גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
181 יחסים: מאיר בוגדנובסקי, מאיר יערי, מנחם אוסישקין, מעמד הפועלים, מעצמות המרכז, מערב אירופה, מעבד תמלילים, מפ"ם, מפא"י, מצע, מק"י, מרקסיזם, מרדכי אנילביץ', משה סנה, מלחמת המעמדות, מלחמת העולם הראשונה, מהפכה, מונוגרפיה, מודרניזציה, מילאנו, אנטישמיות, ארץ ישראל, ארצות הברית, אחדות העבודה, אביבה חלמיש, אגודת סטודנטים, אהרן אופנהיימר, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קראקוב, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת וינה, אוסטריה, אוקראינה, אוקראינים, אורתוגרפיה, אוטונומיזם יהודי, אוטונומיה לאומית פרסונלית, אינטרס, איטליה, אידאולוגיה, נורווגיה, ספר יובל, עם עובד, עלייה לארץ ישראל, פנחס רוטנברג, פרס יצחק בן-צבי, פרופסור, פרישה לגמלאות, פועלי ציון, פורים, ..., פולנים, פולטאבה, פולין הקומוניסטית, צעירי ציון, צבא האימפריה הרוסית, ציונות, ציוני ציון, קפיטליזם, קומזט, קיצוניות ורדיקליזם, קיבוץ, קיוטקסט, קייב, ראזסבייט, רפובליקה, רוסים, ריבונות, שמואל אטינגר, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שלמה נאמן, שבות (כתב עת), שוויון, שווייץ, תנועת הפועלים, תשל"ז, תחרות (ספורט), תוכנית אוגנדה, לבוב, לובלין, ליטאים (עם), טריטוריאליזם יהודי, טריטוריה, טורקיה, זאב צחור, חצי האי קרים, חרסון, חוק בל יעבור, בעלות הברית, ברית המועצות, בלארוס, בלשנות, בורגנות, ביטאון, ביוגרפיה, גן שמואל, גלות, גליציה, גדוד, גימנסיה, דרור (תנועה), דב בר בורוכוב, דביר (קיבוץ), דוקטורט, דוד בן-גוריון, ה'תרפ"ד, ה'תשע"ז, המנדט הבריטי, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הנאום הסודי, העבודה, הציונות (כתב עת), הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הקיסרות הגרמנית, הקיבוץ המאוחד, הרפובליקה הפולנית השנייה, השומר הצעיר, הטורקים הצעירים, החלוץ, החברה ההיסטורית הישראלית, הבעיה היהודית, הבונד, הגירה, הון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היסטוריה של עם ישראל, ועידת צ'רנוביץ, ורמאכט, ורשה, ולדימיר איליץ' לנין, וינה, וילנה, כ' בשבט, כיבוש פולין, י"ג בחשוון, ים אזוב, יעקב שביט, יצחק טבנקין, יצחק בן-צבי, ישראל הלפרין, יבסקציה, יד טבנקין, יד יערי, ידיעות אחרונות, יהדות פולין, יהדות רוסיה, יהודה בראגינסקי, יהודי גליציה, יידיש, ייוו"א, 16 בפברואר, 1881, 1906, 1907, 1908, 1911, 1914, 1917, 1923, 1932, 1937, 1939, 1941, 1943, 1945, 1948, 1949, 1955, 1968, 1976, 1983, 1986, 1988, 1989, 1993, 1995, 2017, 23 באוקטובר. להרחיב מדד (131 יותר) »
מאיר בוגדנובסקי
#הפניה מאיר שלי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומאיר בוגדנובסקי · ראה עוד »
מאיר יערי
מאיר יערי (וולד) (24 באפריל 1897 – 21 בפברואר 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומאיר יערי · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מעמד הפועלים
אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומעמד הפועלים · ראה עוד »
מעצמות המרכז
צהוב – מעצמות המרכזשירוק – מדינות ההסכמהשאפור – מדינות נייטרליות/אחר מעצמות המרכז (באנגלית: Central Powers) היו מספר מעצמות בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומעצמות המרכז · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומערב אירופה · ראה עוד »
מעבד תמלילים
מעבד תמלילים הוא תוכנה המשמשת להקלדה, לעריכה ולעיצוב של מסמכים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומעבד תמלילים · ראה עוד »
מפ"ם
מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית, אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומפ"ם · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומפא"י · ראה עוד »
מצע
מַצָּע של מפלגה הוא מסמך עמדה המפרט את עקרונות המפלגה ואת תוכנית הפעולה שבכוונתה להגשים כאשר תעלה לשלטון.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומצע · ראה עוד »
מק"י
#הפניה המפלגה הקומוניסטית הישראלית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומק"י · ראה עוד »
מרקסיזם
טקסט.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומרקסיזם · ראה עוד »
מרדכי אנילביץ'
אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' בעיירת הולדתו וישקוב מרדכי אנילביץ' וחברתו מירה פוכרר על רקע גטו ורשה ההרוס. התמונה צוירה על ידי שמעון גרמיזה ונתרמה על ידי מאיה וזאב מלמד לקיבוץ יד מרדכי. הכתובת ביידיש מצטטת את שורת הפתיחה של שיר הפרטיזנים היהודים: "אל נא תאמר: הנה דרכי האחרונה" לוחית זיכרון למרדכי אנילביץ' בתל אביב שלט ברחוב אנילביץ' בתל אביב מרדכי אנילֶביץ (בפולנית: Mordechaj Anielewicz; 1919 – 8 במאי 1943, ג' באייר ה'תש"ג) היה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומרדכי אנילביץ' · ראה עוד »
