גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
179 יחסים: מ"ז ולפובסקי, מאזנים (כתב עת), מסורת, מסורת (יהדות), מערב אירופה, מעשייה, מרכז זלמן שזר, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, משפחה מורכבת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה יוסף גליקסון, מטפורה, מז'יבוז', מחקרי ירושלים בספרות עברית, מחלוקת, מוסד ביאליק, מורה נבוכי הזמן, מושב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, מיתולוגיה יוונית, אניטה שפירא, אסתטיקה, אריק גלסנר, אשר ברש, אתיקה, אחד העם, אב"א אחימאיר, אבנר הולצמן, אגדה (יהדות), אומן (עיר), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת ברן, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת הומבולדט, אוניברסיטה, אוקראינה, אותנטיות, אוטוביוגרפיה, אודסה, אינטליגנציה, אירופה, נחמן קרוכמל, נחום סוקולוב, נביאים, נורית גוברין, ניב (ביטוי), ספר עיון, ספרות רבנית, ספרות תורנית, ספרות יפה, ..., ספריית פועלים, ספרייה לאומית, סופר, סימבוליזם, סיפור עם, עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), עברי אנוכי, עברי אנכי, עברית, עידן הנאורות, עיונים בתקומת ישראל, פרוזה, פרויקט בן-יהודה, פרידריך ניטשה, פטליזם, פובליציסטיקה, פוגרום, פודוליה, פילוסופיה, צבי מרק, קריית אתא, ראובן בריינין, רסלינג, רעם היופי, רפובליקת ויימאר, רב, רופא שיניים, שמרנות, שמואל פישמן, שמואל ליב ציטרון, שמואל טשרנוביץ, שלמה הרברג, שלום רצבי, שלום לינדנבאום, שטעטל, שדות מיכה, שירה לירית, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תרצ"ו, תל אביב-יפו, תלמוד, תחדיש, תחום המושב, לאומיות, לקסיקון הספרות העברית החדשה, טפליק, חנן חבר, חסידים, חבל עדולם, חולון, חיים נחמן ביאליק, באר שבע, ברשד, ברלין, בדידות, ביקורת המקרא, בית שלום עליכם, ביוגרפיה, גאורג וילהלם פרידריך הגל, גצל קרסל, גרמנים, גרמנית, גרמניה, גט, גבעתיים, דן אלמגור, דעה קדומה, דת, דוקטור, דובובה (מחוז צ'רקאסי), דוגמה, המשקיף, המליץ, האסיף, האימפריה הרוסית, הספרות העברית, הצפירה, הקיסרות הגרמנית, הר סיני, הר גריזים, השילוח (כתב עת), התקופה, התלוש בספרות העברית, הלכה, הגל, הגלות, הגות, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, הוצאת תושיה, הוצאת גוונים, הוצאת דביר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרמל, הוגה דעות, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היברו בוקס, ורשה, ורוצלב, כתב רוסי, כתיב, כל כתבי, יעקב פיכמן, יצר הרע, יצחק לאור, יצחק כפכפי, ישיבת וולוז'ין, יהדות, יהושע בן נון, יוסף אבן (בלומנשטיין), יוסף ליכטנבום, יוסף חיים ברנר, יוסיפון (ספר), יורם קניוק, יידיש, 18 בנובמבר, 1865, 1873, 1875, 1887, 1890, 1896, 19 באוגוסט, 1900, 1903, 1919, 1920, 1921. להרחיב מדד (129 יותר) »
מ"ז ולפובסקי
#הפניה מנחם זלמן וולפובסקי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומ"ז ולפובסקי · ראה עוד »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומסורת · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומערב אירופה · ראה עוד »
מעשייה
איור של גוסטב דורה לכיפה אדומה מעשייה היא סיפור עם שבו מוטיבים רבים החורגים מההתנסות היומיומית, מוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי, בין היתר דמויות כגון פיות, גובלינים, אלפים, טרולים, ענקים, חיות מדברות ובדרך כלל אף כישופים ומעשי קסמים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומעשייה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
#הפניה מרכז זלמן שזר.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי · ראה עוד »
משפחה מורכבת
משפחה מורכבת או משפחה משולבת הם מונחים המתארים משפחה בה לאחד מבני הזוג או לשניהם ילדים ממערכת יחסים קודמת, שאינם ילדים ביולוגיים של בן הזוג השני.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומשפחה מורכבת · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משה יוסף גליקסון
משה יוסף גליקסון (ר"ח אלול תרל"ח, 30 באוגוסט 1878 – ה' בסיוון תרצ"ט, 1939) היה מנהיג ציוני ועיתונאי, עורך "הארץ", פובליציסט ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומשה יוסף גליקסון · ראה עוד »
מטפורה
מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומטפורה · ראה עוד »
מז'יבוז'
מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומז'יבוז' · ראה עוד »
מחקרי ירושלים בספרות עברית
עטיפת כרך כד, תשע"א מחקרי ירושלים בספרות עברית הוא כתב עת מדעי לספרות עברית, הרואה אור כשנתון בחוג לספרות עברית, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומחקרי ירושלים בספרות עברית · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומחלוקת · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מורה נבוכי הזמן
מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »
