גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: מקיצי נרדמים, מרדכי מרגליות, משה צדוק, מדע, מדרש, מדרש רבה, מדרש תנאים, מדרש הביאור, מדרשי הלכה, מהדורה מדעית, מוסד הרב קוק, מכילתא, מכילתא דרשב"י, מכילתא דברים, מיכל בר-אשר סיגל, א. א. הלוי, אלגוריתם, אגדה (יהדות), אהרן גימאני, אוניברסיטת מנצ'סטר, ספרי זוטא, ספרי זוטא במדבר, ספרי במדבר, ערבית, עזרא ציון מלמד, עברית, עדן, עדין אבן ישראל, פעמים, פילוסופיה, פיוט, קבלה, רמב"ם, ראשונים, שמות, שניאור זלמן שכטר, תרגומי התנ"ך, תלמוד, תורה, תימן, חכמת ישראל, חיבור אבוד, חיים שאול הורוביץ, גאונים, גניזת קהיר, דוד צבי הופמן, דוד בן עמרם עדני, המאה ה-14, המאה ה-17, כתב יד (העתק), ..., יעקב נחום אפשטיין, יחיא בשירי, יד יצחק בן צבי, יהדות עדן, יהדות תימן, 1580. להרחיב מדד (6 יותר) »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
מרדכי מרגליות
מרדכי מרגליות (מַרגוּליס, Margulies; כ"ח בתשרי תר"ע, 13 באוקטובר 1909 – 24 במרץ 1968) היה חוקר תלמוד, מדרש וספרות הגאונים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית המדרש לרבנים באמריקה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומרדכי מרגליות · ראה עוד »
משה צדוק
דוד בן-גוריון ואלוף פיקוד הדרום משה צדוק בסיור סמוך לים המלח, 1952 משמאל לימין: צבי איילון, משה צדוק, יעקב דורי, שמעון מזא"ה, מרדכי מקלף ושלמה שמיר, 1949 משה צדוק (לֶרֶר) (1 ביולי 1913 – 15 במרץ 1964) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, ראש אגף כוח אדם הראשון, אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום וראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומשה צדוק · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומדע · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומדרש · ראה עוד »
מדרש רבה
אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומדרש רבה · ראה עוד »
מדרש תנאים
#הפניה מכילתא דברים.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומדרש תנאים · ראה עוד »
מדרש הביאור
מדרש הביאור (אלביאן) הוא מדרש תימני על חמישה חומשי תורה, על ההפטרות ועל מגילות אסתר ואיכה, שחיבר בשנת 1441 הרב סעדיה בן דוד אלד'מארי.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומדרש הביאור · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכילתא
#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומכילתא · ראה עוד »
מכילתא דרשב"י
מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומכילתא דרשב"י · ראה עוד »
מכילתא דברים
המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומכילתא דברים · ראה עוד »
מיכל בר-אשר סיגל
מיכל בר-אשר סיגל (נולדה ב-1979) היא פרופסור חבר במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב וחוקרת תלמוד ישראלית.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ומיכל בר-אשר סיגל · ראה עוד »
א. א. הלוי
#הפניה אלימלך אפשטיין הלוי.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וא. א. הלוי · ראה עוד »
אלגוריתם
אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ואלגוריתם · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהרן גימאני
אהרֹן גימאני (נולד בל' בסיוון ה'תשי"ד; 1 ביולי 1954) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ואהרן גימאני · ראה עוד »
אוניברסיטת מנצ'סטר
אוניברסיטת מנצ'סטר (באנגלית: University of Manchester) היא אוניברסיטה הפועלת בעיר מנצ'סטר, אנגליה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ואוניברסיטת מנצ'סטר · ראה עוד »
ספרי זוטא
#הפניה ספרי זוטא במדבר.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וספרי זוטא · ראה עוד »
ספרי זוטא במדבר
ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וספרי זוטא במדבר · ראה עוד »
ספרי במדבר
ספרי במדבר הוא מדרש הלכה לספר במדבר, מדבי רבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וספרי במדבר · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וערבית · ראה עוד »
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ועברית · ראה עוד »
עדן
נמל עדן – גלויה מראשית המאה ה-20 עַדַן (בערבית: عدن נהגה ʿAdan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ועדן · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ופעמים · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ופילוסופיה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ופיוט · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וקבלה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וראשונים · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ושמות · ראה עוד »
שניאור זלמן שכטר
שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ותורה · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ותימן · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וחכמת ישראל · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וחיבור אבוד · ראה עוד »
חיים שאול הורוביץ
חיים שאול הורוביץ (נכתב בספריו: האראוויטץ; 1 בנובמבר 1858 – 2 באפריל 1921) היה רב, חוקר ומהדיר ספרות חז"ל.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וחיים שאול הורוביץ · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וגניזת קהיר · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דוד בן עמרם עדני
#הפניה דוד עדני.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ודוד בן עמרם עדני · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול והמאה ה-17 · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
יחיא בשירי
מארי יחיא בן אברהם בשירי (נקרא גם: חיים או זכריה, שמו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון, מכונה: מהר"י בשירי או מהרי"ב; נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א, 17 באוגוסט 1661) היה חכם מחכמי יהדות תימן במאה ה-17, סופר מפורסם ומשורר.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ויחיא בשירי · ראה עוד »
יד יצחק בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ויד יצחק בן צבי · ראה עוד »
יהדות עדן
משפחת עולים חדשים מעדן בחיפה ב-1943. צילום: זולטן קלוגר יהדות עדן היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן שבתימן עד שנת 1967.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ויהדות עדן · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ויהדות תימן · ראה עוד »
1580
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרש הגדול ו1580 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_הגדול
