גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
89 יחסים: מסכת שביעית, מצוות התלויות בארץ, מלחמת האזרחים הסורית, מחתה, מחוזות סוריה, מדרש, מדרש תנחומא, אמוראים, ארמית, ארץ ישראל, ארבעת המינים, ארכאולוגיה, אדרעי, אונומסטיקון, אוסביוס, איוב, איכה רבה, נפות סוריה, נינוה, סוריה, ערבים, ערבית, עברית, פסיפס, פרובינציה, פרובינקיה סוריה, פרובינקיה ערביה, פייטן, צ'רקסים, ציפורי (יישוב עתיק), קוניטרה, קיסריה, רמת הגולן, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רומא העתיקה, ריש לקיש, שמיטה, שאלת גשמים, שם (דמות מקראית), שבת, שופר, שוה קריתים, תנחומא בר אבא, תקופת המשנה, תקופת התלמוד, תרגום ירושלמי, תרומות ומעשרות, תלמוד, תלמוד ירושלמי, ..., תוספתא, לורנס אוליפנט, טבריה, טומאת ארץ העמים, טורקמנים, זאב וילנאי, זיזיון, חלוקת התנ"ך לסדרים, חורן, ברייתא דתחומין, בשאר אל-אסד, בוסרה, בית כנסת, גאוגרף, גניזת קהיר, גשמי, גבול, גוטליב שומכר, גובה פני הים, דרעא, דרעא (מחוז), המאה ה-13, המנדט הצרפתי על סוריה, המנורה, האימפריה העות'מאנית, הקו הסגול, הבשן, היסטוריה של עם ישראל, כתובת (ארכאולוגיה), כתובת רחוב, כהן, ימי הביניים, יאקות אל-חמאווי, ישעיהו פרס, ישראל, יהודים, יוסף ברבי ניסן, יוצרות, יודיאה. להרחיב מדד (39 יותר) »
מסכת שביעית
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ומסכת שביעית · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מלחמת האזרחים הסורית
#הפניה מלחמת האזרחים בסוריה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ומלחמת האזרחים הסורית · ראה עוד »
מחתה
מחתה (באמצע), יחד עם כלים נוספים לטיפול בגחלים מַחְתָּה היא כלי המשמש להעברת גחלים או קטורת.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ומחתה · ראה עוד »
מחוזות סוריה
סוריה מחולקת ל-14 מחוזות (מחוז – محافظة, מֻחאפזה, ובתעתיק מדויק: מחאפט'ה).
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ומחוזות סוריה · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ומדרש · ראה עוד »
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ומדרש תנחומא · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ואמוראים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וארבעת המינים · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וארכאולוגיה · ראה עוד »
אדרעי
אדרעי במפה מהמאה ה-17 אֶדְרֶעִי הוא יישוב מקראי שנכבש על ידי בני ישראל מידי עוג מלך הבשן, ומאוחר יותר נכלל בנחלת חצי שבט מנשה שהתיישב בעבר הירדן המזרחי.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ואדרעי · ראה עוד »
אונומסטיקון
אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ואונומסטיקון · ראה עוד »
אוסביוס
#הפניה אוסביוס מקיסריה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ואוסביוס · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ואיוב · ראה עוד »
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ואיכה רבה · ראה עוד »
נפות סוריה
14 המחוזות (מחוז – محافظة, מֻחאפזה, ובתעתיק מדויק: מחאפט'ה) של סוריה מחולקים ל-61 נפות (נפה – منطقة, מנטקה), כולל נפת דמשק, ואלה מחולקות ל-206 גושים (גוש – ناحية, נאחיה).
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ונפות סוריה · ראה עוד »
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ונינוה · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וסוריה · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ועברית · ראה עוד »
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ופסיפס · ראה עוד »
פרובינציה
פְּרוֹבִינְצְיָה בשיח המודרני הוא כינוי ליחידה מנהלית משנית לרמת המדינה ועליונה לרמת המחוז.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ופרובינציה · ראה עוד »
פרובינקיה סוריה
מפת פרובינקיה סוריה פרובינקיה סוריה (ביוונית: Συρίας; בלטינית: SYRIA) הייתה פרובינקיה רומית שהוקמה לאחר כיבושיו של פומפיוס במזרח התיכון בשנת 64 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ופרובינקיה סוריה · ראה עוד »
פרובינקיה ערביה
#הפניה ערביה (פרובינקיה רומית).