מושב
המושב נהלל המושב מסילת ציון המושב בית זית שדמה רחוב ראשי אופייני במושב מוֹשָׁב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (בעבר רובם חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומושב · ראה עוד »
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הוא מכון מחקר הנמצא בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שבמדרשת בן-גוריון המתמקד בלימודי ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות · ראה עוד »
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »
אניטה שפירא
אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואניטה שפירא · ראה עוד »
אסתטיקה
אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואסתטיקה · ראה עוד »
אריק גלסנר
אריק גלסנר (נולד ב-22 באוגוסט 1973) הוא סופר, מבקר וחוקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואריק גלסנר · ראה עוד »
אשר ברש
לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואשר ברש · ראה עוד »
אתיקה
#הפניה פילוסופיה של המוסר.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואתיקה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואחד העם · ראה עוד »
אב"א אחימאיר
אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואב"א אחימאיר · ראה עוד »
אבנר הולצמן
אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואבנר הולצמן · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אומן (עיר)
אוּמן (באוקראינית: Умань; בפולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי, ושוכנת בחבל הארץ המזרח-אירופאי ההיסטורי פודוליה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואומן (עיר) · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אוניברסיטת ברן
אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוניברסיטת הומבולדט
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואוניברסיטת הומבולדט · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואוקראינה · ראה עוד »
אותנטיות
אוֹתֵנְטִיּוּת (באנגלית: Authenticity), מושג פילוסופי-פסיכולוגי המתייחס לנטייה או למצב סובייקטיבי בו הפרט חש כי הוא מתנהג ופועל באופן נאמן למחשבותיו ורגשותיו הפנימיים חרף השפעות חיצוניות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואותנטיות · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואודסה · ראה עוד »
אינטליגנציה
אִינְטֵלִיגֶנְצִיָה (בעברית: מִשְׂכַּל) או בינה היא היכולת לפתור בעיות במהירות ובמדויק.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואינטליגנציה · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ואירופה · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ונחום סוקולוב · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ונביאים · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ונורית גוברין · ראה עוד »
ניב (ביטוי)
ניב או מטבע לשון או ביטוי הוא צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וניב (ביטוי) · ראה עוד »
ספר עיון
ספר עיון הוא ספר המשתמש להבעת דעה או כחומר עזר ללמידה, בכך הוא נבדל מסיפורת.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וספר עיון · ראה עוד »
ספרות רבנית
#הפניהספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וספרות רבנית · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וספרות תורנית · ראה עוד »
ספרות יפה
ספר שירה של אמילי דיקינסון, דוגמה לספרות יפה ספרות יפה (בלועזית: בֵּלֶטְרִיסְטִיקָה) היא ספרות אמנותית הנחלקת לשלושה ענפים עיקריים, לפי דרך כתיבתה: שירה, פרוזה ומחזאות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וספרות יפה · ראה עוד »
ספריית פועלים
#הפניה ספרית פועלים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וספריית פועלים · ראה עוד »
ספרייה לאומית
הספרייה הלאומית בירושלים ספרייה לאומית היא ספרייה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וספרייה לאומית · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וסופר · ראה עוד »
סימבוליזם
'''אדוורד מונק, "ריקוד החיים", 1900''' סימבוליזם (באנגלית: Symbolism) הוא זרם אמנותי וספרותי שהתקיים ברחבי אירופה במאה ה-19, בין 1880 ל-1890.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וסימבוליזם · ראה עוד »
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וסיפור עם · ראה עוד »
עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)
עמנואל בִּן גָּרְיוֹן (כ"ג בסיוון תרס"ג, 18 ביוני 1903 – י"ג בסיוון תשמ"ז, 10 ביוני 1987) היה סופר ומבקר ספרות, בנו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי) · ראה עוד »
עברי אנוכי
#הפניה עברי אנכי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועברי אנוכי · ראה עוד »
