תוכן עניינים
131 יחסים: מאי, מרטין בובר, משולם וולף, מלחמת העולם הראשונה, מלבן, מהנדס, מוניטין, מוסקבה, מיעוט, אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית, אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול), אפיפיור, ארץ ישראל, אריה בבקוב, אלכסנדר גולדשטיין (עסקן ציוני), אליעזר מרגולין, אטלס (ספר מפות), אבא לפין, אברהם אידלסון, אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת טובינגן, אוניברסיטת ז'נבה, אוקטובר, אוטונומיה, אוטיאן, אודסה, איליה אפרון, נאציזם, נתן גורן, נחמן רחמילביץ, נחום גולדמן, סנקט פטרבורג, ספר, סתיו, סטודנט, סופר, סיימאס, עם הספר (הוצאת ספרים), עברות, עברית, עורך ראשי, עיר בירה, עיתונאי, פנים, פטרוגרד, פולין, פובליציסטיקה, צנזורה, ... להרחיב מדד (81 יותר) »
- בוגרי אוניברסיטת ז'נבה
- חברי הסיימאס
- פעילים ציונים בליטא
- שרים לענייני יהודים בממשלת ליטא
מאי
מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומאי
מרטין בובר
מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומרטין בובר
משולם וולף
ד"ר משולם וולף (בליטאית: Sulimas Volfas; 19 ביולי 1877 – 1942) היה עסקן ציבור ותעשיין יהודי ליטאי, מראשי הציונים בליטא.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומשולם וולף
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומלחמת העולם הראשונה
מלבן
מלבן עם אלכסונים בגאומטריה, מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומלבן
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומהנדס
מוניטין
מוניטין הוא הרושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים, והוא החלק המוכר יותר מהתדמית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומוניטין
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומוסקבה
מיעוט
קבוצת מיעוט היא קטגוריה חברתית אשר איננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת בחברה נתונה, היא מתאפיינת בכך שחבריה הם בעלי אפיונים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ומיעוט
אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית
האנציקלופדיה היהודית הקצרה בלשון הרוסית (רוסית: «Краткая еврейская энциклопедия») שיצאה לאור בירושלים בין השנים 1976–2005, היא המאגר הראשון מאז 1913 המביא מידע מקיף ומגוון על ענייני יהודים ויהדות בשפה הרוסית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית
אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)
אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואפיפיור
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וארץ ישראל
אריה בבקוב
אריה בַּבּקוֹב (כ"ח בחשוון ה'תר"מ, 14 בנובמבר 1879 - י"ז בתשרי ה'תש"ט, 20 באוקטובר 1948) היה פעיל ציוני, עיתונאי פובליציסט ועורך.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואריה בבקוב
אלכסנדר גולדשטיין (עסקן ציוני)
#הפניה אלכסנדר גולדשטיין (פעיל ציוני).
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואלכסנדר גולדשטיין (עסקן ציוני)
אליעזר מרגולין
קולונל אליעזר (לָזָר) מרקוביץ' מרגולין (5 בפברואר או 26 במרץ 1875, בלגורוד, האימפריה הרוסית – 22 ביוני 1944, סידני, אוסטרליה) היה ממפקדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואליעזר מרגולין
אטלס (ספר מפות)
תמונת העולם, מתוך האטלס של אברהם אורטליוס אַטְלָס הוא אוסף של מפות שלרוב נכרך בפורמט של ספר.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואטלס (ספר מפות)
אבא לפין
אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּין (בליטאית: Abelis Lapinas; 15 באוקטובר 1863 – 21 ביולי 1940) היה פעיל ציוני, רופא, סופר ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואבא לפין
אברהם אידלסון
אלכסנדר גולדשטיין, שלמה גפשטיין. אברהם אידלסון (ברוסית: Абрам Давидович Идельсон, אברהם דוידוביץ אידלסון; 1865 – 1921) היה מנהיג ציוני, עיתונאי ועורך עיתונים יהודיים-ציוניים מרכזיים ברוסיה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואברהם אידלסון
אוניברסיטת מינכן
אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (בגרמנית: Ludwig-Maximilians-Universität München; בראשי תיבות: LMU) היא אוניברסיטה במינכן, גרמניה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוניברסיטת מינכן
אוניברסיטת סנקט פטרבורג
אוניברסיטת סנקט פטרבורג, רשמית האוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-Петербургский государственный университет, СПбГУ), או בשמה בתקופה הסובייטית אוניברסיטת לנינגרד, היא אחת מהמוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה, מהמובילות, המפורסמות והיוקרתיות ביותר ברוסיה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוניברסיטת סנקט פטרבורג
אוניברסיטת פרייבורג
בניין המכללות, חזית הבניין הראשי של האוניברסיטה, שנבנה בשנת 1911 אוניברסיטת פרייבורג, בשמה המלא אוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג (בגרמנית: Albert-Ludwigs Universität Freiburg) היא אוניברסיטה ציבורית להוראה ומחקר בעיר פרייבורג, במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה, אחת האוניברסיטאות הוותיקות והיוקרתיות של גרמניה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוניברסיטת פרייבורג
אוניברסיטת טובינגן
#הפניה אוניברסיטת טיבינגן.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוניברסיטת טובינגן
אוניברסיטת ז'נבה
אוניברסיטת ז'נבה (בצרפתית: Université de Genève) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר ז'נבה שבשווייץ.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוניברסיטת ז'נבה
אוקטובר
אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוקטובר
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוטונומיה
אוטיאן
#הפניה אוטנה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואוטיאן
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואודסה
איליה אפרון
כמה עשרות מ-86 הכרכים של המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון איליה אברמוביץ' אֶפְרוֹן (יֶפרון; ברוסית: Илья́ Абра́мович Ефро́н; 1847, וילנה – 19 באפריל 1917 פטרוגרד) היה איש עסקים יהודי רוסי, אחד מהמדפיסים והמוציאים לאור הבולטים ברוסיה שלפני המהפכה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ואיליה אפרון
נאציזם
דגל גרמניה הנאצית - במרכז הדגל יש צלב קרס המוטה ב-45 מעלות, ידוע גם בשם "סווסטיקה" נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ונאציזם
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ונתן גורן
נחמן רחמילביץ
נחמן (נתן) רחמילביץ (בליטאית: Nachmanas Rachmilevičius; 25 במאי 1876 – 26 בינואר 1942) היה עסקן ופעיל ציוני, פוליטיקאי ליטאי והקונסול הראשי של ליטא בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ונחמן רחמילביץ
נחום גולדמן
נחום גולדמן (יושב באמצע) נחום גולדמן בשיחה עם חיים ויצמן בשנת 1935 משמאל: משה שרת, מרים פרוינד, לואי ליפסקי ונחום גולדמן נחום גולדמן (10 ביולי 1895 – 29 באוגוסט 1982) היה מנהיג יהודי וציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו שנים רבות, ומן הפעילים הבולטים למען השגת רוב בעצרת האו"ם להחלטת החלוקה והסכם השילומים.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ונחום גולדמן
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וסנקט פטרבורג
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וספר
סתיו
שלכת בהיידלברג שבגרמניה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וסתיו
סטודנט
סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וסטודנט
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וסופר
סיימאס
הפרלמנט הליטאי, הנקרא בליטאית סיימאס, ובשמו המלא: הסיימאס של הרפובליקה הליטאית (בליטאית: Lietuvos Respublikos Seimas), הוא הרשות המחוקקת בליטא.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וסיימאס
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ועם הספר (הוצאת ספרים)
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ועברות
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ועברית
עורך ראשי
עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ועורך ראשי
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ועיר בירה
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ועיתונאי
פנים
פניו של וינסנט ואן גוך בדיוקן עצמי פנים של ילדה, ציור משנת 1642 הפנים הן החלק הקדמי של הראש.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ופנים
פטרוגרד
#הפניה סנקט פטרבורג.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ופטרוגרד
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ופולין
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ופובליציסטיקה
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וצנזורה
צבע
עפרון בדים צבעוניים בשוק הטקסטיל בקראצ'י, פקיסטן צבע הוא מידע מעובד, שמערכת העצבים מוסיפה לתמונה, הנקלטת בה מהעיניים, בהתאם לאורך גלי האור, בחלקי התמונה השונים.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וצבע
צבע עיניים
בקשתית העין צבע עיניים היא תכונה המושפעת בעיקר מכמות וסוג הפיגמנט בקשתית העין.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וצבע עיניים
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וציונות
קרלובי וארי
קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וקרלובי וארי
קום מדינת ישראל
#הפניה הכרזת העצמאות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וקום מדינת ישראל
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וקול ישראל
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וקובנה
ראזסווייט
אברהם בן דוד אידלסון, זאב ז'בוטינסקי; עומדים: ארנולד זיידמן, אלכסנדר גולדשטיין, שלמה גפשטיין. "ראזסווייט" (ברוסית: Рассвет; בכתיב הארכאי המקורי, Разсвѣтъ; 'השחר') היה כתב עת יהודי בשפה הרוסית שנוסד בשנת 1860 ברוסיה, נסגר לאחר שנה, במאי 1861 ושב ופעל במספר תקופות ומקומות עד לשנת 1934.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וראזסווייט
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ורוסית
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ורופא
