אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

מטריקת שוורצשילד

מַדָד מטריקת שוורצשילד

במסגרת תורת היחסות הכללית מטריקת שוורצשילד היא פתרון של משוואות השדה של איינשטיין המתארות את שדה הכבידה של התפלגות חומר, המעמיד תיאור של שדה הכבידה מחוץ להתפלגות חומר בעלת סימטריה כדורית. [1]

תוכן עניינים

  1. 38 יחסים: מסה, מסילה גאודזית, מרחב מכפלה פנימית, מרחב-זמן, משוואת קליין-גורדון, משוואות מקסוול, מלחמת העולם הראשונה, מטען חשמלי, מהירות האור, ארתור אדינגטון, אלברט איינשטיין, אזימוט, אופק אירועים, נפילה חופשית, סינגולריות כבידתית, פאי, פתרון קר-ניומן, פתרון רייזנר-נורדסטרום, קרל שוורצשילד, קריסה כבידתית, קבוע הכבידה, קו רוחב, קואורדינטות כדוריות, רדיוס שוורצשילד, רוג'ר פנרוז, שנות ה-60 של המאה ה-20, שדה סקלרי, שדה כבידה, תנע זוויתי, תהליך בלתי הפיך, תורת היחסות הכללית, טנזור איינשטיין, חור שחור, גאומטריה דיפרנציאלית, המשכה אנליטית, התפלגות, יריעה, יחידות טבעיות.

  2. 1916 במדע
  3. חורים שחורים

מסה

מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומסה

מסילה גאודזית

מעגלים הגדולים של הספירה. בגאומטריה דיפרנציאלית, מסילה גאודזית היא מסילה המתארת באופן מקומי את הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות במרחב.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומסילה גאודזית

מרחב מכפלה פנימית

באלגברה ליניארית, מרחב מכפלה פנימית הוא מרחב וקטורי, עבורו מוגדרת פעולה בינארית בין כל שני איברים במרחב, המכונה מכפלה פנימית.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומרחב מכפלה פנימית

מרחב-זמן

סריג דו-ממדי הנמצא בעל-מרחב תלת-ממדי. בפיזיקה, מרחב-זמן או רצף מרחב-זמן, הוא המרחב הארבַּע-ממדי, שנהוג לייצגו על ידי מערכת של קואורדינטות מרחביות וקואורדינטת זמן, שכל נקודה בה מציינת אירוע המתרחש במקום ובזמן מסוימים.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומרחב-זמן

משוואת קליין-גורדון

משוואת קליין-גורדון היא משוואה דיפרנציאלית חלקית המשמשת לתיאור של חלקיק קוונטי יחסותי חסר ספין, ובכך היא מעין הכללה יחסותית של משוואת שרדינגר.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומשוואת קליין-גורדון

משוואות מקסוול

בפיזיקה, באלקטרומגנטיות, משוואות מקסוול (על שם הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול) הן מערכת של ארבע משוואות דיפרנציאליות חלקיות המתארות את תכונותיהם של השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומשוואות מקסוול

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומלחמת העולם הראשונה

מטען חשמלי

180x180px 180x180px מִטְעָן חשמלי הוא תכונה פיזיקלית של חומר, הגורמת לאינטראקציה אלקטרומגנטית עם מטענים אחרים או עם מקורות יוצרי שדה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומטען חשמלי

מהירות האור

מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ומהירות האור

ארתור אדינגטון

סר ארתור סטנלי אדינגטון (באנגלית: Sir Arthur Stanley Eddington; 28 בדצמבר 1882 – 22 בנובמבר 1944) (OM) היה אסטרופיזיקאי אנגלי במחצית הראשונה של המאה ה-20 וכיהן כפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג'.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וארתור אדינגטון

