תוכן עניינים
110 יחסים: YouTube, מאמר, מאיר מפרמישלאן, מנהל, מקוה ישראל, משה לייב לילינבלום, מתרגם, מלחמת העולם הראשונה, מורה, מושבה, מכונה, מיסיון, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, אפרים טובנהויז, ארצות הברית, אריגה, אשכנזים, אלכסנדר צדרבוים, אליעזר בן-יהודה, אגרונום, אדמו"ר, אוטודידקטיות, נפתלי הרץ אימבר, נצרות, נתינות, נחום סלושץ, נחום סוקולוב, סמיכה לרבנות, ספרייה, סריגה, ערבים, ערביי ארץ ישראל, עברית, עבודה עברית, עיתונאי, פלאונטולוג, פלשתינה (א"י), פולין, פיליטון, צמחוני, צפת, צבא, צדקה, צוואה, רב, רבנים, שמחה וילקומיץ, שם עט, שומרון, שיווק, ... להרחיב מדד (60 יותר) »
YouTube
#הפניה יוטיוב.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וYouTube
מאמר
מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומאמר
מאיר מפרמישלאן
רבי מאיר מפרמישליאן (תק"ם, 1780 - כ"ט באייר תר"י, 11 במאי 1850) היה מגדולי מנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בחסידות, ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמידי הבעש"ט.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומאיר מפרמישלאן
מנהל
#הפניה ניהול.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומנהל
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומקוה ישראל
משה לייב לילינבלום
#הפניה משה לייב ליליינבלום.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומשה לייב לילינבלום
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומתרגם
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומלחמת העולם הראשונה
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומורה
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומושבה
מכונה
מכונה היא התקן המְבַצֵע עבודות לאדם.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומכונה
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ומיסיון
אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
#הפניה אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
אפרים טובנהויז
אפרים טובנהויז (25 במאי 1908 – 17 באפריל 1983) היה סופר, עיתונאי, מחלוצי היישוב ובוניו.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואפרים טובנהויז
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וארצות הברית
אריגה
סרטונים הדגמת אריגה בנול עתיק, מוזיאון האריגה, ליידן, הולנד - וידאו אריגה מסורתית בגווטמאלה נול אריגה אריגה מסורתית בהודו אריגה בנול על ידי חברת מושב פורת אֲרִיגָה היא אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד על ידי שילוב חוטי ערב לתוך חוטי השתי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואריגה
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואשכנזים
אלכסנדר צדרבוים
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואלכסנדר צדרבוים
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואליעזר בן-יהודה
אגרונום
#הפניה אגרונומיה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואגרונום
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואדמו"ר
אוטודידקטיות
אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ואוטודידקטיות
נפתלי הרץ אימבר
הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ונפתלי הרץ אימבר
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ונצרות
נתינות
נתינוּת היא מעמד משפטי המשתמעת ממנו השתייכות למדינה או לריבון, וכפיפות לחוקים אותם מחוקק הריבון, אך ללא הזכויות המוענקות לאזרח.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ונתינות
נחום סלושץ
נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ונחום סלושץ
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ונחום סוקולוב
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וסמיכה לרבנות
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וספרייה
סריגה
טקסט.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וסריגה
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וערבים
ערביי ארץ ישראל
מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וערביי ארץ ישראל
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ועברית
עבודה עברית
הפגנה למען עבודה עברית מחוץ לפרדס רפפורט, כפר סבא, 1927 עבודה עברית הוא מונח במסכת הרעיונות הציונית שמשמעותו עבודה והתכשרות לעבודה של יהודים בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ועבודה עברית
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ועיתונאי
פלאונטולוג
#הפניה פלאונטולוגיה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ופלאונטולוג
פלשתינה (א"י)
#הפניההמנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ופלשתינה (א"י)
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ופולין
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ופיליטון
צמחוני
#הפניה צמחונות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וצמחוני
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וצפת
צבא
תאריך_וידוא.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וצבא
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וצדקה
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וצוואה
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ורב
רבנים
#הפניה:קטגוריה:רבנים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ורבנים
שמחה וילקומיץ
שמחה וילקומיץ קברו של שמחה וילקומיץ שמחה חיים וילקומיץ (ט' בתשרי תרל"ב, ספטמבר 1871 – ט"ו בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ושמחה וילקומיץ
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ושם עט
שומרון
#הפניה השומרון.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ושומרון
שיווק
שיווק הוא מונח המתאר פעילות, אשר מקדמת מכירה של מוצר (סחורה, שירות או רעיון).
