גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
39 יחסים: ממד (אלגברה), ממד (פיזיקה), מספר מרוכב, מספר קוונטי, מספר זוגי, מצב עצמי, משוואת דיראק, מטריצת סיבוב, מטריצת היחידה, מטריצה, מטריצות גאמה של דיראק, מכניקת הקוונטים, אוסטרים, אופרטור, אופרטור אוניטרי, אופרטור הרמיטי, נוקליאון, ספין (פיזיקה), סימן לוי-צ'יוויטה, עקבה (אלגברה), ערך עצמי, פונקציה מרוכבת, פיזיקאי, פיזיקה, פיזיקה גרעינית, קומוטטור, שער קוונטי, טרנספורמציית סיבוב, חבורת לי, חישוב קוונטי, בסיס (אלגברה), דטרמיננטה, הצגה ליניארית, הדלתא של קרונקר, וקטור (פיזיקה), וולפגנג פאולי, כפל מטריצות, ייצוג של חבורה, 0 (מספר).
ממד (אלגברה)
באלגברה מופשטת, ממד הוא ערך מספרי המתאים לאובייקט מופשט, בדרך כלל חוג, שדה או מודול, המתאר עד כמה האובייקט מורכב.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וממד (אלגברה) · ראה עוד »
ממד (פיזיקה)
בפיזיקה, ממד של מערכת משקף דרגת חופש של תנועה במרחב.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וממד (פיזיקה) · ראה עוד »
מספר מרוכב
מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומספר מרוכב · ראה עוד »
מספר קוונטי
מספר קוונטי (Quantum number) הוא ערך מספרי המתאר כמות נשמרת של גודל פיזיקלי בדינמיקה של מערכת קוונטית – מערכת של חלקיקים קוונטיים, אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומספר קוונטי · ראה עוד »
מספר זוגי
#הפניה זוגיות (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומספר זוגי · ראה עוד »
מצב עצמי
#הפניהמצב קוונטי.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומצב עצמי · ראה עוד »
משוואת דיראק
משוואת דיראק היא משוואת גלים בפיזיקה קוונטית יחסותית.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומשוואת דיראק · ראה עוד »
מטריצת סיבוב
מטריצת סיבוב היא מטריצת מעבר שכאשר מכפילים אותה בווקטור אחד או יותר היא משנה את כיוונם מבלי לשנות את גודלם.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומטריצת סיבוב · ראה עוד »
מטריצת היחידה
באלגברה ליניארית, מטריצת היחידה מסדר \ n היא מטריצה ריבועית מסדר n, כלומר בגודל n^2, שהאלכסון הראשי שלה מורכב מאחדות וכל שאר המטריצה מאפסים.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומטריצת היחידה · ראה עוד »
מטריצה
דוגמה למטריצה במתמטיקה, מַטְרִיצָה (Matrix) היא מערך דו-ממדי, שרכיביו הם סקלרים, לרוב מספרים, או איברים בחוג כללי יותר.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומטריצה · ראה עוד »
מטריצות גאמה של דיראק
מטריצות גאמה של דיראק הן אוסף של 4 מטריצות \ \gamma^0, \gamma^1, \gamma^2, \gamma^3 (בתוספת מטריצה חמישית המייצגת את הכיראליות) בגודל 4 על 4 המשמשות להצגת משוואת דיראק כאשר \mu.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומטריצות גאמה של דיראק · ראה עוד »
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »
אוסטרים
אוסטרים (בבווארית: Österreicher) הם אומה וקבוצה אתנית שבמרכזם במדינה אוסטריה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ואוסטרים · ראה עוד »
אופרטור
במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ואופרטור · ראה עוד »
אופרטור אוניטרי
באלגברה ליניארית, אופרטור אוניטרי הוא אופרטור ליניארי של מרחב מכפלה פנימית מעל שדה המספרים המרוכבים, המקיים את התנאי U U ^*.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ואופרטור אוניטרי · ראה עוד »
אופרטור הרמיטי
במתמטיקה, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור ליניארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו).
