גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: מסה, מערכת היחידות הבינלאומית, מרחב תלת-ממדי, משפט נתר (פיזיקה), משוואת שרדינגר, מהירות, מהירות זוויתית, מומנט התמד, מומנט כוח, מכניקת הקוונטים, מכניקה, מכניקה אנליטית, מכניקה של גוף קשיח, מכפלה וקטורית, אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה קינטית, ארג, אופרטור, אופרטור המיקום, אופרטור הרמיטי, אופרטור התנע, ספין (פיזיקה), סימטריה, פסאודו-וקטור, פירואט, קוונטיזציה (פיזיקה), שמורה (מתמטיקה), שנייה, שדה מגנטי, תנע, תנע קווי, לגרנג'יאן, טנזור, טנזור אנטי-סימטרי, טנזור התמד, זווית, חוק שימור, חוקי התנועה של ניוטון, ג'ול, גרדיאנט, גוף קשיח, גודל פיזיקלי, גירוסקופ, העתק (פיזיקה), הרמוניות ספריות, השמש, וקטור (פיזיקה), כבידה, כדור (גאומטריה), כדור הארץ, ..., כוח (פיזיקה), כוח מרכזי, כוח שקול, כוכב לכת, יחידת מידה, יחידות cgs. להרחיב מדד (6 יותר) »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומסה · ראה עוד »
מערכת היחידות הבינלאומית
#הפניה מערכת היחידות הבין-לאומית.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומערכת היחידות הבינלאומית · ראה עוד »
מרחב תלת-ממדי
מרחב תלת-ממדי הוא מרחב מתמטי או פיזיקלי, שיש לו שלושה ממדים, למשל אורך, רוחב וגובה.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומרחב תלת-ממדי · ראה עוד »
משפט נתר (פיזיקה)
משפט נֶתֶר הוא משפט בפיזיקה תאורטית הקושר בין סימטריות של מערכת פיזיקלית וחוקי שימור שהיא מקיימת.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומשפט נתר (פיזיקה) · ראה עוד »
משוואת שרדינגר
משוואת שרדינגר (שידועה גם בשם משוואת הגלים של שרדינגר) היא משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות, שהוצעה על ידי הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר ב-1926 ומתארת כיצד מצב קוונטי של מערכת פיזיקלית משתנה לאורך הזמן.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומשוואת שרדינגר · ראה עוד »
מהירות
בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב – המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומהירות · ראה עוד »
מהירות זוויתית
המהירות הזוויתית היא קצב השינוי בזמן של הזווית בין נקודה כלשהי על הגוף לבין ציר הייחוס הסיבוב שבתרשים הוא נגד כיוון השעון, לכן על פי כלל יד ימין כיוון וקטור המהירות הזוויתית הוא למעלה. מהירות זוויתית או מהירות סיבובית היא גודל המבטא את מהירות הסיבוב של גוף והיא קבועה עבור גוף קשיח חופשי.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומהירות זוויתית · ראה עוד »
מומנט התמד
במכניקה של גוף קשיח, מומנט ההתמד של מסה (ידוע גם בשמות מומנט אינרציה, או מסה זוויתית) מתאר את היחס בין מומנט הכוח המופעל על הגוף לבין התאוצה הזוויתית שאותה יפתח הגוף סביב ציר הסיבוב.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומומנט התמד · ראה עוד »
מומנט כוח
מומנט כוח (באנגלית אמריקנית: Torque באנגלית בריטית: Moment, Moment of force) הנקרא גם מומנט סיבוב או פשוט מומנט הוא מושג בפיזיקה ובמכניקה, מתחום ה במכניקה של גוף קשיח, המקביל לכוח בדינמיקה.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומומנט כוח · ראה עוד »
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »
מכניקה
מֵכָנִיקָה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומכניקה · ראה עוד »
מכניקה אנליטית
מכניקה אנליטית היא אוסף ניסוחים למכניקה הקלאסית שפיתחו ז'וזף לואי לגראנז', ויליאם רואן המילטון וקרל גוסטב יעקב יעקובי במאות ה-18 וה-19.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומכניקה אנליטית · ראה עוד »
מכניקה של גוף קשיח
גירוסקופ המאופיין בתנועה סיבובית מורכבת, אשר נחקרת במסגרת מכניקת הגוף הקשיח מכניקה של גוף קשיח (או של גוף צפיד) היא ענף פיזיקלי החוקר את תכונותיהם ותנועתם של גופים קשיחים.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומכניקה של גוף קשיח · ראה עוד »
מכפלה וקטורית
במתמטיקה ובפיזיקה, מכפלה וקטורית היא פעולה בינארית על שני וקטורים במרחב תלת־ממדי, שמחזירה וקטור (בניגוד למכפלה הסקלרית שמחזירה סקלר).
