראה עוד »
תרכ"ב
#הפניה ה'תרכ"ב.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ותרכ"ב · ראה עוד »
לנינגרד
#הפניה סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ולנינגרד · ראה עוד »
חמדה בן יהודה
#הפניה חמדה בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וחמדה בן יהודה · ראה עוד »
בן ציון אייזנשטדט
#הפניה בן-ציון אייזנשטט.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ובן ציון אייזנשטדט · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ובית כנסת · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וגרמנית · ראה עוד »
דפוס האלטער ואייזענשטאדט
#הפניה דפוס האלטר.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ודפוס האלטער ואייזענשטאדט · ראה עוד »
דוד רימון
דוד רימון (27 בדצמבר 1916, ב' בטבת תרע"ז - 22 בנובמבר 2002, י"ז בכסלו תשס"ג) היה פעיל בהגנה, ממייסדי המשטרה הצבאית וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ודוד רימון · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וה'תרצ"ח · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ והמליץ · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ והמגיד · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הלוויה
הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ והלוויה · ראה עוד »
הורדנה
#הפניה גרודנו.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ והורדנה · ראה עוד »
ועידת מינסק
תצלום קבוצתי של המשתתפים בוועידת מינסק, בקיץ 1902. בשורה הראשונה נראים, בין היתר: חמדה בן יהודה, שמואל יעקב יצקן, נחום סוקולוב, ישראל יסינובסקי, שמואל ליב ציטרון, מרדכי בן הלל הכהן, משה ליב לילינבלום, ליאון רבינוביץ, שמואל צ'רנוביץ ועידת מינסק הייתה ועידה שנייה של כלל ציוני רוסיה.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וועידת מינסק · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וכתב עת · ראה עוד »
יעקב מזא"ה
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ויעקב מזא"ה · ראה עוד »
ישראל יסינובסקי
ישראל איזידור יָסינובסקי (בכתיב יידי: יאסינאָווסקי; ברוסית: Ясиновский; בפולנית: Jasinowski; יאשינובסקי, יאשינאָווסקי; 1842, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) - 1917, ורשה) היה עורך דין יהודי ורשאי נודע, מראשוני הציונות ברוסיה, פעיל "חובבי ציון", ממארגני ועידת קאטוביץ, חבר הוועד המרכזי של חיבת ציון וראש המרכז המשני של האגודה בוורשה, מעוזריו הראשונים של תיאודור הרצל ומצירי הקונגרס הציוני הראשון עד השביעי, מורשה ציוני פולין הקונגרסאית מטעם ההסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וישראל יסינובסקי · ראה עוד »
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וישיבת מיר · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ויהודים · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ויידיש · ראה עוד »
13 בדצמבר
13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו13 בדצמבר · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו1862 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו1887 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו1890 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו1899 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו1904 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו1937 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו1938 · ראה עוד »
2 בינואר
2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: לאון רבינוביץ ו2 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לאון_רבינוביץ
