פתח ב-Google Mapsתוכן עניינים
89 יחסים: מסכת שביעית, מצוות התלויות בארץ, מלחמת האזרחים הסורית, מחתה, מחוזות סוריה, מדרש, מדרש תנחומא, אמוראים, ארמית, ארץ ישראל, ארבעת המינים, ארכאולוגיה, אדרעי, אונומסטיקון, אוסביוס, איוב, איכה רבה, נפות סוריה, נינוה, סוריה, ערבים, ערבית, עברית, פסיפס, פרובינציה, פרובינקיה סוריה, פרובינקיה ערביה, פייטן, צ'רקסים, ציפורי (יישוב עתיק), קוניטרה, קיסריה, רמת הגולן, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רומא העתיקה, ריש לקיש, שמיטה, שאלת גשמים, שם (דמות מקראית), שבת, שופר, שוה קריתים, תנחומא בר אבא, תקופת המשנה, תקופת התלמוד, תרגום ירושלמי, תרומות ומעשרות, תלמוד, תלמוד ירושלמי, ... להרחיב מדד (39 יותר) »
- סוריה: ערים
מסכת שביעית
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ומסכת שביעית
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ומצוות התלויות בארץ
מלחמת האזרחים הסורית
#הפניה מלחמת האזרחים בסוריה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ומלחמת האזרחים הסורית
מחתה
מחתה (באמצע), יחד עם כלים נוספים לטיפול בגחלים מַחְתָּה היא כלי המשמש להעברת גחלים או קטורת.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ומחתה
מחוזות סוריה
סוריה מחולקת ל-14 מחוזות (מחוז – محافظة, מֻחאפזה, ובתעתיק מדויק: מחאפט'ה).
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ומחוזות סוריה
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ומדרש
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ומדרש תנחומא
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ואמוראים
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וארמית
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וארץ ישראל
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וארבעת המינים
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וארכאולוגיה
אדרעי
אדרעי במפה מהמאה ה-17 אֶדְרֶעִי הוא יישוב מקראי שנכבש על ידי בני ישראל מידי עוג מלך הבשן, ומאוחר יותר נכלל בנחלת חצי שבט מנשה שהתיישב בעבר הירדן המזרחי.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ואדרעי
אונומסטיקון
אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ואונומסטיקון
אוסביוס
#הפניה אוסביוס מקיסריה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ואוסביוס
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ואיוב
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ואיכה רבה
נפות סוריה
14 המחוזות (מחוז – محافظة, מֻחאפזה, ובתעתיק מדויק: מחאפט'ה) של סוריה מחולקים ל-61 נפות (נפה – منطقة, מנטקה), כולל נפת דמשק, ואלה מחולקות ל-206 גושים (גוש – ناحية, נאחיה).
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ונפות סוריה
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ונינוה
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וסוריה
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וערבים
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וערבית
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ועברית
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ופסיפס
פרובינציה
פְּרוֹבִינְצְיָה בשיח המודרני הוא כינוי ליחידה מנהלית משנית לרמת המדינה ועליונה לרמת המחוז.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ופרובינציה
פרובינקיה סוריה
מפת פרובינקיה סוריה פרובינקיה סוריה (ביוונית: Συρίας; בלטינית: SYRIA) הייתה פרובינקיה רומית שהוקמה לאחר כיבושיו של פומפיוס במזרח התיכון בשנת 64 לפנה"ס.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ופרובינקיה סוריה
פרובינקיה ערביה
#הפניה ערביה (פרובינקיה רומית).