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ומכפלה וקטורית · ראה עוד »
אנרגיה פוטנציאלית
אֵנֶרְגִּיָּה פּוֹטֶנְצִיָּאלִית היא אנרגיה האצורה בגוף כלשהו כתוצאה מכוח הפועל עליו, או בתוכו.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ואנרגיה פוטנציאלית · ראה עוד »
אנרגיה קינטית
כובדית, וכשהוא יורד היא מומרת חזרה לאנרגיה קינטית. בהתנגשויות עם המשטח חלק מהאנרגיה הקינטית אובדת. אֵנֶרְגִּיָּה קִינֵטִית או אנרגיית תנועה (באנגלית: Kinetic energy) היא האנרגיה בה ניחן גוף מתוקף תנועתו, והיא תלויה רק במסת הגוף ובמהירותו.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ואנרגיה קינטית · ראה עוד »
ארג
אֵרְג היא יחידת מידה של אנרגיה ושל עבודה מכנית במערכת היחידות של "סנטימטר-גרם-שנייה" (CGS).
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וארג · ראה עוד »
אופרטור
במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ואופרטור · ראה עוד »
אופרטור המיקום
אופרטור המיקום הוא אופרטור ממכניקת הקוונטים אשר מתאים למדידת מיקום של חלקיק המתואר על ידי פונקציית גל.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ואופרטור המיקום · ראה עוד »
אופרטור הרמיטי
במתמטיקה, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור ליניארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו).
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ואופרטור הרמיטי · ראה עוד »
אופרטור התנע
אופרטור התנע (הקווי) הוא אופרטור במכניקת הקוונטים, אשר מתאים לגודל המדיד של תנע קווי עבור חלקיק המתואר על ידי פונקציית גל.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ואופרטור התנע · ראה עוד »
ספין (פיזיקה)
הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וספין (פיזיקה) · ראה עוד »
סימטריה
דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וסימטריה · ראה עוד »
פסאודו-וקטור
#הפניה וקטור (פיזיקה)#וקטור פולרי ווקטור אקסיאלי.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ופסאודו-וקטור · ראה עוד »
פירואט
פירואט פירואט (בצרפתית: pirouette) הוא תנועה גופנית בתחום הריקוד של סיבוב שלם של הגוף המתבצע על רגל אחת כשהרגל השנייה מורמת מהרצפה.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ופירואט · ראה עוד »
קוונטיזציה (פיזיקה)
בפיזיקה, קוונטיזציה (קְוַנְטִיזַצְיָה) (באנגלית: Quantization) הוא התהליך שבו נבנית מכניקת הקוונטים ממכניקה קלאסית או תורת שדות קוונטית מתוך תורת שדות קלאסית.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וקוונטיזציה (פיזיקה) · ראה עוד »
שמורה (מתמטיקה)
במתמטיקה ובמדעים מתמטיים, שְׁמוּרָה (בלועזית: אִינְווָריִאָנְט) היא תכונה של מחלקת עצמים שאינה משתנה תחת הפעלת טרנספורמציה מסוימת (או משפחת טרנספורמציות).
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ושמורה (מתמטיקה) · ראה עוד »
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ושנייה · ראה עוד »
שדה מגנטי
קווי השדה המגנטי תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי, על פי תורת השדות הקוונטית, הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ושדה מגנטי · ראה עוד »
תנע
עריסתו של ניוטון: מתקן המנצל את חוק שימור התנע להנעת מטוטלות כדוריות זהות תנע (בלטינית: momentum) הוא גודל פיזיקלי וקטורי, שמקורו בענף המכניקה של הפיזיקה הקלאסית.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ותנע · ראה עוד »
תנע קווי
#הפניה תנע.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ותנע קווי · ראה עוד »
לגרנג'יאן
#הפניה לגראנז'יאן.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ולגרנג'יאן · ראה עוד »
טנזור
במתמטיקה, טֶנזוֹר (או טנסור) הוא פונקציה מולטי-ליניארית.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וטנזור · ראה עוד »
טנזור אנטי-סימטרי
במתמטיקה, טנזור אנטי-סימטרי הוא טנזור שעבורו החלפת זוג אינדקסים מחליפה את הסימן; לכן מתקיים \ T_.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וטנזור אנטי-סימטרי · ראה עוד »
טנזור התמד
טנזור ההתמד (או טנזור האינרציה) הוא דרך נוחה וקצרה להציג את מומנטי ההתמד של הגוף.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וטנזור התמד · ראה עוד »
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וזווית · ראה עוד »