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ואלברט איינשטיין

אזימוט

סכימה שמדגימה אזימוט אָזִימוּט (מערבית: السمت, א־סימת, תעתיק מדויק: אלסמת – "כיוון") הוא הזווית שנוצרת מהצפון לנקודת המטרה מנקודת התחנה בכיוון השעון או זווית ההיסט מהצפון ימינה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ואזימוט

אופק אירועים

לפי תורת היחסות הכללית, אופק אירועים הוא מעטפת דמיונית המקיפה חור שחור, שאירועים המתרחשים עליה או מעבר לה אינם יכולים להשפיע על צופה חיצוני כלשהו והוא לא יכול להבחין בהם.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ואופק אירועים

נפילה חופשית

נפילה חופשית של גוף בהשפעת כוח הכובד בכדור הארץ לא קיימת נפילה חופשית "אמיתית" מכיוון שהאוויר יוצר חיכוך ומפעיל כוח המתנגד לכוח הכובד נפילה חופשית נפילה חופשית היא מצב בו גוף נמצא בהשפעת כוח הכובד בלבד.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ונפילה חופשית

סינגולריות כבידתית

סינגולריות כבידתית (באנגלית: Gravitational singularity), הנקראת בקיצור סינגולריות וגם ייחודיות, היא נקודה במרחב בה צפיפות החומר אינסופית.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וסינגולריות כבידתית

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ופאי

פתרון קר-ניומן

פתרון קֶר-נְיוּמַן (Kerr-Newmann Solution) היא משפחה תלת-פרמטרית של פתרונות של משוואות איינשטיין-מקסוול, משוואות תורת היחסות הכללית של איינשטיין אשר מתארות את שדה הכבידה של התפלגות חומר טעון, והיא מתארת את עקמומיות המרחב-זמן מחוץ לאובייקט טעון מסתובב.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ופתרון קר-ניומן

פתרון רייזנר-נורדסטרום

פתרון רייזנר-נורדסטרום (Reissner–Nordström metric) הוא פתרון אלקטרו-וואקום של משוואות השדה של איינשטיין-מקסוול, משוואות תורת היחסות הכללית של איינשטיין אשר מתארות את שדה הכבידה של התפלגות חומר המצומדות למשוואות השדה האלקטרומגנטי, והיא מתארת את שדה הכבידה מחוץ להתפלגות חומר טעון בעלת סימטריה כדורית.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ופתרון רייזנר-נורדסטרום

קרל שוורצשילד

קרל שוורצשילד (בגרמנית: Karl Schwarzschild; 9 באוקטובר 1873 – 11 במאי 1916) היה פיזיקאי ואסטרונום יהודי-גרמני, שנודע בעיקר במציאת הפתרון המדויק הראשון למשוואות השדה של איינשטיין, שהגדיר את מאפייני החומר בכוכבים מסיביים ובפרט את גודלו של רדיוס שוורצשילד - רדיוסו של אופק האירועים המקיף חור שחור.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וקרל שוורצשילד

קריסה כבידתית

מנוון. קריסה כבידתית (אנגלית Gravitational collapse) הוא תהליך בו גרם שמיים מסיבי מתכווץ תחת השפעת הכבידה של עצמו.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וקריסה כבידתית

קבוע הכבידה

F הוא כוח המשיכה, G הוא קבוע הכבידה, M היא המסה של כל אחד מהגופים, R הוא המרחק בין מרכזי הכובד קבוע הכבידה העולמי, קבוע הגרביטציה האוניברסלי או קבוע ניוטון המסומן לרוב באות G, הוא קבוע פיזיקלי אמפירי המבטא את הקשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת תופעות הכבידה שהיא מחוללת במרחב בהתאם למרחק ממנה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וקבוע הכבידה

קו רוחב

קו רוחב (גם: חוג או רוחב גאוגרפי) מציין עד כמה נקודה על פני כדור הארץ נמצאת מדרום או מצפון לקו המשווה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וקו רוחב