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ופרובינקיה ערביה
פייטן
#הפניה פיוט.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ופייטן
צ'רקסים
צ'רקסים, הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ), הם עם קווקזי המורכב מ־12 שבטים שמתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בטורקיה ובשאר המזרח התיכון.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וצ'רקסים
ציפורי (יישוב עתיק)
"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וציפורי (יישוב עתיק)
קוניטרה
הרחוב הראשי בקוניטרה קוניטרה, 1967 קוניטרה (בערבית: القنيطرة) הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וקוניטרה
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וקיסריה
רמת הגולן
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ורמת הגולן
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ורבי יהודה הנשיא
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ורבי יוחנן
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ורומא העתיקה
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וריש לקיש
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ושמיטה
שאלת גשמים
#הפניה ותן טל ומטר.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ושאלת גשמים
שם (דמות מקראית)
#הפניה שם בן נח.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ושם (דמות מקראית)
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ושבת
שופר
מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ושופר
שוה קריתים
נחלות שבטי ישראל, לצורך זיהוי המקום שוה קריתים הוא מקום המוזכר בתנ"ך כאתר בו הכו ארבעת המלכים את האימים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ושוה קריתים
תנחומא בר אבא
#הפניה רבי תנחומא.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותנחומא בר אבא
תקופת המשנה
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותקופת המשנה
תקופת התלמוד
#הפניה אמוראים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותקופת התלמוד
תרגום ירושלמי
#הפניה תרגום התורה המיוחס ליונתן.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותרגום ירושלמי
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותרומות ומעשרות
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותלמוד
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותלמוד ירושלמי
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ותוספתא
לורנס אוליפנט
לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ולורנס אוליפנט
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וטבריה
טומאת ארץ העמים
טומאת ארץ העמים הוא מושג ביהדות בהלכות טומאה וטהרה, לפיו גזרו חז"ל על השטח שמחוץ להתיישבות היהודית בארץ ישראל בימי בית שני, המכונה 'גבולות עולי בבל', טומאה שדינה כדין טומאת מת, מאחר שבמקום מגורי הנכרים לא הקפידו לקבור את נפליהם בקבר מסודר ומסומן, ובכל מקום היה חשש שתחתיו קבור נפל שמטמא בטומאת מת כמו כל אדם שמת.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וטומאת ארץ העמים
טורקמנים
טוּרְקְמֶנִים הוא הכינוי הניתן לשבטי נוודים שהתאסלמו וחדרו לתוך העולם המוסלמי.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וטורקמנים
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וזאב וילנאי
זיזיון
זיזיון (גם: זיזַיְן, בערבית: زيزون, תעתיק מדויק: זִיזוּן) הייתה עיירה יהודית בבשן, הנזכרת בספרות חז"ל ובכתובת רחוב.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וזיזיון
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וחלוקת התנ"ך לסדרים
חורן
חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حَوْرَان, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וחורן
ברייתא דתחומין
ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, אשר מגדירה את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, ואת דיני היישובים היהודיים באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וברייתא דתחומין
בשאר אל-אסד
בשאר חאפז אל-אסד (בערבית: بَشَّار حافِظ ٱلأَسَد, תעתיק מדויק: בַּשָּאר חָאפִט' אלְאַסַד; נולד ב-11 בספטמבר 1965) הוא נשיאהּ הנוכחי של סוריה מיוני 2000, בנו של הנשיא הקודם, חאפז אל-אסד.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ובשאר אל-אסד
בוסרה
