סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מאיר בר-אילן (חוקר)

מַדָד מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה. [1]

65 יחסים: מאיר בר-אילן, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת יום כיפור, מדעי היהדות, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מושב בחיים, מיסטיקה, מיכאל הד, אנתרופולוגיה, אסטרולוגיה, אטלנטה, אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת הרווארד, נומרולוגיה, ניו יורק, ספרות חז"ל, סוציולוגיה, סיני (כתב עת), סידרא, סידור, פרופסור אמריטוס, פילולוגיה, קרב סולטאן יעקוב, קתרסיס (כתב עת), קתדרה (כתב עת), קומראן, רמת גן, רחל אליאור, רחובות, שמואל אלמוג, שאול ליברמן, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, תנ"ך, תלמוד, תולדות ישראל, ליטורגיה, טוביה בר-אילן, חרמ"ש, חיל המדע, בית הספר לקצינים של צה"ל, דברי גד החוזה, ה'תשמ"ז, ה'תשס"ד, ה'תשס"ה, ה'תשע"א, ה'תשע"ה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ..., הספרים החיצוניים, העת העתיקה, הוצאת מאגנס, הוצאת שוקן, וינה, כישוף, ירושלים, ישיבת מרכז הרב, ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, יהדות קוצ'ין, יהודה ליבס, יהודי קוצ'ין, 1951, 1982, 5 בנובמבר. להרחיב מדד (15 יותר) »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל

#הפניה מרכז זלמן שזר.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · ראה עוד »

מלחמת לבנון הראשונה

יאסר ערפאת בביירות מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומלחמת לבנון הראשונה · ראה עוד »

מלחמת יום כיפור

#הפניה מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומלחמת יום כיפור · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומדעי היהדות · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מושב בחיים

מושב בחיים (בגרמנית: Sitz im Leben, נקרא גם מאחז בחיים) הוא מונח במחקר המקרא שטבע החוקר הרמן גונקל בהקשר לחקר הסוגים הספרותיים במקרא (בגרמנית: Gattungsgeschichte; באנגלית: Form Criticism).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומושב בחיים · ראה עוד »

מיסטיקה

ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומיסטיקה · ראה עוד »

מיכאל הד

מיכאל הד (Heyd; 14 במרץ 1943 – 24 בפברואר 2014) היה פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, יושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית וממייסדי כתב העת "היסטוריה".

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ומיכאל הד · ראה עוד »

אנתרופולוגיה

אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Anthropology) היא תחום מדעי העוסק בחקר תרבות האדם באופן הוליסטי על היבטיו השונים (מיוונית: אנתרופוס, άνθρωπος – "אדם" + לוגיה, λογία – תורה; תורת האדם).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואנתרופולוגיה · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אטלנטה

אטלנטה (באנגלית: Atlanta) היא בירתה של מדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית והעיר הגדולה ביותר במדינה זו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואטלנטה · ראה עוד »

אוניברסיטת קיימברידג'

אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: The University of Cambridge) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר קיימברידג' שבאנגליה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »

נומרולוגיה

מסה של הסופר האיטלקי פייטרו בונגו על הנומרולוגיה, 1591 נומרולוגיה היא שיטה פסאודו-מדעית המייחסת למספרים משמעות מיסטית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ונומרולוגיה · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וניו יורק · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וספרות חז"ל · ראה עוד »

סוציולוגיה

סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וסוציולוגיה · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סידרא

עטיפת כתב העת סידרא (באנגלית: Sidra) הוא שנתון לחקר ספרות התורה שבעל-פה, היוצא לאור על ידי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וסידרא · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וסידור · ראה עוד »

פרופסור אמריטוס

#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ופרופסור אמריטוס · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ופילולוגיה · ראה עוד »

קרב סולטאן יעקוב

קרב סולטאן יעקוּבּ הוא קרב שריון שנערך בלילה ובבוקרו של 11 ביוני 1982, כ' בסיוון ה'תשמ"ב, יומו השישי של מבצע שלום הגליל שעות ספורות בטרם הוכרזה הפסקת אש.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקרב סולטאן יעקוב · ראה עוד »

קתרסיס (כתב עת)

קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקתרסיס (כתב עת) · ראה עוד »

קתדרה (כתב עת)

קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וקומראן · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורמת גן · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורחל אליאור · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ורחובות · ראה עוד »

שמואל אלמוג

פרופסור שמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור לשעבר שמואל אלמוג (שלישי מימין) בתוכנית שלושה בסירה אחת שמואל אלמוג (שם קודם: שמואל דיסטלר) (3 ביוני 1926 – 4 באפריל 2008) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, איש תקשורת, מנכ"ל רשות השידור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ושמואל אלמוג · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ושאול ליברמן · ראה עוד »

שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום

#הפניה שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ושנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותנ"ך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותלמוד · ראה עוד »

תולדות ישראל

#הפניה היסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ותולדות ישראל · ראה עוד »

ליטורגיה

לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וליטורגיה · ראה עוד »

טוביה בר-אילן

טוביה בר-אילן (כ' בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912 – כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור לכימיה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, חבר ההגנה ויו"ר מד"א ברחובות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וטוביה בר-אילן · ראה עוד »

חרמ"ש

#הפניה חיל רגלים ממוכן#חי"ר משוריין.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וחרמ"ש · ראה עוד »

חיל המדע

חיל המדע (חמ"ד) היה יחידה בארגון "ההגנה", ומאוחר יותר בצה"ל, שהורכבה מאנשי מדע והנדסה ועסקה במגוון נושאים צבאיים המצריכים ידע בתחומי מדע שונים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וחיל המדע · ראה עוד »

בית הספר לקצינים של צה"ל

רחבת המסדרים בבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מבנה הבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית צוערים בבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים, חובלים וקציני סייבר.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ובית הספר לקצינים של צה"ל · ראה עוד »

דברי גד החוזה

סוף פרק י' - דברי גד החוזה דברי גד החוזה הוא כתב יד תימני מקוצ'ין, שנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג' המכיל בין היתר חזיונות אלוהיים של גד הנביא, נבואתו של חירם, ועוד.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ודברי גד החוזה · ראה עוד »

ה'תשמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וה'תשמ"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וה'תשס"ד · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וה'תשע"א · ראה עוד »

ה'תשע"ה

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וה'תשע"ה · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והספרים החיצוניים · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והעת העתיקה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) והוצאת שוקן · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ווינה · ראה עוד »

כישוף

כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וכישוף · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וירושלים · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) וישיבת בני עקיבא נתיב מאיר · ראה עוד »

יהדות קוצ'ין

משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900 יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ויהדות קוצ'ין · ראה עוד »

יהודה ליבס

יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ויהודה ליבס · ראה עוד »

יהודי קוצ'ין

#הפניה יהדות קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ויהודי קוצ'ין · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ו1951 · ראה עוד »

1982

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ו1982 · ראה עוד »

5 בנובמבר

5 בנובמבר הוא היום ה-309 בשנה (310 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן (חוקר) ו5 בנובמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_בר-אילן_(חוקר)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »