תוכן עניינים
41 יחסים: מסכת אבות, מקובל, משה שרון (סופר), מגילת אסתר, אריה לוין, אדמו"ר, אוצרות חיים, אור הגנוז, ספר התניא, פרשת השבוע, קבלה, רובע היהודי, תנועת החסידות, תומר דבורה, תיקוני הזוהר, ליקוטי מוהר"ן, טו בשבט, חנוכה, חסידות אשלג, חיים ויטאל, בן איש חי, ברוך שלום הלוי אשלג, ברכת המזון, בשבע, בתי אונגרין, ה'תרצ"ח, הרב אשלג, הרובע היהודי, הבעל שם טוב, הגליל העליון, ואהבת לרעך כמוך, ירושלים, ישיבת אש קודש, ישיבת עץ חיים, ישיבת חברון כנסת ישראל, ידידיה מאיר, יהודה צבי ברנדויין (מקובל), יהודה לייב הלוי אשלג, יובל אשרוב, יידיש, 8 בספטמבר.
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ומסכת אבות
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ומקובל
משה שרון (סופר)
משה שרון (נולד בו' בניסן ה'תשל"ח, 13 באפריל 1978) הוא סופר, מרצה ומאמן אישי ישראלי.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ומשה שרון (סופר)
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ומגילת אסתר
אריה לוין
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ואריה לוין
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ואדמו"ר
אוצרות חיים
#הפניה כתבי האר"י#מהדורה בתרא.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ואוצרות חיים
אור הגנוז
אוֹר הַגָּנוּז הוא יישוב קהילתי חרדי באזור הצפון ליד העיר צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ואור הגנוז
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וספר התניא
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ופרשת השבוע
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וקבלה
רובע היהודי
#הפניה הרובע היהודי.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ורובע היהודי
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ותנועת החסידות
תומר דבורה
שער הספר ""תומר דבורה" במהדורה הראשונה, ונציה שמ"ט תומר דבורה הוא ספר מוסר קבלי, שכתב המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) בתחילת תקופת האחרונים (אמצע המאה ה-16) בצפת.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ותומר דבורה
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ותיקוני הזוהר
ליקוטי מוהר"ן
ליקוטי מוהר"ן הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וליקוטי מוהר"ן
טו בשבט
#הפניה ט"ו בשבט (מועד).
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וטו בשבט
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וחנוכה
חסידות אשלג
חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירושו לספר הזוהר הקרוי "הסולם".
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וחסידות אשלג
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וחיים ויטאל
בן איש חי
#הפניה יוסף חיים מבגדאד.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ובן איש חי
ברוך שלום הלוי אשלג
הרב ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז, 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וברוך שלום הלוי אשלג
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וברכת המזון
בשבע
בשבע הוא שבועון דתי-לאומי המופץ חינם, בעריכת עמנואל שילה, שיוצא לאור החל מ-19 ביולי 2002.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ובשבע
בתי אונגרין
ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ובתי אונגרין
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וה'תרצ"ח
הרב אשלג
#הפניה יהודה לייב הלוי אשלג.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר והרב אשלג
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר והרובע היהודי
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר והבעל שם טוב
הגליל העליון
250px ממוזער הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר והגליל העליון
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וואהבת לרעך כמוך
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וירושלים
ישיבת אש קודש
ישיבת אש קודש היא ישיבה לחוזרים בתשובה, במרכז העיר רמת גן.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וישיבת אש קודש
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וישיבת עץ חיים
ישיבת חברון כנסת ישראל
ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וישיבת חברון כנסת ישראל
ידידיה מאיר
שלמה ידידיה מאיר (נולד בכ"ו בסיוון תשל"ו, 24 ביוני 1976) הוא פובליציסט, סאטיריקן, שדרן רדיו ישראלי ובעל טור שבועי בעיתון "בשבע".
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר וידידיה מאיר
יהודה צבי ברנדויין (מקובל)
הרב ברנדויין בטקס הכנסת ספר תורה בלוד ב-1965. הרב יהודה צבי הרש ברנדויין (מכונה רב ההסתדרות, י"א באדר תרס"ג, מרץ 1903 – י"ח בניסן תשכ"ט, אפריל 1969) היה ראש המחלקה הדתית בהסתדרות ומקובל.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ויהודה צבי ברנדויין (מקובל)
יהודה לייב הלוי אשלג
הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ויהודה לייב הלוי אשלג
יובל אשרוב
יובל הכהן אשרוב (נולד ב-1959) הוא מייסד שיטות לרפואה אלטרנטיבית, תזונה ופסיכולוגיה פסאודו-מדעיות, המבוססות בין השאר על פרשנותו לתורת הקבלה.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ויובל אשרוב
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ויידיש
8 בספטמבר
8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת מרדכי שיינברגר ו8 בספטמבר