שרידי בוסרה, 1865; איור בספרו של ג'וזאיה לזלי פורטר על ערי הבשן בּוֹסְרָה (בערבית: بصرى - בוצרא, או בוצרא א-שאם, בכתבי חז"ל: בוצרה) היא עיר עתיקה בדרום סוריה, השוכנת בחבל החורן, כ-35 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר דרעא, כ-15 ק"מ צפונית לגבול עם ירדן ובסמוך למקורות נהר הירמוך.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ובוסרה
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ובית כנסת
גאוגרף
הגאוגרף, ציור של יאן ורמיר משנת 1669 גאוגרף הוא חוקר המתמחה בגאוגרפיה, שהיא חקר הגורמים הפיזיים והאנושיים שעיצבו את פני כדור הארץ.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וגאוגרף
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וגניזת קהיר
גשמי
כתובת רחוב, בה נזכרת העיירה גשמי כאחת מ-8 העיירות שנאסרו בתחום נווה גֻשְמֵי הייתה עיירה יהודית בבשן, הנזכרת בספרות חז"ל ובכתובת רחוב.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וגשמי
גבול
חיילים מצריים מסיירים לאורך גבול ישראל-מצרים בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות השונות זו מזו.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וגבול
גוטליב שומכר
#הפניהגוטליב שומאכר.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וגוטליב שומכר
גובה פני הים
ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושלים-יריחו אבן הסימון הירדנית במקום גובה פני הים הוא מדד לגובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וגובה פני הים
דרעא
דַ֫רְעַא (בערבית درعا, שפירושה "מצודה") היא עיר בדרום סוריה, המשמשת כבירת מחוז דרעא.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ודרעא
דרעא (מחוז)
מחוז דרעא (בערבית: مُحافظة درعا) הוא אחד מ-14 מחוזות סוריה, משתרע בדרום-מערבה של המדינה ויחד עם מחוז קוניטרה ומחוז א-סווידא הוא מרכיב את חורן - חבל הארץ היסטורי הנזכר כבר בתנ"ך.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ודרעא (מחוז)
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) והמאה ה-13
המנדט הצרפתי על סוריה
#הפניה המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) והמנדט הצרפתי על סוריה
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) והמנורה
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) והאימפריה העות'מאנית
הקו הסגול
מתאר הגבולות בין ישראל וסוריה הקו הסגול הוא קו שביתת הנשק בין ישראל לסוריה עליו הוסכם בתום מלחמת ששת הימים.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) והקו הסגול
הבשן
כותרת.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) והבשן
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) והיסטוריה של עם ישראל
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וכתובת (ארכאולוגיה)
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וכתובת רחוב
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וכהן
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וימי הביניים
יאקות אל-חמאווי
יַאקוּ֫ת בן עבדאללה א-רוּמִי אל-חַמַוִי (1179–1229; מערבית: ياقوت الحَمَوي الرومي, תעתיק מדויק: יאקות אלחַמַוי אלרומי) היה ביוגרף וגאוגרף ערבי מוסלמי, ככל הנראה ממוצא יווני.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ויאקות אל-חמאווי
ישעיהו פרס
ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וישעיהו פרס
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) וישראל
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ויהודים
יוסף ברבי ניסן
יוסף ברבי ניסן היה פייטן שחי בארץ ישראל, ככל הנראה בעיר נווה שברמת הגולן.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ויוסף ברבי ניסן
יוצרות
חלק ממערכת יוצר של רבי שלמה סולימן אלסנג'ארי לפרשת נח, מתוך קונטרס יוצרות לפרשות ספר בראשית מגניזת קהיר, מאוספי הספרייה הבודליינית. ניתן להבחין בכותרות לחלקים השונים של מערכת היוצר: 'אופן', 'מאורות' ו'אמת' (הקרוי גם 'זולת'), ובחתימות ברכות קריאת שמע.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ויוצרות
יודיאה
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל#לאחר מרד בר כוכבא.
לִרְאוֹת נווה (עיר בסוריה) ויודיאה
ראה גם
סוריה: ערים
- א-סווידא
- א-סנמין
- א-רקה
- אידליב
- אל-בוכמאל
- אל-חסכה
- אל-חפה
- אל-כיסווה
- אל-קטייפה
- בוסרה
- בניאס (סוריה)
- ג'בלה
- ג'סר א-שורור
- דומא (סוריה)
- דיר א-זור
- דמשק
- דרעא
- זבדאני
- חלב (עיר)
- חמה (עיר)
- טרטוס
- יברוד (סוריה)
- לטקיה
- מסיאף
- מערת א-נועמאן
- נווה (עיר בסוריה)
- סאפיתא
- קוניטרה
- קוסייר (סוריה)
- קמישלי
- תל אבייד