קואורדינטות כדוריות

קואורדינטות כדוריות (נקראות גם קואורדינטות ספריות, באנגלית: Spherical coordinates) הן מערכת קואורדינטות המתארות את המרחב האוקלידי \ \mathbbR^3.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וקואורדינטות כדוריות

רדיוס שוורצשילד

רדיוס שוורצשילד או הרדיוס הכבידתי (הרדיוס הגרביטציוני) הוא ערך גבולי של רדיוס, המתקשר לכל מסה ופרופורציונלי לגודלה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ורדיוס שוורצשילד

רוג'ר פנרוז

רוג'ר פנרוז (באנגלית: Roger Penrose; נולד ב-8 באוגוסט 1931) הוא מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף בריטי, ממוצא יהודי, פרופסור אמריטוס למתמטיקה במכון המתמטי של אוניברסיטת אוקספורד.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ורוג'ר פנרוז

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ושנות ה-60 של המאה ה-20

שדה סקלרי

במתמטיקה ובפיזיקה, שדה סקלרי הוא פונקציה המתאימה לכל נקודה במרחב ערך מספרי.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ושדה סקלרי

שדה כבידה

#הפניה כבידה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ושדה כבידה

תנע זוויתי

תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המקביל לתנע קווי במערכות מסתובבות: בדומה לתנופה שיש לגוף בתנועה, שדורשת הפעלת כוח כדי להאט אותו או לשנות את כיוונו, כך גם לגוף מסתובב יש תכונה, שדורשת הפעלת מומנט כוח כדי להאט את הסיבוב או לשנות את ציר הסיבוב – תכונה זו היא התנע הזוויתי.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ותנע זוויתי

תהליך בלתי הפיך

בפיזיקה, ובפרט בתרמודינמיקה, תהליך שלא ניתן להפוך את כיוון התרחשותו נקרא תהליך בלתי הפיך.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ותהליך בלתי הפיך

תורת היחסות הכללית

המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ותורת היחסות הכללית

טנזור איינשטיין

טנזור איינשטיין הוא טנזור בתורת היחסות הכללית המתאר גודל הקשור לעקמומיות המרחב, ומבוטא על ידי טנזור ריצ'י, סקלר ריצ'י והטנזור המטרי הפסאודו-רימאני.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וטנזור איינשטיין

חור שחור

2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וחור שחור

גאומטריה דיפרנציאלית

גאומטריה דיפרנציאלית היא ענף מתמטי העושה שימוש בכלים של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי כדי לבחון בעיות בגאומטריה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד וגאומטריה דיפרנציאלית

המשכה אנליטית

פונקציה היא המשכה אנליטית של פונקציה אחרת אם היא מסכימה עם הפונקציה השנייה ואנליטית בתחום המכיל את התחום שבו אנליטית הראשונה.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד והמשכה אנליטית

התפלגות

סטיות תקן. בסטטיסטיקה ותורת ההסתברות, התפלגות (לפי האקדמיה ללשון הִתְפַּלְּגוּת־הַהִסְתַּבְּרוּת או באנגלית: probability distribution) היא מרכיב בסיסי בתיאור ההתנהגות של תופעה או תהליך שיש בהם היבטים אקראיים.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד והתפלגות

יריעה

לשטח קטן על פני כדור הארץ ניתן להתייחס בקירוב כאל מישור בו סכום הזויות במשולש הוא 180 מעלות. באזורים גדולים יותר של פני הכדור מתגלות תכונות אחרות. במתמטיקה, יריעה היא מרחב מתמטי מופשט אשר במבט מקרוב (מבט מקומי) דומה למרחב בעל גאומטריה אוקלידית, אך במבט כולל הוא בעל תכונות מורכבות יותר.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ויריעה

יחידות טבעיות

#הפניה יחידות פלאנק.

לִרְאוֹת מטריקת שוורצשילד ויחידות טבעיות

ראה גם

1916 במדע

חורים שחורים

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מטריקת_שוורצשילד