משה סנה
משה סנה (קליינבוים) (6 בינואר 1909 – 1 במרץ 1972) היה איש ציבור ישראלי, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", הוגה דעות, חבר הכנסת, מנהיג ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומשה סנה · ראה עוד »
מלחמת המעמדות
#הפניה מלחמת מעמדות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומלחמת המעמדות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מהפכה
ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומהפכה · ראה עוד »
מונוגרפיה
מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומונוגרפיה · ראה עוד »
מודרניזציה
#הפניה תאוריית המודרניזציה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומודרניזציה · ראה עוד »
מילאנו
מילאנו (באיטלקית:; במילאנזית: Milán; בלטינית: Mediolanum) היא עיר ראשית בצפון איטליה ובירת מחוז לומברדיה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ומילאנו · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואנטישמיות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וארצות הברית · ראה עוד »
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואחדות העבודה · ראה עוד »
אביבה חלמיש
אביבה חלמיש (נולדה ב-1946 בחיפה) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה באוניברסיטה הפתוחה, לשעבר נשיאת האגודה ללימודי ישראל, חברת המועצה להשכלה גבוהה מ-2016.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואביבה חלמיש · ראה עוד »
אגודת סטודנטים
אגודת סטודנטים, נקראת לפעמים גם התאחדות סטודנטים, היא ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי, על מנת לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים, ועל מנת להגן במשותף על האינטרסים המשותפים להם ומטרותיהם המשותפות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואגודת סטודנטים · ראה עוד »
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »
אוניברסיטת ניו יורק
אוניברסיטת ניו יורק (באנגלית: New York University, בקיצור NYU) היא אוניברסיטת מחקר פרטית-אמריקנית הממוקמת במנהטן, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוניברסיטת ניו יורק · ראה עוד »
אוניברסיטת קראקוב
#הפניה האוניברסיטה היגלונית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוניברסיטת קראקוב · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוסטריה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוקראינה · ראה עוד »
אוקראינים
האוקראינים (באוקראינית: Українці) הם עם סלאבי הדובר את השפה האוקראינית ונמנה עם קבוצת העמים הסלאביים המזרחיים, ומקורם באוקראינה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוקראינים · ראה עוד »
אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואורתוגרפיה · ראה עוד »
אוטונומיזם יהודי
אוטונומיזם יהודי הוא אידאולוגיה המבקשת לקיים אוטונומיה לאומית-יהודית (כלומר לא רק כדת) במדינות מושבם של היהודים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוטונומיזם יהודי · ראה עוד »
אוטונומיה לאומית פרסונלית
אוטונומיה לאומית פרסונלית היא סוג תאורטי של אוטונומיה מדינית שיכולה להינתן למיעוטים לאומיים ללא קשר למסגרת טריטוריאלית אלא על יסוד השתייכות אישית של פרט לאותו מיעוט.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואוטונומיה לאומית פרסונלית · ראה עוד »
אינטרס
אִינְטֵרֵס (מגרמנית: Interesse) הוא השאיפה של גורם חברתי (יחיד, מוסד או קבוצה חברתית) להשיג מטרה מסוימת, למענו הוא מוכן לנקוט בפעולה ואף להשקיע משאבים חברתיים (כגון כסף או יוקרה).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואינטרס · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואיטליה · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ואידאולוגיה · ראה עוד »
נורווגיה
פארק הלאומי פלוגפונה אתרי מורשת עולמית. ממוזער נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005 הפרלמנט הנורווגי - הסטורטינג, באוסלו נורווגיה (נקראת רשמית ממלכת נורווגיה; בנורווגית: Kongeriket Norge בנורווגית ספרותית; Kongeriket Noreg בנורווגית חדשה) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ונורווגיה · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וספר יובל · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ועם עובד · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פנחס רוטנברג
פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופנחס רוטנברג · ראה עוד »
פרס יצחק בן-צבי
פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופרס יצחק בן-צבי · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופרופסור · ראה עוד »
פרישה לגמלאות
פרישה לגִמְלָאוֹת היא סיום העבודה בעיקר עקב גיל (בין אם הגעה לגיל פרישה, או גיל אחר) או מסיבות אחרות (כגון בריאות).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופרישה לגמלאות · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופועלי ציון · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופורים · ראה עוד »
פולנים
פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופולנים · ראה עוד »
פולטאבה
#הפניה פולטבה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופולטאבה · ראה עוד »
פולין הקומוניסטית
#הפניה הרפובליקה העממית הפולנית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ופולין הקומוניסטית · ראה עוד »
צעירי ציון
חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וצעירי ציון · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וציונות · ראה עוד »
ציוני ציון
ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וציוני ציון · ראה עוד »
קפיטליזם
אדם סמית היה אחד הראשונים שניסח את תפיסות השוק החופשי קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וקפיטליזם · ראה עוד »
קומזט
קומזט (ברוסית: Комзет, ראשי תיבות של Комитет по земельному устройству еврейскихтрудящихся - הרשות להסבת יהודים עמלים לחקלאות שליד נשיאות מועצת הלאומים של הוועד הפועל המרכזי של ברית-המועצות) היה ארגון סובייטי שהוקם ב-29 באוגוסט 1924 המטרה העיקרית של הקומזט הייתה למשוך את האוכלוסייה היהודית ברוסיה הסובייטית לעבודה יצרנית בחקלאות, יעדים אחרים היו קבלת סיוע כספי מהפזורה היהודית ומתן אלטרנטיבה לציונות ליהודי ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וקומזט · ראה עוד »
קיצוניות ורדיקליזם
רדיקליות היא גישה הדוגלת בשינוי מצב קיים מהשורש.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וקיצוניות ורדיקליזם · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וקיבוץ · ראה עוד »
קיוטקסט
#הפניה QText.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וקיוטקסט · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וקייב · ראה עוד »
ראזסבייט
#הפניה ראזסווייט.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וראזסבייט · ראה עוד »
רפובליקה
הרפובליקה מאכילה ומחנכת את ילדיה. ציור מאת אונורה דומייה, 1848. רֶפּוּבְּלִיקָה (מלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ורפובליקה · ראה עוד »
רוסים
רוסים (ברוסית: русские) הם קבוצה אתנית שמוצאה ממזרח אירופה, החולקת מוצא אתני, תרבות והיסטוריה משותפים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ורוסים · ראה עוד »
ריבונות
ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וריבונות · ראה עוד »
שמואל אטינגר
שמואל אֶטינגֶר (כ"ו בסיוון תרע"ט, 24 ביוני 1919 – י"א בתשרי תשמ"ט, 22 בספטמבר 1988) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ושמואל אטינגר · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלמה נאמן
שלמה נאמן (10 בנובמבר 1912 - 23 במרץ 1993) היה היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ושלמה נאמן · ראה עוד »
שבות (כתב עת)
שבות היה כתב עת שיצא לאור מטעם המרכז לחקר התפוצות שבאוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ושבות (כתב עת) · ראה עוד »
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ושוויון · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ושווייץ · ראה עוד »
תנועת הפועלים
הדגל האדום, סמל בינלאומי של תנועת הפועלים ציור שהופיע בעיתון "Industrial Worker" בשנת 1911 ששאל אותו מפלייר של "ברית הסוציאליסטים הרוסים" מהשנים 1901-1900 תנועת הפועלים (באנגלית: Labor movement; בצרפתית: Le mouvement ouvrier, בגרמנית: Arbeiterbewegung, בספרדית: Movimiento obrero, ברוסית: Рабочее движение, באיטלקית: Movimento operaio, בסינית: 勞工運動) הוא שם גנרי המציין את התנועות והמפלגות שקמו, החל מעידן המהפכה התעשייתית במטרה מוצהרת לשפר את תנאי הקיום של מעמד הפועלים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ותנועת הפועלים · ראה עוד »
תשל"ז
#הפניה ה'תשל"ז.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ותשל"ז · ראה עוד »
תחרות (ספורט)