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ואופרטור הרמיטי · ראה עוד »
נוקליאון
נוקליאון, בפיזיקת חלקיקים, הוא שם כללי לבאריונים: פרוטון ונייטרון, המרכיבים את גרעין האטום.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ונוקליאון · ראה עוד »
ספין (פיזיקה)
הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וספין (פיזיקה) · ראה עוד »
סימן לוי-צ'יוויטה
ייצוג וויזואלי של הטנזור במתמטיקה ובפיזיקה, סימן לֵוִי־צִ'יוִיטָה (באנגלית: Levi-Civita symbol, על שמו של המתמטיקאי טוליו לוי-צ'יוויטה) הוא פונקציה אנטי־סימטרית על אינדקסים.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וסימן לוי-צ'יוויטה · ראה עוד »
עקבה (אלגברה)
עִקְבָה היא פונקציונל בעל שימושים רבים באלגברה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ועקבה (אלגברה) · ראה עוד »
ערך עצמי
באלגברה ליניארית, ערך עצמי (eigenvalue) של טרנספורמציה ליניארית או של מטריצה הוא סקלר כלשהו, המסומן לרוב כ-\lambda, כך שקיים וקטור שונה מווקטור האפס (הנקרא וקטור עצמי) שהפעלת הטרנספורמציה עליו, או הכפלתו במטריצה, מכפילה אותו באותו סקלר.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וערך עצמי · ראה עוד »
פונקציה מרוכבת
פונקציה מרוכבת היא פונקציה המקבלת מספר מרוכב ומחזירה מספר מרוכב.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ופונקציה מרוכבת · ראה עוד »
פיזיקאי
אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ופיזיקאי · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ופיזיקה · ראה עוד »
פיזיקה גרעינית
פיזיקה גרעינית היא ענף בפיזיקה המודרנית העוסק בחקר גרעין האטום ותהליכי הגומלין המתרחשים בו.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ופיזיקה גרעינית · ראה עוד »
קומוטטור
במתמטיקה, קומוטטור הוא פונקציה דו-מקומית המוגדרת בדרך כלל בחוג או חבורה, הבודקת את ההתחלפות של זוג איברים ביחס לפעולת כפל נתונה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וקומוטטור · ראה עוד »
שער קוונטי
שער קוונטי הוא סוג של שער לוגי אשר פועל לפי חוקי מכניקת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ושער קוונטי · ראה עוד »
טרנספורמציית סיבוב
#הפניה מטריצת סיבוב.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וטרנספורמציית סיבוב · ראה עוד »
חבורת לי
בגאומטריה דיפרנציאלית ובאלגברה, חבורת לי היא יריעה חלקה עם מבנה של חבורה, כך שפעולות החבורה חלקות ביחס למבנה הגאומטרי (והדיפרנציאלי) של היריעה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וחבורת לי · ראה עוד »
חישוב קוונטי
#הפניה מחשב קוונטי.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וחישוב קוונטי · ראה עוד »
בסיס (אלגברה)
בסיס הוא קבוצת וקטורים במרחב וקטורי בה אפשר להציג כל איבר במרחב כצירוף ליניארי של הקבוצה, באופן יחיד.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ובסיס (אלגברה) · ראה עוד »
דטרמיננטה
איור הממחיש את ביטוי נפחו של מקבילון תלת־ממדי בעזרת דטרמיננטה באלגברה ליניארית, הדֵּטֶרְמִינַנְטָה של מטריצה ריבועית, היא סקלר התלוי ברכיבי המטריצה, ושווה לאפס אם ורק אם המטריצה אינה הפיכה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ודטרמיננטה · ראה עוד »
הצגה ליניארית
בתורת החבורות, הצגה ליניארית היא הצגה של חבורה נתונה כחבורת מטריצות (או, באופן כללי יותר, כחבורה של העתקות הפיכות של מרחב הילברט), באמצעות הומומורפיזם מן החבורה לחבורת ההעתקות הליניאריות של מרחב וקטורי מעל שדה כלשהו.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי והצגה ליניארית · ראה עוד »
הדלתא של קרונקר
הדלתא של קרונקר היא סימון שימושי ביותר באלגברה ליניארית בפרט ובמתמטיקה ובפיזיקה בכלל.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי והדלתא של קרונקר · ראה עוד »
וקטור (פיזיקה)
וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ווקטור (פיזיקה) · ראה עוד »
וולפגנג פאולי
וולפגנג ארנסט פאולי (בגרמנית: Wolfgang Ernst Pauli; 25 באפריל 1900 – 15 בדצמבר 1958) היה פיזיקאי אוסטרי, שנודע בעקבות עבודתו על תאוריית הספין, ובפרט עקב עקרון האיסור הנקרא על שמו.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ווולפגנג פאולי · ראה עוד »
כפל מטריצות
במתמטיקה, במיוחד באלגברה לינארית, כפל מטריצות הוא פעולה בינארית שמייצרת מטריצה משתי מטריצות.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וכפל מטריצות · ראה עוד »
ייצוג של חבורה
בתורת החבורות, ייצוג חבורה על ידי יוצרים ויחסים היא דרך הגדרה או אפיון של חבורה.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי וייצוג של חבורה · ראה עוד »
0 (מספר)
אפס הוא המספר השלם שבא לפני 1 ואחרי 1−.
חָדָשׁ!!: מטריצות פאולי ו0 (מספר) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מטריצות_פאולי