שר
שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ושר
שלמה גפשטיין
שלמה (סולומון קלמנטיביץ') גֶפְּשטיין (ברוסית: Шломо (Соломон Клементьевич) Гепштейн; 2 במאי 1882, אודסה – 13 בספטמבר 1961, תל אביב) היה אדריכל, עיתונאי וסופר, תכנן בתים רבים בתל אביב.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ושלמה גפשטיין
שחור
עורב שחור אישה לבושה בבגדים שחורים שחור הוא הצבע הכהה ביותר.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ושחור
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ושווייץ
שיער
צמות אנטומיה של השיער שיער הוא סיב עשוי חלבון (פילמנט), הצומח מזקיק המצוי בשכבת הדרמיס דרך שכבת האפידרמיס שבעור.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ושיער
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ותנ"ך
תעשיין
סטף ורטהיימר, מגדולי התעשיינים בישראל תעשיין הוא בעל הון המשקיע את הונו בתעשייה, בפיתוח מפעלים ובתי חרושת.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ותעשיין
תרמ"ד
#הפניה ה'תרמ"ד.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ותרמ"ד
תשכ"ה
#הפניה ה'תשכ"ה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ותשכ"ה
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ותשי"ז
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ולשון הקודש
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ולונדון
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וליטא
ליטא בין שתי מלחמות העולם
#הפניההיסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וליטא בין שתי מלחמות העולם
ליטאית
ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וליטאית
לידה
אם ותינוקה מיד לאחר הלידה, תוך מגע עור לעור צמידי לידה (הלבנים) המחולקים מיד לאחר הלידה ליילוד ולהוריו לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון האנושי והעובר יוצא מרחם אמו לאוויר העולם.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ולידה
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וזאב ז'בוטינסקי
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וזלמן שזר
חבר הלאומים
חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וחבר הלאומים
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וחוקה
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וחובבי ציון
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וחיפה
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וחיים ויצמן
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל".
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ובנק אנגלו-פלשתינה
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וברסט ליטובסק
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וברלין
בולשביזם
בולשביזם (ברוסית: Большеви́зм), היא צורת ההתנהלות של הקומוניסטים ברוסיה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ובולשביזם
בית הספר לקציני ים עכו
משמאל לימין: ד"ר נפתלי וידרא, ד"ר שלמה ברדין, ד"ר שלמה קפלנסקי, ה' זיליסט. קדטים מחזור א על תורן בית הספר לקראת סיום 1942 מדליה לציון 25 שנה לבית הספר, 1981 שער הכניסה לבית הספר לקציני ים עכו, 2015 פרסום בית הספר קציני ים לשנת הלימודים תשע"ח בית ספר הימי לפיקוד ומנהיגות קציני ים עכו ע"ש כ"ג יורדי הסירה הוא כפר נוער במסגרת המנהל לחינוך התיישבותי, הכולל בית ספר ימי תיכוני, מכללה טכנית ופנימייה, המלמד, מחנך ומכשיר את הנוער בנים ובנות לתפקידי מנהיגות מקצועית בים ובחוף.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ובית הספר לקציני ים עכו
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וגאוגרפיה
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וגצל קרסל
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וגרמנית
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וגלות (יהדות)
גובה
תיבה שבאיור ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושלים-יריחו גובה הוא מידתו של מרחק אנכי של עצם מנקודת ייחוס מסוימת.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וגובה
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ודצמבר
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ודת
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ודב ליפץ
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ודוקטור
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והמאה ה-18
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והאימפריה הרוסית
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והסוכנות היהודית
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והעלייה החמישית
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והקונגרס הציוני העולמי
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והר המנוחות
הלקסיקון היהודי