משחקי ספורט תחרותי ניצחון הוא המטרה והתוצאה הרצויה בתחרות תחרות שחמט גביעים הניתנים כפרס לזוכי תחרות בישול ריצה בספורט, תחרות היא פעילות ספורטיבית בין שני משתתפים או יותר, המתחרים על הישג מסוים, כגון שיא, גביע, מדליה או זכייה באליפות על ידי שיטת ליגה או שיטת גביע.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ותחרות (ספורט) · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ולבוב · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ולובלין · ראה עוד »
ליטאים (עם)
#הפניה ליטאים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וליטאים (עם) · ראה עוד »
טריטוריאליזם יהודי
ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialism), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »
טריטוריה
מסיגי גבול. פיליפינים. הים הוא גבול טריטוריאלי טבעי של הפיליפינים בינה לשאר מדינות אסיה. גם אצל חיות כמו הברדלס הבודד ישנה טריטוריה האסורה לברדלסים זרים. הברדלס בתמונה מסמן את הטריטוריה באמצעות השתנה על עץ בגבול השטח. טריטוריה (לפי החלטת האקדמיה ללשון: תְּחוּמָה) היא ההגדרה המתארת שטחים השייכים לפרט, לחברה, למדינה או לרשות מסוימת (שטח שליטה).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וטריטוריה · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וטורקיה · ראה עוד »
זאב צחור
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וזאב צחור · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וחצי האי קרים · ראה עוד »
חרסון
חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וחרסון · ראה עוד »
חוק בל יעבור
#הפניה תנאי בל יעבור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וחוק בל יעבור · ראה עוד »
בעלות הברית
בעלות הברית (ידועות לעיתים גם כבנות הברית) הן קבוצת המדינות שלחמו נגד מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ובעלות הברית · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וברית המועצות · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ובלארוס · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ובלשנות · ראה עוד »
בורגנות
'הבורגנות', ציורו של Pintura de R. Cortés, כ1855 בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ובורגנות · ראה עוד »
ביטאון
#הפניה כתב עת.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וביטאון · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וביוגרפיה · ראה עוד »
גן שמואל
בית אורי אילן, חדר הנצחה לנופלים בני גן שמואל חגיגות ביכורים בקיבוץ בשנת 1945 חגיגות פורים בגן שמואל. 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית חדר האוכל בקיבוץ גַּן שְׁמוּאֵל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במחוז חיפה מזרחית לחדרה ושייך למועצה אזורית מנשה, בה הוא מהווה היישוב המערבי ביותר.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וגן שמואל · ראה עוד »
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וגלות · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וגליציה · ראה עוד »
גדוד
סימון נאט"ו לגדוד גדוד הוא יחידה צבאית שכפופה לחטיבה או לרגימנט.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וגדוד · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וגימנסיה · ראה עוד »
דרור (תנועה)
סמל תנועת דרור תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית שפעלה בגולה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ודרור (תנועה) · ראה עוד »
דב בר בורוכוב
קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ודב בר בורוכוב · ראה עוד »
דביר (קיבוץ)
מכתב ועדת השמות הממשלתית למזכירות המושב הארצי בדבר שם המושב. 30 באוקטובר 1951 דְּבִיר הוא קיבוץ הממוקם באזור הגבול בין דרום השפלה לצפון הנגב, בסמוך ליער להב, מצפון לבאר שבע וממזרח לרהט.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ודביר (קיבוץ) · ראה עוד »
דוקטורט
#הפניהדוקטור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ודוקטורט · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תשע"ז
ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וה'תשע"ז · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая Партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנאום הסודי
"על פולחן האישיות והשלכותיו" (ברוסית: О культе личности и его последствиях), אשר מכונה גם "הנאום הסודי", הוא נאום שנשא ניקיטה חרושצ'וב בליל 24–25 בפברואר 1956 בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, בו הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג יוסיף סטלין ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו ובפרט בתקופת "הטיהורים הגדולים".