עברי אנכי
שער הגיליון הראשון של העיתון: למברג, י"א בניסן תרכ"ה, 7 באפריל 1865 "עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועברי אנכי · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועברית · ראה עוד »
עידן הנאורות
עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועידן הנאורות · ראה עוד »
עיונים בתקומת ישראל
#הפניה עיונים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועיונים בתקומת ישראל · ראה עוד »
פרוזה
פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופרוזה · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פרידריך ניטשה
פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה (או ניצשה; גרמנית: Friedrich Wilhelm Nietzsche, IPA: או; 15 באוקטובר 1844 – 25 באוגוסט 1900) היה פילוסוף, פילולוג, מבקר תרבות, משורר ומלחין גרמני.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופרידריך ניטשה · ראה עוד »
פטליזם
פטליזם (מלטינית: fatum, הקרוב ל"גורלי" בעברית), הוא שם תואר להשקפה לפיה האדם כבול לסדר טבעי וקבוע מראש של התרחשויות בעולם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופטליזם · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופוגרום · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופודוליה · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ופילוסופיה · ראה עוד »
צבי מרק
צבי מרק (נולד ב-1963 בירושלים) הוא חוקר חסידות, חוקר מיסטיקה וניו אייג' בספרות היהודית, משנת 2010 פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן וראש הקתדרה לחקר החסידות על שם ר' לוי יצחק מברדיטשב באותה אוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וצבי מרק · ראה עוד »
קריית אתא
חלק ממייסדי כפר אתא ("הפינפונצוונציקרס", "העשרים וחמישה") בסוף שנות ה-20 הספרייה הישנה בקריית אתא, 1973 קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, והגדולה בערים המרכיבות את אזור הקריות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וקריית אתא · ראה עוד »
ראובן בריינין
ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וראובן בריינין · ראה עוד »
רסלינג
רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ורסלינג · ראה עוד »
רעם היופי
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי רעם היופי הוא ספר הכולל חמישה סיפורים של הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ורעם היופי · ראה עוד »
רפובליקת ויימאר
הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ורב · ראה עוד »
רופא שיניים
רופא שיניים הוא אדם העוסק ברפואת שיניים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ורופא שיניים · ראה עוד »
שמרנות
שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושמרנות · ראה עוד »
שמואל פישמן
שמואל (שמוליק) פישמן (30 בספטמבר 1948 – 2 באפריל 2019) היה פיזיקאי תאורטי ישראלי ופרופסור אמריטוס בפקולטה לפיזיקה בטכניון.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושמואל פישמן · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שלמה הרברג
שלמה יוסף הֶרבֶּרג (כ' בתשרי תרמ"ה, 9 באוקטובר 1884, ולָדיסלָבוב (נוישטדט-שירווינדט), פלך סובאלק, האימפריה הרוסית (פולין-ליטא) - כ"ו באדר תשכ"ו, 18 במרץ 1966, תל אביב) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושלמה הרברג · ראה עוד »
שלום רצבי
שלום רצבי (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס של החוג היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ומשורר.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושלום רצבי · ראה עוד »
שלום לינדנבאום
שלום לינדנבאום בעת ביקור באושוויץ-בירקנאו בפולין, ספטמבר 1989 ד"ר שלום לינדנבאום (1 באוגוסט 1926, כ"א באב ה'תרפ"ו – 29 בינואר 2018, י"ג בשבט ה'תשע"ח) היה איש אצ"ל, חוקר ספרות ושירה, מתרגם ומרצה בחוג לספרות עברית ולספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושלום לינדנבאום · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושטעטל · ראה עוד »
שדות מיכה
שְׂדוֹת מִיכָה הוא מושב הנמצא כ־5 קילומטרים דרומית־מערבית לבית שמש בחבל עדולם שבשפלת יהודה, שייך למועצה האזורית מטה יהודה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושדות מיכה · ראה עוד »
שירה לירית
שירה לירית היא ז'אנר ספרותי ותיאטרוני בו יש ביטוי משמעותי לרגש.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ושירה לירית · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ותרצ"ו · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ותלמוד · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ותחדיש · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ותחום המושב · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ולאומיות · ראה עוד »