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ופרובינקיה ערביה · ראה עוד »
פייטן
#הפניה פיוט.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ופייטן · ראה עוד »
צ'רקסים
צ'רקסים, הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ), הם עם קווקזי המורכב מ־12 שבטים שמתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בטורקיה ובשאר המזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וצ'רקסים · ראה עוד »
ציפורי (יישוב עתיק)
"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
קוניטרה
הרחוב הראשי בקוניטרה קוניטרה, 1967 קוניטרה (בערבית: القنيطرة) הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וקוניטרה · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וקיסריה · ראה עוד »
רמת הגולן
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ורמת הגולן · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ורבי יוחנן · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ורומא העתיקה · ראה עוד »
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וריש לקיש · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ושמיטה · ראה עוד »
שאלת גשמים
#הפניה ותן טל ומטר.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ושאלת גשמים · ראה עוד »
שם (דמות מקראית)
#הפניה שם בן נח.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ושם (דמות מקראית) · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ושבת · ראה עוד »
שופר
מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ושופר · ראה עוד »
שוה קריתים
נחלות שבטי ישראל, לצורך זיהוי המקום שוה קריתים הוא מקום המוזכר בתנ"ך כאתר בו הכו ארבעת המלכים את האימים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ושוה קריתים · ראה עוד »
תנחומא בר אבא
#הפניה רבי תנחומא.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותנחומא בר אבא · ראה עוד »
תקופת המשנה
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותקופת המשנה · ראה עוד »
תקופת התלמוד
#הפניה אמוראים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותקופת התלמוד · ראה עוד »
תרגום ירושלמי
#הפניה תרגום התורה המיוחס ליונתן.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותרגום ירושלמי · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ותוספתא · ראה עוד »
לורנס אוליפנט
לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ולורנס אוליפנט · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וטבריה · ראה עוד »
טומאת ארץ העמים
טומאת ארץ העמים הוא מושג ביהדות בהלכות טומאה וטהרה, לפיו גזרו חז"ל על השטח שמחוץ להתיישבות היהודית בארץ ישראל בימי בית שני, המכונה 'גבולות עולי בבל', טומאה שדינה כדין טומאת מת, מאחר שבמקום מגורי הנכרים לא הקפידו לקבור את נפליהם בקבר מסודר ומסומן, ובכל מקום היה חשש שתחתיו קבור נפל שמטמא בטומאת מת כמו כל אדם שמת.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וטומאת ארץ העמים · ראה עוד »
טורקמנים
טוּרְקְמֶנִים הוא הכינוי הניתן לשבטי נוודים שהתאסלמו וחדרו לתוך העולם המוסלמי.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וטורקמנים · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וזאב וילנאי · ראה עוד »
זיזיון
זיזיון (גם: זיזַיְן, בערבית: زيزون, תעתיק מדויק: זִיזוּן) הייתה עיירה יהודית בבשן, הנזכרת בספרות חז"ל ובכתובת רחוב.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וזיזיון · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
חורן
חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حَوْرَان, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וחורן · ראה עוד »
ברייתא דתחומין
ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, אשר מגדירה את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, ואת דיני היישובים היהודיים באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וברייתא דתחומין · ראה עוד »
בשאר אל-אסד
בשאר חאפז אל-אסד (בערבית: بَشَّار حافِظ ٱلأَسَد, תעתיק מדויק: בַּשָּאר חָאפִט' אלְאַסַד; נולד ב-11 בספטמבר 1965) הוא נשיאהּ הנוכחי של סוריה מיוני 2000, בנו של הנשיא הקודם, חאפז אל-אסד.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ובשאר אל-אסד · ראה עוד »
בוסרה