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ושיווק
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ותנ"ך
תעמולה
כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ותעמולה
תעשייה בישראל
עובדי תעשייה בירושלים, בין 1948 ל-1950 התעשייה בישראל נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית היהלומים, תעשיית ההיי-טק והביו-טק, תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ותעשייה בישראל
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ותרצ"ח
תרכ"ה
#הפניה ה'תרכ"ה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ותרכ"ה
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ותלמוד
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ותורה
לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799
#הפניה לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ולקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799
טבע
צמחייה ירוקה ומים זכים הם סמל לטבע בריא. אזור טבעי של יער מחטני בברזיל מיימי נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל הטבע בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים באקולוגיה, טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וטבע
טבח
אנדרטת הנעליים בבודפשט טֶבַח הוא '''הרג''' או רצח המוני ישיר ומכוון, בייחוד של אזרחים לא לוחמים, או אלו שאין ביכולתם להתגונן כראוי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וטבח
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וחקלאות
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וחז"ל
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וחיפה
חיים באר
נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וחיים באר
בני ברית
תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ובני ברית
בחור ישיבה
#הפניה ישיבה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ובחור ישיבה
בוררות
בוֹררוּת (בלועזית: אַרבּיטרַציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך ללא יכולת ערעור.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ובוררות
בוטניקאי
#הפניה בוטניקה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ובוטניקאי
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ובית ספר
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וגמילות חסדים
גאולוג
"הגאולוג" - קרל שפיצווג, 1860 גאולוג הוא אדם אשר עוסק בחקר מבנה כדור הארץ ותכונותיו, אדם המתמחה בגאולוגיה - אחד ממדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וגאולוג
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וגרמנית
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וגרמניה
דוד שוב
דוד שוב פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' ז"ל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מיסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ודוד שוב
המנון
הִמְנוֹן (ביוונית: ὕμνος - הימנוס) הוא שיר שבח והודיה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והמנון
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והמגיד
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והמגיד ממזריטש
האור
#הפניה הצבי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והאור
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והאימפריה העות'מאנית
הניו יורק טיימס
הניו יורק טיימס (אנגלית: The New York Times. מכונה גם NYT, "The Gray Lady" ולעיתים בקיצור, "הטיימס", "The Times") הוא עיתון אמריקני שבסיסו במנהטן, ניו יורק ולו השפעה וקהל קוראים בארצות הברית וברחבי העולם.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והניו יורק טיימס
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והצפירה
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והצבי
הקיסרות האוסטרו הונגרית
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והקיסרות האוסטרו הונגרית
השקפה (כתב עת)
כתב העת "השקפה" השקפה היה כתב עת שיצא לאור על ידי אליעזר בן-יהודה בין השנים 1896–1908 (עם הפסקה של שנה וחצי בין אמצע 1900 ועד 1902).
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והשקפה (כתב עת)
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והתקווה
התלהבות
התלהבות יהודית רביץ מתוך הופעה בקיסריה מריעים בהתלהבות התלהבות, במובנה הנפשי, היא תחושה והבעה של התרגשות רבה, מלווה לעיתים בהתפעלות ובמבעים של שמחה ולפעמים היא באה לידי ביטוי בשפת הגוף.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והתלהבות
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והבעל שם טוב
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והגליל
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והגירה
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והכנרת
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והיסטוריה של עם ישראל
היום (עיתון רוסי)
#הפניה היום (יומון עברי באימפריה הרוסית).
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז והיום (עיתון רוסי)
כ"ט באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וכ"ט באדר
כ"ב בחשון
#הפניה כ"ב בחשוון.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וכ"ב בחשון
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וכל ישראל חברים
כותנה
שיח כותנה שלושה שלבי הבשלה של פירות הכותנה כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וכותנה
ים
גלים גבוהים במי הים הצפוני בסקוטלנד. חוף הים הקריבי בגוואדלופ יָם הוא מקווה מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וים
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויעקב שביט
יעקב גולדשטיין (היסטוריון)
#הפניה יעקב גולדשטיין.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויעקב גולדשטיין (היסטוריון)
יצחק אפשטיין
יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויצחק אפשטיין
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וירדן
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וירושלים
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז וישיבה
יזם
גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', 2008 יזם הוא אדם היוזם, מחליט ומארגן עסק מסחרי או מיזם חדש או קיים, כדי להשיג מטרות עסקיות מסוימות.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויזם
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויהדות גרמניה
יהדות גליציה
מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויהדות גליציה
יהדות הולנד
הכניסה לבית הכנסת באנסחדה (צולם ב-2005) התעודה הראשונה על אודות הקהילה היהודית של הולנד מתוארכת למאה ה־12.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויהדות הולנד
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויהודה לייב פינסקר
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ויידיש
1888
אנגלית.
לִרְאוֹת מאיר טובנהויז ו1888