תוכן עניינים
75 יחסים: ממלוכים, ממלכת אמורו, ממלכת ישראל, מסע הצלב של 1101, מסע הצלב הראשון, מערב, מוסד ביאליק, מכתבי אל-עמארנה, מיתני, אמלריך הראשון, מלך ירושלים, אנציקלופדיה מקראית, ארכאולוג, אשור, אתר ארכאולוגי, אל-עמארנה, אלכסנדר סוורוס, אחאב, אגריפס השני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אורונטס, נור א-דין, סמבטיון, עמקו, עפירו, ערקה, ערבית, עיר-מדינה, צפת, צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום, צומור, ציפורה כוכבי רייני, ציפורה כוכבי-רייני, קאדי, קרב קרקר, קלאון (סולטאן ממלוכי), קדמוניות היהודים, קדש (ארנת), רמון הרביעי, רוזן טולוז, ראשית ימי הביניים, רומא העתיקה, רוזנות טריפולי, שלמנאסר השלישי, שופילוליומש השני, שייזר, תנ"ך, תקופת אל-עמארנה, תחותמס השלישי, תגלת פלאסר השלישי, לבנון, טרטוס, ... להרחיב מדד (25 יותר) »
- לבנון: אתרים ארכאולוגיים
- מקומות במכתבי אל-עמארנה
- סופרי מכתבי אל-עמארנה
- פיניקים: מושבות
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
לִרְאוֹת ערקא וממלוכים
ממלכת אמורו
המצב הגאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים אמורו הייתה ממלכה אמורית קטנה, ששכנה באזור של לבנון וסוריה של היום בין המאות ה-13-14 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ערקא וממלכת אמורו
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
לִרְאוֹת ערקא וממלכת ישראל
מסע הצלב של 1101
מסע הצלב של 1101 היה מסע צלב של שלוש תנועות נפרדות, שאורגן בשנת 1100 וב-1101 אחרי הצלחתו של מסע הצלב הראשון.
לִרְאוֹת ערקא ומסע הצלב של 1101
מסע הצלב הראשון
מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.
לִרְאוֹת ערקא ומסע הצלב הראשון
מערב
שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.
לִרְאוֹת ערקא ומערב
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
לִרְאוֹת ערקא ומוסד ביאליק
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
לִרְאוֹת ערקא ומכתבי אל-עמארנה
מיתני
מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס מכתבו של תושרתה מלך מיתני לאמנחותפ השלישי מלך מצרים מיתַני הייתה ממלכה חורית קדומה ששכנה בצפון מסופוטמיה.
לִרְאוֹת ערקא ומיתני
אמלריך הראשון, מלך ירושלים
הכתרת אמלריך הראשון הכתרת אמלריך הראשון. כתב יד מהמאה ה-14 בחלק העליון, שליטי מצרים נכנעים לאמלריך. בחלק התחתחון, אמלריך מגיע לקונסטנטינופול למעלה, אמלריך וקיסר ביזנטיון.
לִרְאוֹת ערקא ואמלריך הראשון, מלך ירושלים
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
לִרְאוֹת ערקא ואנציקלופדיה מקראית
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
לִרְאוֹת ערקא וארכאולוג
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
לִרְאוֹת ערקא ואשור
אתר ארכאולוגי
האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.
לִרְאוֹת ערקא ואתר ארכאולוגי
אל-עמארנה
מפת האתר אל־עמארנה (בערבית: ألعمارنة), או בשמו הקדום אַחֶתְאַתון, הוא אתר ארכאולוגי נרחב במצרים השוכן בגדה המזרחית של הנילוס במצרים העליונה באמצע הדרך בין תבאי (נא אמון) לממפיס (מף) באזור הנקרא היום נפת 402 ק"מ צפונית לעיר לוקסור.
לִרְאוֹת ערקא ואל-עמארנה
אלכסנדר סוורוס
אֲלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶורוּס (בלטינית: Severus Alexander; 1 באוקטובר 208 - מרץ 235) כיהן כקיסר רומא בין השנים 222 ל-235.
לִרְאוֹת ערקא ואלכסנדר סוורוס
אחאב
אַחְאָב היה מלך בממלכת ישראל, בנו של עמרי מלך ישראל.
לִרְאוֹת ערקא ואחאב
אגריפס השני
אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.
לִרְאוֹת ערקא ואגריפס השני
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
לִרְאוֹת ערקא ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אורונטס
אורונטס או ארנת (בלטינית Orontes), בערבית: עאסי (نهر العاصي, תעתיק מדויק: נהר אלעאצי) הוא נהר הזורם בלבנון, בסוריה ובטורקיה.