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והנאום הסודי · ראה עוד »
העבודה
#הפניה מפלגת העבודה הישראלית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והעבודה · ראה עוד »
הציונות (כתב עת)
כריכת כרך ו' של "הציונות", 1981 הציונות: מאסף לתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל היה כתב עת בעברית שיצא בשנים 2001-1970 בהוצאת "המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן" של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והציונות (כתב עת) · ראה עוד »
הקיסרות האוסטרו-הונגרית
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והקיסרות האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הקיבוץ המאוחד
בני נוער צועדים בעצרת בני הקיבוץ המאוחד עם דגלים בצבעי כחול-לבן ואדום, 1951 מיצג בתערוכה "עשור לקיבוץ המאוחד", 1938 הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
השומר הצעיר
השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והשומר הצעיר · ראה עוד »
הטורקים הצעירים
הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והטורקים הצעירים · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והחלוץ · ראה עוד »
החברה ההיסטורית הישראלית
החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והחברה ההיסטורית הישראלית · ראה עוד »
הבעיה היהודית
#הפניה השאלה היהודית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והבעיה היהודית · ראה עוד »
הבונד
כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והבונד · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והגירה · ראה עוד »
הון
הון (בלעז: קפיטל; באנגלית: Capital) הוא מכלול הנכסים העומדים לרשותו של אדם או ישות כלכלית כלשהי, שיש בהם כדי לשמש ליצירת מוצר או הכנסה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והון · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
ועידת צ'רנוביץ
תמונה קבוצתית של משתתפי הוועידה ועידת צ'רנוביץ או הוועידה לשפה היידית (ביידיש: טשערנאָוויצער קאָנפֿערענץ או די קאָנפֿערענץ פֿאָר דער יודישער שפּראַך), המכונה לעיתים ועידת הסופרים היהודים, הייתה ועידה אשר התכנסה בין 30 באוגוסט ו-3 בספטמבר 1908 בעיר צ'רנוביץ (אז בירת דוכסות בוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה) ביוזמתו של נתן בירנבוים, ובתמיכתם של חיים ז'יטלובסקי, דוד פינסקי, יעקב גורדין ומנהיגי תרבות יהודים נוספים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וועידת צ'רנוביץ · ראה עוד »
ורמאכט
וֶרְמַאכְט (מגרמנית: Wehrmacht; מילולית: "כוח הגנה"; "צבא הגנה") היה שמו הרשמי של צבא גרמניה הנאצית בשנים 1935–1945.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וורמאכט · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וורשה · ראה עוד »
ולדימיר איליץ' לנין
אוליאנוב (לנין) בגיל 17 ולדימיר אִילִיץ' אוּליַאנוֹב (ברוסית: Влади́мир Ильи́ч Улья́нов; 22 באפריל 1870 (כך על פי הלוח הגרגוריאני; על פי לוח היוליאני שהיה נהוג ברוסיה בזמנו: 10 באפריל) – 21 בינואר 1924), הידוע בכינוי לֶנִין (Ленин), היה מהפכן רוסי ואידאולוג מרקסיסטי, מנהיג מהפכת אוקטובר ב-1917 ומייסד ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וולדימיר איליץ' לנין · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ווינה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ווילנה · ראה עוד »
כ' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וכ' בשבט · ראה עוד »
כיבוש פולין
#הפניה פלישת גרמניה הנאצית לפולין.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וכיבוש פולין · ראה עוד »
י"ג בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וי"ג בחשוון · ראה עוד »
ים אזוב
ים אָזוֹב (רוסית: Азо́вское мо́ре) הוא ים רדוד המהווה שלוחה צפונית של הים השחור ומחובר אליו במצר קרץ' (Керч).
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וים אזוב · ראה עוד »
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויעקב שביט · ראה עוד »
יצחק טבנקין
יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויצחק טבנקין · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ישראל הלפרין
#הפניה ישראל היילפרין.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וישראל הלפרין · ראה עוד »
יבסקציה
היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויבסקציה · ראה עוד »
יד טבנקין
יד טבנקין (ע"ש יצחק טבנקין) היא עמותה רשומה, הפועלת כמרכז רעיוני למחקר ותיעוד של התנועה הקיבוצית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויד טבנקין · ראה עוד »
יד יערי
יד יערי - המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר הוא הארכיון המרכזי של תנועת "השומר הצעיר", על אגפיה, הקיבוץ הארצי, מפ"ם, וגופים נלווים אחרים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויד יערי · ראה עוד »
ידיעות אחרונות
בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וידיעות אחרונות · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות רוסיה
מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויהדות רוסיה · ראה עוד »
יהודה בראגינסקי
#הפניה יהודה ברגינסקי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויהודה בראגינסקי · ראה עוד »
יהודי גליציה
#הפניה יהדות גליציה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויהודי גליציה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ויידיש · ראה עוד »
ייוו"א
#הפניה ייווא.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ וייוו"א · ראה עוד »
16 בפברואר
16 בפברואר הוא היום ה-47 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו16 בפברואר · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1881 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1906 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1907 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1908 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1911 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1914 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1917 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1923 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1932 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1937 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1939 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1941 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1943 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1945 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1949 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1955 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1968 · ראה עוד »
1976
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1976 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1983 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1986 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1988 · ראה עוד »
1989
נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1989 · ראה עוד »
1993
עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1993 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו1995 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו2017 · ראה עוד »
23 באוקטובר
23 באוקטובר הוא היום ה-296 בשנה (297 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מתתיהו מינץ ו23 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מתתיהו_מינץ
