אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

עמקו

מַדָד עמקו

עַמקוּ (גם עַמְקִי, במכתבי אל-עמארנה בתעתיק עַמְקֻ ו-עַמְקִ) היה אזור בדרום הבקאע בקעה במזרח לבנון. [1]

תוכן עניינים

  1. 20 יחסים: ממלכת אמורו, מוסד ביאליק, מכתבי אל-עמארנה, אחנתון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, צומור, ציפורה כוכבי-רייני, קטנה (עיר מדינה), קדש (ארנת), שופילוליומש הראשון, תעתיק, תקופת אל-עמארנה, לבנון, חשבו, באתרו, בעלבכ, בקאע, גבל, המאה ה-14 לפנה"ס, האימפריה החתית.

  2. מקומות במכתבי אל-עמארנה
  3. קצרמר גאוגרפיה של לבנון

ממלכת אמורו

המצב הגאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים אמורו הייתה ממלכה אמורית קטנה, ששכנה באזור של לבנון וסוריה של היום בין המאות ה-13-14 לפנה"ס.

לִרְאוֹת עמקו וממלכת אמורו

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת עמקו ומוסד ביאליק

מכתבי אל-עמארנה

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.

לִרְאוֹת עמקו ומכתבי אל-עמארנה

אחנתון

אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.

לִרְאוֹת עמקו ואחנתון

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

לִרְאוֹת עמקו ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב

צומור

צומור (צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה:Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום.

לִרְאוֹת עמקו וצומור

ציפורה כוכבי-רייני

ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל.

לִרְאוֹת עמקו וציפורה כוכבי-רייני

קטנה (עיר מדינה)

התל ואזור והשרידים של הארמון הקטן בצפון התל מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל קַטנַה הייתה עיר-מדינה עתיקה, המזוהה באתר הארכאולוגי תל אל-מושריפה (בערבית: المشرفة, כשם העיר הקרובה לתל) בסוריה.

לִרְאוֹת עמקו וקטנה (עיר מדינה)

קדש (ארנת)

מפת סוריה באלף השני לפנה"ס רעמסס השני נוהג במרכבה. תחריט ממקדש אבו סימבל המתאר את קרב קדש קֶדֶש ("כּינסַה" בהגייה החתית), הייתה עיר חורית עתיקה ששכנה על גדות נהר האורונטס בשטח מערב סוריה של היום.

לִרְאוֹת עמקו וקדש (ארנת)

שופילוליומש הראשון

שוּפִּילוּלְיוּמַש הראשון היה אחד מבין המפורסמים שבמלכי החתים בתקופת האימפריה החתית.

לִרְאוֹת עמקו ושופילוליומש הראשון

תעתיק

שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.

לִרְאוֹת עמקו ותעתיק

תקופת אל-עמארנה

#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל#תקופת הברונזה המאוחרת ב.

לִרְאוֹת עמקו ותקופת אל-עמארנה

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

לִרְאוֹת עמקו ולבנון

חשבו

חַשַבּוּ (על פי מכתבי אל-עמארנה: חַשַבֻ) הייתה עיר כנענית בארץ עמקו שבדרום בקעת הלבנון.

לִרְאוֹת עמקו וחשבו

באתרו

מציאת ממצא באתרו בארכאולוגיה בַּאֲתָרוֹ (בלטינית: in situ (אין סיטו) - בַּמקום, בַּאתר, משמש בצורה זו גם בשפות רבות אחרות) הוא מונח המתאר את הישארותו של מושא המחקר במקומו המקורי.

לִרְאוֹת עמקו ובאתרו

בעלבכ

בַּעַ֫לְבַּכּ (בערבית: بعلبك; ביוונית: Ηλιούπολης) היא עיר בלבנון השוכנת בבקעת הלבנון בקרבת הגבול הסורי, בגובה 1,170 מטר מעל פני הים.

לִרְאוֹת עמקו ובעלבכ

בקאע

אגם קרעון זחלה מראה בקאב איליאס הבקאע (בערבית: البقاع, בעברית: "העמק" - מוכר גם כבקעת הלבנון) הוא חבל ארץ פורה במזרח לבנון (ממערב לסוריה), 30 ק"מ מזרחית לים התיכון (באזור ביירות).

לִרְאוֹת עמקו ובקאע

גבל

גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.

לִרְאוֹת עמקו וגבל

המאה ה-14 לפנה"ס

המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.

לִרְאוֹת עמקו והמאה ה-14 לפנה"ס

האימפריה החתית

בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.

לִרְאוֹת עמקו והאימפריה החתית

ראה גם

מקומות במכתבי אל-עמארנה

קצרמר גאוגרפיה של לבנון

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עמקו