לקסיקון הספרות העברית החדשה
סמליל הלקסיקון לקסיקון הספרות העברית החדשה הוא לקסיקון ביו-ביבליוגרפי מקוון הכולל ביוגרפיות וביבליוגרפיות של סופרים ישראלים ועבריים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ולקסיקון הספרות העברית החדשה · ראה עוד »
טפליק
טפליק (באוקראינית: Теплик; בפולנית: Tepłyk) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וטפליק · ראה עוד »
חנן חבר
חנן חֶבר (נולד ב-14 בינואר 1953) הוא מופקד הקתדרה על שם יעקב והילדה בלאושטיין ללשון וספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת ייל ופרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וחנן חבר · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וחסידים · ראה עוד »
חבל עדולם
חבל עֲדֻלָּם הוא גוש התיישבות בין בית שמש לבית גוברין במועצה האזורית מטה יהודה ומצפון לאזור חבל לכיש, האזור הנקרא על שם העיר הקדומה עדולם שהייתה באזור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וחבל עדולם · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וחולון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ובאר שבע · ראה עוד »
ברשד
ברשד (באוקראינית: Бершадь; בפולנית: Berszad) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וברשד · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וברלין · ראה עוד »
בדידות
"בדידות", ציור מעשה ידי פרדריק לייטון בדידות, ציור מעשה ידי האנס תומה בדידות היא מצב חברתי-רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ובדידות · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית שלום עליכם
בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ובית שלום עליכם · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וביוגרפיה · ראה עוד »
גאורג וילהלם פרידריך הגל
גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel; 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה מראשי הפילוסופים של זרם האידיאליזם הגרמני, מחשובי ההוגים בתקופה המודרנית, ומגדולי הפילוסופים השיטתיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגאורג וילהלם פרידריך הגל · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנים
גרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגרמנים · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגרמניה · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגט · ראה עוד »
גבעתיים
הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגבעתיים · ראה עוד »
דן אלמגור
מימין לשמאל: דני קרוון, אליהו הכהן ודן אלמגור, 2011 דן אלמגור (נולד ב-13 ביולי 1935) הוא מחזאי, פזמונאי, פובליציסט, עיתונאי, סופר, מתרגם, חוקר ספרות ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ודן אלמגור · ראה עוד »
דעה קדומה
דעה קדומה היא עמדה נלמדת, לרוב שלילית, כלפי נושא מטרה כלשהו, עוד בטרם התקיימה עמו אינטראקציה חברתית, כל זאת על סמך השתייכותו החברתית של הפרט.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ודעה קדומה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ודת · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ודוקטור · ראה עוד »
דובובה (מחוז צ'רקאסי)
דובובה (באוקראינית: Дубови) הוא כפר במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, כ-20 ק"מ דרומית - מזרחית לעיר אומן.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ודובובה (מחוז צ'רקאסי) · ראה עוד »
דוגמה
דּוֹגְמָה (מיוונית Δόγμα - דעה) היא אמונה, דוקטרינה או עיקרון שדוגל בהם ארגון דתי או אחר.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ודוגמה · ראה עוד »
המשקיף
עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והמשקיף · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והמליץ · ראה עוד »
האסיף
האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והאסיף · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרות העברית
#הפניה ספרות עברית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והספרות העברית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והצפירה · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הר סיני
"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והר סיני · ראה עוד »
הר גריזים
הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והר גריזים · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והתקופה · ראה עוד »
התלוש בספרות העברית
ה"תלוש" הוא סוג של גיבור בספרות העברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והתלוש בספרות העברית · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והלכה · ראה עוד »
הגל
#הפניה גאורג וילהלם פרידריך הגל.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והגל · ראה עוד »
הגלות
#הפניה גלות (יהדות).