לִרְאוֹת ערקא ואורונטס
נור א-דין
מחמוד אבן עמאד א-דין זנגי (פברואר 1118 – 15 במאי 1174) מכונה לרוב נור א-דין זנגי או נור א-דין (בערבית: نور الدين), היה שליט סלג'וקי, ממשיך דרכו של אביו זנגי, שאיחד את הנסיכויות הסוריות ואת צפונה של עיראק לכדי מדינה מוסלמית גדולה.
לִרְאוֹת ערקא ונור א-דין
סמבטיון
יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.
לִרְאוֹת ערקא וסמבטיון
עמקו
עַמקוּ (גם עַמְקִי, במכתבי אל-עמארנה בתעתיק עַמְקֻ ו-עַמְקִ) היה אזור בדרום הבקאע בקעה במזרח לבנון.
לִרְאוֹת ערקא ועמקו
עפירו
רמת הפעילות של העפירו במזרח הקדום לפי עדויות אפיגרפיות מימי אל־עמארנה עפירו או עֲפֵרִים (באוגריתית: 𐎓𐎔𐎗𐎎 – עפרם, במצרית קדומה: 𓂝𓊪𓂋𓅱𓀀𓏥 – עפרו), הידועים גם בהגייה האכדית חַֿבִּירוּ או ח'בירו (באכדית: 𒄩𒁉𒊒 – ḫa-bi-ru, בשומרוגרמות: – SA.GAZ), הם אנשים מסטטוס חברתי שהיה קיים במזרח הקרוב הקדום ובעיקר בכנען בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, המאה ה־18 עד המאה ה־12 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ערקא ועפירו
ערקה
עַרַקַה (בערבית: عرقه או عرقة) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון הממוקם כ 15 ק"מ צפונית-מערבית לג'נין.
לִרְאוֹת ערקא וערקה
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת ערקא וערבית
עיר-מדינה
מבט על עיר המדינה סינגפור. קריית הוותיקן, מבט מגג בזיליקת פטרוס הקדוש לעבר מוזיאון הוותיקן. עיר-מדינה היא מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד.
לִרְאוֹת ערקא ועיר-מדינה
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת ערקא וצפת
צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
#הפניה צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום.
לִרְאוֹת ערקא וצלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
צומור
צומור (צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה:Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום.
לִרְאוֹת ערקא וצומור
ציפורה כוכבי רייני
#הפניה ציפורה כוכבי-רייני.
לִרְאוֹת ערקא וציפורה כוכבי רייני
ציפורה כוכבי-רייני
ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל.
לִרְאוֹת ערקא וציפורה כוכבי-רייני
קאדי
קאדי (قَاضِي (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם.
לִרְאוֹת ערקא וקאדי
קרב קרקר
קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, סמוך לעיר שבצפון מערב סוריה של ימינו.
לִרְאוֹת ערקא וקרב קרקר
קלאון (סולטאן ממלוכי)
#הפניה קלאוון.
לִרְאוֹת ערקא וקלאון (סולטאן ממלוכי)
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
לִרְאוֹת ערקא וקדמוניות היהודים
קדש (ארנת)
מפת סוריה באלף השני לפנה"ס רעמסס השני נוהג במרכבה. תחריט ממקדש אבו סימבל המתאר את קרב קדש קֶדֶש ("כּינסַה" בהגייה החתית), הייתה עיר חורית עתיקה ששכנה על גדות נהר האורונטס בשטח מערב סוריה של היום.
לִרְאוֹת ערקא וקדש (ארנת)
רמון הרביעי, רוזן טולוז
רמון הרביעי, רוזן טולוז (בצרפתית: Raymond IV de Toulouse; 1041 או 1042 - 28 בפברואר 1105) היה אחד ממנהיגי מסע הצלב הראשון ורוזן טריפולי הראשון.
לִרְאוֹת ערקא ורמון הרביעי, רוזן טולוז
ראשית ימי הביניים
יוסטיניאנוס הראשון ופמלייתו, פסיפס מאמצע המאה השישית, בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה, איטליה ראשית ימי הביניים או ימי הביניים המוקדמים (באנגלית: Early Middle Ages) הוא מונח המציין תארוך תקופה באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה, שנמשכה בערך מסוף המאה החמישית ועד תחילת הפיאודליזם באירופה, דהיינו המאה העשירית.
לִרְאוֹת ערקא וראשית ימי הביניים
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת ערקא ורומא העתיקה
רוזנות טריפולי
רוֹזְנוּת טְרִיפּוֹלִי היא המדינה הצלבנית הגדולה האחרונה שנוסדה במזרח התיכון בתקופת ימי הביניים.