שרידי בוסרה, 1865; איור בספרו של ג'וזאיה לזלי פורטר על ערי הבשן בּוֹסְרָה (בערבית: بصرى - בוצרא, או בוצרא א-שאם, בכתבי חז"ל: בוצרה) היא עיר עתיקה בדרום סוריה, השוכנת בחבל החורן, כ-35 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר דרעא, כ-15 ק"מ צפונית לגבול עם ירדן ובסמוך למקורות נהר הירמוך.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ובוסרה · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ובית כנסת · ראה עוד »
גאוגרף
הגאוגרף, ציור של יאן ורמיר משנת 1669 גאוגרף הוא חוקר המתמחה בגאוגרפיה, שהיא חקר הגורמים הפיזיים והאנושיים שעיצבו את פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וגאוגרף · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וגניזת קהיר · ראה עוד »
גשמי
כתובת רחוב, בה נזכרת העיירה גשמי כאחת מ-8 העיירות שנאסרו בתחום נווה גֻשְמֵי הייתה עיירה יהודית בבשן, הנזכרת בספרות חז"ל ובכתובת רחוב.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וגשמי · ראה עוד »
גבול
חיילים מצריים מסיירים לאורך גבול ישראל-מצרים בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות השונות זו מזו.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וגבול · ראה עוד »
גוטליב שומכר
#הפניהגוטליב שומאכר.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וגוטליב שומכר · ראה עוד »
גובה פני הים
ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושלים-יריחו אבן הסימון הירדנית במקום גובה פני הים הוא מדד לגובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וגובה פני הים · ראה עוד »
דרעא
דַ֫רְעַא (בערבית درعا, שפירושה "מצודה") היא עיר בדרום סוריה, המשמשת כבירת מחוז דרעא.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ודרעא · ראה עוד »
דרעא (מחוז)
מחוז דרעא (בערבית: مُحافظة درعا) הוא אחד מ-14 מחוזות סוריה, משתרע בדרום-מערבה של המדינה ויחד עם מחוז קוניטרה ומחוז א-סווידא הוא מרכיב את חורן - חבל הארץ היסטורי הנזכר כבר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ודרעא (מחוז) · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) והמאה ה-13 · ראה עוד »
המנדט הצרפתי על סוריה
#הפניה המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) והמנדט הצרפתי על סוריה · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) והמנורה · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הקו הסגול
מתאר הגבולות בין ישראל וסוריה הקו הסגול הוא קו שביתת הנשק בין ישראל לסוריה עליו הוסכם בתום מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) והקו הסגול · ראה עוד »
הבשן
כותרת.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) והבשן · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וכתובת רחוב · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וכהן · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וימי הביניים · ראה עוד »
יאקות אל-חמאווי
יַאקוּ֫ת בן עבדאללה א-רוּמִי אל-חַמַוִי (1179–1229; מערבית: ياقوت الحَمَوي الرومي, תעתיק מדויק: יאקות אלחַמַוי אלרומי) היה ביוגרף וגאוגרף ערבי מוסלמי, ככל הנראה ממוצא יווני.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ויאקות אל-חמאווי · ראה עוד »
ישעיהו פרס
ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וישעיהו פרס · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) וישראל · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ויהודים · ראה עוד »
יוסף ברבי ניסן
יוסף ברבי ניסן היה פייטן שחי בארץ ישראל, ככל הנראה בעיר נווה שברמת הגולן.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ויוסף ברבי ניסן · ראה עוד »
יוצרות
חלק ממערכת יוצר של רבי שלמה סולימן אלסנג'ארי לפרשת נח, מתוך קונטרס יוצרות לפרשות ספר בראשית מגניזת קהיר, מאוספי הספרייה הבודליינית. ניתן להבחין בכותרות לחלקים השונים של מערכת היוצר: 'אופן', 'מאורות' ו'אמת' (הקרוי גם 'זולת'), ובחתימות ברכות קריאת שמע. המושג "יוצרות" במשמעותו המקורית מציין את מערכות הפיוטים שנאמרו בברכות קריאת שמע שהראשונה שבהן היא "יוצר אור", ומכאן נובע שמם.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ויוצרות · ראה עוד »
יודיאה
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל#לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: נווה (עיר בסוריה) ויודיאה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נווה_(עיר_בסוריה)