חוק שימור
בפיזיקה, חוק שימור מציין כי תכונה מדידה מסוימת של מערכת פיזיקלית מבודדת, אינה משתנה עם התפתחות המערכת.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וחוק שימור · ראה עוד »
חוקי התנועה של ניוטון
אייזק ניוטון חוקי התנועה של ניוטון הם שלושה חוקי פיזיקה שניסח אייזק ניוטון, ועוסקים בתנועתם של גופים.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וחוקי התנועה של ניוטון · ראה עוד »
ג'ול
גּ'וּל (נהגה לעיתים גַּ'אוּל) היא יחידת מידה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) לאנרגיה ועבודה וסימנה J. היא קרויה על-שם הפיזיקאי האנגלי ג'יימס פרסקוט ג'ול.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וג'ול · ראה עוד »
גרדיאנט
המחשה של גרדיאנט. באיורים האלה, השדה הסקלרי מתואר באמצעות שינוי הצבע, כאשר אזורים כהים יותר הם ערכים גדולים יותר של הפונקציה. החצים הכחולים מתארים את הגרדיאנט הנגזר מהשדה הסקלרי. החצים פונים אל עבר האזורים הגבוהים יותר. גְּרַדִיאֶנְט הוא הכללה של מושג הנגזרת בעבור חשבון אינפיניטסימלי של מספר משתנים.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וגרדיאנט · ראה עוד »
גוף קשיח
#הפניה מכניקה של גוף קשיח.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וגוף קשיח · ראה עוד »
גודל פיזיקלי
גודל פיזיקלי הוא כינוי לתכונה הניתנת למדידה של עצם מסוים.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וגודל פיזיקלי · ראה עוד »
גירוסקופ
ציר הגירוסקופ נשאר קבוע במרחב, בלי קשר למיקום המסגרות החיצוניות. גירוסקופ בנקיפה גירוסקופ או ג'יירוסקופ (על פי האקדמיה ללשון העברית גם סביבון; מכונה לעיתים בקיצור ג'יירו; באנגלית: Gyroscope; מיוונית: γῦρος ("גירוֹס") – עגול, σκοπέω ("סקופאו") – לראות) הוא מכשיר מדעי המשמש למדידת מהירות זוויתית, שינוי זוויתי או שמירה של יציבות זוויתית, תוך התבססות על עקרונות שימור התנע הזוויתי.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וגירוסקופ · ראה עוד »
העתק (פיזיקה)
וקטור ההעתק לעומת הדרך שעשה גוף לאורך מסלול במכניקה קלאסית, וקטור ההעתק הוא הווקטור הקצר ביותר המחבר בין נקודת מדידה התחלתית לנקודת מדידה סופית של מיקומו של גוף.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי והעתק (פיזיקה) · ראה עוד »
הרמוניות ספריות
הרמוניות ספריות הן משפחה של פונקציות של שני משתנים: הזוויות θ ו-φ בקואורדינטות ספריות (כדוריות).
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי והרמוניות ספריות · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי והשמש · ראה עוד »
וקטור (פיזיקה)
וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ווקטור (פיזיקה) · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וכבידה · ראה עוד »
כדור (גאומטריה)
פני השטח של כדור כדור הוא גוף גאומטרי המורכב מן הנקודות במרחב שמרחקן מנקודה קבועה הוא לכל היותר מספר קבוע מסוים, הקרוי רדיוס.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וכדור (גאומטריה) · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וכדור הארץ · ראה עוד »
כוח (פיזיקה)
הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »
כוח מרכזי
בפיזיקה, כוח מרכזי הוא כוח שגודלו תלוי רק במרחק ממקור הכוח, וכיוונו רדיאלי, כלומר ככיוון הוקטור המחבר בין מקור הכוח לבין הנקודה עליה פועל הכוח.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וכוח מרכזי · ראה עוד »
כוח שקול
כוח שקול הוא מושג פיזיקלי המתאר את אוסף הכוחות הפועלים על גוף מסוים, והוא שווה לסכום הווקטורי של כל אותם כוחות.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וכוח שקול · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי וכוכב לכת · ראה עוד »
יחידת מידה
יחידת מידה (או אמת מידה) היא גודל מוסכם וקבוע, המשמש למדידת מאפיין של עצם מסוים, באמצעות השוואת מאפיין זה ליחידת המידה.
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ויחידת מידה · ראה עוד »
יחידות cgs
מערכת היחידות cgs היא מערכת של יחידות מידה אשר הוצעה בשנת 1832 על ידי המתמטיקאי והפיזיקאי הגרמני קרל פרידריך גאוס (ולכן נקראת לעיתים "המערכת הגאוסיאנית").
חָדָשׁ!!: תנע זוויתי ויחידות cgs · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תנע_זוויתי