לִרְאוֹת ערקא ורוזנות טריפולי
שלמנאסר השלישי
שלמנאסר השלישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 858 עד 824 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ערקא ושלמנאסר השלישי
שופילוליומש השני
תבליט בכתב ההירוגליפי בשפה הלווית, נבנה על ידי שופילוליומש השני, הכתובת נמצאה בבריכת המים של העיר העליונה. הכתובת מתארת את כיבושיו כולל כיבוש תַרְחוּנְתַשַש הכתובת מאירה אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית שוּפִּילוּלְיוּמַש השני היה המלך האחרון של האימפריה החתית בין השנים 1207–1178 לפנה"ס, ובנו של ארנוואנדש השלישי.
לִרְאוֹת ערקא ושופילוליומש השני
שייזר
שער הכניסה למבצר שייזר שרידי מבצר שייזר המצור על שייזר ב-1138 (תיאור מהמאה ה-15) שייזר (בערבית: شيزر) הייתה עיר מבוצרת בסוריה שהייתה מיושבת עוד מתקופת הברונזה.
לִרְאוֹת ערקא ושייזר
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת ערקא ותנ"ך
תקופת אל-עמארנה
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל#תקופת הברונזה המאוחרת ב.
לִרְאוֹת ערקא ותקופת אל-עמארנה
תחותמס השלישי
תחותמס השלישי (1490 לפנה"ס – 1425 לפנה"ס), בן השושלת ה־18, אחד ממלכיה הבולטים של מצרים העתיקה.
לִרְאוֹת ערקא ותחותמס השלישי
תגלת פלאסר השלישי
#הפניה תגלת-פלאסר השלישי.
לִרְאוֹת ערקא ותגלת פלאסר השלישי
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
לִרְאוֹת ערקא ולבנון
טרטוס
כנסיית "גבירתנו מטורטוסה" אשר נבנתה על ידי הצלבנים בשנת 1123 ומאז ששופצה בתחילת המאה ה-20 משמשת כמוזיאון טַרְטוּס (בערבית: طرطوس) היא עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה אחרי לטקיה, ובירת מחוז טרטוס.
לִרְאוֹת ערקא וטרטוס
טריפולי (לבנון)
מצודת רמון דה סן-ז'יל המסגד הגדול מגדל השעון טְרִיפּוֹלִי (בערבית: طرابلس – טְרַ֫אבְּלֶס או טַרַ֫אבֻּלֻס, לעיתים מכונה "טריפולי של הלבנט/המזרח" (الشام, /الشرق, א-שרק), כדי להבדילה מ"טריפולי של המערב" (الغرب, אל-ע'רב)) היא עיר נמל בצפון לבנון.
לִרְאוֹת ערקא וטריפולי (לבנון)
חמאת
#הפניה חמה (עיר).
לִרְאוֹת ערקא וחמאת
חומס
חוֹמְס (ערבית: حمص, תעתיק מדויק: חמץ) היא עיר במערב סוריה ובירת המחוז הקרוי על שמה.
לִרְאוֹת ערקא וחומס
חיים תדמור
חיים תדמור (18 בנובמבר 1923 – 11 בדצמבר 2005) היה פרופסור ומייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ערקא וחיים תדמור
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
לִרְאוֹת ערקא ובנימין מזר
ביברס
מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.
לִרְאוֹת ערקא וביברס
גבל
גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת ערקא וגבל
גותים (מסופוטמיה)
אזור הגותים ממזרח לבבל במאה ה-18 לפנה"ס השבטים הגותים והאימפריה האכדית הגוּתים היו עם נוודי שמקורו במערב פרס.
לִרְאוֹת ערקא וגותים (מסופוטמיה)
המאה ה-20 לפנה"ס
המאה ה-20 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1901 לפני הספירה.
לִרְאוֹת ערקא והמאה ה-20 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ערקא והמאה ה-8 לפנה"ס
המצור על אנטיוכיה (1097–1098)
מפה גאו-פוליטית של אזור המערכה נכון לסוף המאה העשרים מפה של המצור על אנטיוכיה בוהמון כובש את אנטיוכיה, ציור רומנטי מ-1840 גילוי הרומח הקדוש, ציור רומנטי באולם מסעי הצלב בארמון ורסאי.
לִרְאוֹת ערקא והמצור על אנטיוכיה (1097–1098)
המונולית מכורח
המונולית מכורח הוא מצבה מהמאה התשיעית לפנה"ס הנושאת כתובת מלכותית של שלמנאסר השלישי מלך אשור המתארת את מלחמותיו בשש שנות מלכותו הראשונות, מתוך 35 שנות שלטונו, כשברקע הכתובת חרוטה דמותו של שלמנאסר.