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והגלות · ראה עוד »
הגות
#הפניה פילוסופיה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והגות · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת תל אביב
#הפניה ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והוצאת אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
הוצאת תושיה
חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והוצאת תושיה · ראה עוד »
הוצאת גוונים
#הפניה גוונים (הוצאה לאור).
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והוצאת גוונים · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והוצאת כרמל · ראה עוד »
הוגה דעות
#הפניה פילוסוף.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והוגה דעות · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היברו בוקס
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והיברו בוקס · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וורשה · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וורוצלב · ראה עוד »
כתב רוסי
#הפניה אלפבית רוסי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וכתב רוסי · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וכתיב · ראה עוד »
כל כתבי
כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וכל כתבי · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יצר הרע
ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויצר הרע · ראה עוד »
יצחק לאור
יצחק לאור (נולד ב-11 באפריל 1948) הוא משורר, סופר, מחזאי, עורך, מבקר ספרות ופובליציסט ישראלי, וכמו כן פעיל שמאל רדיקלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויצחק לאור · ראה עוד »
יצחק כפכפי
יצחק (יצחקל'ה) כַּפְכָּפִי (שוקסטליסקי) (4 באוקטובר 1911 – 12 במאי 1998) היה ממייסדי תנועת הנוער המחנות העולים, וכן מתרגם ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויצחק כפכפי · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויהדות · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויהושע בן נון · ראה עוד »
יוסף אבן (בלומנשטיין)
יוסף אבן (בלומנשטיין; 1922–1981) היה חוקר ספרות, סופר ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסף אבן (בלומנשטיין) · ראה עוד »
יוסף ליכטנבום
יוסף ליכטנבום (לעיתים ליכטנבוים) (כ"ט באייר תרנ"ה, 23 במאי 1895 – י"ח בסיון תשכ"ח, 14 ביוני 1968) היה משורר, מבקר ספרות, מסאי, עורך ומתרגם עברי, חתן פרס טשרניחובסקי לשנת תשי"ג ופרס ברנר לשנת תש"ך.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסף ליכטנבום · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסיפון (ספר)
יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסיפון (ספר) · ראה עוד »
יורם קניוק
שלט רחוב יורם קניוק בתל אביב יורם קַנְיוּק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר, עיתונאי, תסריטאי ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויורם קניוק · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויידיש · ראה עוד »
18 בנובמבר
18 בנובמבר 1978 - רצח ליאו ראיין בידי מקדש העם מוביל להתאבדות ההמונית בג'ונסטאון שבה 909 אנשים מתו. בתמונה נראים חיילים אמריקאים סוחבים ארונות קבורה ובהם קבורים קורבנות ג'ונסטאון 18 בנובמבר הוא היום ה-322 בשנה, (323 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו18 בנובמבר · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1865 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1873 · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1875 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1887 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1890 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1896 · ראה עוד »
19 באוגוסט
19 באוגוסט הוא היום ה-231 בשנה בלוח הגרגוריאני (232 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו19 באוגוסט · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1900 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1903 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ו1921 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מיכה_יוסף_ברדיצ'בסקי