הלקסיקון היהודי (גרמנית: Jüdisches Lexikon), ובשמו המלא: "הלקסיקון היהודי: מדריך אנציקלופדי לידע יהודי" (Jüdisches Lexikon: ein enzyklopädisches Handbuch des jüdischen Wissens) הוא לקסיקון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בהוצאת היידישער פערלאג בברלין בירת גרמניה בשנים 1927–1930.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והלקסיקון היהודי
החברה לחקר המקרא בישראל
החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת ה'תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והחברה לחקר המקרא בישראל
הדר הכרמל
הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והדר הכרמל
ההנהלה הציונית
ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וההנהלה הציונית
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וההסתדרות הציונית העולמית
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והוצאת דביר
הוצאת הקיבוץ הארצי
#הפניה ספרית פועלים.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והוצאת הקיבוץ הארצי
הוגה דעות
#הפניה פילוסוף.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והוגה דעות
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והוועד הלאומי
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק והיסטוריה
ו' באדר ב'
#הפניהו' באדר.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וו' באדר ב'
ועידת הלסינגפורס
ועידת הלסינגפורס היא ועידה ציונית, שנערכה בהלסינקי בשנת 1906.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וועידת הלסינגפורס
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ווילנה
כנסת ישראל (ארגון)
כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וכנסת ישראל (ארגון)
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וכתב עת
יצחק גרינבוים
קבר יצחק גרינבוים בקיבוץ גן שמואל יצחק גִרִינְבּוֹיְם (בפולנית: Izaak Grünbaum; 24 בנובמבר 1879, ורשה – 7 בספטמבר 1970, גן שמואל) היה מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ויצחק גרינבוים
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וירושלים
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק וישראל
יהדות רוסיה
מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ויהדות רוסיה
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ויהדות ליטא
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ויהודים
יוני
יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ויוני
יוליוס ברוצקוס
יוליוס (יולי) ברוצקוס (בעברית: יהודה ליב בן דוד; ברוסית: Юлий Давидович Бруцкус, יולי דווידוביץ' ברוצקוס; בליטאית: Julius Bruckus; 1 בינואר 1870, פולאנגן, ליטא הרוסית – 27 בינואר 1951, פתח תקווה) היה רופא, מראשי ארגון הבריאות היהודי העולמי, פעיל ציוני, ממייסדי וראשי התנועה הרוויזיוניסטית, פוליטיקאי ליטאי, ציר לסיימאס הראשון ושר בלי תיק לענייני יהודים בממשלת ליטא, מראשי "אורט" ו"אזע" (החברה לשמירת בריאות היהודים), היסטוריון, פובליציסט וחוקר תולדות יהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ויוליוס ברוצקוס
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ויידיש
19 בנובמבר
19 בנובמבר הוא היום ה-323 בשנה, (324 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ו19 בנובמבר
1915
קרב גליפולי.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ו1915
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ו1922
9 במרץ
9 במרץ הוא היום ה-68 בשנה (69 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מקס סולובייצ'יק ו9 במרץ
ראה גם
בוגרי אוניברסיטת ז'נבה
- אדמון פריווה
- אווה באייר-פלוקיגר
- אליהו בן-אלישר
- אנרי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג
- בנימין אמירה
- בת יאור
- בת-שבע כצנלסון
- דוד דנון
- דיאן פון פירסטנברג
- דיבשה אמירה
- דידיה קלו
- הלן קירפטריק
- ווהן ג'ונס
- ורנר ארבר
- ז'אק דובושה
- ז'אק נקר
- ז'ואל דיקר
- זלמן שובל
- יוסטון סטיוארט צ'מברלין
- יעקב וייס
- יעקב שדה
- לינה שטרן
- לקה הראשון, נסיך הכתר של אלבניה
- מיריאנה ספוליאריץ' אגר
- מנולו בלאניק
- מקס סולובייצ'יק
- מריה תרזה, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
- משה מני
- מתילדה קרים
- נחום סלושץ
- סימור פאפרט
- עבדול חוסיין סרדארי
- פרדינן דה סוסיר
- צבי דינשטיין
- קלוד ניקולייה
- ראובן פוירשטיין
- רודי דורנבוש
- רפאל יהודה צבי ורבלובסקי
חברי הסיימאס
- אינגרידה שימוניטה
- אנדריוס קוביליוס
- ארווידאס אנושאוסקאס
- גדימינאס קירקילאס
- ויקטוריה צ'מיליטה-נילסן
- וירגיליוס אלקנה
- יוליוס ברוצקוס
- יוסף שלמה כהנמן
- לייב גרפונקל
- מקס סולובייצ'יק
- נחמן רחמילביץ
- סאוליוס סקוורניאליס
- קזימירה פרונסקיינה
- רולנדס פקסס
- שמשון רוזנבאום
פעילים ציונים בליטא
- אבא קובנר
- אהרן אמיר
- אריה בן-אליעזר
- בוריס שץ
- בן-ציון אלפס
- בעל-מחשבות
- גדעון מר
- דוד וולפסון
- הלל קוק
- הרמן קלנבאך
- יוליוס ברוצקוס
- יוסף גלזמן
- יוסף חרמץ
- יוסף קלוזנר
- יעקב גנס
- יצחק אולשן
- יצחק ארד
- יצחק ליב גולדברג
- לייב גרפונקל
- מקס סולובייצ'יק
- משה ארנס
- נתן פרידלנד
- פרשת טוביאנסקי
- צמח פלדשטיין
שרים לענייני יהודים בממשלת ליטא
- יוליוס ברוצקוס
- יעקב ויגודסקי
- מקס סולובייצ'יק
- שמשון רוזנבאום