לִרְאוֹת ערקא והמונולית מכורח
האימפריה החתית
בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.
לִרְאוֹת ערקא והאימפריה החתית
השושלת הפאטמית
הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.
לִרְאוֹת ערקא והשושלת הפאטמית
התקופה הנאוליתית
אסופה של כלים נאוליתיים כגון: צמידים, להבי גרזן, אזמלים וכלים להברקה חפירה ארכאולוגית בסקארה ברי בסקוטלנד. רמת השימור שלו היא הגבוהה באירופה. ריהוט בחפירה ארכאולוגית בסקארה ברי.
לִרְאוֹת ערקא והתקופה הנאוליתית
התקופה הצלבנית בארץ ישראל
#הפניהממלכת ירושלים.
לִרְאוֹת ערקא והתקופה הצלבנית בארץ ישראל
הוספיטלרים
"הצלב המלטזי", סמל המסדר ההוספיטלרי חותם ברונזה של מסדר ההוספיטלרים, המאה ה-14, במוזיאון הבריטי המצבה לזכר המסדר ההוספיטלרי במוריסטן בירושלים, עם דגל המסדר עליה מבט מקרוב על המצבה נושאת סמלי המסדר האנגליקני '''מסדר הכבוד של סנט ג'ון''' הכניסה לבית החולים של המסדר היוהניטי (המסדר הפרוטסטנטי של סנט ג'ון) בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ערקא והוספיטלרים
ויליאם פוקסוול אולברייט
ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני.
לִרְאוֹת ערקא וויליאם פוקסוול אולברייט
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
לִרְאוֹת ערקא וכנען
כתבי המארות
כתבי מארות על גבי שברי חרס צלמית של כתבי המארות שהתגלתה בסקארה, קבוצת בריסל כתבי המְאֵרוֹת הם טקסטים מאגיים שנכתבו במצרים העתיקה.
לִרְאוֹת ערקא וכתבי המארות
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
לִרְאוֹת ערקא ויד יצחק בן-צבי
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת ערקא ויוסף בן מתתיהו
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת ערקא ויוחנן אהרוני
1266
ללא תאריך מדויק.
לִרְאוֹת ערקא ו1266
14 בפברואר
14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת ערקא ו14 בפברואר
ראה גם
לבנון: אתרים ארכאולוגיים
- אגם קרעון
- אל-הרמל
- אמיון
- בעלבכ
- בריטוס
- ג'וב ג'נין
- גבל
- זחלה
- חמון
- טייבה (לבנון)
- כאוכבא (לבנון)
- כאמד א-לוז
- כפר קוק (לבנון)
- כפר תיבנית
- כרכ נוח
- כתובות נהר אל-כלב
- מגדל האריה (טריפולי)
- מקדש אשמון (צידון)
- עמיק
- ענג'ר
- ערסאל
- ערקא
- צור (לבנון)
- צידון
- צרפת (עיר פיניקית)
- ראשיא
מקומות במכתבי אל-עמארנה
- אוגרית
- אכשף
- אלשיה
- אמיון
- ארזווה
- אשקלון (עיר עתיקה)
- בורקין
- ברגה (עיר מדינה)
- גבל
- גת (עיר פלשתית)
- דמשק
- ירושלים
- כאמד א-לוז
- כנען
- ממלכת אמורו
- ניי (עיר מדינה)
- נרבתא
- עמקו
- ערקא
- צומור
- צור (לבנון)
- קדש (ארנת)
- קטנה (עיר מדינה)
- קעילה
- תל גזר
- תל חנתון
- תל חצור
- תל יקנעם
- תל לכיש
- תל מגידו
- תל שמרון
סופרי מכתבי אל-עמארנה
פיניקים: מושבות
- אימפריית קרתגו
- אכזיב
- אל-כאף
- אמיון
- אפולוניה
- ארווד
- אשקלון (עיר עתיקה)
- ביירות
- בניאס (סוריה)
- בעלבכ
- בתרון
- גבל
- חיפה
- טרטוס
- טריפולי (לבנון)
- יפו
- כאמד א-לוז
- לטקיה
- סאפיתא
- עכו
- ערקא
- צומור
- צור (לבנון)
- צידון
- צרפת (עיר פיניקית)
- קיסריה
- קרטחנה (ספרד)
- קרן (יישוב)
- קרתגו
- תל גזר
- תל דור
- תל מיכל
- תל שקמונה